תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתריים | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים
שלבקת/ הרפס היא מילה כוללת לקבוצה של נגיפים היוצרים מחלות שונות.
הסוגים העיקריים של הנגיפים בקבוצה זו הינם:
נגיפים נוספים המשתייכים לקבוצת נגיפי השלבקת הינם ציטומגאלווירוס (CMV) הגורם למחלה זהה למחלת הנשיקה, נגיף שלבקת 6 (הרפס ווירוס 6) הגורם לאדמדמת אצל ילדים, נגיף שלבקת 7 (הרפס ווירוס 7) ונגיף שלבקת 8 (הרפס ווירוס 8) שכנראה מהווה את הגורם לסרטן רקמות החיבור (סרקומת קפוסי) אצל חולי איידס.
סיבוכים אפשריים לזיהומים בנגיפי השלבקת כוללים התפשטות לאיברים פנימיים, כולל המוח. במצבים אלו, במידה ואין אבחון או טיפול ראוי, יכול הזיהום לגרום אף למוות. במקרה של זיהום בנגיף האפשטיין- באר קיים סיבוך נוסף, בו התנפחות בלוטות הלימפה גורמות ללחץ על דרכי הנשימה ועקב כך נוצרת התנפחות חמורה של דרכי האוויר שעשויה לגרום לקוצר נשימה.
תסמינים של זיהומי שלבקת (הרפס):
תסמינים של שלבקת פשוטה (הרפס סימפלקס) - לפני הופעת הפצע ישנו גרד, תחושות עקצוץ, אי נוחות ולעיתים אף כאב המופיעים באזור הנגוע. כשהפצע מתפתח הוא יופיע על אזור השפתיים או איברי המין לאחר שעות או ימים אחדים מתחילת הופעת התסמינים. באם הנגיף נמצא על איברי המין יכולות להצטרף תחושות של כאב במתן שתן ואי נוחות כללית באיברי המין.
תסמינים של שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) - לפני הופעת השלפוחיות ישנן תחושות של גרד וגירוי באזור הנגוע. במקרים מסוימים מצטרפים תסמינים של חום, צמרמורות, בחילה, שלשול ותחושה כללית ירודה. השלפוחיות מופיעות לאחר הופעת התסמינים הראשונים ומממוקמות לרוב בפלג גוף עליון בצורה חד צידית. האזור הנגוע רגיש, וכל גירוי או מגע עלולים להכאיב בצורה חריפה.
תסמינים של מחלת הנשיקה (אפשטיין-באר) - חולשה ועייפות כללית, בלוטות לימפה (שקדים) נפוחים, חום גבוה או נמוך וגרון כואב. אצל אחוז גדול מהחולים מופיע טחול מוגדל ולעיתים מופיעה גם הגדלה של הכבד, אלו יכולים לבוא לידי ביטוי ברגישות וכאב בחלל הבטן.
גורמים לזיהומי שלבקת (הרפס):
הדבקות בנגיפי ההרפס השונים המתבצעת על ידי מגע ישיר עם הפצעים, מגע עם הפרשות רוק ונשימה, יחסי מין, ומגע בכלים או חפצים אחרים אשר היו במגע ישיר עם הפצעים.
הגורמים להתפרצויות אקוטיות של זיהומי שלבקת הינם היחלשות או דיכוי של מערכת החיסון (טראומה, מחלה, עייפות, מתח, חולשה ועוד).
אבחנה של זיהומי שלבקת (הרפס):
האבחנה לכלל סוגי הנגיפים מתבצעת לרוב באמצעות ההתבטאות הקלינית האופיינית לכל נגיף.
במידת הצורך, ניתן להשתמש בבדיקות מעמיקות יותר כגון: לקיחת דגימה מן הנגיף לבדיקה תחת מיקרוסקופ או בדיקות דם לזיהוי נוגדנים לנגיף.
בדיקות אלו משמשות לעיתים רחוקות בשלבקת פשוטה ושלבקת חוגרת, אך שכיחות בעת איבחון מחלת הנשיקה לזיהוי נוגדנים ל- EBV ו- CMV.
טיפול קונבנציונאלי לשלבקת (הרפס):
בסקירת המחקרים המובאת בהמשך ניתן למצוא ראיות לחשיבות רכיבי התזונה ולאפשרות השימוש בצמחי מרפא ובתוספי תזונה לטיפול בזיהומי שלבקת.
טיפול טבעי לשלבקת פשוטה ולשלבקת חוגרת - הטיפול הטבעי מתמקד בחיזוק מערכת החיסון על מנת למנוע התפרצויות אקוטיות. חיזוק מערכת החיסון נעשה על ידי תזונה עשירה בנוגדי חמצון, חומצות שומן חיוניות וויטמינים ומינרלים חיוניים. כמו כן, מומלץ להשתמש בתוספי תזונה וצמחי מרפא המכוונים לחיזוק מערכת החיסון כמפורט בהמשך.
