פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

דלקת בדרכי השתן - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 13/11/2018

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתריים | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים

 

דלקת בדרכי השתן נגרמת בדרך כלל עקב זיהומים (לרוב חיידקיים) היכולים לפגוע בכל חלק בדרכי השתן. כאשר הזיהום פוגע בדרכי השתן התחתונות נוצרת הדלקת בשופכה או בשלפוחית השתן. כאשר הזיהום פוגע בדרכי השתן העליונות נוצרת דלקת בשופכנים או בכליות.

במצב תקין מערכת השתן והכליות הינה סטרילית. זרם השתן ודרגת החומציות בשתן משמשים כהגנה בפני חיידקים. עם זאת, כאשר חודרים חיידקים אל תוך המערכת הם עלולים ליצור דלקת בכל חלק בדרכי השתן. בדרך כלל חודרים החיידקים דרך איברי המין אך במקרים נדירים מגיעים דרך זרם הדם.

דלקות בדרכי השתן יכולות להיות אקוטיות או כרוניות המלוות באפיזודות אקוטיות.

הדלקות שכיחות בעיקר אצל נשים משום שקיימת קרבה של השופכה לפי הטבעת המאפשרת חדירה קלה יותר של מזהמים אל הנרתיק ומשם אל דרכי השתן.

דלקות חוזרות אצל גברים יצביעו לרוב על זיהום בערמונית.

הדלקת מוגדרת לפי מיקומה במערכת השתן:

דלקת בשלפוחית השתן (Cystitis) – דלקת הנוצרת ברירית שלפוחית השתן. סוג זה הינו הנפוץ ביותר.

דלקת בשופכה (Ureteritis) – דלקת בצינור המוביל שתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף.

דלקת בשופכנים – דלקת בשופכנים המובילים שתן מהכליות אל שלפוחית השתן.

דלקת האגן והכלייה (Pyelonephritis) – דלקת הנוצרת בכליות עקב סיבוך של זיהום חיידקי.

 

תסמינים של דלקת בדרכי השתן:

תסמינים של דלקות בדרכי שתן תלויים בחומרת הדלקת ומיקומה. תסמינים שכיחים כוללים:

  • צריבה בעת מתן שתן.
  • דחיפות ותכיפות במתן שתן.
  • כאב בבטן תחתונה.
  • תחושת חוסר התרוקנות.
  • ירידה בכמות שתן.
  • שתן עכור בעל ריח חריף.
  • נוכחות דם בשתן (לעתים).
  • כאבים בגב תחתון.

כאשר הדלקת מתפשטת לכליות ולשופכנים יכולים להתלוות תסמינים נוספים המתבטאים בחום גבוה, צמרמורות, בחילות, הקאות, וכאבים באגן.

כמו כן, עלול להיווצר נזק לרקמת הכליות המוביל לעיתים לאי ספיקת כליות.

 

גורמים לדלקת בדרכי השתן:

הגורם העיקרי לדלקות בדרכי שתן הינו זיהום של חיידקי E-Coli (Escherichia coli) המצויים בצואה ובמעיים ועלולים לנדוד מפי הטבעת אל השופכה ומשם אל שלפוחית השתן.

זיהומים נוספים אך שכיחים פחות יכולים להיות עקב חיידקים (כגון כלמידיה וגנוראה), נגיפים (כגון הרפס סימפלקס 2), פטריות (כגון קנדידה) או טפילים (כגון מלריה).

גורמי הסיכון לדלקות בדרכי השתן כוללים:

  • יחסי מין - קיום יחסי מין בתדירות גבוהה, קיום יחסי מין לא מוגנים או יחסי מין אנאליים.
  • ניגוב הפוך - ניגוב מכיוון פי הטבעת אל הנרתיק ולא מכיוון הנרתיק אל פי הטבעת.
  • חסימות או הפרעות בזרימה של השתן כגון גידול סרטני, אבנים בדרכי השתןהגדלה של הערמונית וכד'.
  • הפרעות נוירולוגיות - עלולות לגרום לעצבוב לקוי של דרכי השתן וכתוצאה זרימה לא תקינה של שתן.
  • סוכרת - עודף סוכר בדם מהווה מצע להתפתחות חיידקים.
  • הריון.
  • פגמים מולדים בדרכי השתן.
  • רמות אסטרוגן נמוכות - גורמות לדופנות הנרתיק, השופכה ושלפוחית השתן להיות דקות וחשופות יותר למזהמים.
  • שימוש באמצעי מניעה המכילים חומרים שעשויים לגרום לגירוי במערכת, כמו למשל קוטלי זרע.
  • חולשה חיסונית.
  • פגיעה או חבלה באיברי המין.
  • איפוק במתן שתן.
  • מחסור בנוזלים (גורם לעימדון נוזלים).
  • שימוש בקטטר (עקב בעיות כירורגיות או נוירולוגיות).
  • שימוש באנטיביוטיקה באופן כרוני המחליש את פלורת המעיים וכתוצאה מכך גם את מערכת החיסון.

