- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו, מטא-אנליזות על:
תוספי פשתן להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי,
התרומה של פרוביוטיקה למטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות,
וההשפעה של אימוני התנגדות של גורם גדילה דמוי-אינסולין 1.
כמו כן, נציג מחקרים קליניים על:
אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה לשיפור המטבוליזם,
ועל דיאטה צמחונית לטיפול באבני כליה וויטמין C למניעת צהבת יילודים.
נבדוק האם לתוסף ויטמין D נמצאה השפעה על מדדים קרדיו-מטבוליים בקרב ילדים?
והאם ללכסניות אבץ יעילות לטיפול בהצטננות?
בתחום מחקרי התזונה:
הפוטנציאל של הגבלה קלורית לשיפור הזיכרון,
תזונה עשירה בפירות וירקות לשיפור סמנים לבביים,
צריכת יוגורט קשורה בסיכון מופחת לתמותה בקרב נשים,
התרומה של ארוחת הבוקר לשמירה על הבריאות,
ההרכב התזונתי של דיאטת צום 5:2,
ונסיים בסקירה על גינקו דו-אונתי לטיפול בתסמונת המטבולית.
בכותרות השבוע:
ברברין להפחתת הסיכון להישנות של פוליפים במעי,
תזונה צמחונית קשורה בסיכון מופחת לדלקות בדרכי השתן,
תזונה עשירה בפלאבונולים קשורה בסיכון מופחת לאלצהיימר,
מצוקה פסיכולוגית של האם קשורה בהפרעה בהתפתחות המוחית של העובר,
חשיפה למזהמים כימיים במי השתייה קשורה בסיכון מוגבר לסרטן שלפוחית השתן,
וההשפעה האנטי-מיקרוביאלית של רכיבים שכיחים במזון.
להלן שתי סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות, העוסקות בהשפעה של תוספי פשתן (Linum usitatissimum) על רמת ליפופרוטאין a ועל ריכוז ההורמונים אדיפונקטין ולפטין.
בסקירה הראשונה נכללו שבעה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 629 משתתפים בריאים או עם סוכרת סוג 2 או עם יתר שומנים בדם. בחמישה מהמחקרים נעשה שימוש בזרעי פשתן שלמים או טחונים במינון 30-50 גרם/יום, במחקר אחד בשמן פשתן במינון 7.42 גרם/יום ובמחקר אחד ניתן תוסף ליגננים במינון 360 מ"ג/יום. קבוצת הביקורת קיבלה סובין חיטה, נבט חיטה, שמן/זרעי חמניות, פלסבו או ללא התערבות. משך ההתערבות נע בין 4 ל-54 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי פשתן הייתה מלווה בירידה מובהקת ברמת ליפופרוטאין a, חלקיק שומני הקשור בסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולריות (ירידה ממוצעת של 2.06 מ"ג/דצ"ל, p=0.024). בחלוקה לתת-קבוצות נמצא כי ההשפעה הייתה משמעותית יותר במחקרים שנמשכו למעלה מעשרה שבועות. החוקרים מסכמים כי תוספי פשתן עשויים לתרום לירידה ברמת ליפופרוטאין a, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים מבוקרים ארוכי טווח.
בסקירה השנייה נכללו תשעה מחקרים אקראיים מבוקרים, עם 11 זרועות טיפול, בהם 284 משתתפים בריאים או עם שמנות או יתר כולסטרול, או שחלות פוליציסטיות או סוכרת סוג 2. בחמש זרועות טיפול נעשה שימוש בזרעי פשתן שלמים או טחונים במינון 13-60 גרם/יום ובשש זרועות טיפול נעשה שימוש בשמן פשתן במינון 3-13.8 גרם/יום. קבוצת הביקורת קיבלה קמח קסבה (טפיוקה), שמן זית, שמן חריע, שמן סויה, פלסבו או ללא התערבות. משך ההתערבות נע בין 2 ל-12 שבועות.
לנטילת תוספי פשתן לא נמצאה השפעה מובהקת על ריכוז אדיפונקטין ולפטין, הורמונים המופרשים מתאי השומן ותורמים לוויסות רמות הגלוקוז בדם ולוויסות התיאבון וחילוף החומרים. גם בחלוקה לתת-קבוצות – משך המחקר, סוג התוסף או המצב הבריאותי - לא נמצאה השפעה מובהקת. החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה להשפעה של תוספי פשתן על ריכוזי האדיפונקטין והלפטין בדם.
Hadi A, Askarpour M, Ziaei R, Venkatakrishnan K, Ghaedi E, Ghavami A. Impact of flaxseed supplementation on plasma lipoprotein(a) concentrations: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials [published online ahead of print, 2020 Feb 19]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6640.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32073724/
Jalili C, Pezeshki M, Askarpour M, et al. The effect of flaxseed supplementation on circulating adiponectin and leptin concentration in adults: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials [published online ahead of print, 2020 Feb 12]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6634.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32050052/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה על הבריאות הנפשית ומדדי דלקת ועקה חמצונית, בקרב מטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות (כדוגמת דיכאון). בסקירה נכללו 12 מחקרים, בהם 656 משתתפים. במחקרים השונים ניתנו מגוון תוספי פרוביוטיקה למשך 6 עד 12 שבועות, כאשר הזנים העיקריים היו Lactobacillus ו-Bifidobacter.
מניתוח כולל של הנתונים עולה כי נטילת תוספי פרוביוטיקה הייתה מלווה בשיפור בסולם המילטון להערכת דיכאון, במדדים הדלקתיים CRP ו-IL-10, ובמדד MDA לעקה חמצונית. לא נמצאה השפעה מובהקת על מדד בק להערכת דיכאון, TNF-α, IL-1B, IL-6, nitric oxide, גלוטטיון וסך הפעילות נוגדת החמצון.
החוקרים מסכמים כי באופן כללי לנטילת תוספי פרוביוטיקה עשויה להיות השפעה מיטיבה על מדדים נוספים של דיכאון, דלקת ועקה חמצונית בקרב מטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות.
Amirani E, Milajerdi A, Mirzaei H, et al. The effects of probiotic supplementation on mental health, biomarkers of inflammation and oxidative stress in patients with psychiatric disorders: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2020;49:102361.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32147043/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של אימוני התנגדות על IGF-1 (גורם גדילה דמוי-אינסולין 1). החוקרים מסבירים כי בתהליך ההזדקנות ישנה הידרדרות ביכולת הגופנית וכן ירידה בהורמונים אנאבוליים, כגון IGF-1. לכן, ישנה חשיבות בשמירה על רמת תקינה של IGF-1, כאשר הפרשת יתר קשורה בהתפתחות סרטן ורמה נמוכה קשורה בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2. בגיל מבוגר ירידה ברמת IGF-1 קשורה בנטייה מוגברת לסרקופניה, לתחלואה קרדיווסקולרית ולתלות תפקודית. בעוד שרמת IGF-1 מושְפעת בעיקר ממאפיינים גנטיים, ניתן להשפיע עליה באמצעות אורח חיים, כאשר ישנן עדויות המצביעות על השפעה מיטיבה לאימוני התנגדות.
בסקירה נכללו 33 מחקרים, אשר נמשכו בין 8 שבועות ל-12 חודשים. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי: קרא עוד.
Jiang Q, Lou K, Hou L, et al. The effect of resistance training on serum insulin-like growth factor 1(IGF-1): A systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2020;50:102360.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של סוגי אימון גופני שונים על המטבוליזם ועל חמצון השומנים. במחקר נכללו 71 מבוגרים בני 53 בממוצע בעלי אורח חיים יושבני. המשתתפים חולקו באופן אקראי לאחת מקבוצות המחקר למשך 12 שבועות:
ללא פעילות גופנית
אימון גופני בהתאם להמלצות הבינלאומיות
אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT)
אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT) + גירוי שרירים חשמלי (EMS)
בתחילת המחקר ובסיומו הוערך קצב חילוף החומרים הבסיסי (BMR) וחמצון השומנים - הבסיסי ובזמן פעילות גופנית - באמצעות קלורימטריה עקיפה.
מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
Amaro-Gahete FJ, De-la-O A, Jurado-Fasoli L, Sanchez-Delgado G, Ruiz JR, Castillo MJ. Metabolic rate in sedentary adults, following different exercise training interventions: The FIT-AGEING randomized controlled trial [published online ahead of print, 2020 Feb 8]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30049-2.
בסקירה בוחנים החוקרים את העדויות בהתייחס להשפעה של גורמים תזונתיים ושל דיאטה צמחונית או טבעונית על היווצרות אבני כליה. החוקרים מסבירים כי כיום ידוע ששינויים תזונתיים הינם הכרחיים לטיפול באבני כליה ולמניעת הישנות, כאשר ההנחיות מדגישות צריכת נוזלים גבוהה, צריכת סידן מאוזנת, הפחתת צריכת נתרן וחלבון מהחי, שמירה על BMI תקין והגברת הצריכה של ירקות וסיבים. במידה רבה המלצות אלה חופפות לדפוס של דיאטה צמחונית או טבעונית, ומכאן ייתכן ולדפוסי תזונה אלה יתרון בהתייחס למניעת אבני כליה.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים בהתייחס לכל גורם תזונתי, כולל ההשפעה של כמות והרכב הנוזלים בתזונה, צריכת הסידן, מזונות עשירים באוקסלט, נתרן, חלבון מהחי ומהצומח, צריכת פירות וירקות בדגש על רכיבים בסיסיים ועל תכולת המגנזיום, וחומצה אורית. בהמשך מוצגים הממצאים בהתייחס לדיאטה צמחונית או טבעונית.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
Ferraro PM, Bargagli M, Trinchieri A, Gambaro G. Risk of Kidney Stones: Influence of Dietary Factors, Dietary Patterns, and Vegetarian-Vegan Diets. Nutrients. 2020;12(3):E779. Published 2020 Mar 15.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של ויטמין C בחודש ההריון האחרון על רמת הבילירובין של היילוד. מחקרים קודמים מראים כי בקרב יילודים עם רמות בילירובין גבוהות נמצאו רמות נמוכות של ויטמין C ו-ויטמין E, וכי רמת נמוכה של פעילות נוגדת חמצון קשורה בעלייה בעקה החמצונית וברמת בילירובין גבוהה.
במחקר נכללו 144 נשים בריאות בשבוע 34 להריון, אשר חולקו אקראית לצריכת 500 מ"ג ויטמין C או פלסבו - עד לסוף ההריון. רמת הבילירובין של היילוד נמדדה ביום החמישי לאחר הלידה. לא היה הבדל מובהק בין הקבוצות במדדים האנתרופומטריים וכן בצריכת ויטמין C בתזונה.
נמצא כי קרא עוד.
Khadem Al-Hosseini M, Rahideh ST, Saadati A, et al. The effect of vitamin C supplementation in the last month of pregnancy on neonatal bilirubin levels; A double-blind randomized clinical trial. Complement Ther Med. 2020;50:102359.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך בשבדיה, נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D במינונים שונים על מדדי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב ילדים בריאים. במחקר השתתפו 206 ילדים בגילאי 5-7, בעלי עור בהיר וכהה, משני אזורים בשבדיה. בתקופת שלושת חודשי החורף, הילדים חולקו אקראית לקבלת משקה חלב מועשר בתוסף ויטמין D3 במינון 10 מק״ג (400IU) או 25 מק"ג (1000IU), או פלסבו 2 מק"ג (100IU). בתחילת המחקר ובסיומו נבדקו המדדים האנתרופומטריים, לחץ הדם, פרופיל השומנים ומדד הדלקת CRP.
נמצא כי קרא עוד.
Öhlund I, Lind T, Hernell O, Silfverdal SA, Liv P, Karlsland Åkeson P. Vitamin D status and cardiometabolic risk markers in young Swedish children: a double-blind randomized clinical trial comparing different doses of vitamin D supplements. Am J Clin Nutr. 2020;111(4):779‐786.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך בפינלנד, נבדקה היעילות של לכסניות אבץ לטיפול בהצטננות. במחקר נכללו 253 משתתפים מעל גיל 18 עם היסטוריה של לפחות הצטננות אחת בעונת החורף. המשתתפים קיבלו באופן אקראי לכסניות אבץ-אצטט או פלסבו והונחו להשתמש בתוסף במקרה של הופעת תסמיני הצטננות ולתעד את התסמינים באופן יומי. המינון המומלץ היה 6 לכסניות ליום, כל אחת מכילה 13 מ"ג אבץ אלמנטלי, למשך לא יותר מחמישה ימים. מבין המשתתפים, בתקופה של חמישה חודשים, 88 חלו בהצטננות ו-87 נכללו בניתוח הסופי, מהם 45 קיבלו לכסניות אבץ ו-42 קיבלו פלסבו.
באופן כללי בעשרת הימים הראשונים למחלה, לא נמצאו הבדלים בין קרא עוד.
Hemilä H, Haukka J, Alho M, Vahtera J, Kivimäki M. Zinc acetate lozenges for the treatment of the common cold: a randomised controlled trial. BMJ Open. 2020;10(1):e031662. Published 2020 Jan 23.
במחקר אקראי הוערכה ההשפעה של הגבלה קלורית על נוירוגנזה (היווצרות תאי עצב חדשים) בקרב מבוגרים. החוקרים מסבירים כי לתהליכי נוירוגנזה בהיפוקמפוס תרומה לשיפור תהליכי הזיכרון, כאשר מודלים בעכברים מדגימים שיפור בתהליכים אלה תחת מצבים של הגבלה קלורית ושל צום לסירוגין.
