טיפול באנמְיה | השימוש בכוּרכום | טיפול בשלשוּל בקרב ילדים
טיפול באנמְיה:
אנמיה בקרב נערות בישראל,
נטילת ברזל מדי יום לעומת לסירוגין,
ותוספי ביוטיקה לטיפול באנמיה.
השימוש בכוּרכום:
ההשפעה הבריאותית של כורכומין,
כורכומין לטיפול בשמנות ותחלואה נלווית,
ותיסוף כורכומין לחולים בטיפול נמרץ.
טיפול בשלשוּל בקרב ילדים:
טיפול באמצעות אבץ,
היעילות של בננה ירוקה,
ופרוביוטיקה בשלשול אקוטי.
טיפול באנמְיה
בנייר עמדה משנת 2025 שפורסם על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י), מוצגים נתונים בנוגע לשכיחות אנמיה וחוסר ברזל בקרב נערות בישראל, לצד המלצות למניעה, אבחון וטיפול.
המסמך מדגיש כי נערות בגיל ההתבגרות מצויות בסיכון מוגבר להתפתחות חוסר ברזל, בשל שילוב של גורמים, בהם הגדילה המואצת, המחזור החודשי, אשר לעתים קרובות מלווה בדימום רב, וגורמים תזונתיים כמו חוסר ביטחון תזונתי, צמחונות, טבעונות ודיאטות הרזייה שונות.
על פי הנתונים הקיימים, עד כ-50% מהנשים הצעירות בישראל סובלות מחוסר ברזל, ושיעור האנמיה מגיע לכ-30%.
לצד זאת, מודגש כי קיימים שלבים מוקדמים ותסמינים ראשוניים של מחסור בברזל הניתנים לזיהוי, וכי קיים טיפול יעיל וזמין למצב זה.
כדי להתמודד עם השכיחות הגבוהה של חוסר ברזל ואנמיה בישראל, ממליצים ארגוני הבריאות על מספר צעדים מרכזיים:
ההסתדרות הרפואית בישראל. מניעה וטיפול באנמיה וחוסר ברזל בנערות – נייר עמדה. 2025.
https://www.ima.org.il/Main/EditClinicalInstruction.aspx?ClinicalInstructionId=2648
במחקר פיילוט אקראי מבוקר משנת 2026 נבחנה ההשפעה של נטילת תוסף ברזל מדי יום לעומת נטילה לסירוגין בקרב נשים בגיל הפוריות.
החוקרים מציינים כי כיום אין הסכמה ברורה לגבי משטר הנטילה המיטבי של תוספי ברזל פומיים. מספר מחקרים ממדינות בעלות הכנסה גבוהה הראו כי הספיגה היחסית של ברזל הייתה גבוהה יותר כאשר התוספים ניתנו לסירוגין (יום כן יום לא) בהשוואה לנטילה יומית, אולם ללא שיפור משמעותי במדדים ההמטולוגיים. נוסף על כך, קיים חשש להשפעות שליליות במערכת העיכול בעקבות נטילה יומית של תוספי ברזל. הנתונים ממדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שבהן שכיחות האנמיה מחוסר ברזל גבוהה, עדיין מוגבלים.
המחקר, שנערך בהודו, כלל 60 נשים בגיל הפוריות שאינן בהיריון, עם רמות פריטין נמוכות מ-20 מק״ג/ליטר.
המשתתפות חולקו באופן אקראי לנטילת תוסף ברזל במינון של 60 מ״ג ברזל אלמנטלי מדי יום או 120 מ״ג פעם ביומיים, במשך 14 ימים.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על מדדים המטולוגיים ועל מדדי הברזל בדם. בנוסף, נבדקו ההיענות לטיפול, השפעות שליליות וכן מדדים הקשורים למערכת העיכול, ובהם ריכוז קלפרוטקטין בצואה כמדד לדלקת במעי ופרופיל חיידקי המעי.
בשתי הקבוצות רמת ההיענות לטיפול הייתה גבוהה, ובשתיהן הודגם שיפור מובהק במדדים ההמטולוגיים ובמדדי הברזל בדם לאחר 14 ימי טיפול.
עם זאת, נטילה יומית של תוסף הברזל הייתה מלווה בעלייה גדולה יותר במספר מדדים, ובהם נפח כדוריות הדם הממוצע (MCV), כמות ההמוגלובין הממוצעת בכדורית (MCH) וספירת הרטיקולוציטים (תאי דם צעירים), בהשוואה לנטילה לסירוגין.
לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיפור מדדי הברזל, בשכיחות ההשפעות השליליות או בהשפעה על דלקת במעי ועל פרופיל חיידקי המעי.
החוקרים מסכמים כי בקרב נשים עם מחסור בברזל, טיפול יומי בתוספי ברזל פומיים (60 מ״ג) במשך 14 ימים היה יעיל יותר מאשר מתן כמות שקולה של ברזל לסירוגין, בכל הנוגע לשיפור המדדים ההמטולוגיים.
John NM, Ashok B, John O, V K, Abraham D, Samuel P, Sudhakar Y, Srai SKS, Jacob M. Daily oral iron supplementation produced greater improvements in hematological parameters than alternate day doses - A pilot double-blind randomized control trial in iron-deficient young women. Clin Nutr. 2026 Jan;56:106520.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41354563/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה השפּעתם של תוספי ביוטיקה בקרב מטופלים עם אנמיה.
החוקרים מציינים כי עדויות עדכניות מצביעות על הפוטנציאל של תוספים אלו לשפר את ספיגת הברזל ואת מדדי הדם באמצעות השפּעתם על אוכלוסיית חיידקי המעי, ובכך עשויים להוות גישה משלימה או חלופית לטיפולים המקובלים באנמיה.
הסקירה כללה מחקרים אקראיים מבוקרים, שבהם משתתפי קבוצת ההתערבות קיבלו תוספי פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה או סינביוטיקה, בהשוואה לקבוצות ביקורת שקיבלו פלסבו, טיפול אחר או ללא טיפול כלל.
מדד התוצאה המרכזי היה רמת ההמוגלובין, ובנוסף נבחנו גם רמות הברזל והפריטין בדם.
בסך הכול נכללו בסקירה 8 מחקרים עם 632 משתתפים. מתוכם, 105 משתתפים קיבלו פרוביוטיקה, 96 קיבלו פרה-ביוטיקה ו-150 קיבלו סינביוטיקה. 3 מהמחקרים התמקדו באנמיה מחוסר ברזל ו-4 באנמיה על רקע מחלת כליות כרונית.
בניתוח הכולל נמצא כי קרא עוד
השימוש בכוּרכום
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה הבריאותית של כורכומין, הרכיב הפעיל המרכזי בכורכום (Curcuma longa).
במסגרת הסקירה נכללו מחקרים אקראיים מבוקרים שהשוו בין תוספי כורכומין לבין פלסבו, ובחנו מגוון רחב של מדדים בריאותיים.
הניתוח התבסס על 103 מחקרים שכללו 7,216 משתתפים מ-16 מדינות, בהם משתתפים בריאים וכן משתתפים עם מצבים רפואיים שונים.
במחקרים נעשה שימוש בתוספי כורכומין בצורת אבקה או כמוסות, במינונים שנעו בין 120 ל-3,000 מ״ג ליום, למשך תקופות התערבות של 4 ימים ועד 24 שבועות.
המדדים שנבדקו סווגו למספר קטגוריות: מדדים אנתרופומטריים, מדדים ביוכימיים, מדדים גליקמיים, פרופיל שומנים בדם, פעילות נוגדת חמצון, מדדי דלקת ומדדי סיכון קרדיווסקולריים.
בסך הכול נבחנו 42 תוצאות בריאותיות שונות, כאשר ב-23 מהן (55%) נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית.
רמת הראיות הוערכה קרא עוד
בסקירה משנת 2025 הוערכה התועלת של כורכומין למניעה ולטיפול בשמנות ובהפרעות מטבוליות וקוגניטיביות הנלוות לה.
החוקרים מציינים כי לכורכומין עשויה להיות תרומה בריאותית משמעותית, בעיקר בשל פעילותו נוגדת הדלקת, נוגדת החמצון וההשפעות המטבוליות שלו.
במסגרת הסקירה נבחנו העדויות להשפּעת הכורכומין על הרכב הגוף והמשקל, לצד המנגנונים האפשריים המעורבים בכך.
ממחקרים קליניים עולה כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 נבחנה היעילות של תיסוף כורכומין בקרב חולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, תוך התמקדות במדדי דלקת, תפקודי כבד ותוצאות קליניות.
בסקירה נכללו 7 מחקרים אקראיים מבוקרים, אשר נערכו כולם באיראן, ובהם השתתפו 571 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 43 ל-62 שנים.
במחקרים נעשה שימוש בתוספי כורכומין שונים, בעיקר ננו-כורכומין (5 מהמחקרים), במינונים של 160-500 מ"ג ליום למשך 7-10 ימים.
הניתוח הכולל של הנתונים הראה כי קרא עוד
טיפול בשלשוּל בקרב ילדים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה היעילות של תיסוף אבץ לטיפול בשלשול אקוטי או מתמשך בילדים עד גיל 10 שנים.
החוקרים מציינים כי לאבץ תפקיד חשוב בחיזוק מערכת החיסון ובוויסות תאי האפיתל של המעי, וכי הוא עשוי להפחית את משך השלשול ואת חומרתו.
הסקירה כללה 38 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 33,693 ילדים, מתוכם 35 מחקרים עסקו בילדים עם שלשול אקוטי ו-3 מחקרים בילדים עם שלשול מתמשך.
ברוב המחקרים (21) נעשה שימוש במינון יומי של 20 מ״ג אבץ לטיפול בשלשול אקוטי. ביתר המחקרים ניתנו מינונים גבוהים יותר (30-40 מ״ג ליום) או נמוכים יותר (10-22 מ״ג ליום), בעיקר בקרב ילדים עד גיל 6 חודשים. בשני מחקרים ניתן אבץ במינון של 1-2 מ״ג לק״ג משקל גוף ליום.
תוספי האבץ שנבחנו כללו צורות שונות, בהן אבץ סולפאט ואבץ אצטאט. משך ההתערבות נע בין 3 ל-14 ימים.
ממצאי הסקירה מצביעים על כך קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה היעילות של בננה ירוקה (Musa paradisiaca) כטיפול משלים בשלשול אקוטי או מתמשך בקרב ילדים.
החוקרים מציינים כי לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), הטיפול המומלץ בשלשול כולל החזרת נוזלים דרך הפה, המשך הזנה, שימוש באנטיביוטיקה במקרים מסוימים ותוספי אבץ. בנוסף, ה-WHO מדגיש את חשיבות שילובם של מזונות עשירים ברכיבים תזונתיים כחלק מהטיפול. אחד המזונות הבולטים בהקשר זה הוא בננה ירוקה הנחשבת למזון פונקציונלי ועשיר בערכים תזונתיים, ומשמשת ברפואה המסורתית לטיפול בשלשולים.
בסקירה נכללו 9 מחקרים קליניים שנערכו בבנגלדש, הודו, קולומביה וונצואלה, בהם בסך הכול 3,996 ילדים בגיל 8 עד 34 חודשים הסובלים משלשול אקוטי או מתמשך.
הילדים בקבוצת ההתערבות קיבלו את הטיפול הסטנדרטי בשילוב בננה ירוקה מבושלת (בלבד או בשילוב רכיבים תזונתיים אחרים כגון אורז, שמן או חלבון ביצה), ואילו הילדים בקבוצת הביקורת קיבלו את הטיפול הסטנדרטי בלבד או בשילוב רכיבים תזונתיים ללא בננה ירוקה. משך ההתערבות נע בין 9 שעות ל-15 ימים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה היעילות של תוסף פרוביוטיקה כטיפול משלים בילדים הסובלים משלשול אקוטי.
המחקר כלל ילדים עד גיל 3 אשר טופלו במסגרת אשפוז או במרפאת חוץ בעקבות שלשול בתדירות של 4 יציאות ומעלה ביום, במהלך 12-72 השעות שקדמו לתחילת המחקר.
בסך הכול השתתפו במחקר 111 ילדים, אשר בנוסף לטיפול הסטנדרטי חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה תוסף פרוביוטיקה פומי או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו.
תוסף הפרוביוטיקה הכיל את הזן Lacticaseibacillus rhamnosus במינון של 5 מיליארד חיידקים למנה, וניתן פעם ביום במשך 7 ימים רצופים.
יעילות הטיפול הוערכה באמצעות מדדים מקובלים ברפואת ילדים, ובהם תדירות השלשולים והפחתת התסמינים הקליניים במהלך 72 השעות שלאחר תחילת הטיפול.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
