פעילות גופנית ובריאות | צמחונות | אורח חיים וסוּכרת
פעילות גופנית ובריאות:
מספר הצעדים היומי לתוצאות בריאותיות,
משך ההליכה והסיכון הבריאותי,
והתרומה של פעילות גופנית תלויה בעצימות.
צמחונות:
היתרונות הבריאותיים של תזונה צמחונית,
תזונה צמחונית ואריכות ימים,
ותזונה צמחונית והסיכון לשבר בירך.
אורח חיים וסוּכרת:
עישון, אלכוהול והסיכון לסוכרת,
פעילות גופנית והסיכון לסוכרת,
ותכנית מניעת סוכרת מבוססת AI.
פעילות גופנית ובריאות
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחן הקשר בין מספר הצעדים היומי לבין מגוון רחב של תוצאות בריאותיות בקרב מבוגרים, ובהן תמותה מכל גורם, מחלות קרדיווסקולריות, סרטן, סוכרת סוג 2, תפקוד קוגניטיבי, בריאות נפשית, תפקוד גופני ונפילות.
בסקירה נכללו 57 מחקרים שהתבססו על 35 עוקבות שונות. מרבית המחקרים כללו מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית, כאשר חלקם התמקדו באוכלוסייה מעל גיל 65, ובחלק מהמחקרים נכללו משתתפים עם מצבים רפואיים קיימים או גורמי סיכון בריאותיים.
מניתוח הנתונים עלה כי קיים קשר עקבי בין עלייה במספר הצעדים היומי לבין שיפור במדדי בריאות שונים.
עבור תמותה מכל גורם, היארעות מחלות קרדיווסקולריות, דמנציה ונפילות נמצא קשר לא-לינארי, כך שעיקר הירידה בסיכון נצפתה עד לטווח של כ- 5,000-7,000 צעדים ביום.
עבור תמותה ממחלות קרדיווסקולריות, תמותה מסרטן, סוכרת סוג 2 ותסמיני דיכאון נמצא קשר לינארי, שבו עלייה במספר הצעדים הייתה קשורה בירידה מתמשכת בסיכון.
בהשוואה ל-2,000 צעדים ביום, הקפדה על כ-7,000 צעדים ביום נקשרה בירידה משמעותית בסיכון לתמותה מכל גורם (47%), למחלות קרדיווסקולריות (25%), לתמותה על רקע קרדיווסקולרי (47%), לתמותה מסרטן (37%), לסוכרת סוג 2 (14%), לדמנציה (38%), לתסמיני דיכאון (22%) ולנפילות (28%). בנוסף, נמצאה מגמה עקבית של שיפור בתפקוד הגופני. עם זאת, לא נמצא קשר מובהק בין מספר הצעדים לבין הסיכון להיארעות סרטן.
רמת הוודאות של הראיות הוערכה כבינונית עבור מרבית התוצאות, נמוכה עבור תמותה ממחלות קרדיווסקולריות, היארעות סרטן ותפקוד גופני, ונמוכה מאוד ביחס לנפילות.
החוקרים מסכמים כי אף ש-10,000 צעדים ביום עשויים להוות יעד מתאים עבור אנשים פעילים יותר, יעד של כ-7,000 צעדים ביום הינו יותר בר-השגה תוך שהוא מספק את עיקר התועלת הבריאותית. עלייה נוספת במספר הצעדים, עד לכ-12,000 צעדים ביום, עשויה להעניק יתרון נוסף בחלק מהתוצאות הבריאותיות.
Ding D, Nguyen B, Nau T, Luo M, Del Pozo Cruz B, Dempsey PC, Munn Z, Jefferis BJ, Sherrington C, Calleja EA, Hau Chong K, Davis R, Francois ME, Tiedemann A, Biddle SJH, Okely A, Bauman A, Ekelund U, Clare P, Owen K. Daily steps and health outcomes in adults: a systematic review and dose-response meta-analysis. Lancet Public Health. 2025 Aug;10(8):e668-e681.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40713949/
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין דפוס צבירת הצעדים במהלך היום לבין תמותה מכל גורם וסיכון לאירועים קרדיווסקולריים בקרב משתתפים שביצעו פחות מ-8,000 צעדים ביום.
החוקרים מציינים כי למרות שכיום ישנה התייחסות למספר הצעדים היומי בהמלצות לפעילות גופנית, עדיין לא ברור כיצד דפוס צבירת הצעדים במהלך היום, במקטעי פעילות קצרים לעומת ממושכים, משפיע על הסיכון לתמותה ולתחלואה קרדיווסקולרית.
המחקר כלל 33,560 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, בגיל ממוצע של 62 שנים, שביצעו 8,000 צעדים יומיים או פחות, ללא מחלות קרדיווסקולריות או סרטן בתחילת המעקב.
המשתתפים סווגו לארבע קבוצות בהתאם למשך מקטע הפעילות שבו צברו את מרבית צעדיהם היומיים: עד 5 דקות, 5-10 דקות, 10-15 דקות, או מעל 15 דקות.
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-8 שנים תועדו 735 מקרי תמותה ו-3,119 אירועים קרדיווסקולריים.
שיעור התמותה המצטבר מכל גורם לאחר 9.5 שנות מעקב ירד ככל שמשך מקטעי הפעילות עלה: בקרב משתתפים שביצעו את מרבית צעדיהם במקטעים של עד 5 דקות שיעור התמותה עמד על 4.36%, לעומת 1.83% במקטעים של 5-10 דקות, 0.84% במקטעים של 10-15 דקות, ו-0.8% במקטעים של יותר מ-15 דקות.
מגמה דומה נמצאה גם ביחס לשיעור ההיארעות של מחלות קרדיווסקולריות, אשר עמד על 13.03%, 11.09%, 7.71% ו-4.39%, בהתאמה.
החוקרים מדגישים כי למחקר מספר מגבלות, ובהן מדידת הפעילות הגופנית בנקודת זמן אחת בלבד וכן סיכון אפשרי לסיבתיות הפוכה, כך שמצב בריאותי קודם עלול להשפיע על דפוס הפעילות הגופנית.
החוקרים מסכמים כי בקרב מבוגרים שאינם פעילים במידה מספקת, צבירת מרבית הצעדים היומיים במקטעי פעילות ממושכים יותר הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה ולתחלואה קרדיווסקולרית בהשוואה לצבירת הצעדים במקטעי פעילות קצרים יותר. לפיכך, מומלץ להוסיף מקטעי הליכה יזומים של 10 דקות ומעלה מדי יום.
Del Pozo Cruz B, Ahmadi M, Sabag A, Saint Maurice PF, Lee IM, Stamatakis E. Step Accumulation Patterns and Risk for Cardiovascular Events and Mortality Among Suboptimally Active Adults. Ann Intern Med. 2025 Dec;178(12):1718-1727.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41144973/
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחנה התרומה הבריאותית של פעילות גופנית תוך השוואה בין דרגות העצימות.
מטרת המחקר הייתה להעריך באופן מדויק יותר את התרומה היחסית של דרגות עצימות שונות של פעילות גופנית, תוך הסתמכות על מדידה אובייקטיבית באמצעות מכשירים לבישים ולא על דיווח עצמי בלבד, כפי שהיה מקובל במחקרים קודמים.
המחקר התבסס על נתוניהם של 73,485 משתתפים מתוך הביו-בנק הבריטי בגיל ממוצע של כ-62 שנים.
עצימות הפעילות הגופנית נמדדה באמצעות מד לביש במשך 7 ימים רצופים, וסווגה באמצעות מודל של למידת מכונה. לאחר מכן בוצע מעקב אחר התוצאות הבריאותיות הקשורות לתמותה, לבריאות קרדיו-מטבולית ולסרטן במשך כ-8 שנים בממוצע.
במהלך תקופת המעקב תועדו 2,675 מקרי תמותה מכל גורם, מתוכם 545 מקרי תמותה על רקע קרדיווסקולרי. כמו כן, תועדו 2,359 אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים, 1,836 מקרים חדשים של סוכרת סוג 2, 538 מקרי תמותה מסוגי סרטן הקשורים לרמת הפעילות הגופנית, ו-2,662 מקרים של היארעות סרטן מסוגים אלו.
מהנתונים עולה כי קרא עוד
צמחונות
בנייר עמדה משנת 2025 מטעם האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה נסקרו היתרונות הבריאותיים והסיכונים האפשריים הקשורים לאימוץ דפוסי תזונה צמחוניים וטבעוניים בקרב אוכלוסיות מבוגרים שונות. מטרות המסמך הן להציג את הראיות המדעיות בנוגע להשפעות הבריאותיות של תזונה צמחונית, לרבות טבעונות, וכן להציע אסטרטגיות ליישום דפוסי תזונה אלו באופן בריא ומאוזן באוכלוסיות ובמסגרות שונות.
עמדת האקדמיה היא כי תזונה צמחונית או טבעונית המתוכננת כראוי יכולה לספק את כלל הצרכים התזונתיים של מבוגרים ואף להעניק יתרונות בריאותיים משמעותיים לאורך זמן, במיוחד בהיבטים הקשורים לבריאות קרדיו-מטבולית. עם זאת, הדגש המרכזי אינו רק על הימנעות ממזונות מן החי, אלא בעיקר על צריכת מזונות מהצומח באיכות תזונתית גבוהה, כחלק מדפוס תזונה מאוזן ומגוון.
מודגש כי אנשי מקצוע בתחום התזונה ממלאים תפקיד מרכזי בליווי אנשים הבוחרים בתזונה צמחונית או טבעונית, באמצעות התאמת תפריטים אישיים, מתן מידע מבוסס-ראיות וזיהוי מוקדם של חסרים תזונתיים אפשריים. התאמה נכונה של התזונה לאורח החיים, למצב הבריאותי ולרקע התרבותי של המטופל עשויה למקסם את היתרונות הבריאותיים ולהפחית את הסיכון לחוסרים תזונתיים.
הממצאים שהוצגו בנייר העמדה מצביעים על כך קרא עוד
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39923894/
במחקר מקרה-ביקורת משנת 2026 נבחן הקשר בין תזונה צמחונית לבין הסיכוי להגיע לגיל 100 בקרב מבוגרים בני 80 ומעלה.
החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין תזונה צמחונית לבין ירידה בסיכון לתחלואה ולתמותה, אולם השפּעתה על אריכות ימים יוצאת דופן טרם הובהרה.
המחקר כלל 5,203 משתתפים בני 80 ומעלה מתוך מחקר אורך סיני העוסק בבריאות ובאריכות ימים. המעקב אחר המשתתפים החל בשנת 1998, ובמהלכו הם סווגו בהתאם לדפוסי התזונה שלהם, לרבות סוגים שונים של תזונה צמחונית.
התוצא המרכזי שנבדק היה הגעה לגיל 100 עד לסיום תקופת המעקב בשנת 2018.
במהלך המחקר זוהו 1,459 משתתפים שהגיעו לגיל 100, והם הושוו ל־3,744 משתתפים שלא הגיעו לגיל זה ונפטרו קודם לכן.
בהשוואה לאוכלי-כול, קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחן הקשר בין תזונה צמחונית או טבעונית לבין הסיכון לשבר בירך בקרב מבוגרים.
מחקרים קודמים הצביעו על כך שלצמחונים ולטבעונים צפיפות מינרלים נמוכה יותר בעצם, אולם השפּעתם של דפוסי תזונה אלו על הסיכון לשבר בירך אינה ברורה.
הסקירה כללה 4 מחקרי עוקבה ובהם סה"כ 529,672 משתתפים בגיל ממוצע של 56 שנים, אשר היו במעקב במשך כ-15 שנים בממוצע.
בכל המחקרים בוצעה הערכה תזונתית, והמשתתפים שסווגו כצמחוניים או טבעוניים הושוו לאוכלי בשר. במהלך תקופת המעקב דווחו 5,949 מקרים של שבר בירך.
ניתוח כולל של הנתונים העלה כי קרא עוד
אורח חיים וסוּכרת
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין עישון וצריכת אלכוהול, בנפרד ובמשולב, לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2.
החוקרים מציינים כי קיימות עדויות עקביות לכך שעישון מעלה את הסיכון, בעוד שהקשר בין צריכת אלכוהול לבין סוכרת סוג 2 נותר שנוי במחלוקת. חלק מהמחקרים אף מצביעים על כך שצריכה מתונה של אלכוהול עשויה להיות קשורה לירידה מסוימת בסיכון בהשוואה לאי-צריכה, אולם השפעה אפשרית זו תלויה בגורמים כמו סוג האלכוהול, גיל, מין ורמת הצריכה, כאשר צריכה כרונית וכבדה נמצאה מזיקה.
המחקר התבסס על הנתונים של 110,076 משתתפים ממחקר עוקבה שנערך בצרפת בין השנים 2009-2023.
המשתתפים סווגו ל'לאמעשנים' לעומת מעשנים בהווה או בעבר. צריכת האלכוהול הוגדרה לפי רמת צריכה יומית ושבועית וכן חושבה כצריכת אתנול בגרמים ליום.
בנוסף, נבחנה ההשפעה המשולבת של עישון כבד (20 סיגריות ומעלה ליום) וצריכת אלכוהול גבוהה (מעל 8 מנות בשבוע לנשים ומעל 15 מנות לגברים).
במהלך תקופת מעקב של 7.5 שנים תועדו 1,175 מקרים חדשים של סוכרת סוג 2.
הממצאים המרכזיים הראו כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2022 נבחנה השאלה האם שילוב בין מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים של פעילות גופנית משפר את היכולת לנבא התפתחות של טרום-סוכרת וסוכרת סוג 2.
המחקר התבסס על נתונים של 4,200 משתתפים ממחקר פרמינגהם, מחקר עוקבה ארוך-טווח המתמקד בבריאות קרדיווסקולרית. במסגרת המחקר נמדדה רמת הפעילות הגופנית הן באמצעות מד תאוצה לביש והן באמצעות שאלון דיווח עצמי, תוך התמקדות בפעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה (MVPA) ובמשך יושבנות (SED).
פחות ממחצית מהמשתתפים סווגו לקטגוריות תואמות בין המדידות האובייקטיביות והסובייקטיביות של MVPA ו-SED. בנוסף, 7% עד 9.4% מהמשתתפים נמצאו בקטגוריות קיצון לא תואמות, כגון רמות גבוהות במדד אחד לעומת רמות נמוכות במדד האחר, ולהפך.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 הושוותה תכנית מניעת סוכרת המבוססת על בינה מלאכותית (AI) בלבד לתכנית המנוהלת על ידי מאמן אנושי, בהתייחס להשגת יעדי ירידה במשקל, ירידה בהמוגלובין מסוכרר וביצוע פעילות גופנית שבועית.
המחקר נערך בשני מרכזים רפואיים בארה״ב וכלל 368 משתתפים מעל גיל 18 עם טרום-סוכרת ועודף משקל או שמנות, מרביתם נשים (71%). הגיל החציוני עמד על 58 שנים וה-BMI החציוני על 32.3.
המשתתפים חולקו אקראית לתכנית התערבות מבוססת AI שהועברה באמצעות אפליקציה סלולרית ומשקל דיגיטלי, או תכנית מנוהלת על ידי מאמן אנושי בהנחיה מרחוק. בשתי הקבוצות משך ההתערבות היה 12 חודשים.
יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות מדד משולב הכולל שמירה על רמת המוגלובין מסוכרר מתחת ל-6.5% לאורך המחקר, יחד עם אחד מהבאים: ירידה של לפחות 5% במשקל, ירידה של לפחות 4% במשקל בשילוב עם לפחות 150 דקות פעילות גופנית שבועית, או ירידה מוחלטת של לפחות 0.2% בהמוגלובין מסוכרר.
מטרת החוקרים הייתה לבחון האם התערבות מבוססת AI אינה נחותה באופן משמעותי מהתערבות אנושית, בהתאם לסף סטטיסטי שנקבע מראש.
לאחר החלוקה לקבוצות, שיעור ההשתתפות היה 93.4% בקבוצת ה-AI ו-82.7% בקבוצת ההנחיה האנושית.
בסיום תקופת ההתערבות, קרא עוד