במחקר נכללו 43 משתתפים בגילאי 35-75 עם השמנה מרכזית, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות ההתערבות - הגבלה קלורית רציפה או הגבלה קלורית לסירוגין - למשך 4 שבועות. ההתערבות כללה הפחתה של 3,500 קלוריות לשבוע בהתאם להערכת ההוצאה הקלורית האישית, כאשר המשתתפים בקבוצת ההגבלה הקלורית הרציפה התבקשו לצרוך דיאטה ים-תיכונית מאוזנת עם הפחתה יומית של 500 קלוריות והמשתתפים בקבוצת ההגבלה הקלורית לסירוגין התבקשו לצרוך דיאטה ים-תיכונית מאוזנת 5 ימים בשבוע וביומיים רצופים לצרוך 600 קלוריות ליום בצורת תוסף מזון.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Kim C, Pinto AM, Bordoli C, et al. Energy Restriction Enhances Adult Hippocampal Neurogenesis-Associated Memory after Four Weeks in an Adult Human Population with Central Obesity; a Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2020;12(3):E638. Published 2020 Feb 28.
במחקר, המבוסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר שנערך בארה"ב בין השנים 1994-1996, נבדק הקשר בין דפוסי תזונה שונים לבין סמנים לנזק לבבי בקרב מבוגרים ללא תחלואה קרדיווסקולרית. במסגרת המחקר המשתתפים חולקו אקראית לצריכת אחד משלושה דפוסי תזונה למשך 8 שבועות:
דיאטה אמריקאית טיפוסית כקבוצת ביקורת
דיאטה אמריקאית טיפוסית עשירה בפירות וירקות
דִיאטת DASH
סמנים לנזק לבבי - כולל hs-cTnI, NT-proBNP, hs-CRP - נמדדו בתחילת המחקר ולאחר 8 שבועות. במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 326 משתתפים מבין 459 המשתתפים במחקר המקורי, להם היו דגימות זמינות. נמצא כי קרא עוד.
Juraschek SP, Kovell LC, Appel LJ, et al. Associations Between Dietary Patterns and Subclinical Cardiac Injury [published online ahead of print, 2020 May 19]. Ann Intern Med. 2020;10.7326/M20-0336.
במחקר, המבוסס על נתונים משני מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת יוגורט לבין הסיכון לתמותה. במחקר נכללו הנתונים של 82,348 נשים ממחקר האחיות (החל מ-1980) ושל 40,278 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות (החל מ-1986), כולם ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית או סרטן. צריכת היוגורט הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שהמשתתפים מילאו כל 4 שנים. במעקב שנערך עד לשנת 2012, 20,831 נשים ו-12,397 גברים נפטרו.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Schmid D, Song M, Zhang X, et al. Yogurt consumption in relation to mortality from cardiovascular disease, cancer, and all causes: a prospective investigation in 2 cohorts of US women and men. Am J Clin Nutr. 2020;111(3):689‐697.
במטה-אנליזה נבדק הקשר בין דילוג על ארוחת הבוקר לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה מכל גורם. בניתוח נכללו הנתונים של 221,732 משתתפים משבעה מחקרי עוקבה, שנערכו בארה"ב וביפן. בשלושה מהמחקרים נבדק הקשר בין דילוג על ארוחת הבוקר לבין אירוע קרדיווסקולרי משמעותי ובחמישה מחקרים נבדק הקשר לתמותה מכל גורם. משך המעקב נע בין 3.3 ל-19.4 שנים.
נמצא כי קרא עוד.
Chen H, Zhang B, Ge Y, et al. Association between skipping breakfast and risk of cardiovascular disease and all cause mortality: A meta-analysis [published online ahead of print, 2020 Feb 17]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30052-2
במחקר תצפיתי נבדק מהי הצריכה התזונתית של משתתפים המבצעים דיאטת צום לסירוגין (צום 5:2, כלומר 5 ימי אכילה ויומיים צום). החוקרים מסבירים כי צום לסירוגין הינה התערבות תזונתית, הנחקרת כאלטרנטיבה לדיאטת הרזיה סטנדרטית, המאופיינת בשיעורי היענות נמוכים בטווח הארוך. יחד עם זאת, העדויות לגבי ההרכב התזונתי והצריכה של מאקרו-נוטריאנטים ומיקרו-נוטיראנטים תחת דיאטת צום לסירוגין הינן מוגבלות.
במחקר נכללו הנתונים של 38 משתתפים עם עודף משקל או שמנות, אשר השתתפו במחקרים קודמים של צום 5:2. ההתערבות כללה יומיים בשבוע של צריכה קלורית מוגבלת (כ-25% מהצריכה הקלורית היומית הנדרשת), וחמישה ימים של צריכת התזונה הרגילה.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Scholtens EL, Krebs JD, Corley BT, Hall RM. Intermittent fasting 5:2 diet: What is the macronutrient and micronutrient intake and composition? [published online ahead of print, 2020 Feb 22]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30085-6.
בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס להשפעה המיטיבה של גינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba) על המאפיינים של התסמונת המטבולית. ראשית, מפורט ההרכב הכימי של גינקו דו-אונתי, הפעילות הפרמקוקינטית וההשפעה של הצמח על מערכות הגוף השונות. בהמשך, מפורטים הממצאים לגבי ההשפעה ומנגנוני הפעולה בהם גינקו דו-אונתי תורם לאיזון פרופיל השומנים בדם, למניעת שמנות, להפחתת לחץ הדם, ולאיזון רמת הגלוקוז והרגישות לאינסולין.
ממצאים אלה קרא עוד.
Eisvand F, Razavi BM, Hosseinzadeh H. The effects of Ginkgo biloba on metabolic syndrome: A review [published online ahead of print, 2020 Feb 25]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6646.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו כ-1,000 משתתפים עם היסטוריה של אדנומה קלורקטלית (נגעים שפירים), נמצא כי תוסף ברברין במינון 0.3 גרם פעמיים ביום היה בטוח ויעיל להפחתת הסיכון להישנות בתקופה של שנתיים.
Chen YX, Gao QY, Zou TH, et al. Berberine versus placebo for the prevention of recurrence of colorectal adenoma: a multicentre, double-blinded, randomised controlled study. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2020;5(3):267–275.
במחקר עוקבה, שנערך בקרב 9,724 בודהיסטים בטאיוואן, נמצא כי תזונה צמחונית הייתה קשורה בסיכון מופחת לדלקות בדרכי השתן.
Chen YC, Chang CC, Chiu THT, Lin MN, Lin CL. The risk of urinary tract infection in vegetarians and non-vegetarians: a prospective study. Sci Rep. 2020;10(1):906. Published 2020 Jan 30.
במחקר עוקבה, בו נכללו 921 משתתפים, נמצא כי תזונה עשירה בפלאבונולים (כגון kaempferol, myricetin, isorhamnetin) הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות אלצהיימר.
Holland TM, Agarwal P, Wang Y, et al. Dietary flavonols and risk of Alzheimer dementia [published online ahead of print, 2020 Jan 29]. Neurology. 2020;10.1212/WNL.0000000000008981.
במחקר מקרה בקרה, בו נכללו 48 נשים בהריון עם אבחנה של מום לבבי מולד ו-92 נשים בהריון בסיכון נמוך, נמצא כי נשים הנושאות עובר עם מום מולד נוטות לסבול ממצוקה פסיכולוגית בעקבות האבחנה, מצוקה אשר קשורה בהפרעה בהתפתחות המוחית של העובר.
Wu Y, Kapse K, Jacobs M, et al. Association of Maternal Psychological Distress With In Utero Brain Development in Fetuses With Congenital Heart Disease [published online ahead of print, 2020 Jan 13]. JAMA Pediatr. 2020;174(3):e195316.
במחקר תצפיתי, המבוסס על נתונים מ-28 מדינות באירופה, מראים החוקרים כי חשיפה למזהמים כימיים במי השתייה (טריהלומתנים) קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן שלפוחית השתן, כך שניתן לייחס 6,561 מקרים בשנה (1 מבין 20 מקרים) לחשיפה לחומרים אלה.
Evlampidou I, Font-Ribera L, Rojas-Rueda D, et al. Trihalomethanes in Drinking Water and Bladder Cancer Burden in the European Union. Environ Health Perspect. 2020;128(1):17001.
במחקר מעבדה נבדקה התגובה של חיידקי המעי ל-117 מזונות שכיחים, תוספי מזון ורכיבים צמחיים, כאשר רכיבים שונים כגון דבש, ליקוריץ ואורגנו, נמצאו בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית.
Boling L, Cuevas DA, Grasis JA, et al. Dietary prophage inducers and antimicrobials: toward landscaping the human gut microbiome [published online ahead of print, 2020 Jan 13]. Gut Microbes. 2020;1–14.
