הפרעוֹת קשב | רכיבים צמחיים לגִיל המעבר | בריאות הכליות
הפרעוֹת קשב:
שינויים הורמונליים ותסמיני ADHD בנשים,
איכות הפחמימות בתזונה ו-ADHD,
ופרוביוטיקה לילדים עם ADHD.
רכיבים צמחיים לגיל המעבר:
קינמון להקלה על תסמיני גיל המעבר,
וויתניה משכרת ואספרגוס הודי לאחר גיל המעבר.
בריאות הכליות:
החשיבות של פעילות גופנית,
קוורצטין ביתר לחץ דם,
ולוטאולין בסוכרת סוג 2.
הפרעות קשב
בסקירה שיטתית משנת 2025 נבחנו העדויות העדכניות בנוגע לקשר בין תסמיני הפרעת קשב וריכוז (ADHD), לרבות תסמינים הקשורים לטיפול התרופתי, לבין הורמוני המין בקרב נשים.
החוקרים מציינים כי ADHD מאובחנת בחסר בקרב נשים, וכי הידע הקיים לגבי ההשפעה של הפעילות ההורמונלית על ביטויי ההפרעה עדיין מוגבל.
הסקירה כללה 11 מחקרים תצפיתיים שבחנו תסמיני ADHD בהקשר של שינויים הורמונליים לאורך שלבי החיים השונים של נשים.
באופן כללי, נמצאו עדויות המרמזות על קשר בין הורמוני המין לבין שינויים בתסמיני ADHD, בעיקר במהלך גיל ההתבגרות ולאורך המחזור החודשי.
בילדות, לא נמצאו הבדלים משמעותיים ברמות הורמוני המין בין ילדות עם ADHD לבין ילדות ללא ההפרעה, דבר המצביע על כך שהשפּעת ההורמונים לפני גיל ההתבגרות ככל הנראה מוגבלת.
בגיל ההתבגרות נמצא כי שינויים הורמונליים עשויים להשפיע על ביטויי ההפרעה. חלק מהמחקרים הצביעו על ירידה בתסמיני היפראקטיביות בקרב מתבגרות, בעוד שקשיי קשב וויסות רגשי נמצאו קשורים לעיתים להתבגרות מוקדמת. ממצאים ממחקרים בבעלי חיים העלו כי השינויים הנוירו-התפתחותיים וההורמונליים המתרחשים בתקופה זו עשויים להחמיר תסמיני ADHD, אך העדויות אינן עקביות ונדרש מחקר נוסף.
ביחס למחזור החודשי, נמצא כי תסמינים כגון אימפולסיביות, חוסר קשב ופגיעה בתפקודים ניהוליים עלולים להחמיר בשלב הלוטאלי, המאופיין בירידה ברמות האסטרוגן ועלייה יחסית בפרוגסטרון. שלב זה נקשר גם להפרעות במצב הרוח ולירידה אפשרית ביעילות הטיפול התרופתי ב-ADHD. בנוסף, ייתכן שלתנודות ההורמונליות יש השפעה שונה על תסמיני חוסר קשב לעומת תסמיני היפראקטיביות.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי הממצאים מוגבלים בשל מספרם המצומצם של המחקרים, גודלי מדגם קטנים והטרוגניות ניכרת באוכלוסיות הנבדקות ובמדדי התוצאה.
לסיכום, הורמוני המין ושלבי חיים המאופיינים בשינויים הורמונליים, כגון גיל ההתבגרות והמחזור החודשי, עשויים להיות קשורים לשינויים בעוצמת תסמיני ADHD בקרב נשים. נדרש מחקר נוסף שיבחן את הקשר בין הורמוני המין לבין תסמיני ההפרעה לאורך מגוון רחב יותר של אבני דרך הורמונליות, לרבות גיל המעבר. מבחינה קלינית, הגברת המודעות להשפּעתם האפשרית של שינויים הורמונליים על תסמיני ADHD עשויה לתרום לשיפור האבחון והטיפול, בין היתר באמצעות התאמת מינוני התרופות לאורך המחזור ההורמונלי או בחינת שילוב של התערבויות הורמונליות במקרים מתאימים.
