פיטואסטרוגנים וגידולים תלויי הורמונים - זרעי פשתן

 

מאמרים נוספים בסדרה: סויה | בּטטת בר | שוּש קירח | תלְתן אדום | קוֹהוש שחור | חִילבה | כשוּתנית

 

פיטואסטרוגנים הינם תרכובות צמחיות לא-סטרואידיאליות בעלות מבנה הדומה לזה של הורמון האסטרוגן (בעיקר ליגנאנים ואיזופלבונים), הנמצאות במזונות ובצמחים שונים. בשל הדמיון המבני, יש להם את היכולת להתחבר לקולטני אסטרוגן ולשפעל אותם ברמה פחותה משמעותית מזו של האסטרוגן עצמו, פי 100-1000 ואפילו פי מליון ויותר, תלוי ברכיב_(1-3).

במאמר שפירסמנו לאחרונה, סקרנו את הקשר בין הסויה וסרטן השד, שני נושאים בעלי גוף מחקרי נרחב.

במאמר זה נסקור את המידע המחקרי שיש בידינו על צמחים ומזונות נוספים המכילים פיטואסטרוגנים ורכיבים נוספים בעלי השפעה הורמונלית,

ואת הקשר ביניהם ובין סרטנים תלויי-הורמונים מסוגים שונים.

בניגוד לסויה הנצרכת זה מאות בשנים כמזון, אין לצערנו מחקרים קליניים רבים אודות צמחי המרפא המכילים פיטו-אסטרוגנים.

על כן, רוב המידע המופיע להלן נשען על מחקרי בע"ח ומעבדה.

מטבעו, מידע זה אינו מבוסס דיו על מנת להביא למסקנות חד-משמעיות, אולם מסקירת המחקרים עולה תמונה די ברורה.

 

זרעי פשתן (Linum usitatissimum)

 

סרטן שד | סרטן הערמונית | סרטן שחלות | סיכום | מקורות

 

זרעי הפשתן הם מקור תזונתי עשיר בסיבים, חומצות שומן מסוג אומגה-3 וליגנאנים בעלי פעילות פיטואסטרגונית.

פעולתו האסטרוגנית של האנטרולקטון (Enterolactone), מטבוליט שנוצר בגוף מהליגנאנים מוערכת בכ-0.00021% מפעילותו של האסטרוגן₍₃₎.

בשל פעילותם ההורמונלית של הליגנאנים הפיטואסטרוגניים, נחקרו זרעי הפשתן רבות לצורך הבנת השפּעתם בסרטנים תלויי-הורמונים.

 

סרטן שד

מחקר אפידימיולוגי משנת 2010 בחן את הקשר בין צריכת ליגנאנים לבין מדד ההישרדות בקרב כ-1122 חולות בסרטן השד

שאובחנו בין השנים 1996-2001 והיו במעקב עד לסוף שנת 2006. החולות תושאלו בנוגע לתזונה שלהם ב- 12-24 חודשים שקדמו לאבחנה

וכמו כן נאספו לגביהן נתונים קליניים שונים. התוצאות הראו ירידה משמעותית בתמותה הכללית ומסרטן השד בפרט,

בקרב נשים לאחר תום הווסת שצרכו את כמות הליגנאנים הגבוהה ביותר ביחס לאלה שצרכו את הכמות הנמוכה ביותר₍₄₎.

 

מחקר אפידימיולוגי נוסף מ-2013 בחן את הקשר בין צריכת זרעי פשתן ולחם פשתן לבין הסיכון לחלות בסרטני שד.

החוקרים השתמשו בשאלוני תדירות תזונתית על מנת להעריך את הצריכה של זרעי פשתן ולחם פשתן בקרב 2999 נשים עם סרטן שד

וקבוצת ביקורת של כ-3370 נשים בריאות. צריכת הזרעים והלחם נקשרה לירידה משמעותית בסיכון לחלות בסרטני שד₍₅₎.

 

בסקירה שיטתית שנערכה בשנת 2013, אספו החוקרים מידע ממחקרים קליניים הנוגעים לקשר בין זרעי פשתן וסרטן השד.

מתוך 1892 עדויות, כללו החוקרים בסקירה 10 מחקרים: 2 מחקרים רנדומליים-מבוקרים, 2 מחקרים לא-מבוקרים,

מחקר אחד שבדק סמנים-ביולוגיים (Biomarker Study) ו-5 מחקרי צפייה. הצלבה של התוצאות הראתה עליה באפופטוזיס של הגידול,

ירידה בביטוי של HER2 (חלבון הקשור להתפתחות סרטן השד) וירידה בפרוליפרציה התאית במינון של כ-25 גרם ליום.

תוצאות אלה נצפו בקרב נשים שאובחנו בסמוך למחקר ובהשוואה לקבוצת פלסבו.

במחקרים לא-מבוקרים ובמחקר סמנים-ביולוגיים, נצפו השפעות חיוביות על דחיסות ממוגרפית, שונות ציטו-מורפולוגית,

פרוליפרציה תאית ופעילות נוגדת-אנגיוגנזה במינון של כ-25 גרם זרעי פשתן טחונים ליום, או 50 מ"ג SDG ליום.

מחקרי הצפייה הציעו קשר בין צריכה של זרעי פשתן וירידה בהופעה של סרטני שד, תפקוד מנטלי טוב ואחוזי תמותה נמוכים יותר בקרב חולות בסרטן השד₍₆₎.

 

מחקר פיילוט משנת 2010 בחן את ההשפעה של מתן ליגנאנים של פשתן (SDG) על רקמת שד שפירה של כ-45 נשים בסיכון גבוה לסרטן השד.

הנשים קיבלו SDG (במינון50 מ"ג ליום) למשך כ-12 חודשים ונבדקו מדדי Ki-67, סמן לפרוליפרציה תאית, בדגימות רקמה מאיזורי היפרפלזיה,

בשלב הזקיקי של המחזור. כמו כן, נבדקו שינויים מורופלוגיים של התאים, דחיסות שד ממוגרפית ומדדי הורמונים שונים בדם.

התוצאות הראו כי כ-36 נשים הציגו ירידה ברמות הKi-67, ונצפתה ירידה בהיקף הנשים בעלות ממצאים ציטולוגיים חריגים₍₇₎.

 

מחקר מ-2010 שנערך בעכברים, בחן את ההשפעה של שמן זרעי פשתן על הצמיחה של גידול שד בעלי קולטנים חיוביים לאסטרוגן.

לעכברים נגרמו גידולי שד והם חולקו ל-2 קבוצות – קבוצת ביקורת שקיבלה תזונה סטנדרטית וקבוצת מחקר שקיבלה תזונה מועשרת בשמן זרעי פשתן

(40 גרם לכל ק"ג משקל גוף) למשך כ-8 שבועות. בהשוואה לקבוצת הביקורת, צריכת השמן הפחיתה את גודל הגידולים והפרוליפרציה התאית

והעלה את רמות האפופטוזיס. כמו כן, צריכת השמן גרמה לירידה בביטוי של גורמי גדילה, שגרמה להפחתת תהליכים נוספים המעורבים בתהליך הסרטני₍₈₎.

 

מחקר מעבדה משנת 2010 בחן את השפּעתם של מיצויים מזרעי פשתן על ייצור אסטרדיול וביטויים של הקולטנים לאסטרוגן,

בתאי סרטן שד בעלי קולטנים חיוביים לאסטרוגן. התוצאות הראו עליה תלויית-מינון בייצור אסטרדיול בנוכחות איזופלבונים וליגנאנים של זרעי פשתן.

כמו כן נצפתה עלייה בביטוי של קולטן אלפא לאסטרוגן במינון נמוך, אי-שינוי במינון בינוני וירידה בביטוי במינונים גבוהים.

בקולטני בטא נצפתה ירידה תלויית-מינון₍₉₎.

 

מחקר מעבדה מ-2012 בחן את ההשפעה הנוגדת-גרורות של אנטרולקטון, התוצר המטבולי של הליגנאנים מזרעי הפשתן.

התוצאות הראו ירידה בגרורתיות₍₁₀₎ על ידי השפעה מפחיתת התבטאות על חלבונים המשתתפים בתהליך הגרורתי (MMP2, MMP9, MMP12).

 

שילוב של זרעי פשתן עם תרופות לסרטן שד

מחקר פיילוט התערבותי ורנדומלי משנת 2014, בחן את האינטראקציה בין הפיטואסטרוגנים של זרעי הפשתן והתרופה אנסטרוזול (Anastrozole)

מקבוצת מעכבי-ארומטאז. כמו כן נבדקו גם מאפיינים לשרידות החולים. המחקר בקרב 24 נשים לאחר תום הווסת, בעלות סרטן שד תלוי אסטרוגן.

התוצאות לא הראו השפעה משמעותית של זרעי הפשתן על פעילות האנסטרוזול בכל הנוגע לרמות הורמונים בדם ומאפייני שרידות של סרטן השד,

אך הראו ירידה בייצור ליגנאנים אנדוגניים מהפשתן₍₁₁₎.

 

מחקר קליני משנת 2012 בחן את ההשפעה של אסטרדיול, טמוקסיפן (Tamoxifen) וזרעי פשתן על רמות אינטרלויקין-1 (IL-1), 

שמעורב בתהליך הסרטני, ברקמת שד תקינה. דגימות רקמה נלקחו מנשים עם גידולי שד, לפני ניתוח, ומנשים בריאות שנחשפו להורמונים שונים,

טיפול בטמוקסיפן והתערבות תזונתית. טיפול בטמוקסיפן, באסטרדיול והוספה של כ-25 גרם זרעי פשתן גרמו לעליה במדדי IL1-Ra, שידוע כמעכב IL-1.

החוקרים סיכמו שניתן לווסת את רמות הIL-1 בעזרת טיפול נוגד-אסטרוגן והתערבויות תזונתיות,

ושיש לחקור את ההשפעה על IL-1 כגורם מטרה טיפולי למניעה וטיפול בסרטן₍₁₂₎.

 

מחקר משנת 2010 שנערך בעכברים בחן האם ליגנאנים מבודדים מזרעי פשתן (SDG) או שמן פשתן,

יכולים לשפר את ההשפעה מעכבת-הגידולים של טמוקסיפן, בגידולים בעלי קולטנים חיוביים לאסטרוגן.

לעכברים נגרמו גידולים והם חולקו ל-4 קבוצות:

1. קיבלה טמוקסיפן ותזונה סטנדרטית,

2. קיבלה טמוקסיפן ותזונה מועשרת בSDG,

3. קיבלה טמוקסיפן ותזונה מועשרת בשמן פשתן,

4. קיבלה טמוקסיפן ותזונה מועשרת בSDG ושמן פשתן.

החוקרים עקבו אחר הגידולים ובחנו בניתוח מדדים שונים הקשורים להתפתחות הסרטנים (גורמי גדילה, מדדי פרוליפרציה, אפופטוזיס וכדומה).

בכל הקבוצות נצפתה בירידה בצמיחה התאית על-ידי השפעה על פרוליפרציה, ביטוי של גנים וחלבונים.

בהשוואה לטיפול בטמוקסיפן בלבד, צריכת שמן הפשתן הדגימה את ההשפעה המשמעותית ביותר על רמות אפופטוזיס,

כמו על הפחתת הצמיחה הסרטנית, בהשוואה לצריכת SDG לצד טיפול בטמוקסיפן₍₁₃₎.

 

מחקר משנת 2013 שנערך בעכברים, בחן את ההשפעה של זרעי פשתן על התרופה הביולוגית הרצפטין,

המקובלת לטיפול בגידולי שד מסוגים המבוטאים בפעילות יתר של חלבון HER-2.

לשם המחקר נגרמו לעכברים גידולי שד והם חולקו ל-3 קבוצות: קבוצת מחקר שקיבלה דיאטה סטנדרטית, קבוצה שקיבלה דיאטה מועשרת בכ-10% זרעי פשתן

וקבוצה שקיבלה דיאטה מועשרת לצד התרופה, למשך כ-5 שבועות. לאחר כ-2 שבועות נראתה הפחתה בגודל הגידולים כתוצאה מאינטראקציה חיובית,

אבל לאחר 5 השבועות זרעי הפשתן לא שיפרו את פעילות התרופה על-פי המדדים שנבדקו ולא הפריעו לפעילותה, אך שיפרו את מדדי השרידות הכלליים₍₁₄₎.

 

סרטן הערמונית

זרעי הפשתן נחקרו רבות גם בקשר לסרטן הערמונית. 

 

מחקר פיילוט מ-2001 בחן את ההשפעה של תזונה מועשרת בפשתן ובעלת צריכת שומנים מוגבלת, על סמנים ביולוגיים של ממאירות בערמונית. 

כ-25 גברים לפני ניתוח כריתת ערמונית הונחו לעבור לדיאטת דלת-שומן (עד כ-20% קילו-קלוריות) וקיבלו ההעשרה של כ-30 ג' זרעי פשתן ליום. 

נבדקו מדדי PSA, טסטוסטרון, אנדרוגנים חופשיים בדם ורמות כולסטרול כללי. 

כמו כן, ממצאי הגידולים הושוו לסיפורי מקרה בעלי מאפיינים דומים. 

לאחר כ-34 יום בממוצע, נצפתה ירידה משמעותית במדדי הכולסטרול, הטסטוסטרון, והאנדרוגנים החופשיים ושינויים מתונים במדדי הPSA. 

יתר על כן, נצפו שינויים חיוביים במדדי הפרוליפרציה והאפופטוזיס באופן תלוי-זמן₍₁₅₎.

 

במחקר משנת 2008 נבחנה השפּעתה של דיאטה דלת שומן ו/או דיאטה מועשרת בזרעי פשתן

על הביולוגיה של הערמונית וסמנים ביולוגיים נוספים. כ-161 חולים בסרטן הערמונית, שהיו לפחות 21 ימים לפני ניתוח כריתת-ערמונית,

חולקו באופן רנדומלי ל-4 קבוצות:

קבוצת ביקורת המשיכה בדיאטה רגילה,

קבוצה מחקר-1 קיבלה דיאטה מועשרת בכ-30 גרם זרעי פשתן ליום,

קבוצת מחקר-2 קיבלה דיאטה דלת-שומן

וקבוצת מחקר-3 קיבלה דיאטה משולבת, דלת שומן ומועשרת בזרעי פשתן.

דגימות דם נלקחו בתחילת המחקר ונבדקו למציאת רמת אנטיגן ספציפי לערמונית (PSA), גלובולין קושר הורמון מין (SHBG), טסטוסטרון, IGF,

C-reactive protein, רמת LDL וכולסטרול כללי. כמו כן, נבדקו הגידולים לרמת הפרוליפרציה התאית והאפופטוזיס.

המשתתפים היו על הפרוטוקול למשך 30 ימים בממוצע. התוצאות הראו לפי נוכחות חלבון-סמן בשם Ki-67,

כי הפרוליפרציה התאית היתה נמוכה משמעותית בקרב אלה שקיבלו דיאטה מועשרת בזרעי פשתן לעומת קבוצת הביקורת.

לא אובחנו הבדלים משמעותיים נוספים בין הקבוצות הנוגעים לתופעות לוואי, רמות אפופטוזיס ושאר המדדים שנבדקו.

מסקנת החוקרים היא שזרעי הפשתן בטוחים לשימוש ומקושרים לשינויים ביולוגיים שעשויים להיות בעלי השפעה מגינה מפני סרטן הערמונית₍₁₆₎.

 

במחקר שנערך בשנת 2013 נבדק הקשר בין רמות של אנטרולקטון (Enterolactone) ואנטרודיול (Enterodiol),

ליגנאנים שנוצרים בגוף מקו-פקטורים שמקורם בזרעי פשתן, לבין התבטאות של NFkB, VEGF (גורם-גדילה להיווצרות כלי דם) ו- Ki-67.

כ-161 חולים בסרטן הערמונית, לפני ניתוח, קיבלו כ-30 גרם זרעי פשתן ליום למשך 30 יום בממוצע.

רמות האנטרו-ליגנאנים בשתן וסמני ריקמה ביולוגיים נקבעו בעזרת שימוש בכרומטוגרפיה ובדיקה אימונו-היסטוכימית (IHC).

התוצאות הראו קורולציה ברורה בין המינון של הליגנאנים הצמחיים ורמות האנטרו-ליגנאנים בשתן.

הרמות הכלליות של האנטרו-ליגנאנים בשתן עמדו ביחס הפוך לרמת ה- Ki-67 ברקמת הגידול, באופן משמעותי.

כמו כן נצפתה מגמה דומה בנוגע לרמת ה-VEGF, אמנם ללא משמעות סטטיסטית וביחס ל-NFkB לא ניכרה השפעה₍₁₇₎.

 

במחקר שנערך בשנת 2002 נבדקה ההשפעה של זרעי פשתן על ניאופלזיה של הערמונית, במודל עכברים.

כ-135 עכברים חולקו רנדומלית לשתי קבוצות – קבוצת ביקורת שקיבלה דיאטת סטנדרטית לעכברי מחקר (AIN-76A) וקבוצת מחקר

שקיבלה את אותה הדיאטה בתוספת 5% זרעי פשתן לפי משקל גוף. חצי מכל קבוצה טופלה במשך 20 שבועות וחצי במשך 30 שבועות.

בניתוח שלאחר המוות נלקחו מדגמים היסטולוגיים מאיברים פנימיים שונים.

בקבוצת הביקורת, כ-100% מהעכברים פיתחו גידול בערמונית לעומת כ-97% בקבוצת המחקר.

משקל הגידול בקבוצת הביקורת היה 3.6 גרם לעומת 1.9 בקבוצת המחקר.

בתום 20 שבועות לא היה הבדל משמעותי בהתפתחות הגידולים בשתי הקבוצת, אך בתום 30 שבועות ניכר

כי הגידול בקבוצת המחקר שקיבלה זרעי פשתן היה משמעותית פחות אגרסיבי.

השכיחות של גרורות בריאות ובלימפה היו 13% ו16% בהתאמה, בקבוצת הביקורת לעומת 5% ו12% בקבוצת המחקר.

אותם הבדלים בין קבוצת המחקר וקבוצת הביקורת נמצאו גם בהקשר של פרוליפרציה תאית ואינדקס אפופטוטי₍₁₈₎.

 

סרטן שחלות

בשל חוסר הספיציפיות של התסמינים בשלב המוקדם של ממאירויות השחלה, לרוב האבחנה נעשית בשלב מתקדם.

לשם כך משתמשים במודלים של בעלי-חיים, על מנת לבדוק ממצאים הקשורים להתפתחות הסרטנית, אותם קשה למצוא בבני אדם.

במקרה של סרטן השחלות, מודל בע"ח העיקרי שמשתמשים בו למחקר הוא תרנגולת-מטילה, שהיא היחידה שמפתחת סרטן שחלות באופן ספונטני₍₁₉₎.

 

במחקר שנערך בשנת 2013, נבדקה ההשפעה של דיאטה ארוכת-טווח, עשירה בזרעי פשתן, על תדירות הופעת גידולי שחלה וחומרתם בקרב תרנגולות מטילות.

התרנגולות חולקו לשתי קבוצות – אחת קיבלה דיאטה סטנדרטית והשניה קיבלה דיאטה מועשרת בזרעי פשתן בכ-10%, שתיהן למשך 4 שנים.

הופעת סרטן השחלות וחומרתו אובחנה באמצעות שיקלול הפתולוגיה וההיסטולוגיה.

כמו כן נבדקו גם ריכוזי ציקלואוקסיגנז 1 -2 (COX 1&2), פרוסטגלנדין 2 (PGE2) והתבטאויות mRNA בשחלות.

התוצאות הראו ירידה בשכיחות הסרטנים ובחומרתם, בקרב התרנגולות שהוזנו בדיאטת זרעי פשתן.

כמו כן, בהתאמה עם אותה ירידה, ניכרה גם ירידה משמעותית בריכוזי הפרוסטגלנדין-2 ובהתבטאות של הציקלואוקיגנז-2 _(20).

 

במחקר נוסף שנערך בשנת 2014 נעשה גם כן שימוש במודל תרנגולת-מטילה.

החוקרים בחנו את ההשפעה של צריכת זרעי פשתן על גנים ומנגנונים בהם חל שינוי בגידולי שחלה.

לצורך כך, נעשה שימוש בטכנולוגיה ביו-אינפורמטית על מנת לזהות את הגנים והתבטאויותיהם בשחלות בריאות לעומת גידולים.

במחקר היתה קבוצת בקרה שקיבלה דיאטה רגילה וקבוצת מחקר שקיבלה דיאטה שכללה כ-10% זרעי פשתן.

הניתוח הביו-אינפורמטי הוביל לזיהוי של גנים אשר מעורבים בתהליך ההתפתחות העוברי (מורפוגנזיס)

וחופפים לביטויים גנטיים הקשורים לשגשוג סרטני ברקמת השחלה (E-cadherin).

רמת ההתבטאות של אותם הגנים ירדה בכ- 40-60% בקרב התרנגולות שניזונו מדיאטה מועשרת בזרעי פשתן.

כמו כן, אובחנה ירידה בביטוי של גנים מעורבים נוספים בקבוצת המחקר לעומת קבוצת הבקרה (miR-200).

החוקרים סוברים כי ההשפעה על המורפוגנזיס היא זו שמשפיעה לחיוב על התהליך הסרטני₍₂₁₎.

 

סיכום

כפי שניתן לראות בסקירה זו, ישנם מחקרים רבים העוסקים בהשפּעתם של זרעי הפשתן על סרטנים הורמונליים.

מכל המחקרים שהבאנו, הכוללים מגוון שיטות מחקר שונות, עולה תמונה חיובית בכל הנוגע לשימוש בהם במצבים אלה.

לא מצאנו מחקרים המעידים על השפעה שלילית או על פגיעה ביעילות תרופות כימותרפיות.

נראה כי לזרעי הפשתן (במינון של כ 25-30 גרם ליום) השפעה טיפולית ומניעתית על סרטנים הורמונליים, במגוון מנגנונים.

כמו כן, נראה כי הם בטוחים לשימוש בפני עצמם ולצד התרופות טמוקסיפן והרצפטין.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי המידע שבידינו נכון לכתיבת שורות אלו הינו חלקי

וכי דרושים מחקרים קליניים נוספים אשר יעידו על בטיחות השימוש בקרב חולי סרטן ולצד תרופות נוספות.

 

 

מקורות למידע על זרעי פשתן

1. Kuiper GG1, Carlsson B, Grandien K, Enmark E, Häggblad J, Nilsson S, Gustafsson JA., Comparison of the lignin binding specificity and transcript tissue distribution of estrogen receptors alpha and beta. Endocrinology. 1997 Mar;138(3):863-70.

2. Mueller SO, Simon S, Chae K, Metzler M, Korach KS.,Phytoestrogens and their human metabolites show distinct agonistic and antagonistic properties on estrogen receptor alpha (ERalpha) and ERbeta in human cells. Toxicol Sci. 2004 Jul;80(1):14-25.

3. Takeuchi S, Takahashi T, Sawada Y, Iida M, Matsuda T, Kojima H. Comparative study on the nuclear hormone receptor activity of various phytochemicals and their metabolites by reporter gene assays using Chinese hamster ovary cells. Biol Pharm Bull. 2009 Feb;32(2):195-202

4. McCann SE, Thompson LU, Nie J, Dorn J, Trevisan M, Shields PG, Ambrosone CB, Edge SB, Li HF, Kasprzak C,Freudenheim JL. Dietary lignin intake in relation to survival among women with breast cancer: the Western New York Exposures and Breast Cancer (WEB) Study. Breast Cancer Res Treat. 2010 Jul;122(1):229-35.

5. Lowcock EC, Cotterchio M, Boucher BA. Consumption of flaxseed, a rich source of lignans, is associated with reduced breast cancer risk. Cancer Causes Control. 2013 Apr;24(4):813-6.

6. Flower G, Fritz H, Balneaves LG, Verma S, Skidmore B, Fernandes R, Kennedy D, Cooley K, Wong R, Sagar S, Fergusson D, Seely D. Flax and breast cancer: A systematic review. Integr Cancer Ther. 2013 Sep 8;13(3):181-192.

7. Fabian CJ, Kimler BF, Zalles CM, Klemp JR, Petroff BK, Khan QJ, Sharma P, Setchell KD, Zhao X, Phillips TA, Metheny T, Hughes JR, Yeh HW, Johnson KA Reduction in Ki-67 benign breast tissue of high-risk women with the lignin secoisolariciresinol diglycoside. Cancer Prev Res (Phila). 2010 Oct;3(10):1342-50.

8. Truan JS, Chen JM, Thompson LU. Flaxseed oil reduces the growth of human breast tumors (MCF-7) at high levels of circulating estrogen. Mol Nutr Food Res. 2010 Oct; 54(10):1414-21.

9. Richter DU, Abarzua S, Chrobak M, Scholz C, Kuhn C, Schulze S, Kupka MS, Friese K, Briese V, Piechulla B, Jeschke U. Effects of phytoestrogens extracts isolated from flax on estradiol production and ER/PR expression in MCF7 breast cancer cells. Anticancer Res. 2010 May;30(5):1695-9

10. Mali AV, Wagh UV, Hegde MV, Chandorkar SS, Surve SV, Patole MV. In vitro anti-metastatic activity of enterolactone, a mammalian lignan derived from flax lignan, and down-regulation of matrix metalloproteinases in MCF-7 and MDA MB 231 cell lines. Indian J Cancer. 2012 Jan-Mar;49(1):181-7.

11. McCann SE, Edge SB, Hicks DG, Thompson LU, Morrison CD, Fetterly G, Andrews C, Clark K, Wilton J, Kulkarni S. A pilot study comparing the effect of flaxseed, aromatase inhibitor, and the combination on breast cancer. Nutr Cancer. 2014;66(4):566-75.

12. Abrahamsson A, Morad V, Saarinen NM, Dabrosin C. Estradiol, tamoxifen, and flaxseed alter IL-1B and IL-1Ra levels in normal human breast tissue in vivo. J Clin Endocrinol Metab. 2012 Nov;97(11):E2044-54.

13. Saggar JK, Chen J, Corey P, Thompson LU. Dietary flaxseed lignan or oil combined with tamoxifen treatment affects MCF-7 tumor growth through estrogen receptor- and growth factor-signaling pathways. Mol Nutr Food Res. 2010 Mar;54(3):415-25.

14. Mason JK, Fu MH, Chen J, Yu Z, Thompson LU. Dietary flaxseed-trastuzumab interactive effects on the growth of HER2- overexpressing human breast tumors (BT-474). Nutr Cancer. 2013;65(3):451-9.

15. Demark-Wahnefried W¹, Price DT, Polascik TJ, Robertson CN, Anderson EE, Paulson DF, Walther PJ, Gannon M,Vollmer RT. Pilot study of dietry fat restriction and flaxseed supplementation in men with prostate cancer before surgery: exploring the effects on hormonal levels, prostate-specific antigen, and histopathologic features. Urology. 2001 Jul;58(1):47-52.

16. Demark-Wahnefried W, Polascik TJ, George SL, Switzer BR, Madden JF, Ruffin MT 4th, Snyder DC, Owzar K, Hars V,Albala DM, Walther PJ, Robertson CN, Moul JW, Dunn BK, Brenner D, Minasian L, Stella P, Vollmer RT. Flaxseed supplementation (not dietary fat restriction) reduces prostate cacner proliferation rates in men presurgery. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2008 Dec;17(12):3577-87.

17. Azrad M, Vollmer RT, Madden J, Dewhirst M, Polascik TJ, Snyder DC, Ruffin MT, Moul JW, Brenner DE, Demark-Wahnefried W. Flaxseed-derived enterolactone is inversely associated with tumor cell proliferation in men with localized prostate cancer. J Med Food. 2013 Apr;16(4):357-60.

18. Lin X, Gingrich JR, Bao W, Li J, Haroon ZA, Demark-Wahnefried W. Effects of flaxseed supplementation on prostatic carcinoma in transgenic mice. Urology. 2002 Nov;60(5):919-24.

19. Barua A, Bitterman P, Abramowicz JS, Dirks AL, Bahr JM, Hales DB, Bradaric MJ, Edassery SL, Rotmensch J, Luborsky JL. Histopathology of ovarian tumors in laying hens: a preclinical model of human ovarian cancer. Int J Gynecol Cancer. 2009 May;19(4):531-9.

20. Eilati E, Bahr JM, Hales DB. Long term consumption of flaxseed enriched diet decreased ovarian cancer incidence and prostaglandin E2 in hens. Gynecol Oncol. 2013 Sep;130(3):620-8. doi: 10.1016/j.ygyno.2013.05.018.

21. Hales KH, Speckman SC, Kurrey NK, Hales DB. Uncovering molecular events associated with the chemosuppressive effects of flaxseed: a microarray analysis of the laying hen model of ovarian cancer. BMC Genomics. 2014 Aug 24;15:709. 

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם