פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

אי ספיקת לב - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 17/12/2018

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים


אי ספיקת לב הינה מחלה בה הלב אינו מתפקד כראוי וכתוצאה נוצרת אספקה לקויה של דם לאיברים השונים בגוף. אי ספיקת לב יכולה להתבטא באופן אקוטי או כרוני ולהתקיים בשלב הדיאסטולי (הרפיית הלב), בשלב הסיסטולי (כיווץ הלב) ולעיתים אף בשניהם. הופעת התסמינים והתפתחות המחלה תלויים בגורמים וחומרת הפגיעה בשריר הלב.

 

נהוג לחלק אי ספיקת לב לשניים:

אי ספיקת לב ימנית (אי ספיקת לב דיאסטולית)- כשל בהתכווצות החלק הימני בלב האחראי להזרמת דם אל הריאות.

אי ספיקת לב שמאלית (אי ספיקת לב סיסטולית)- כשל בתפקוד החלק השמאלי בלב האחראי לאספקת הדם לאיברי הגוף השונים.

קיימים שלבים שונים של המחלה המוגדרים על ידי דרגות חומרה:

  • שלב ראשון: מבנה שריר לב תקין אך הימצאות בסיכון גבוה לפגיעה בשריר זה עקב מחלות רקע כגון: טרשת עורקים, לחץ דם גבוה, סוכרת וכדומה.
  • שלב שני: לאחר אוטם שריר הלב (התקף לב) או פגיעה במסתמי הלב, קיימת מוגבלות קלה של תפקוד הלב בעת פעילות.
  • שלב שלישי: קיימת הפרעה מבנית המלווה בתסמינים האופיינים לאי ספיקת לב במנוחה או במאמצים קלים.
  • שלב רביעי: קיימים תסמינים קבועים ואי יכולת לבצע פעולות או להימצא במנוחה ללא הופעת תסמינים.

התסמינים יכולים להתבטא לאורך זמן בצורה עדינה ורק שינויים מבניים בשריר הלב יקבעו את דרגת החומרה.

 

מנגנוני פיצוי:

באופן טבעי בעת אי ספיקת לב מבצע הגוף פעולה המפצה על חוסר תפקוד הלב.

האיברים השונים בגוף אשר אינם מקבלים אספקת דם תקינה מפרישים חומרים אשר בטווח הקצר מועילים לפעילות הלב ומסיעיים להגברת קצב ותפוקת הלב, אך בטווח הארוך גורמים להחמרה ולשינוי מבנה שריר הלב. דוגמא למנגנוני פיצוי:

הפרשת הורמנים אדרנלין ונוראדרנלין מבלוטת יותרת הכליה המגדילים את קצב ותפוקת הלב.

אגירת נוזלים על ידי הכליות המתבצעת במטרה לשמור על לחץ דם תקין, להגדיל את נפח הדם ולשפר את תפקוד הלב.

בטווח הארוך נפח הדם המוגבר לוחץ על דפנות שרירי הלב, מותח אותם ומשנה את מבנה הלב. הנוזל העודף בכלי הדם מצטבר באזורים שונים ויוצר בצקתיות.

תופעה נוספת העלולה להיווצר כתוצאה מפעילות מנגנוני הפיצוי הינה התעבות שריר הלב (היפרטרופיה) הגורמת בסופו של דבר לליקוי ביכולת ההרפייה של הלב ולצמצום ביכולת הכלת הדם בו.

כמו כן, נפגמת יכולת התכווצות הלב ואיתה מתקיימת ירידה באספקת הדם אל איברי הגוף.

 

תסמינים של אי ספיקת לב:

  • חולשה ועייפות באופן כללי ובעת פעילות.
  • קוצר נשימה.
  • ירידה ביכולת מאמץ.
  • בצקות. מיקום הבצקות תלוי באיזור הליקוי בלב. באי ספיקת לב שמאלית יופיעו הבצקות בכפות הרגליים, קרסוליים, כבד ובטן. באי ספיקת לב ימנית יופיעו הבצקות בריאות ויגרמו לקוצר נשימה במאמץ קל ובמנוחה המוחרף ככל שמתקדמת המחלה.

 

גורמים לאי ספיקת לב:

הגורמים העיקריים לאי ספיקת לב הינם טרשת עורקים (בפרט של העורקים הכליליים) ולחץ דם גבוה.

גורמים נוספים כוללים: מחלות מסתמי הלב, דלקות בשריר הלב, אוטם שריר הלב (התקף לב) ומומים מולדים.

גורמים המעלים סיכון לאי ספיקת לב כוללים: עישון, עודף משקל, סוכרת, יתר פעילות של בלוטת התריס וגיל מבוגר.

 

אבחנה של אי ספיקת לב:

אבחנה של אי ספיקת לב נעשית על ידי תשאול מעמיק לגבי חומרתם ותדירותם של התסמינים וקבלת היסטוריה רפואית ומידע על אורח חיי המטופל.

לאחר התשאול ובהתאם לממצאיו מבוצעות בדיקות שונות הכוללות:

  • בדיקות דם לזיהוי סמנים ביולוגים – סמנים המהווים מדד יעיל ורגיש לבדיקת מידת הנזק בלב, מסייעים בהערכת הליקוי בחדר שמאל וחומרת אי ספיקת הלב. בבדיקות מודדים את רמות ההורמונים BNP (B type natriuretic peptid) ו- ANP (atrial natriuretic peptid ). הורמונים אלו משתחררים מדפנות שריר הלב, נקשרים לקולטנים ברקמות שונות ומביאים להשתנה מוגברת והפרשת נתרן בשתן (מורידים את לחץ הדם על מנת להקל על הלב). רמתם של הורמונים אלו עולה בדם במקרה בו קיימת פגיעה בשריר הלב.
  • אק"ג (אלקטרוקרדיוגרם) - בדיקה זו מבוצעת באמצעות אלקטרודות המונחות על החזה ומחוברות למכשיר המכונה קרדיוגרף. המכשיר מקבל את המידע דרך האלקטרודות ופולט על נייר רישום של הפעילות החשמלית של הלב. הבדיקה מספקת מידע לגבי פעילות הלב ומסייעת בזיהוי אי סדירויות בזרימת הדם וחסימות או היצרויות בכלי הדם.
  • ארגומטריה - בדיקת מאמץ תוך ניטור אק"ג. בדיקה זו מסייעת להעריך את חומרת הטרשות בעורקי הלב. את הבדיקה מבצעים בזמן מאמץ (הליכה על סרט נע או רכיבה על אופני כושר) כאשר הנבדק מחובר למכשיר אק"ג באמצעות אלקטרודות. את המאמץ מגבירים בהדרגה עד שמגיעים לדופק מטרה הנקבע לפי גיל ומין הנבדק. התגובות המתקבלות בעת הבדיקה משקפות את חומרת הטרשות ואת מצב הלב.
  • מיפוי לב - בדיקה זו מבוצעת בזמן מאמץ. במהלך הבדיקה מוזרקים חומרים רדיואקטיבים (תליום, טכנציום) הפולטים קרינת גמא המזוהה על ידי מצלמת גמא. החומרים מוזרקים אל הוריד ועוברים דרך העורקים הכליליים אל הלב שם הם נקלטים. קליטת הסמנים הרדיואקטיבים מזוהה על ידי מצלמה המספקת מידע לגבי הליקוי בתפקוד הלב.
  • אקו לב (אקו קרדיוגרפיה) - בדיקות הנעשות באמצעות מכשיר אולטרא-סאונד ומאפשרות קבלת תמונה של הלב וכלי הדם. באמצעות בדיקות אלו ניתן להעריך את תפקוד כלי הדם וטיב הזרימה בהם, ולקבל מידע על מבנה ותפקוד שריר הלב, מסתמי הלב וחלל הלב. קיימים מספר סוגים של בדיקות אולטרא-סאונד המסייעות לאבחנה של אי ספיקת לב:
  • TTE (Trans Thoractic) - בדיקת אולטרא-סאונד חיצונית אשר במהלכה מניעים את המכשיר על בית החזה.
  • TEE (Trans Esophageal) - בדיקת אולטרא-סאונד פנימית אשר במהלכה מחדירים צינורית דרך הוושט עד לגובה הלב. הבדיקה מאפשרת תמונה מדוייקת ומעמיקה יותר של חדרי הלב.
  • אקו- דופלר - בדיקה זו מבוצעת באמצעות מכשיר אולטרא-סאונד המדגים את זרימת הדם דרך חדרי הלב והמסתמים על ידי מדידת כיוון זרימת הדם. הבדיקה מסייעת לזיהוי שינויים בכלי הדם כגון חסימות והיצרויות.
  • צנתור וירטואלי - בדיקת טומוגרפיה ממחושבת (CT) חדשנית ומהירה. הבדיקה מאפשרת הדמייה מדוייקת של הלב והעורקים הכליליים ומספקת מידע לגבי הרובד הטרשתי, היצרויות עורקים, חדרי הלב, שריר הלב, ותפקוד הלב והמסתמים בלב. 

 

לאחר הבדיקות נקבעת דרגת החומרה של אי ספיקת הלב לפי קריטריונים של החברה הקרדיולוגית של ניו- יורק (New York Heart Association):

 

  • שלב ראשון: קיימת אי ספיקת לב ללא תסמינים.
  • שלב שני: קיימת מוגבלות קלה של תפקוד הלב בעת פעילות שגרתית.
  • שלב שלישי: קיימת מוגבלות ניכרת של תפקוד הלב בפעילות שגרתית אך ישנה הקלה במנוחה.
  • שלב רביעי: קיימים תסמינים קבועים ואי יכולת לבצע פעולות או להימצא במנוחה ללא הופעת תסמינים.

 

טיפול קונבנציונאלי באי ספיקת לב:

הטיפול הקונבנציונאלי באי ספיקת לב הינו מורכב ותלוי במשתנים רבים הכוללים את דרגת החומרה של אי ספיקת הלב, התסמינים והמחלות הנלוות של החולה.

הטיפול הלא תרופתי כולל שינויים תזונתיים (כגון הפחתה בנתרן), הפחתת משקל, ביצוע פעילות גופנית מותאמת וקבועה ומנוחה.

לרוב, אי ספיקת לב חמורה מלווה בבצקת ריאתית וקוצר נשימה חמור. מצב זה דורש אשפוז ומתן תוך ורידי של תרופות משתנות ומרחיבות כלי דם, טיפול בחמצן והוצאת נוזלים. באם טיפול זה אינו מספיק יש צורך בהנשמה מכאנית.

במקרים בהם קיימים חרדה ולחץ ניתן טיפול במורפין המסייע להפחתת העומס על הלב על ידי האטת קצב הנשימה ודופק הלב. 

הטיפול התרופתי באי ספיקת לב כרונית נועד לשיפור תסמינים ולהארכת חיים וכולל:

  • תרופות משתנות – תרופות מסוג זה מסייעות לסילוק עודפי נתרן ונוזלים מן הגוף ובכך מפחיתות את לחץ הדם ואת העומס על הלב.
    • תיאזידים – תרופות אלו חוסמות ספיגה חוזרת של נתרן ובכך מסייעות לסילוק עודפי מים בצינורית הכלייה. משתנים תיאזידים עלולים לגרום לאיבוד מלחים ואשלגן ולכן יש לערוך מעקב רפואי בעת נטילתם ולמנוע חוסרים חיוניים שלל מינרלים אלו. דוגמא לתרופות מסוג זה: Hydrochlorothiazide (Disothiazide)  ו- Chlorthalidone(Aquadon)
    • משתני לולאה – תרופות אלו מעכבות ספיגה חוזרת של נתרן, מימן וכלור בלולאת הנלה (לולאות הנמצאות בנפרונים בכליות). תרופות אלו ניתנות רק במצבים בהם קיימות אי ספיקה לבבית או כלייתית בנוסף ללחץ הדם הגבוה. דוגמאא לתרופה מסוג זה: Furosimide(Fusid)
    • אוצרי אשלגן תרופות אלו פועלות להפרשת נתרן ומים ולאצירת אשלגן. התרופות מונעות את פעילות הורמון האלדסטרון (הורמון המופרש מבלוטת יותרת הכלייה וגורם להפרשה מוגברת של אשלגן ולספיגה מוגברת של נתרן).. דוגמא לתרופה מסוג זה: Spironolactone  (Aldactone)
  • דיגוקסין (Digoxin) - תרופה המופקת מהצמח דיגיטאליס (אצבעונית ארגמנית) הגורמת להגברת עוצמת התכווצות הלב יחד עם האטת קצב פעימות הלב. במינונים מסוימים יכולה התרופה להיות רעילה ולכן נטילה שלה נעשית תוך כדי ניטורר ובקרה קבועים. תרופה זו משתייכת לקבוצה של תרופות המכונות אינוטרופיות. תרופות אלו משפיעות על כושר התכווצות הלב וניתנות לרוב תחת השגחה רפואית.
  • מרחיבי כלי דם - תרופות המסייעות להפחתת העומס על הלב על ידי הרחבת עורקים או ורידים.
  1. מעכבי ACE (Angiotensin Converting Enzyme inhibitors) – תרופות אלו מעכבות את פעילות אנזים "המהפך" הגורם להפיכת אנגיוטנזין 1 לאנגיוטנסין 2 ובכך מונעות את ייצור הורמון אנגיוטנזין 2 הורמון האחראי על כיווץ כליי הדם והמשפעל את הורמון האלדוסטרון (הורמון המופרש מיותרת הכלייה וגורם להפרשה מוגברת של אשלגן ולספיגה חוזרת של נתרן ומים). כתוצאה, ישנה הרפייה של כלי הדם, ירידה בספיגה חוזרת של נתרן ומים וירידה של לחץ הדם. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Enalapril (Enaladex), Captopril (Aceril), Ramipril (Tritace
  2. חוסמי תעלות סִידן – תרופות אלו מורידות את צריכת החמצן של הלב על ידי הרחבת כלי דם וירידה בדופק הלב ועוצמת כיווץ שריר הלב. התרופות גורמות לחסימת התעלות המובילות סידן אל השרירים ובכך מונעות את כיווץ השריריםם ומאפשרות את התרחבותם. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Verapamil (Ikacor, Veracor
  3. חוסמי בטא – תרופות אלו פועלות להאטת פעילות הלב ויכולת התכווצותו ובכך מורידות את דרישת החמצן של הלב. התרופות חוסמות את קולטני בטא (הנמצאים בעיקר על פני תאי הלב וכלי הדם) דוגמא לתרופות מסוג זה: Atenolol (Normiten, Normalol), Bisoprolol (Cardiloc), Carvedilol (Carvedexxon, Dimitone)
  • ניטרטים - תרופות אלו גורמות לשחרור חומר (NO- nitric oxide) המביא להרפיית שריר חלק בכלי הדם ותורם להתרחבותם. תרופות מסוג זה ניתנות לרוב כעזרה ראשונה ומתאימות לטיפול בתעוקת חזה יציבה. קיימות שתי צורות של ניטרטים:
  1. ניטרטים בעלי טווח פעולה קצר - מתאימים לטיפול בהתקף אקוטי או כמניעה במצבי מאמץ. הטיפול בתרופות אלו פועל במהירות ותחושת ההקלה מורגשת בתוך מספר דקות. ניתן ליטול את התרופה באמצעות תרסיס או טבלית תת לשונית.. דוגמא לתרופות מסוג זה: Isosorbide Dinitrate  (Isoket spray, Cordil)
  2. ניטרטים בעלי טווח פעולה ארוך - תורמים להפחתת התקפים של תעוקת חזה יציבה ופועלים באמצעות שחרור מושהה. נמצאו כפחות יעילים מניטרטים קצרי טווח בשל התפתחות סבילות מהירה. דוגמא לתרופות מסוג זה: Isosorbide (Dinitrate (Isolong), Isosorbide Mononitrate (Mononit, Monolong, Monocord
  • מדללי דם
  1. תרופות המעכבות היצמדות טסיות - אספירין - מעכב פעולת פרוסטגלנדינים המעודדים היצמדות טסיות ובכך מונע היווצרות קרישי דם. (Aspirin (Cartia, Micropirin, Tevapirin
  2. קלופידוגרל – התרופה Clopidogrel  (Plavix) ניתנת במקרים בהם קיימת רגישות לאספירין. התרופה גורמת לעיכוב קולטן, הנמצא על טסיות הדם, אליו נקשר חומר המכונה פיברין הגורם ליצירת קרישי דם.
  3. תרופות המשפיעות על תהליך הקרישה - מעכבות מנגנונים שונים בתהליך קרישת הדם. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Enoxaparin (Clexan), Warfarin (Coumadin

השתלת קוצב לב מלאכותי - במקרים בהם קיים נזק לקוצב הלב הטבעי, משתילים קוצב לב מלאכותי המורכב מקופסא קטנה (קפסולה) המכילה סוללה וסיב אלקטרודה גמיש אשר תפקידו להעביר את הגירויים החשמליים (שמייצר קוצב הלב) אל תאיי שריר הלב.

השתלת לב - השתלות לב נעשות רק במקרים של אי ספיקת לב קשה אשר אינה מגיבה לטיפולים אחרים,

משום שהניתוח כרוך בסיכונים רבים וסיכויי ההחלמה ממנו קטנים. הלב המושתל יכול להיות טבעי (תרומת איברים) או מלאכותי (עשוי מטיטניום בדרך כלל).

ניתוח מעקפים - ניתוח זה מתבצע במקרים של חסימה בעורקים. במהלך הניתוח משתילים כלי דם אשר עוקפים את מקום ההיצרות או החסימה בעורק על מנת להפחית את לחץ הדם ואת העומס על פעילות הלב. את המעקף מבצעים באמצעות ורידיםם מלאכותיים או באמצעות ורידים הנלקחים בדרך כלל מהרגליים או מבית החזה.

ניתוחים נוספים - במקרים בהם קיימים ליקויים בתפקוד מסתמי הלב מתבצעים ניתוחים להחלפתם או תיקונם. מסתמי הלב יכולים להיות טבעיים (תרומת איברים) או מלאכותיים.

 

טיפול טבעי באי ספיקת לב

 

אי ספיקת לב הינה מחלה קשה המצריכה טיפול רפואי צמוד.

הטיפול הטבעי יכול לשמש כטיפול תומך על מנת להקל על תסמיני המחלה ולמנוע את המשך ההידרדרות שלה.

יחד עם זאת, הטיפול הטבעי אינו מהווה תחליף לטיפול הרפואי.

בסקירת המחקרים המובאת בהמשך ניתן לראות עדויות רבות לחשיבות התזונה ולשימוש בצמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול באי ספיקה לבבית.

הטיפול הטבעי באי ספיקת לב מתמקד בשיפור התפריט התזונתי וכולל הפחתה בצריכת שומנים רווים, נתרן וסוכרים מחד והגברת צריכת חומצות שומן חיוניות ונוגדי חמצון מאידך. ניתן גם להשתמש בתוספי תזונה כגון קו אנזים Q10 אשר יסייעו לפעילות הלב.

הטיפול בצמחי מרפא עשוי לשפר את את תפקוד הלב ולהפחית במידה משמעותית את התסמינים המופיעים עקב המחלה. 

חשוב לשלב במערך הטיפולי המלצות לביצוע פעילות גופנית מתונה וקבועה אשר מסייעת להפחתת רמת הכולסטרול רע (LDL), העלאת רמת הכולסטרול טוב (HDLואיזון לחץ הדם. בנוסף חשובה הפעילות הגופנית להעלאת הסבילות במאמץ ובצריכת החמצן. עם זאת, חשוב לציין כי בשל הסיכונים הכרוכים בביצוע פעילות גופנית באי ספיקת לב (כגון התקף לב) יש להתחיל את הפעילות הגופנית בהדרגה, להתאימה באופן פרטני למטופל. כמו כן, מומלץ כי התחלת הפעילות הגופנית תעשה בהשגחה רפואית.

בנוסף, ניתן לעשות שימוש בטכניקות הרפייה שונות (טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, מדיטציות וכד') המסייעות בהורדת מתחים ולחצים.

 

תזונה לטיפול באי ספיקת לב:

מטרות הטיפול התזונתי באי ספיקת לב הינן הקלה של התסמינים האופייניים והפחתה של גורמי סיכון כגון עודף משקל, טרשת עורקים ולחץ דם גבוה. הטיפול התזונתי כולל   למידע השלם למנויים

הטיפול התזונתי כולל הגברת צריכת חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 (דגים, אגוזים וזרעים) אשר חיוניות לבריאות הלב וכלי הדם ומסייעות להפחתת שומנים בדם ומזונות מן הצומח (כגון ירקות, פירות, דגנים מלאים וקטניות) אשר עשירים בסיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. 

במקביל יש להפחית ואף להימנע מצריכת  למידע השלם למנויים

הקפדה על אורח חיים נכון ביחד עם הרגלי תזונה מאוזנים ונכונים תסייע להפחתה במשקל ולהורדה ברמות כולסטרול, שומנים וסוכר בדם המהווים גורמי סיכון לאי ספיקת לב.

להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות.  למידע השלם למנויים

 

צמחי מרפא לטיפול באי ספיקת לב:

קיימים מספר צמחי מרפא הגורמים להגברת פעילות הלב ולהפחתת העומס עליו, אולם רובם ככולם אסורים כיום לשימוש וזאת בשל החומרים הפעילים המצויים בהם. 

חשוב לציין כי גם אם צמחי מרפא אלו היו מותרים לשימוש, הרי ששילובם עם התרופות הקונבנציונאליות עלול להיות מסוכן ולכן אינו רצוי. צמחים אלו מכילים רכיבים הנקראים גליקוזידים קרדיאליים. תרכובות אלו משפיעות באופן ישיר על פעולת הלב באמצעות השפעה על משאבות נתרן אשלגן, תהליך המגביר את כמות הסידן התוך תאי ומביא לאפקט יונוטרופי חיובי (העצמה של פעולת הלב הסיסטולית ותפוקת הלב). 

בהשפּעת תרכובות אלו השלב הסיסטולי מתקצר וללב יש יותר זמן לנוח בין ההתכווצויות.

התוצאה היא האטה של קצב פעולת הלב, הגברה של כמות הדם הנשאבת בכל פעימה של הלב וכתוצאה גם הגברה של פינוי נוזלים כלייתי. הבעיה ברכיבים אלו היא טווח תרפויטי צר. 

עלייה (ולו קלה) במינון הרפואי עלולה לגרום לרעילות אשר תתבטא בתסמינים הכוללים בחילות, שלשולים, הקאות, כאבי ראש, טשטוש, החמרה באי ספיקת לב, שינויים בקצב הלב ושיבושים במאזן האלקטרוליטי.

צמחי מרפא אשר מגבירים את פעילות הלב:   למידע השלם למנויים

 

אז מה כן ניתן לעשות?

קיימים מספר צמחי מרפא המדגימים השפעות חיוביות רבות על תפקוד לבבי. 

צמחי המרפא המרכזיים, עליהם ניתן לקרוא יותר בפירוט המחקרים בהמשך, כוללים מרווה סינית (Salvia miltiorrhiza), מיני עוזרר (.Crataegus spp) ו  למידע השלם למנויים

בנוסף, ניתן להשתמש בצמחי מרפא משתנים אשר יקטינו את כמות הנוזלים ולפיכך גם את העומס על הלב. 

חשוב לציין כי דרושה זהירות רבה בשילוב צמחי מרפא אלו  למידע השלם למנויים

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול באי ספיקת לב:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

 

פורמולות לטיפול באי ספיקת לב:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני.

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול באי ספיקת לב, בנוזל:

 

40% .Crataegus spp
 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

פורמולה לטיפול באי ספיקת לב, בכמוסות:

 

125mg Salvia miltiorrhiza
 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 

   

מינון: 1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום

 

ניתן ואף רצוי להשתמש בנוסף לפורמולות גם בחליטות. צמחי המרפא הנבחרים לחליטות יהיו   למידע השלם למנויים

 

שילוב של צמחי מרפא ותרופות לטיפול באי ספיקת לב:

ניתן עקרונית לשלב צמחי מרפא עם תרופות לאי ספיקת לב אולם יש לשים לב לכמה דגשים:    למידע השלם למנויים

 

תוספי תזונה לטיפול באי ספיקת לב:

בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול באי ספיקת לב והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

 

היבטים של גוף נפש באי ספיקת לב:

מהבחינה ההוליסטית, הלב הינו מרכז החיים.
בפילוסופיה הסינית הוא נחשב "הקיסר" השולט על הממלכה כולה, ומייחסים לו את האמירה "כשהקיסר שקט, הממלכה שקטה".
הלב נחשב כטומן בחובו את  למידע השלם למנויים

 

מחקרים על אי ספיקת לב ורפואה טבעית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול באי ספיקת לב.  למידע השלם למנויים

 


דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם