- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע - הגיל השלישי:
תוסף צמחי לטיפול בהפרעה קוגניטיבית קלה,
תה מאצ'ה לשיפור תפקוד קוגניטיבי אצל נשים,
הקשר בין צריכת נתרן ואשלגן לבין הסיכון הקרדיווסקולרי,
הקשר בין רמת המגנזיום לסיכון ליתר לחץ דם,
ההשפעה של רמת ברזל נמוכה,
הקשר בין שינה והסיכון לדמנציה ולתמותה,
ונסכם בשני מחקרים המתארים כיצד ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות פרקינסון.
בהמשך שתי סקירות מקיפות על מחלת כליות כרונית:
הראשונה על התערבויות גוף-נפש,
והשניה על החשיבות של מגנזיום.
נביא שני מחקרים על ילדים:
האם חשיפה לגורמי סיכון בראשית החיים קשורה בסיכון קרדיו-מטבולי?
והאם יש קשר בין צריכת מוצרי חלב לבין ההתפתחות בקרב ילדים?
וכמובן שיש מחקרים על תזונה:
ההשפעה של דיאטה טבעונית דלת שומן לעומת דיאטה ים-תיכונית,
הקשר בין תזונה עשירה בפירות וירקות וסיכון מופחת לתמותה מוקדמת,
והקשר בין צריכה גבוהה של בשר וסיכון לתחלואה.
בכותרות השבוע:
ארומתרפיה לטיפול בבעיות שינה,
הפעילות נוגדת הסוכרת של רכיבים ססקוויטרפניים צמחיים,
הקשר בין שמנות ופעילות סרטנית,
חשיפה לעישון קשורה בעלייה בלחץ הדם בקרב ילדים,
האם יש קשר בין בישול ביתי והסיכון הקרדיווסקולרי בקרב בני נוער?
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך במלזיה, נבדקה ההשפעה של תוסף צמחי המבוסס על הצמח ארכובית (Persicaria minor), בקרב קשישים עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI). החוקרים מציינים כי לצמח זה פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת, אשר עשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה על התפקוד הקוגניטיבי ועל מצב הרוח.
במחקר נכללו 36 משתתפים בגילאי 60-75 המאובחנים עם MCI, אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף Biokesum® או פלסבו, במינון 500 מ"ג ליום למשך שישה חודשים. החוקרים בחנו את התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח באמצעות שאלונים, מדדו את פרופיל השומנים, הסוכרים ומדדי דלקת ועקה חמצונית באמצעות בדיקות דם, והעריכו את הפעילות המוחית באמצעות הדמיה.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי נטילת התוסף הייתה מלווה בשיפור מדדים של זיכרון ויזואלי, מצב רוח שלילי, גורם נוירוטרופי מוחי (BDNF – גורם גדילה המעורב בתהליכי זיכרון ולמידה) וטריגליצרידים בקרב קשישים עם MCI. בנוסף, נמצאו תוצאות ראשוניות המצביעות על עירור הפעילות באזור מסוים במוח, המעורב בעיקר בזיכרון העבודה.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בפוטנציאל של תוסף זה לטיפול בקשישים עם הפרעה קוגניטיבית קלה.
המחקר מומן על ידי חברת .Biotropics Malaysia Sdn Bhd המפתחת את התוסף.
Lau H, Shahar S, Mohamad M, et al. The effects of six months Persicaria minor extract supplement among older adults with mild cognitive impairment: a double-blinded, randomized, and placebo-controlled trial. BMC Complement Med Ther. 2020;20(1):315. Published 2020 Oct 19.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33076878/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך ביפן, נבדקה ההשפעה של שתיית תה ירוק מאצ'ה על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים. החוקרים מציינים כי אבקת מאצ'ה מכילה מגוון רכיבים בעלי השפעה בריאותית מיטיבה - כולל קטכינים, לוטאין וויטמין K - שעשויים לתרום לשיפור הפעילות הקוגניטיבית בקרב קשישים. במחקר נכללו 61 משתתפים מעל גיל 60 ללא הפרעה קוגניטיבית, אשר חולקו אקראית לשתיית תה המכיל שלושה גרם/יום אבקת מאצ'ה, או פלסבו - למשך 12 שבועות. באופן כללי לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במדדים הקוגניטיביים שנבדקו. עם זאת, בקרב נשים בלבד נמצא שיפור בתפקוד הקוגניטיבי, בעיקר בתחומים של שפה, בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הפלסבו.
החוקרים מציינים, כי תוצאות אלה נמצאות בהלימה לממצאים קודמים, שהדגימו שיפור בזיכרון העבודה בקרב נשים בריאות בעקבות נטילת תוסף תה ירוק נטול קפאין במינון גבוה. כמו כן, החוקרים מציינים כי תועדו הבדלים מגדריים בהתייחס להתפתחות אלצהיימר, כך שבאופן כללי נשים בגילאי 65-75 נמצאות בסיכון גבוה יותר לאלצהיימר, ממצא שעשוי להסביר את ההשפעה המיטיבה של תה מאצ'ה רק בקרב נשים.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכה יומית של תה מאצ'ה עשויה להיות בעלת השפעה מגינה מפני הידרדרות קוגניטיבית בקרב נשים בריאות.
המחקר נתמך על ידי Matcha Health Research Group ומענק מחקר בלתי תלוי.
Sakurai K, Shen C, Ezaki Y, et al. Effects of Matcha Green Tea Powder on Cognitive Functions of Community-Dwelling Elderly Individuals. Nutrients. 2020;12(12):3639. Published 2020 Nov 26.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33256220/
בסקירה שיטתית הוערך הקשר בין צריכת נתרן ואשלגן, לבין תחלואה קרדיווסקולרית בקרב קשישים מעל גיל 60. בסקירה נכללו 12 מחקרים, מהם שישה מחקרי עוקבה, חמישה מחקרי חתך ומחקר אחד אקראי מבוקר. במחקרים אלה נכללו משתתפים מהאוכלוסייה הכללית, או משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון סוכרת סוג 2, שבץ או יתר לחץ דם.
באופן כללי עולות מהסקירה שתי תוצאות מרכזיות:קרא עוד.
Gonçalves C, Abreu S. Sodium and Potassium Intake and Cardiovascular Disease in Older People: A Systematic Review. Nutrients. 2020;12(11):3447. Published 2020 Nov 10.
בסקירה דנים החוקרים בתפקיד של שינויים במטבוליזם של מגנזיום בהתפתחות יתר לחץ דם, שהינו מצב שכיח בקרב קשישים. במסגרת הסקירה, מוצגות העדויות בהתייחס למנגנונים המעורבים ולהשפעה של צריכת מגנזיום בתזונה או כתוספים, כאסטרטגיה להורדת לחץ הדם או להפחתת הסיכון ליתר לחץ דם.
ראשית, מוצגים הממצאים לגבי מטבוליזם של מגנזיום. החוקרים מפרטים כי הדרישה היומית למבוגרים בריאים הינה כ-300-400 מ"ג, כאשר הדרישה עולה במצבים מסוימים כגון גיל מבוגר, פעילות גופנית או הריון, וכן במצבי תחלואה כגון סוכרת או מחלות דלקתיות. המקורות התזונתיים העיקריים למגנזיום כוללים דגנים מלאים, עלים ירוקים, אגוזים וקטניות, להם יתרונות בריאותיים נוספים.
בהמשך, מפורטים המנגנונים העיקריים המעורבים בקשר בין מגנזיום ויתר לחץ דם, כולל השפעה מיטיבה על כלי הדם, הפחתת תנגודת לאינסולין והפחתת עקה חמצונית ותהליכים דלקתיים.
בחלקה השלישי של הסקירה דנים החוקרים ביתר לחץ דם ובחסר מגנזיום, כשני מצבים שקרא עוד.
Dominguez L, Veronese N, Barbagallo M. Magnesium and Hypertension in Old Age. Nutrients. 2020;13(1):139. Published 2020 Dec 31.
במחקר חתך שנערך בפורטוגל, נבדק הקשר בין מדדי הברזל בגוף לבין מצב הרוח, תפקוד קוגניטיבי ויכולת תפקודית בקרב קשישים ללא הפרעה נוירולוגית. החוקרים מציינים, כי חוסר איזון ברמת הברזל, גם עודף וגם חוסר, עלול לפגוע במצב הבריאותי. חוסר איזון כזה נמצא קשור במצבים רפואיים שונים, כגון מחלות נוירודגנרטיביות, סוכרת סוג 2 ואנמיה. בניתוח נכללו הנתונים של 149 משתתפים בריאים מעל גיל 55. כ-30% מהמשתתפים סבלו מחסר ברזל, אשר הוגדר כרמת פריטין נמוכה מ-15 ננוגרם/מ"ל.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Portugal-Nunes C, Castanho TC, Amorim L, et al. Iron Status is Associated with Mood, Cognition, and Functional Ability in Older Adults: A Cross-Sectional Study. Nutrients. 2020;12(11):3594. Published 2020 Nov 23.
במחקר אורך שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין מדדים של שינה, לבין הסיכון להתפתחות דמנציה ולתמותה בקרב קשישים. המחקר מבוסס על מדגם ארצי מייצג של 2,812 מבוטחים בתכנית הבריאות הלאומית Medicare מעל גיל 65. החוקרים בדקו את הקשר בין הפרעות שינה וחסר שינה בתחילת המחקר, לבין הסיכון לדמנציה או לתמותה במהלך חמש שנות מעקב.
נמצא כי קרא עוד.
Robbins R, Quan SF, Weaver MD, Bormes G, Barger LK, Czeisler CA. Examining sleep deficiency and disturbance and their risk for incident dementia and all-cause mortality in older adults across 5 years in the United States. Aging (Albany NY). 2021;13(3):3254-3268.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33570509/
להלן שני מחקרים העוסקים בגורמים הקשורים בסיכון להתפתחות פרקינסון.
במחקר עוקבה שנערך בשבדיה, נבדק הקשר בין צריכת נוגדי חמצון בתזונה, לבין הסיכון להתפתחות פרקינסון. במחקר נכללו הנתונים של 43,865 משתתפים בגילאי 18-94, אחריהם נערך מעקב באמצעות הרשומות הרפואיות הלאומיות משנת 1997 עד 2016. הצריכה של ויטמין E, ויטמין C, בטא-קרוטן וסך היכולת נוגדת החמצון, הוערכה על פי שאלוני תזונה שמולאו בתחילת תקופת המעקב, והותאמה לסך הצריכה הקלורית.
להלן פירוט הצריכה הנמוכה ביותר (Q1) והגבוהה ביותר (Q3) בחלוקה לנשים וגברים (מ"ג/יום):קרא עוד.
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בקוריאה, נבדק הקשר בין רמת ה-HDL וההִשְׁתַּנּוּת שלו (המידה שבה ה-HDL השתנה בין הבדיקות - variability) לבין הסיכון להתפתחות פרקינסון. במחקר נכללו 382,391 משתתפים מעל גיל 65, אשר עברו לפחות שלוש בדיקות רפואיות במסגרת ביטוח הבריאות הלאומי בין השנים 2008-2013, אחריהם נערך מעקב עד לשנת 2017.
במהלך תקופת מעקב חציונית של חמש שנים אובחנו 2,733 מקרים חדשים של פרקינסון. נמצא כי קרא עוד.