בעת התפרצות אקוטית (ואפילו לפני, כבר בשלב העקצוץ), ניתן למרוח מקומית שמנים אתריים ומיצויי צמחי מרפא אשר ימנעו את ההתפרצות או יביאו לריפויה המהיר. בנוסף, ניתן ליטול צמחי מרפא ממריצי חיסון ונוגדי זיהום על מנת לקצר את משך ההתפרצות.
טיפול טבעי למחלת הנשיקה (אפשטיין- באר) - הטיפול הטבעי למחלת הנשיקה מתחלק לשניים:
חשוב לציין כי על מנת להימנע מהידבקות בנגיפי השלבקת מומלץ להימנע מקיום יחסי מין בעת התפרצות אקוטית (בעיקר פצעים חיצוניים) ולהקפיד שטיפת ידיים לאחר מגע בפצעים.
כמו כן, רצוי לשלב במערך הטיפולי שימוש בטכניקות הרפיה (טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, מדיטציות וכד') אשר מסייעות בהפחתת מתחים ולחצים ומשפרות תפקוד מערכות הגוף בכלל ומערכות החיסון והעצבים בפרט ולהקפיד על ביצוע פעילות גופנית קבועה אשר משפרת את תפקוד מערכת החיסון ומסייעת להפגת מתחים ולחצים.
תזונה לטיפול בזיהומי שלבקת:
הטיפול התזונתי בזיהומי שלבקת מכוון לחיזוק המערכת החיסונית ולתמיכה במערכת העצבים.
מטרת הטיפול התזונתי הינה למנוע את התפרצות הנגיף.
יחד עם זאת, הקווים המנחים של הטיפול התזונתי בזיהומי שלבקת מתאימים גם לטיפול בהתפרצויות חריפות. חשוב לציין כי במקרה של התפרצויות חריפות יש למידע השלם למנויים
להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות. למידע השלם למנויים
צמחי מרפא לטיפול בזיהומי שלבקת:
הטיפול בזיהומי שלבקת משתנה בהתאם למצב המחלה.
בעת התפרצות אקוטית, רצוי להשתמש בצמחי מרפא ממריצי חיסון ובצמחי מרפא נוגדי זיהום כגון למידע השלם למנויים
לעומת זאת, בשלב הכרוני הטיפול מתמקד ב למידע השלם למנויים
אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בשלב אקוטי של זיהומי שלבקת:
רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות למידע השלם למנויים
פורמולות לטיפול בשלב אקוטי של זיהומי שלבקת:
הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני.
הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.
| 30% | Hypericum perforatum |
|
הפורמולה המלאה זמינה למנויים
|
מינון: 10-15 מ"ל, 3-5 פעמים ביום
(מכיוון שמדובר במצב אקוטי המינונים גבוהים מהרגיל) לשלב אקוטי של מחלת הנשיקה המלווה בחום גבוה, רצוי לתת פורמולה ללא Zingiber.
פורמולה לטיפול בשלב אקוטי של זיהומי שלבקת, בכמוסות:
| 100mg | .Echinacea spp |
|
הפורמולה המלאה זמינה למנויים
|
מינון: 2-3 כמוסות, 3-5 פעמים ביום
(מכיוון שמדובר במצב אקוטי המינונים גבוהים מהרגיל)
צמחי מרפא לטיפול בתסמינים חיצוניים של שלבקת פשוטה ושלבקת חוגרת:
כאמור, ניתן להשתמש בתכשירים חיצוניים על מנת למנוע התפרצות אקוטית או על מנת להאיץ את תהליך הריפוי שלה.
האופן הפשוט ביותר הוא מריחה ישירה של למידע השלם למנויים
דוגמא לקרם צמחי לטיפול בפצעי שלבקת:
| 40gr | Base cream |
|
הפורמולה המלאה זמינה למנויים
|
מריחה על הפצעים כמה שיותר פעמים ביום
*שווה ערך ל- 6-8 טיפות.
אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת:
רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות למידע השלם למנויים
פורמולות לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת:
הפורמולות הבאות מתאימות לשימוש בתום התפרצות אקוטית ולמניעת התפרצויות אקוטיות נוספות.
הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני.
הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.
פורמולה לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת, בנוזל:
| 30% | Astragalus membranaceus |
|
הפורמולה המלאה זמינה למנויים
|
מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום
פורמולה לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת, עם דגש על תמיכה בכבד, בנוזל:
| 30% | Ganoderma lucidium |
|
הפורמולה המלאה זמינה למנויים
|
מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום
פורמולה לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת, עם דגש על הרגעה, בנוזל:
| 30% | |
|
הפורמולה המלאה זמינה למנויים
|
מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום
פורמולה כללית לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת, בכמוסות:
| 100mg | Astragalus membranaceus |
|
הפורמולה המלאה זמינה למנויים
|
מינון: 1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום
שילוב של צמחי מרפא ותרופות לטיפול בזיהומי שלבקת:
תרופות נוגדות נגיפים (אנטי ויראליות) - למידע השלם למנויים
אנטיביוטיקה - למידע השלם למנויים
שמנים אתריים לטיפול בהרפס:
הטיפול בזיהומי שלבקת (הרפס) בעזרת שמנים אתריים יתמקד בשמנים נוגדי זיהום אנטי ויראליים, שמנים המרגיעים את מערכת העצבים, כאלו המסייעים לריפוי של הפצעים וכן שמנים לתמיכה במערכת החיסון.
השמן העיקרי שנשתמש בו יהיה מידע השלם למנויים
דוגמא לתערובת שמנים ארומתרפיים לטיפול המשך (מניעת התפרצות חוזרת, ריפוי העור):
| שמן צמחי (חמאת שיאה, שומשום, המפ, חמניות וכד) | 28 מ"ל |
|
הפורמולה המלאה זמינה למנויים
|
אופן השימוש: יש למרוח את התערובת על מידע השלם למנויים
דוגמא לשמן ארומתרפי לבליעה לטיפול בנגיף אפשטיין-באר:
| שמן שומשום | 200 מ"ל |
|
הפורמולה המלאה זמינה למנויים
|
אופן השימוש: יש למרוח את התערובת על מידע השלם למנויים
תוספי תזונה לטיפול בזיהומי שלבקת:
בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול בזיהומי שלבקת והמינון הרצוי של כל תוסף. למידע השלם למנויים
היבטים של גוף נפש בהרפס:
בחלק זה מפורטות סיבות רגשיות אפשריות של המחלה. לצערנו, אין כמעט מחקרים על היבטי גוף-נפש במחלות השונות, ולכן הרעיונות המובאים כאן מבוססים על ספרות וידע נרכש של הכותבים. ההבנות העולות מן הכתוב, בחלקן או במלואן, אינן מתאימות לכל מטופל. כל הערכה צריכה להיעשות על בסיס אישי. חשוב כי מטפלים יקבלו הדרכה איך להתאים וליישם קשרי גוף נפש בקרב מטופליהם. רשימת הספרים הרלוונטים מופיעה במאמר על היבטי גוף נפש, כאן.
כאשר באים לאבחן את מחלת ההרפס - לפני שמפרידים בין סוגי ההרפס השונים, ניתן דעתנו קודם על נושא הטפילות;
נגיף ההרפס הינו טפיל. טפיל הינו אורגניזם אשר אינו מסוגל לקיים את עצמו, והוא מספק את צרכיו על ידי "התעלקות" על גוף אחר.
אנו למידע השלם למנויים
הרפס השפתיים
ראשית השפתיים הינן הפתח העליון של הטחול, וכאן כבר אנו רואים את הקשר בין הערך העצמי ובין נוכחות הטפיל.
השפתיים הינן ההיבט הסופי של ביטוי למידע השלם למנויים
הרפס איברי המין
איברי המין מקושרים מבחינה רגשית ללמידע השלם למנויים
הרפס זוסטר
בעוד שההרפס סימפלקס 1ו-2 תוקפים את מערכות הביטוי החיצוני שלנו: במילים ובמין.
הרפס זוסטר תוקף בעיקר את חגורת צ'אקרת הלב האחורית.
גם כאן, עקב הקשר למערכת העצבים התחושתית, נכוון את תשומת ליבנו לקשרים עם למידע השלם למנויים
מחלת הנשיקה
מכל הנזכרים לעיל, נגיף זה מקושר באופן הכי ישיר אל חולשת הטחול, חוסר הערך העצמי ונושא הטפילות;
המחלה תוקפת את הלימפוציטים מסוג B, אשר הם חלק ממערכת הלימפה, ומתבטאת בשקדים, גם הם חלק מהמערכת הלימפטית, ובהגדלת הטחול עצמו – שהוא האיבר הפנימי היחיד במערכת הלימפה. מכך אנו מסיקים שהמחלה תוקפת את למידע השלם למנויים
מחקרים על זיהומי שלבקת ורפואה טבעית:
בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בזיהומי שלבקת. למידע השלם למנויים
