קוליטיס כיבי - טיפול טבעי

בניגוד לקרוהן, בקוליטיס לא נוצרות גרנולומות בשלמותן, הדלקת מוגבלת לשכבת הרירית השטחית ולא נראית מעורבות של השכבות העמוקות יותר שבדופן המעי. עובדה המשפיעה באופן משמעותי על אופי הסיבוכים של שתי המחלות.

סיבוכים אפשריים בקוליטיס:

• דימום- סיבוך שכיח העלול לגרום לאנמיה כתוצאה מחוסר ברזל.
• קוליטיס רעילה- סיבוך קשה בו נפגע דופן המעי ועלול לגרום לחסימה והפסקת פעולת המעיים, מצב הגורם להתנפחות המעי הגס ועלייה בספירת הדם הלבנה. מצב זה יכול לגרום למוות ולכן דורש טיפול מיידי.
• סיכון מוגבר לסרטן המעי.

תסמינים של קוליטיס:

התסמינים העיקריים של קוליטיס מתבטאים בדחף לעשיית צרכים, שלשולים (לעיתים דמיים וריריים), כאב והתכווצויות בבטן התחתונה.

במצבים מסוימים החולה יכול לפתח חום, לאבד את התיאבון ולרדת במשקל.

אם יש מעורבות של החלחולת, יכול החולה לסבול מטנזמוס (צורך מתמיד ביציאה ללא יציאה).

תסמינים נוספים כוללים עייפות וחולשה (כתוצאה מאנמיה), טחורים, איבוד נוזלים ואלקטרוליטים, דלקות עיניים, דלקות מפרקים ובעיות עור שונות.

גורמים לקוליטיס:

קוליטיס הינה מחלה אוטואימונית שהגורמים לה אינם ידועים, אך נמצא כי ישנו קשר לגורמים פסיכוסומאטיים כגון סטרס או טראומה.

גורמים אפשריים נוספים כוללים: חסרים תזונתיים, נטייה גנטית, זיהומים חיידקיים או טפילים שונים, נטילת אנטיביוטיקה ואלרגיות למזון.

אבחנה של קוליטיס:

אבחנה של קוליטיס מתבצעת באמצעות בדיקה גופנית על ידי רופא וביצוע סדרת בדיקות דם, צואה והדמיה.

בדיקת הבחירה הינה סיגמואידוסקופיה – צינור גמיש המכיל סיבים אופטיים ומאפשר התבוננות ישירה בדלקת, נטילת דגימה ואבחון.

מומלץ לבצע קולונוסקופיה או בדיקת חוקן בריום בשלב מאוחר יותר ולאחר תחילת טיפול, שכן בדיקות אלו עלולות לפגוע אם נעשות בשלב פעיל של המחלה, אך הכרחיות משום שמעידות על חומרת המחלה וממדי פגיעתה.

טיפול קונבנציונאלי בקוליטיס:

לא ניתן לרפא את המחלה עצמה, והטיפול התרופתי מבוסס על שליטה בתהליך הדלקתי בדופן המעי.

התרופות הראשונות שניתנות נקראות - 5 אמינוסליצילאטים כגון (Mesalazine (Pentasa, Rafassal, Asacol

אם הן לא עוזרות, או במקרים קשים יותר, מוסיפים קורטיקוסטרואידים כגון Prednisone או תרופות מדכאות חיסון כגון (Sulfasalazine (Salazopyrin), Azathioprine (Imuran, Azopi או Methotrexate.

במקרים בהם הפצעים מזדהמים ניתנת אנטיביוטיקה בהתאם לגורם המזהם.

בנוסף, קיימות תרופות חדשות יותר כגון (Infliximab (Remicade או (Adalimumab (Humira

המבוססות על מרכיב נוגד TNF - Anti-TNF therapies - חומר חלבוני המופרש באזורי הדלקת ומגדיל את הנזק הרקמתי במקום.

כמו כן, בזמן התלקחות קשה של המחלה לעיתים מחליטים כחלק מהטיפול על "מנוחה למעי" תוך כדי אשפוז הכולל צום, הזנה תוך ורידית, תרופות דרך הוריד וזונדה המנקזת את מיצי העיכול החומציים מהקיבה.

במידה ואין תגובה לטיפול התרופתי או מופיע סיבוך כגון, חסימת מעי או יצירה של תאים ממאירים, יש צורך בהליך ניתוחי בו יוסר המעי הגס בשלמותו. הניתוח מביא לריפוי מלא של המחלה ולמעט מעקב יוכל החולה לחזור לחיות חיים רגילים.

טיפול טבעי בקוליטיס

מטרת הטיפול הטבעי בקוליטיס אינה ריפוי המחלה אלא שליטה על תסמיני המחלה ומניעת התקפים.

ידוע כי מזונות מסויימים עלולים להחמיר ואף לגרום לקוליטיס ולכן יש חשיבות רבה להתאמת התזונה לכל מטופל. חשיבות רבה ניתנת גם להוצאת המזונות האלרגניים מן התזונה.

מהלך המחלה מושפע באופן ישיר ממצבו הנפשי של המטופל ולכן תמיכה נפשית והורדת מתח הכרחיים כחלק מן הטיפול. שימוש בטכניקות הרפיה (טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, מדיטציות וכד') יכול לסייע בהפחתת מתחים ולחצים.

לצמחי המרפא תפקיד חשוב בשמירה על תפקוד נכון של מערכת העיכול, מניעת התפשטות הדלקת וריפוי של הכיבים הנוצרים כתוצאה מן המחלה.

קוליטיס יכולה לגרום לספיגה לקויה של מרכיבי מזון חיוניים. לכן, יש להקפיד על תזונה עשירה ומגוונת. במידת הצורך יש לתת תוספי תזונה על מנת למלא חסרים אלו.

בסקירת המחקרים בהמשך ניתן לקרוא על מחקרים קליניים רבים המראים את חשיבות התזונה ואפשרויות הטיפול בעזרת צמחי מרפא ותוספי תזונה.