Hantikainen E, Trolle Lagerros Y, Ye W, et al. Dietary Antioxidants and the Risk of Parkinson Disease: The Swedish National March Cohort. Neurology. 2021;96(6):e895-e903.
Park JH, Lee CW, Nam MJ, et al. Association of High-density Lipoprotein Cholesterol Variability and the Risk of Developing Parkinson's Disease [published online ahead of print, 2021 Feb 3]. Neurology. 2021;10.1212/WNL.0000000000011553.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של התערבויות גוף-נפש בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית. החוקרים מציינים כי התערבויות כגון יוגה וטיפול במוסיקה, נמצאו יעילות להקלה על תסמיני כאב, סטרס וחרדה, שהינם תסמינים שכיחים בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית. בסקירה נכללו 32 מחקרים, בהם הוערכה היעילות של התערבויות גוף-נפש, השכיחות ביותר היו טיפול במוסיקה (11 מחקרים), טכניקות הרפיה (תשעה מחקרים) וטיפול רוחני (שישה מחקרים).
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Chu SWF, Yeam CT, Low LL, Tay WY, Foo WYM, Seng JJB. The role of mind-body interventions in pre-dialysis chronic kidney disease and dialysis patients - A systematic review of literature [published online ahead of print, 2020 Dec 26]. Complement Ther Med. 2020;57:102652.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין רמת המגנזיום בדם, לבין מדדים קליניים בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית. החוקרים מציינים כי מטופלים אלה נמצאים בסיכון גבוה באופן ניכר לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה, כאשר מחקרים תצפיתיים מצאו קשרים משמעותיים בין רמת המגנזיום לבין התוצאות הקליניות.
בסקירה נכללו 33 מחקרי אורך עם מעקב של שישה חודשים לפחות, בהם 348,059 מטופלים. במטה-אנליזה בה נכללו 22 מהמחקרים, נמצא כי קרא עוד.
Leenders NHJ, Vermeulen EA, van Ballegooijen AJ, et al. The association between circulating magnesium and clinically relevant outcomes in patients with chronic kidney disease: A systematic review and meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Dec 26]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30690-7.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין גורמי סיכון ב-1,000 הימים הראשונים לחיים, לבין השמנה והסיכון הקרדיו-מטבולי בגיל ההתבגרות. המושג 1,000 הימים הראשונים לחיים מתייחס לתקופה החל מהכניסה להריון ועד גיל שנתיים, תקופה שנמצאה משמעותית עבור הסיכון להתפתחות שמנות בילדות. החוקרים מסבירים, כי מחקרים קודמים זיהו מגוון גורמי סיכון בתקופה זו כמשפיעים על עודף משקל או שמנות בילדות, אולם אין מספיק עדויות לגבי השְפעתם על הבריאות הקרדיו-מטבולית בהמשך החיים.
במחקר נכללו 1,038 צמדי אם-ילד, ונבחרו שישה גורמי סיכון הפיכים: עישון בתקופת ההריון (כן/לא), עלייה במשקל בהריון (תקינה/עודפת), צריכת משקאות ממותקים בהריון (פחות או יותר מ-0.5 מנה ליום), משך הנקה (פחות או יותר מ-12 חודשים), חשיפה למוצקים (לפני או אחרי גיל 4 חודשים) ומשך השינה בתקופת הינקות (פחות או יותר מ-12 שעות ביום). לכל ילד חושב ציון סיכון בהתאם למספר גורמי הסיכון שנחשף אליהם, ובגיל 13 נאספו מדדים של השמנה וחושבה השכיחות של עודף משקל והשמנה ושל התסמונת המטבולית.
נמצא כי קרא עוד.
Hu J, Aris IM, Lin PD, et al. Longitudinal associations of modifiable risk factors in the first 1000 days with weight status and metabolic risk in early adolescence [published online ahead of print, 2020 Nov 12]. Am J Clin Nutr. 2020;113(1):113-122.
בסקירה מוצגת ההשפעה של מוצרי חלב על הגדילה וההתפתחות הקוגניטיבית בילדות המוקדמת (12 עד 60 חודשים). החוקרים מסבירים, כי בשלב התפתחותי זה חשובה ההגעה לצריכה הקלורית והתזונתית הנדרשת, ויש לזהות מהם המזונות או קבוצות המזון המשמעותיים בצמצום ההשפעה השלילית של תת-תזונה. במסגרת הסקירה מוערכת גם ההשפעה של המצב הכלכלי של המדינה, במטרה לגבש המלצות מותאמות וכבסיס למחקרים עתידיים. החוקרים מציינים כי באופן כללי הממצאים הקיימים בהתייחס לקבוצת גיל זאת הינם מוגבלים.
בהתבסס על הממצאים הקיימים, קרא עוד.
Clark DC, Cifelli CJ, Pikosky MA. Growth and Development of Preschool Children (12-60 Months): A Review of the Effect of Dairy Intake. Nutrients. 2020;12(11):3556. Published 2020 Nov 20.
במחקר אקראי מוצלב הוערכה היעילות של דיאטה ים-תיכונית בהשוואה לדיאטה טבעונית דלת שומן, לירידה במשקל ולשיפור גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. במחקר נכללו 62 מבוגרים עם BMI של 28-40, אשר צרכו בסדר אקראי את שתי הדיאטות, כל אחת למשך 16 שבועות עם ארבעה שבועות הפרדה ביניהן.
הדיאטה הים-תיכונית תאמה לפרוטוקול מחקר PREDIMED, הכולל:
לפחות שתי מנות/יום של ירקות, לפחות 2-3 מנות/יום של פירות, לפחות שלוש מנות/שבוע של קטניות, לפחות שלוש מנות/שבוע של דגים או פירות ים, ולפחות שלוש מנות לשבוע של אגוזים וזרעים.
החלפה של בשר אדום בעוף, הימנעות או צמצום של שמנת, חמאה, מרגרינה, בשר מעובד, משקאות ממותקים, מאפים וחטיפים.
ללא הגבלה על הצריכה של אגוזים, ביצים, דגים, גבינות רזות, שוקולד מריר ודגנים מלאים.
בשרים וגבינות שמנות הוגבלו לעד מנה אחת בשבוע; 50 גרם ליום שמן זית ללא שמנים נוספים.
הדיאטה הטבעונית דלת השומן כללה – פחמימות כמקור לכ-75% מהקלוריות, חלבון כמקור ל 15% מהקלוריות, ושומן כמקור ל -10% מהקלוריות, והייתה מבוססת על ירקות, דגנים, קטניות ופירות. המשתתפים הונחו להימנע ממזונות שמקורם מן החי ומשומנים מוספים, וקיבלו תוסף של 500 מק"ג/יום ויטמין B12.
שתי הדיאטות לא כללו הגבלה קלורית. משקאות אלכוהוליים הוגבלו לאחד ליום לנשים ושניים לגברים, וכל המשתפים הונחו לא לבצע שינוי בפעילות הגופנית שלהם או בשימוש בתרופות.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Barnard ND, Alwarith J, Rembert E, et al. A Mediterranean Diet and Low-Fat Vegan Diet to Improve Body Weight and Cardiometabolic Risk Factors: A Randomized, Cross-over Trial [published online ahead of print, 2021 Feb 5]. J Am Coll Nutr. 2021;1-13.
במחקר עוקבה ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין הסיכון לתמותה.
ראשית, החוקרים ניתחו את הנתונים משני מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב: 66,719 נשים ממחקר האחיות (1984-2014) ו-42,016 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות (1986-2014). כל המשתתפים היו ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית, סרטן או סוכרת בתחילת המחקר, והתזונה הוערכה באמצעות שאלונים שמולאו בתחילת המחקר ופעם בארבע שנים. במהלך תקופת המעקב תועדו 33,898 מקרי תמותה.
נמצא כי קרא עוד.
Wang DD, Li Y, Bhupathiraju SN, et al. Fruit and Vegetable Intake and Mortality: Results From 2 Prospective Cohort Studies of US Men and Women and a Meta-Analysis of 26 Cohort Studies [published online ahead of print, 2021 Mar 1]. Circulation. 2021;10.1161/CIRCULATIONAHA.120.048996.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין צריכת בשר לבין הסיכון ל-25 מצבים בריאותיים שכיחים, מלבד סרטן. במחקר נכללו הנתונים מהביו-בנק הבריטי של 474,985 משתתפים, אחריהם נערך מעקב במשך שמונה שנים בממוצע. נתוני התזונה נאספו בתחילת המחקר, כאשר לכ-70,000 מהמשתתפים בוצעו הערכות תזונתיות נוספות במהלך תקופת המעקב.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Papier K, Fensom GK, Knuppel A, et al. Meat consumption and risk of 25 common conditions: outcome-wide analyses in 475,000 men and women in the UK Biobank study. BMC Med. 2021;19(1):53. Published 2021 Mar 2.
וכעת, עוד כותרות...
במטה-אנליזה בה נכללו 34 מחקרים אקראיים מבוקרים, נמצא כי השימוש בשמנים אתריים בהרחה היה יעיל לטיפול בבעיות שינה, וכן להקלה על סטרס, דיכאון, חרדה ועייפות. השימוש בשמן יחד היה יעיל יותר לעומת השימוש בתערובת שמנים, כאשר ההשפעה של שמן לבנדר הייתה המשמעותית ביותר.
Cheong MJ, Kim S, Kim JS, et al. A systematic literature review and meta-analysis of the clinical effects of aroma inhalation therapy on sleep problems. Medicine (Baltimore). 2021;100(9):e24652.
בסקירה מוצגת הפעילות נוגדת הסוכרת של רכיבים ססקוויטרפניים צמחיים, בדגש על מנגנוני הפעולה המעורבים בהפחתת רמות הגלוקוז בדם.
Maurya A, Mohan S, Verma SC. Antidiabetic Potential of Naturally Occurring Sesquiterpenes: A Review. Curr Top Med Chem. 2021 Mar 4.
במחקר שנערך בקרב מכרסמים, נמצא כי תזונה עתירת שומן ושמנות מובילה לשינויים מטבוליים בתאים סרטניים, ובכך פוגעת בתפקוד מערכת החיסון ומאיצה את התפתחות הגידול הסרטני.
Ringel AE, Drijvers JM, Baker GJ, et al. Obesity Shapes Metabolism in the Tumor Microenvironment to Suppress Anti-Tumor Immunity. Cell. 2020;183(7):1848-1866.e26.
במחקר חתך המבוסס על נתונים של 8,520 ילדים בגילאי 8-19 שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב נמצא כי חשיפה לעישון (טבק) הייתה קשורה בלחץ דם גבוה יותר.
Levy RV, Brathwaite KE, Sarathy H, Reidy K, Kaskel FJ, Melamed ML. Analysis of Active and Passive Tobacco Exposures and Blood Pressure in US Children and Adolescents. JAMA Netw Open. 2021;4(2):e2037936. Published 2021 Feb 1.
במחקר חתך שנערך ביפן, בו נכללו הנתונים של 553 משפחות להן ילדים בגילאי 13-14, נמצא כי תדירות נמוכה של בישול ביתי הייתה קשורה בלחץ דם דיאסטולי גבוה יותר וברמת HDL נמוכה יותר.
Tani Y, Fujiwara T, Isumi A, Doi S. Home Cooking Is Related to Potential Reduction in Cardiovascular Disease Risk among Adolescents: Results from the A-CHILD Study. Nutrients. 2020;12(12):3845. Published 2020 Dec 16.