 

אבחנה של דלקת בדרכי השתן:

אבחנה של דלקות בדרכי השתן נעשית באמצעת מספר בדיקות הכוללות:

  • Dipstick - בדיקת שתן ראשונית המבוצעת באמצעות נטילת שתן לתוך כוסית וטבילת מקלון מיוחד המסייע בזיהוי מזהמים בשתן.
  • בדיקת שתן כללית - בדיקה זו מצביעה על נוכחות כדוריות דם לבנות, כדוריות דם אדומות, חלבונים וחומרים אחרים בשתן.
  • תרבית שתן - בבדיקה זו נוטלים דגימה מהשתן ומבצעים תרבית לזיהוי המזהם וכמותו בנוזל השתן.

 

במקרים של דלקות כרוניות בדרכי השתן או כאשר קיים חשד לזיהום כלייתי נערכות בדיקות מעמיקות יותר הכוללות:

  • אולטרא-סאונד של דרכי השתן - בדיקת הדמייה המסייעת באבחון חסימות ותפקוד של הכליות ודרכי השתן.
  • פיילוגרפיה (IVP- Intravenous Pylogrphy) - בבדיקה זו מזריקים חומר ניגוד ולאחריו מבצעים צילום רנטגן. הבדיקה מסייעת באבחון תפקוד וחסימות של דרכי השתן.
  • ציסטוסקופיה - בדיקה זו מבוצעת באמצעות החדרת סיב אופטי אל שלפוחית השתן. הבדיקה מאפשרת הסתכלות מעמיקה אל תוך השלפוחית ומסייעת במציאת גורמים אפשריים להיווצרות הדלקות.
  • טומוגרפיה ממחושבת (CT) - בדיקה המסייעת באבחון שינויים מבניים וחסימות בדרכי השתן.

 

טיפול קונבנציונאלי לדלקת בדרכי השתן:

הטיפול בדלקת שתן אקוטית מתבצע באמצעות נטילת אנטיביוטיקה רחבת טווח.

לרוב, ניתנת האנטיביוטיקה למשך 3 ימים אך במקרים של דלקות עיקשות יכול הטיפול להתארך ל- 7-10 ימים. דוגמאות לאנטיביוטיות נפוצות לטיפול בדלקות בדרכי השתן: Ciprofloxacin (Ciproxin, Ciprodex, Ciprogis)Ofloxacin (Oflodex, Tarivid)Cefuroxime (Zinnat) ו- Trimethoprim/ Sulphamethoxazole (Resprim, Diseptyl).

במקרה הצורך ניתנות גם תרופות שונות לשיכוך כאבים כגון (Phenazopyridine (Sedural שהינה תרופה המשמשת כמאלחש מקומי לטיפול סימפטומי או תרופות כגון  Sodium bicarbonate+Sodium citrate (Urikal) המבסיסות את השתן לצורך הקלה סימפטומטית.

כמו כן, ניתנות תרופות כגון Methenamine (Hiprex) המעלות את חומציות השתן.
במקרים של דלקות שתן חוזרות ניתן טיפול אנטיביוטי ארוך טווח המותווה למניעה. דוגמא לאנטיביוטיקה מסוג זה: Nitrofurantoin (Macrodantin)

לרוב, דלקת הפוגעת בכליות דורשת אשפוז מיידי וקבלת אנטיביוטיקה בעירוי אל תוך הוריד.

במקרים של דלקות שתן אצל נשים בגיל המעבר מומלצות גם משחות או תרופות הורמונליות המשמשות למניעת יובש נרתיקי אשר מגביר את הסיכון לדלקות.

 

טיפול טבעי בדלקת בדרכי השתן

 

הטיפול הטבעי בדלקות שתן מתחלק לטיפול מניעתי (מניעת היווצרות דלקת) ולטיפול אקוטי (בעת דלקת).

בסקירת המחקרים המובאת בהמשך ניתן לראות עדויות רבות לחשיבות התזונה ולשימוש בצמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בדלקות בדרכי השתן.


טיפול מניעתי - הרעיון המרכזי מאחורי הטיפול המניעתי הוא להגביר את זרימת השתן על מנת למנוע עימדון ושגשוג של מזהמים שונים. לכן, הטיפול כולל שתייה מרובה של נוזלים ונטילת צמחי מרפא משתנים.

בנוסף, רצוי לחזק את המערכת החיסונית (באמצעות תוספי תזונה, תזונה וצמחי מרפא המונעים תהליכים דלקתיים) ולצרוך חמוציות (כמיץ או כתוסף) ותוסף פרוביוטיקה המכיל חיידקים טובים השומְרִים על פלורת מעי תקינה.

סטרס ממושך עלול לגרום להיחלשות מערכת החיסון ולהוביל לזיהומים במערכות הגוף השונות ובכלל זה במערכת השתן. לכן, בהתייחסות הטיפולית יש ל את תשומת הלב גם לנושא זה ולהתמודד איתו באמצעות צמחי מרפא אדפטוגניים ומרגיעים, פעילות גופנית קבועה ומתונה ושימוש בטכניקות הרפייה שונות (כגון מדיטציה, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך וכד').

