תזונה בת-קיימא | חלבון ופעילות גופנית | פרוֹביוטיקה ל- IּBS
תזונה בת-קיימא:
התערבויות לקידום תזונה בת-קיימא,
השפעה בריאותית וסביבתית,
ועמדות ותפיסות בנוגע לתזונה בת-קיימא.
חלבון ופעילות גופנית:
תיסוף חלבון לשיפור ביצועים גופניים,
ההשפעה האקוטית של קזאין,
ויוגורט ודלקת בעקבות פעילות גופנית.
פרוֹביוטיקה ל-IּBS:
ההשפעה של פרוביוטיקה,
מנגנוני הפעולה של פרוביוטיקה ב-IBS?
ובוטיראט וסינביוטיקה ל-IBS.
תזונה בת-קיימא
בסקירה משנת 2025 נבחנו העדויות הקיימות בנוגע לתוכניות התערבות תזונתיות המשלבות ניצול מלא של מזון ושימוש חוזר בשאריות מזון נקיות כאמצעים לקידום קיימות ולצמצום בזבוז מזון.
מטרת הסקירה הייתה למפות את הידע המחקרי הקיים בתחום, לבסס תשתית לפיתוח מדיניות ציבורית ולעודד אימוץ של דפוסי צריכה ותזונה בני-קיימא.
ברקע למחקר מדגישים החוקרים כי בזבוז מזון מהווה אתגר עולמי משמעותי בעל השלכות סביבתיות, חברתיות וכלכליות רחבות. לפיכך, גובר העניין באסטרטגיות המקדמות ניצול מיטבי של משאבי המזון במטרה לחזק ביטחון תזונתי, לייעל שימוש במשאבים ולהגדיל את הערך התזונתי המופק מהמזון.
הסקירה כללה 14 מחקרי התערבות, אשר עסקו במגוון גישות לצמצום בזבוז מזון ולקידום ניצול מלא של רכיבי מזון. מרבית ההתערבויות שילבו מרכיבים חינוכיים, התנהגותיים ומעשיים שנועדו לעודד שינוי בהרגלי צריכה והכנת מזון.
בין האסטרטגיות שנבחנו נכללו עידוד שימוש בחלקי מזון הנוטים להיזרק, פיתוח מיומנויות קולינריות להכנת מנות משאריות מזון נקיות, שילוב רכיבי מזון חלופיים בארוחות, והקניית מיומנויות של תכנון ארוחות, רכישת מזון ואחסון נכון.
תוכניות ההתערבות כללו פעילויות מגוונות כגון סדנאות תזונה ובישול, למידה חווייתית ומשחקית, פעילויות מעשיות, טעימות מודרכות, הדגמות קולינריות, תכנים חינוכיים אישיים וקבוצתיים, וכן התאמות סביבתיות שנועדו לצמצם פסולת מזון. חלק מהתוכניות התמקדו גם בפיתוח מיומנויות קהילתיות ובהגברת מעורבות המשתתפים בניהול מערכות מזון מקומיות. ההתערבויות הועברו על ידי מגוון אנשי מקצוע מתחומי החינוך, הבריאות, המזון והקהילה.
ממצאי הסקירה מצביעים על כך שתוכניות התערבות תזונתיות המתמקדות בניצול מלא של מזון ובשימוש חוזר בשאריות מזון נקיות מהוות אסטרטגיה מבטיחה להפחתת בזבוז מזון ולקידום קיימות תזונתית. בנוסף להפחתת הפסולת, נמצא כי גישות אלו תורמות לעידוד דפוסי אכילה בריאים ומזינים יותר, בהתאם לעקרונות של ביטחון תזונתי ובריאות הציבור. עם זאת, החוקרים מציינים כי גוף הידע בתחום עדיין מצומצם יחסית, וקיים צורך במחקרים נוספים שיבחנו את השפעות ההתערבויות לאורך זמן ובאוכלוסיות מגוונות.
לסיכום, החוקרים ממליצים לשלב עקרונות של ניצול מלא של מזון ושימוש חוזר בשאריות מזון במדיניות ציבורית ולהרחיב את יישומם במסגרות מוסדיות כגון בתי ספר, בתי חולים ומטבחים קהילתיים, במטרה להעצים את תרומתם לצמצום בזבוז מזון ולקידום מערכות מזון בנות-קיימא.
de Souza ER, BinMowyna MN, Alfheeaid HA, Raposo A, da Fonseca PG, Lima MJ, Albaridi NA, Alslamah T, Alqarawi N, Guimarães NS. Nutritional Intervention Programs for Sustainability: A Scoping Review on Full Food Utilization and the Clean Leftovers Reuse. Nutrients. 2025 May 28;17(11):1829.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40507098/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה הבריאותית והסביבתית של אימוץ דפוס של תזונה מלאה ובת-קיימא.
מטרת המחקר הייתה להעריך האם ייעוץ תזונתי מותאם אישית, המבוסס על עקרונות של קיימות לצד בריאות, יכול לשפר את איכות התזונה ולהפחית את ההשפעה הסביבתית של צריכת המזון.
המחקר נערך באירלנד וכלל 292 משתתפים שחולקו באקראי לשתי קבוצות למשך 12 שבועות.
קבוצת הביקורת קיבלה ייעוץ תזונתי מותאם אישית בהתאם להנחיות הלאומיות לתזונה בריאה, בעוד שקבוצת ההתערבות קיבלה ייעוץ מותאם אישית לתזונה בריאה ומקיימת. ההמלצות בקבוצת ההתערבות כללו, בין היתר, הגדלת צריכת חלבון מהצומח, עידוד צריכת ירקות, ובפרט עלים ירוקים, והפחתה משמעותית יותר בצריכת בשר אדום. ההתאמה האישית התבססה על מאפיינים כגון גיל, מין, צריכת המזון בפועל ודרישת האנרגיה.
התוצאה המרכזית שנבדקה הייתה השינוי בפליטות גזי חממה הקשורות לתזונה (GHGE), ובנוסף נבחנו מדדים תזונתיים, בריאותיים וסביבתיים.
ממצאי המחקר הראו ירידה בפליטות גזי החממה הקשורות לתזונה בשתי הקבוצות, כאשר הירידה בקבוצת ההתערבות הייתה גבוהה יותר.
בנוסף, בשתי הקבוצות זוהה שיפור מובהק באיכות התזונה, כאשר בהתייחס לרכיבים מסוימים בתזונה נמצא כי בקבוצת ההתערבות הירידה בצריכת בשר אדום הייתה גדולה יותר באופן מובהק (מ-42.7 ל-12.8 גרם ליום לעומת מ-34.2 ל-25.7 גרם ליום בקבוצת הביקורת) לצד עלייה בצריכת מזונות מהצומח, ובהם קטניות (מ-18.4 ל-49.2 גרם ליום לעומת מ-15.4 ל-18.3 גרם ליום בקבוצת הביקורת) וירקות (מ-161.3 ל-201.9 גרם ליום לעומת מ-148.1 ל-163.1 גרם ליום בקבוצת הביקורת).
עם זאת, לא נמצאו שינויים במדדים אנתרופומטריים, במדדים ביוכימיים או בטביעת הרגל המימית של התזונה במהלך תקופת המחקר.
החוקרים מסכמים כי ייעוץ תזונתי מותאם אישית המבוסס על עקרונות של תזונה בת-קיימא הוביל לשיפור באיכות התזונה ולהפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה הקשורות למזון, ללא השפעות בריאותיות שליליות בטווח הקצר.
Davies KP, Gibney ER, Leonard UM, Lindberg L, Woodside JV, Kiely ME, Nugent AP, Arranz E, Conway MC, McCarthy SN, O'Sullivan AM. Sustainable diets reduce diet-related greenhouse gas emissions and improve diet quality: results from the MyPlanetDiet randomized controlled trial. Am J Clin Nutr. 2025 Oct;122(4):962-971.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41043876/
במחקר חתך משנת 2026 נבחנה מידת הידע, החשיבות הנתפסת, רמת האימוץ בפועל והנכונות לאמץ פעולות תזונתיות המקדמות תזונה בריאה ובת-קיימא בקרב האוכלוסייה הכללית בבריטניה.
החוקרים מדגישים כי תזונה בת-קיימא מהווה מרכיב מרכזי בקידום בריאות הציבור, בחיזוק מערכות המזון ובהגנה על הסביבה, אך בפועל קיימים הבדלים ניכרים במידת המעורבות של הציבור באימוץ הרגלי אכילה מסוג זה.
המחקר התבסס על שאלון למילוי עצמי שהושלם על ידי 635 מבוגרים מבריטניה, בגיל ממוצע של 43 שנים.
השאלון כלל מספר חלקים: 1) בחינת דפוסי הצריכה התזונתית בפועל תוך התמקדות בקבוצות מזון הרלוונטיות להיבטים של תזונה בריאה ובת-קיימא; 2) הערכה של 23 שינויים תזונתיים אפשריים שנבחרו בשל תרומתם האפשרית הן לבריאות האישית והן לקיימות סביבתית. השינויים הוצגו כצעדים מתונים וישימים יחסית בחיי היומיום, כגון החלפת מזונות, הפחתת תדירות צריכה ושינויים בהרגלי רכישה והכנה; 3) נבחנו שישה מדדים תפיסתיים הקשורים לתזונה בת-קיימא: ידע, תפיסת ההשפעה, חשיבות נתפסת, דאגה סביבתית, תפיסה של שינויים קטנים וערך נתפס; 4) נאספו נתונים דמוגרפיים ומאפייני אורח חיים.
ממצאי המחקר הצביעו קרא עוד
חלבון ופעילות גופנית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 הוערכה היעילות של תיסוף חלבון לשיפור ביצועים ספורטיביים וההתאוששות לאחר פעילות גופנית.
החוקרים מציינים כי הראיות הקיימות עדיין אינן מאפשרות להסיק מסקנות חד-משמעיות בנוגע להשפּעת החלבון על ביצועים והתאוששות, ונדרשים מחקרים נוספים להבהרת השפּעתם של משתנים מרכזיים כגון מקור החלבון, עיתוי הצריכה והמינון האופטימלי.
בסקירה נכללו 75 מחקרים אקראיים מבוקרים, שכללו יחד 1,206 משתתפים.
מרבית המחקרים בחנו תיסוף של חלבון בשילוב פחמימות (44 מחקרים), בעוד 27 מחקרים בחנו תיסוף חלבון בלבד, ומספר קטן של מחקרים בחן דיאטות עתירות חלבון, יוגורטים מועשרים בחלבון או שילובים של חלבון עם פרוביוטיקה.
מקורות החלבון שנבחנו היו מגוונים וכללו חלבון ממקורות שונים, בהם מי גבינה, קזאין, חלב, סויה, קולגן, חלבון ביצה, חיטה, בקר ותערובות של מספר סוגי חלבון.
מבחינת היקף התיסוף, בחלק קטן מהמחקרים נצרכה תוספת של מעל 2 גרם חלבון לק"ג משקל גוף ליום, במספר מחקרים ניתנה תוספת של 1-2 גרם/ק"ג/יום, ובמרבית המחקרים התוספת הייתה נמוכה מ-1 גרם/ק"ג/יום.
הממצאים הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה האקוטית של תיסוף קזאין על ביצועים אנאירוביים בקרב שחקני כדורגל מקצועיים.
מטרת המחקר הייתה לבדוק האם לעיתוי צריכת הקזאין, מיד לאחר האימון לעומת לפני השינה, קיימת השפעה שונה על ההתאוששות והביצועים.
במחקר השתתפו 24 שחקנים מקצועיים בגיל ממוצע של כ-20 שנים, אשר חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות: תיסוף קזאין לאחר אימון, תיסוף קזאין לפני השינה, וקבוצת ביקורת שלא קיבלה תיסוף.
לאחר ביצוע פרוטוקול אימון התנגדות בעצימות גבוהה, המשתתפים בקבוצות ההתערבות צרכו 30 גרם קזאין מומס במים מיד בתום האימון או 30-60 דקות לפני השינה.
הביצועים הוערכו לפני האימון ושוב כעבור 24 שעות באמצעות מבחנים להערכת כוח מתפרץ, זריזות ויכולת אנאירובית.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של צריכת יוגורט יווני על מדדי דלקת בקרב גברים צעירים ובריאים המבצעים פעילות גופנית.
החוקרים מציינים כי להתערבות תזונתית עשוי להיות תפקיד בשיפור ההסתגלות לאימון גופני, וכי מוצרי חלב, ובפרט מוצרים מותססים כגון יוגורט יווני, מכילים רכיבים בעלי פוטנציאל נוגד דלקת.
במחקר נכללו 30 גברים בריאים בגיל 18-25 אשר השתתפו בתוכנית אימונים בת 12 שבועות שכללה אימוני התנגדות ואימוני כוח מתפרץ שלוש פעמים בשבוע.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות צרכה יוגורט יווני נטול שומן, בעוד קבוצת הביקורת קיבלה פודינג מבוסס פחמימות.
קבוצת היוגורט צרכה 200 גרם שלוש פעמים ביום בימי אימון (מיד לאחר האימון, שעה לאחריו ולפני השינה) ו-150 גרם פעמיים ביום בימים ללא אימון (בבוקר ולפני השינה). כל מנה סיפקה כ-110 קק"ל, 20 גרם חלבון וכן סידן, זרחן ואשלגן. קבוצת הביקורת צרכה באותם מועדים פודינג שסיפק כמות קלוריות זהה אך ללא חלבון.
מדדי הדלקת נבדקו במצב צום ומנוחה בתחילת המחקר, לאחר שבוע ובסיום תקופת ההתערבות.
נמצא כי קרא עוד
פרוֹביוטיקה ל- IּBS
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה היעילות של תיסוף פרוביוטיקה בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS), תוך התאמת סוג הפרוביוטיקה לתת-הסוג הקליני של התסמונת.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטי המכיל את החיידק Clostridium butyricum (Butirrisan®) בקרב מטופלים עם IBS המאופיין בשלשול, ושל תוסף המכיל את החיידק Bifidobacterium longum (Bowell®) בקרב מטופלים עם IBS המאופיין בעצירות.
המחקר כלל סך הכול 51 משתתפים, אשר נטלו את התוספים במשך 3 חודשים. בתחילת ההתערבות ובסיומה הוערכה חומרת התסמינים באמצעות המדד IBS-SSS.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף פרוביוטיקה על תפקוד מחסום המעי בקרב הסובלים מתסמונת המעי הרגיש (IBS), תוך התמקדות בתפקידן של חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs).
במחקר נכללו 120 משתתפים בגיל 18 עד 65 שאובחנו עם IBS, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות.
קבוצת ההתערבות קיבלה תוסף פרוביוטיקה המכיל 10 מיליארד חיידקים מהזנים Lactobacillus ו-Bifidobacterium, מנה אחת בבוקר ואחת לפני השינה, וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו.
משך ההתערבות היה 12 שבועות, עם מעקב של 4 שבועות נוספים.
כלל המשתתפים התבקשו להקפיד לאורך המחקר על הנחיות אחידות: תזונה דלת FODMAP, שינה של 7-8 שעות בלילה, תרגולי הרפיה ותמיכה או ייעוץ מנטלי לפי הצורך.
מדד התוצאה המרכזי היה שינוי במדד חומרת תסמיני IBS (IBS-SSS). בנוסף נבחנו שינויים ברמות חומצות השומן קצרות השרשרת, במדדים של תפקוד מחסום המעי ובשיעור השפעות שליליות.
ממצאי המחקר הראו קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה היעילות והבטיחות של תוסף בוטיראט וסינביוטיקה בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS).
מטרת המחקר הייתה להעריך האם שילוב של רכיבים הפועלים על סביבת המעי עשוי להביא להקלה בתסמיני המחלה ולשיפור במדדי איכות החיים.
ההתערבות כללה נטילה של תוסף המכיל שילוב של סודיום-בוטיראט (300 מ"ג למנה), 1 מיליארד חיידקים פרוביוטיים מ-5 זנים ממשפחות Bifidobacterium ו-Lacticaseibacillus, וכן סיבים פרה-ביוטיים מסוג scFOSs (64 מ"ג).
במחקר נכללו 120 משתתפים עם IBS, אשר חולקו באופן אקראי לקבוצת ההתערבות שנטלה את התוסף פעמיים ביום, 30 דקות לאחר ארוחת הבוקר וארוחת הערב, במשך 12 שבועות, או לקבוצת הביקורת שנטלה פלסבו.
מדדי התוצאה העיקריים כללו שינוי בחומרת התסמינים ובאיכות החיים, ובנוסף נבדקו מאפייני היציאות, מדדים אנתרופומטריים ומדדי דלקת.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