Osianlis E, Thomas EHX, Jenkins LM, Gurvich C. ADHD and Sex Hormones in Females: A Systematic Review. J Atten Disord. 2025 Jul;29(9):706-723.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40251875/
בסקירה שיטתית משנת 2026 נבחן הקשר בין כמות ואיכות הפחמימות בתזונה לבין תוצאות הקשורות להפרעת קשב וריכוז (ADHD).
החוקרים מציינים כי סוכרים מוספים, עמילנים מעובדים ודפוסי תזונה בעלי אינדקס ועומס גליקמי גבוהים עשויים להוות גורמים בעלי השפעה על וויסות קשב והתנהגות.
הסקירה כללה 48 מחקרים, מהם 38 מחקרים תצפיתיים, וכן 10 מחקרי התערבות אשר בחנו את השפּעתם של שינויים תזונתיים הקשורים לפחמימות על תסמיני ADHD ועל מדדים התנהגותיים נלווים.
מרבית המחקרים נערכו בקרב ילדים ומתבגרים. עם זאת, השונות הרבה בין המחקרים באופן הערכת החשיפה התזונתית ובמדדי התוצאה לא אפשרה השוואה ישירה וניתוח משולב של הממצאים.
הממצאים העקביים ביותר נמצאו ביחס לצריכת סוכר. מתוך 16 מחקרים שבחנו סוכרים מוספים, משקאות ממותקים, ממתקים או דפוסי תזונה עתירי סוכר, 15 דיווחו על קשר בין צריכה גבוהה לבין אבחנת ADHD, חומרת תסמינים מוגברת, היפראקטיביות או תוצאות פחות מיטביות הקשורות להפרעה.
לעומת זאת, הממצאים לגבי סך צריכת הפחמימות לא היו עקביים.
העדויות בנוגע לאינדקס ולעומס הגליקמי היו מוגבלות יותר, אך ברובן הצביעו על קשר בכיוון שלילי.
מבין מחקרי ההתערבות, 6 דיווחו על שיפור בתסמינים בעקבות שינוי תזונתי, בעוד 4 הציגו תוצאות מעורבות, ראשוניות או לא מובהקות סטטיסטית.
החוקרים מסכמים כי איכות הפחמימות, יותר מאשר הכמות הכוללת שלהן, היא הגורם המקושר באופן העקבי ביותר לתוצאות הקשורות ל-ADHD. לצד זאת, לא ברור האם לאיכות הפחמימות יש השפעה עצמאית על תסמיני ADHD, או שהיא משקפת בעיקר דפוסי תזונה רחבים יותר ואת איכות התזונה הכוללת.
עם זאת, רמת הוודאות של הממצאים מוגבלת בשל שונות בין המחקרים, גורמים מתערבים אפשריים, סיכון להטיות ומיעוט מחקרי התערבות. לפיכך, הם מציעים כי אין להתייחס לפחמימות כקבוצת מזון אחידה במחקרי ADHD, אלא לבחון אותן בהתאם למקור המזון, רמת העיבוד, תכולת הסיבים והתכונות הגליקמיות שלהן.
Panayotova GG, Hachmeriyan A. Dietary Carbohydrates and ADHD Symptoms: A Systematic Review. Nutrients. 2026 May 20;18(10):1625.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42197085/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2026 נבחנה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על תפקודים ניהוליים בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD).
החוקרים מציינים כי להרכב חיידקי המעי עשויה להיות השפעה על פעילות מוחית, התנהגות ותפקודים קוגניטיביים דרך ציר המעי-מוח, אולם ההשפעה של פרוביוטיקה על תחומים קוגניטיביים ספציפיים, ובפרט על תפקודים ניהוליים, טרם נחקרה באופן מספק.
במחקר השתתפו 84 ילדים בגיל 7-12 המאובחנים עם ADHD. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך חודשיים.
תוסף הפרוביוטיקה, המשווק בשם המסחרי Bioflora, הכיל שלושה זנים: Lactobacillus acidophilus, Bifidobacterium lactis ו- Bifidobacterium longum
הערכת התפקודים הניהוליים התבססה על שאלון BRIEF, שמולא על ידי ההורים.
ממצאי המחקר הצביעו על שיפור משמעותי בתפקודים הניהוליים בקרב הילדים שקיבלו את תוסף הפרוביוטיקה. בקבוצה זו נצפתה ירידה בציון הכולל מ-191 נקודות בתחילת המחקר ל-151 בסיומו, לעומת קבוצת הפלסבו שבה לא נצפה שינוי משמעותי והציון הכולל נותר סביב 190 נקודות.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
רכיבים צמחיים לגִיל המעבר
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה תרומתו האפשרית של כורכומין לבריאותן של נשים לאחר גיל המעבר.
הניתוח כלל 14 מחקרים אקראיים מבוקרים, שבהם השתתפו 982 נשים בגיל ממוצע של 64-51 שנים.
המחקרים העריכו את השפּעת הכורכומין על 30 מדדים בריאותיים, אשר חולקו לחמש קטגוריות מרכזיות: בריאות קרדיווסקולרית, עקה חמצונית וסמני דלקת, בריאות העצם, בריאות מטבולית ואיכות חיים.
כורכומין ניתן כתוספים פומיים מסוגים שונים במינונים שנעו בין 80 ל-1,000 מ״ג ליום.
ממצאי הניתוח הכולל הצביעו על השפעה מיטיבה של כורכומין במספר מדדים משמעותיים.
נמצא קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של קינמון (Cinnamomum zeylanicum) על תסמיני גיל המעבר.
מחקרים ראשוניים הצביעו על פוטנציאל של קינמון להקל על תסמיני גיל המעבר בשל השפּעתו על פעילות הורמונלית, וכן מתכונותיו נוגדות הדלקת שעשויות לסייע בהפחתת תסמינים הקשורים לתהליכים דלקתיים כגון גלי חום וכאבי מפרקים. בנוסף, קינמון עשיר בתרכובות בעלות פעילות נוגדת חמצון ותרכובות פנוליות אשר עשויות לסייע בהגנה מפני עקה חמצונית אשר נקשרה לירידה קוגניטיבית.
המחקר, שנערך באיראן, כלל 60 נשים בגיל 45-60 שהיו 1 עד 3 שנים לאחר הפסקת הווסת.
המשתתפות חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שנטלה כמוסות קינמון במינון 1 גרם ליום למשך חודשיים, או לקבוצת הביקורת שנטלה פלסבו.
תסמיני גיל המעבר נמדדו בתחילת המחקר ובסיום ההתערבות באמצעות המדד MRS, הכולל הערכה של תסמינים סומאטיים (כגון הזעה), תסמינים פסיכולוגיים (כגון דיכאון) ותסמינים במערכת המין והשתן (כגון יובש נרתיקי).
בתום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של ויתניה משכרת (Withania somnifera) ואספרגוס הודי (Shatavari, Asparagus racemosus) על בריאותן של נשים לאחר גיל המעבר.
מטרת המחקר הייתה להעריך את תרומת כל אחד מהצמחים בנפרד, וכן את ההשפעה המשולבת, על תסמיני גיל המעבר, תפקוד כלי הדם, בריאות העצם וסמנים של דלקת ועקה חמצונית.
במחקר השתתפו 123 נשים בגילאי 40-55 שהיו לפחות שנה לאחר הפסקת הווסת.
המשתתפות חולקו באופן אקראי לשש קבוצות: פלסבו, אספרגוס הודי במינון 250 או 500 מ"ג ליום, ויתניה משכרת במינון 250 או 500 מ"ג ליום, או שילוב של שני הצמחים במינון 250 מ"ג מכל אחד.
ההתערבות נמשכה 24 שבועות.
תמצית הויתניה שנבחנה הייתה Sensoril®, ותמצית האספרגוס ההודי הייתה מיצוי מיימי מתוקנן ל-30% סאפונינים.
יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות שאלון איכות החיים בגיל המעבר (MENQOL), סמנים של צפיפות ושחלוף עצם, ומדד לתפקוד האנדותל בכלי הדם (RI), בנוסף למדידת סמני דלקת ועקה חמצונית, בטיחות וסבילות.
תוצאות המחקר הראו קרא עוד
בריאות הכליות
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של פעילות גופנית על שימור תפקודי הכליות בקרב קשישים.
החוקרים מציינים כי פעילות גופנית עשויה להשפיע לטובה על מספר מנגנונים הקשורים לפגיעה כלייתית, אולם השפּעתה הישירה על תפקוד הכליות טרם נחקרה באופן מספק.
המחקר התבסס על נתוני מחקר אקראי פתוח שנערך בנורבגיה לאורך חמש שנים. כלל תושבי אזור מסוים בגילאי 70-77 הוזמנו להשתתף במחקר (6,966 איש), בתנאי שלא סבלו מדמנציה, ממחלות לב וכלי דם, מיתר לחץ דם או ממגבלה שמנעה ביצוע פעילות גופנית.
בסופו של דבר נכללו במחקר 1,156 משתתפים, בגיל חציוני של 72 שנים.
המשתתפים חולקו אקראית לאחת משלוש קבוצות המחקר: 1) אימון בעצימות בינונית שכלל פעילות במשך 50 דקות פעמיים בשבוע בעוצמה של כ-70% מהדופק המרבי; 2) אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה שכלל ארבעה מקטעים של ארבע דקות כל אחד, פעמיים בשבוע, בעוצמה של כ-90% מהדופק המרבי; 3) קבוצת ביקורת שקיבלה מידע והמלצות כלליות לביצוע פעילות גופנית.
מדד התוצאה העיקרי היה ירידה מהירה בתפקוד הכלייתי, אשר הוגדרה בהתאם לקצב הירידה השנתי בסינון הכלייתי (eGFR).
במהלך המעקב נצפה שיפור בכושר האירובי בכל הקבוצות, כאשר צריכת החמצן המרבית עלתה ב-1.8, 2.3 ו-3.3 מ"ל/ק"ג/דקה בקבוצת הביקורת, בקבוצת האימון בעצימות בינונית ובקבוצת האימון בעצימות גבוהה, בהתאמה.
ירידה מהירה ב-eGFR התרחשה בקרב 30% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת, 28% בקבוצת האימון בעצימות בינונית ו-23% בקבוצת האימון בעצימות גבוהה.
בהשוואה לקבוצת הביקורת, קרא עוד
להלן שני מחקרים שפורסמו על ידי אותה קבוצת חוקרים, הבוחנים את הפוטנציאל של פלבונואידים שונים במניעת נזק כלייתי בקרב חולים עם יתר לחץ דם או סוכרת מסוג 2.
במחקר תצפיתי משנת 2024 נבחנה התועלת של צריכת קוורצטין בקרב אוכלוסייה עם יתר לחץ דם, תוך התמקדות בהגנה מפני נזק כלייתי.
המחקר התבסס על נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב, ומתוכם זוהתה אוכלוסייה של 5,801 משתתפים עם יתר לחץ דם.
על בסיס נתוני התזונה הוערכה צריכת פלאבנואידים שונים, ובהם איזורמנטין (Isorhamnetin), קמפפרול (Kaempferol), מיריצטין (Myricetin) וקוורצטין (Quercetin).
החוקרים ביצעו ניתוח חתך לבחינת הקשר בין צריכת פלאבנולים לבין מדדים של נזק כלייתי, וכן ניתוח אורך להערכת הסיכון לתמותה על סמך נתוני הרשומות הלאומיות.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
והתועלת של לוטאולין באוכלוסייה עם סוּכרת סוג 2
במחקר תצפיתי משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת לוטאולין (Luteolin) לבין התפתחות נזק כלייתי ותמותה בקרב חולים עם סוכרת סוג 2.
החוקרים מציינים כי לוטאולין הוא פלבנואיד המצוי במגוון מקורות מהצומח, ונודע בפעילויותיו הביולוגיות הרבות ובפוטנציאל הרפואי שלו, בין היתר בהקשר של סוכרת ותפקוד כלייתי.
המחקר התבסס על נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב, ומתוכם זוהו 2,591 משתתפים עם סוכרת סוג 2. צריכת הלוטאולין הוערכה על בסיס נתוני התזונה של המשתתפים.
החוקרים ביצעו ניתוח חתך לבחינת הקשר בין צריכת לוטאולין לבין מדדים לנזק כלייתי, וכן ניתוח אורך להערכת הקשר בין צריכת לוטאולין לבין הסיכון לתמותה, בהתבסס על נתוני הרשומות הלאומיות.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