בנוסף, חשוב לשמור על היגיינה (בעיקר לאחר קיום יחסי מין), להשתמש בתחתוני כותנה (בניגוד לבדים סינתטיים), לנגב בכיוון הישבן, להימנע משימוש במוצרי הגיינה המכילים כימיקלים (טמפונים, פדים, סבונים, שטיפות וגינאליות).


טיפול אקוטי - הטיפול האקוטי כולל בעיקר שימוש בצמחי מרפא ממריצי חיסון ונוגדי זיהום, צמחי מרפא משתנים ומאלחשים (להפחתת הכאב) ושתייה מרובה של נוזלים. כמו כן, מומלץ להרכיב תפריט תזונתי המכיל כמויות מוגברות של נוגדי חמצון וחומצות שומן חיוניות אשר יסייעו בהפחתת הדלקתיות ויזרזו את ההחלמה.

 

תזונה לטיפול בדלקת בדרכי השתן:

הטיפול התזונתי חיוני הן לריפוי והן למניעה של דלקות בדרכי שתן.

קיימת חשיבות רבה להגברת צריכת נוזלים אשר מסייעת בשטיפת החיידקים החוצה מן הגוף ולצריכת מזונות המכילים  למידע השלם למנויים
להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות. למידע השלם למנויים

 

צמחי מרפא לטיפול בדלקת בדרכי השתן:

השימוש בצמחי מרפא לטיפול בדלקות שתן מתחלק לטיפול מניעתי וטיפול אקוטי.

 

טיפול מניעתי - ניתן להשתמש בצמחי מרפא משתנים על מנת למנוע עמדון נוזלים וזיהום בדרכי השתן. 

צמחי המרפא העיקריים המשמשים למטרה זו כוללים  למידע השלם למנויים

 

טיפול אקוטי – בעת זיהום אקוטי רצוי להשתמש בצמחי מרפא ממריצי חיסון כגון  למידע השלם למנויים

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בדלקת בדרכי השתן:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

 

פורמולות לדוגמא לטיפול בדלקת בדרכי השתן:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול בדלקת דרכי שתן אקוטית, בנוזל:

 

25% Echinacea spp
   
  הפורמולה המלאה זמינה למנויים
   

מינון: 10-15 מ"ל, 3 פעמים ביום 

 

מומלץ לשלב בנוסף לפורמולות גם חליטות של צמחי מרפא משתנים כגון  למידע השלם למנויים

 

פורמולה לטיפול בדלקת דרכי שתן כרונית (למניעה), בנוזל:

 

30% Urtica dioica
   
  הפורמולה המלאה זמינה למנויים 
   

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום 

 

מומלץ לשלב בנוסף לפורמולות גם חליטות של צמחי מרפא משתנים כגון  למידע השלם למנויים

 

שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול בדלקת בדרכי השתן:

אין מניעה לשילוב צמחי מרפא עם אנטיביוטיקה הניתנת לטיפול בדלקות בדרכי השתן. יתרה מזו,  למידע השלם למנויים

 

שמנים אתריים לטיפול בדלקת בדרכי השתן:

השמנים האתריים שנבחר לטיפול בדלקות בדרכי השתן הם בעלי פעילות רפואית  למידע השלם למנויים

במצב אקוטי יש להשתמש בשמנים למידע השלם למנויים

במצב כרוני יש להשתמש בשמנים  למידע השלם למנויים

 

דוגמא לשמן ארומתרפי לטיפול אקוטי בדלקות בדרכי השתן:

 

שמן נשא (שקדים/שומשום/זית/חוחובה) 50 מ"ל
   
הפורמולה המלאה זמינה למנויים  
   

 

דוגמא לשמן ארומתרפי לטיפול כרוני בדלקות בדרכי השתן:

 

שמן נשא (שקדים/שומשום/זית/חוחובה) 50 מ"ל
   
הפורמולה המלאה זמינה למנויים  
   

 

בנוסף, ניתן להשתמש בשמנים אתריים בלקיחה פנימית. חשוב לציין כי אופן טיפול זה מחייב שימוש בשמנים אתריים ברמה טיפולית גבוהה. 
השמנים האתריים העיקריים המומלצים ביותר לטיפול בנטילה פנימית הינם  למידע השלם למנויים

 

תוספי תזונה לטיפול בדלקת בשתן:

בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול בדלקות בדרכי השתן והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

 

היבטים של גוף נפש בדלקת בדרכי השתן:
מערכת השתן מקושרת הן על פי הרפואה ההוליסטית והן על פי הרפואה הסינית לאלמנט המים, העוסק בזרימת החיים, הזרימה החופשית של רגשות וכן בהישרדות הרגשית והפיזית שלנו.
מבחינת הרפואה הסינית, הכליות הינן היכן שהחיים מתחילים;
הזרע והביצית שניהם נחשבים לחלק מהג'ינג, החומר הגנטי הבסיסי ממנו עשוי גופנו. אלמנט המים מייצג את  למידע השלם למנויים

 

מחקרים על דלקת בשתן ורפואה טבעית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בדלקות בדרכי השתן.  למידע השלם למנויים


דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם