הטיפול הטבעי במִיגרנה | ההשפעה של רכיבים צמחיים | פעילות גופנית | תזונה והסיכון לסוּכרת
הטיפול הטבעי במִיגרנה:
ההשפעה של פרוביוטיקה וויטמין D,
חומצת שומן מסוג EPA למיגרנה אפיזודית,
ההשפעה של סלניום,
ודיאטה ים-תיכונית קטוגנית.
ההשפעה של רכיבים צמחיים:
ההשפעה של שוש קירח על לחץ הדם,
ג'ימנמה וגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים,
הפוטנציאל של סילימרין לבריאות הכבד,
וההשפעה הקרדיו-מטבולית של הספרידין.
פעילות גופנית:
פעילות גופנית להקלה על דיכאון,
אימון גופני בקרב נשים עם שמנות,
מהו הדופק המיטבי לשריפת שומן?
ואימוני התנגדות ובריאות העצם.
תזונה והסיכון לסוּכרת:
צריכת חלבון והסיכון לסוכרת,
תזונה מהצומח והסיכון לסוכרת,
הקשר בין צריכת בשר אדום לסוכרת,
וצריכת יוגורט והסיכון לסוכרת סוג 2.
הטיפול הטבעי במִיגרנה
במחקר תלת-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תיסוף פרוביוטיקה בשילוב ויטמין D בקרב מבוגרים הסובלים ממיגרנה.
במחקר נכללו 72 משתתפים בגיל 18 עד 55 שאובחנו עם מיגרנה.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה תוספי פרוביוטיקה וויטמין D, או לקבוצת הפלסבו, למשך 12 שבועות.
ההתערבות כללה ויטמין D במינון 50,000 יחב"ל אחת לשבועיים ופרוביוטיקה במינון של 450 מיליארד חיידקים ליום מ-8 זנים שונים.
נבדקה השפּעת ההתערבות על המאפיינים הקליניים של המיגרנה, רמת התפקוד היומיומי, הבריאות הנפשית ורמות CRP.
נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה עלייה מובהקת ברמות ויטמין D בדם.
בהשוואה לקבוצת הפלסבו, בקבוצת ההתערבות חלה ירידה גדולה יותר בתדירות ובחומרת כאבי הראש.
ספציפית, תדירות כאבי הראש ירדה ב-3.17 אירועים בחודש בקבוצת ההתערבות, לעומת ירידה של 1.25 אירועים בקבוצת הביקורת (P=0.031). חומרת כאבי הראש ירדה ב-1.55 נקודות (בסולם של 0 עד 10) בקבוצת ההתערבות, בעוד שבקבוצת הביקורת נצפתה עלייה של 0.67 נקודות (P=0.017).
עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במשך כאבי הראש, ברמות CRP, בתסמיני דיכאון, חרדה וסטרס או בתפקוד היומיומי.
לסיכום, החוקרים מציינים כי תיסוף פרוביוטיקה בשילוב ויטמין D עשוי לשפר את המאפיינים הקליניים של מיגרנה, אך יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשש את הממצאים.
Tirani SA, Khorvash F, Saneei P, Moradmand Z, Askari G. Effects of probiotic and vitamin D co-supplementation on clinical symptoms, mental health, and inflammation in adult patients with migraine headache: a randomized, triple-blinded, placebo-controlled trial. BMC Med. 2024 Oct 11;22(1):457.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39394141/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה התועלת של חומצת אומגה 3 מסוג EPA למניעת מיגרנה אפיזודית.
במחקר נכללו 70 משתתפים הסובלים ממיגרנה אפיזודית אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה כמוסות שמן דגים במינון 2 גרם ליום (1.8 גרם EPA), או לקבוצת הביקורת שקיבלה שמן סויה.
משך ההתערבות היה 12 שבועות.
החוקרים העריכו את השינוי בתדירות וחומרת כאבי הראש, תסמיני חרדה ודיכאון, איכות החיים ואיכות השינה בהשוואה לנתוני הבסיס.
נמצא כי המשתתפים שנטלו EPA דיווחו על ירידה גדולה יותר במספר ימי המיגרנה בחודש (ירידה של 4.4 ימים לעומת 0.6 ימים בקבוצת הביקורת, p=0.001) ובמספר הימים בחודש בהם נדרשו למשככי כאבים (ירידה של 1.3 ימים לעומת 0.1 ימים בקבוצת הביקורת, p=0.035).
נוסף על כך, בקבוצת ה-EPA נצפה שיפור משמעותי יותר בחומרת כאבי הראש, ברמת התפקוד היומיומי, בתסמיני חרדה ודיכאון ובאיכות החיים.
עוד נמצא כי ההתערבות הייתה יעילה במיוחד בקרב נשים.
החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף EPA במינון גבוה עשויה להפחית את תדירות וחומרת המיגרנה ולשפר תסמינים פסיכולוגיים ואיכות החיים, ללא השפעות שליליות משמעותיות. ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של EPA כטיפול מניעתי במיגרנה אפיזודית.
Wang HF, Liu WC, Zailani H, Yang CC, Chen TB, Chang CM, Tsai IJ, Yang CP, Su KP. A 12-week randomized double-blind clinical trial of eicosapentaenoic acid intervention in episodic migraine. Brain Behav Immun. 2024 May;118:459-467.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38499208/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבדקה ההשפעה של סלניום על מדדים של עקה חמצונית ועל תסמינים קליניים וגופניים בקרב משתתפים הסובלים ממיגרנה.
במחקר נכללו 72 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף סלניום במינון של 200 מק"ג ליום, או פלסבו, למשך 12 שבועות.
החוקרים העריכו את השינוי במדדים קליניים של מיגרנה (חומרה, תדירות ומשך), בתסמינים פסיכולוגיים (דיכאון, חרדה, מצוקה), איכות החיים, סמנים של עקה חמצונית ומדדים אנתרופומטריים.
תוצאות המחקר הראו כי בקרא עוד
במחקר פיילוט קליני משנת 2024 נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית קטוגנית בקרב משתתפים הסובלים ממיגרנה כרונית.
ברקע למחקר מציינים החוקרים כי מיגרנה עשויה להיות תגובה למחסור באנרגיה במוח או לעקה חמצונית מוגברת. דיאטה קטוגנית נחשבת להתערבות מטבולית מבטיחה, בעוד רכיבים בעלי פעילות נוגדת דלקת מהתזונה הים-תיכונית עשויים לתרום לבריאות המוח באמצעות איזון המיקרוביום במעי.
המחקר כלל 25 משתתפים בגילאי 18 עד 60, שאובחנו עם מיגרנה כרונית.
כל המשתתפים צרכו דיאטה ים-תיכונית קטוגנית מותאמת אישית במשך שמונה שבועות, בהתבסס על צריכה יומית של 2 גרם חלבון לכל ק"ג מסת גוף רזה ועד 25 גרם פחמימות.
המדדים שנבחנו כללו מאפיינים אנתרופומטריים והרכב גוף, לצד מדדים קליניים של מיגרנה.
נמצא כי קרא עוד
ההשפעה של רכיבים צמחיים
במחקר אקראי מוצלב משנת 2024 נבדקה ההשפעה של שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) על לחץ הדם.
החוקרים מציינים כי חומצה גליצריזית (glycyrrhizic acid), הרכיב הפעיל בשוש קירח, עלולה לגרום לעלייה בלחץ הדם.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) מציע כי הגבלת המינון ל-100 מ"ג ליום אינה צפויה לגרום להשפעה שלילית, אולם אין עדויות ממחקרים מבוקרים שתומכות בכך.
המחקר כלל 28 משתתפים בריאים בגיל חציוני של 24 שנים.
כל משתתף צרך תוסף שוש קירח במינון של 100 מ"ג חומצה גליצריזית ליום, או פלסבו, כל אחד למשך שבועיים. בסיום כל תקופת ההתערבות נמדד לחץ הדם ונלקחו בדיקות דם.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2023 הוערכה ההשפעה של ג'ימנמה (Gymnema sylvestre) על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים בקרב מבוגרים.
הסקירה כללה 6 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 113 משתתפים בגיל 39 עד 63 הסובלים מהפרעות מטבוליות, כגון סוכרת סוג 2, תסמונת מטבולית והפרעה בסבילות לגלוקוז.
במחקרים אלו המשתתפים נטלו תוסף ג'ימנמה במינון שנע בין 0.4 ל-10 גרם ליום, משך ההתערבות נע בין 1 ל-85 שבועות.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה על פרופיל השומנים, האיזון הגליקמי, לחץ הדם ומדדים אנתרופומטריים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של תוספי סילימרין על סמנים של עקה חמצונית ועל תפקודי הכבד והכליות.
בסקירה נכללו 41 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 2,728 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 18 ל-67 שסבלו ממגוון מצבים בריאותיים, כגון מחלות כבד, מחלות מטבוליות, סרטן ועוד.
ההתערבות כללה נטילת תוספי סילימרין במינון שנע בין 20 עד 3,500 מ"ג למשך 2 עד 96 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של הספרידין על לחץ הדם ופרופיל השומנים.
הספרידין הינה תרכובת פוליפנולית המצויה בפירות הדר אשר נמצאה במחקרים קליניים כבעלת השפעה מגינה על תפקוד הלב.
הסקירה כללה 9 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם סה"כ 2,414 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים קרדיו-מטבוליים, כגון עודף משקל ושמנות, סוכרת סוג 2, אוטם שריר הלב ותסמונת מטבולית.
המחקרים בחנו את ההשפעה של תוספי הספרידין במינונים של 450 עד 800 מ"ג ליום על מדדים קרדיווסקולריים, במשך 3 עד 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
פעילות גופנית
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה היעילות של פעילות גופנית מסוגים שונים להקלה על דיכאון בקרב קשישים, תוך בחינת מינון הפעילות המיטבי.
בסקירה נכללו 80 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 5,536 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 65 ל-85.
במחקרים אלה תדירות ההתערבות הייתה 1 עד 7 פעמים בשבוע למשך 4 עד 96 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה ההיתכנות והיעילות של שלושה סוגי אימון בקרב נשים עם שמנות, במטרה לשפר סיבולת לב-ריאה, כוח, הרכב הגוף ומדדים בריאותיים נוספים.
במחקר נכללו 67 נשים אשר חולקו אקראית לאחת משלוש קבוצות ההתערבות: אימון אירובי, אימון התנגדות או אימון משולב, וכן לקבוצת הביקורת. תוכנית האימונים נמשכה 12 שבועות, וכללה 3 אימונים בשבוע.
ההיתכנות נבחנה באמצעות מדדי היענות לתוכנית, ואילו היעילות הוערכה על בסיס שיפורים בצריכת חמצן מרבית (VO₂max), מדדים אנתרופומטריים, כוח שרירי, וכן דיווח עצמי על מצב רוח, איכות שינה ואיכות חיים.
הממצאים הצביעו על קרא עוד
במחקר קליני משנת 2023 נבדק מהו הדופק המיטבי לשריפת שומן.
החוקרים מציינים כי הצטברות שומן באיברים פנימיים קשורה בהתפתחות סוכרת סוג 2, ולכן פעילות גופנית בעצימות המאפשרת חמצון שומנים מירבי (MLO) עשויה לתרום לשיפור הבריאות המטבולית.
עצימות זו, המכונה Fatmax, נמדדת באמצעות מבחן מאמץ מדורג. עם זאת, בפועל נהוג להמליץ על טווח אחוזים מהדופק המרבי (HRmax) כדי להשיג MLO, אך לא ברור עד כמה טווח זה משקף במדויק את ה-Fatmax, שהוא אינדיבידואלי לכל אדם.
במסגרת המחקר הושוותה מדידת הדופק ב-Fatmax לטווח הדופק המומלץ.
המחקר כלל 26 משתתפים שביצעו מבחן מאמץ תוך מדידת שחלוף גזים (צריכת חמצן ופליטת פחמן דו-חמצני).
באמצעות מודל סטטיסטי, החוקרים ניתחו את קצב חמצון השומנים המרבי ביחס לצריכת החמצן המרבית (VO₂max) ולדופק.
הממצאים הצביעו על קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2022 נבדק מבנה העצם (המיקרו-ארכיטקטורה) בקרב משתתפים הצורכים תזונה טבעונית בהשוואה לתזונה אומניבורית, תוך הערכת הקשרים בין מבנה העצם, מאפייני התזונה ופעילות גופנית.
החוקרים שיערו כי לטבעוניים תהיה מיקרו-ארכיטקטורה שונה של העצם, בהתבסס על מחקרים קודמים שהצביעו על צפיפות עצם נמוכה יותר וסיכון מוגבר לשברים באוכלוסייה זו.
במחקר נכללו 88 מבוגרים בריאים, שאינם סובלים משמנות, מהם 43 צרכו תזונה טבעונית ו-45 תזונה אומניבורית במשך חמש שנים לפחות.
החוקרים בחנו את המאפיינים של רקמת העצם הספוגית והעצם הצפופה באמצעות הדמיה וכן סמנים של שחלוף עצם בדם, הצריכה התזונתית של המשתתפים וביצוע אימוני התנגדות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
תזונה והסיכון לסוּכרת
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערך הקשר בין צריכת חלבון מהחי או מהצומח לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2.
בעוד שמחקרים קליניים מצביעים על כך שצריכת חלבון עשויה לשפר את האיזון הגליקמי בקרב חולי סוכרת סוג 2, קיימות עדויות מוגבלות בנוגע להשפּעת החלבון ומקורו על הסיכון להתפתחות המחלה.
הסקירה כללה 16 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, בהם סה"כ 615,125 משתתפים. משך המעקב נע בין 3.5 ל-32 שנים, ובמהלכו תועדו 52,342 מקרים חדשים של סוכרת סוג 2.
הממצאים העלו כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין דפוסי תזונה מהצומח לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 בקרב מבוגרים בארה"ב.
המחקר כלל 11,965 משתתפים ללא סוכרת בתחילת המחקר.
בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, חושבו לכל אחד מהם שלושה ציונים: ציון כללי של תזונה מהצומח (PDI), ציון של תזונה בריאה מהצומח (HPDI), וציון של תזונה לא בריאה מהצומח (UPDI).
במהלך תקופת מעקב חציונית של 22 שנים תועדו 4,208 מקרים חדשים של סוכרת סוג 2.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה פרוספקטיבי משנת 2023 נבדק הקשר בין צריכת בשר אדום לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2.
המחקר כלל 216,695 משתתפים ממחקר האחיות וממחקר אנשי מקצועות הבריאות, מתוכם 81% נשים.
במהלך תקופת המעקב, שנמשכה בין 25 ל-36 שנים, הוערכה הצריכה התזונתית של המשתתפים אחת ל-2 או 4 שנים.
בפרק זמן זה תועדו 22,761 מקרים חדשים של סוכרת סוג 2.
הממצאים הצביעו על כך קרא עוד
מאמר משנת 2024 עוסק בהחלטת ה-FDA ממרץ 2024 המאפשרת הצגת טענה בריאותית מוסמכת על הקשר בין צריכת יוגורט להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2.
זו הפעם הראשונה שה-FDA מאשר טענה כזו למזון, בעקבות פנייה של חברת Danone North America בשנת 2019.
על פי ההכרזה, ניתן לציין על תוויות מוצרים כי "צריכה קבועה של יוגורט עשויה להפחית את הסיכון לסוכרת סוג 2 על פי עדויות מדעיות מוגבלות", כל עוד הניסוח אינו מטעה את הצרכנים.
המאמר סוקר את תהליך קבלת ההחלטה, הראיות המחקריות המרכזיות שתמכו בה, כולל מחקרי עוקבה גדולים כמו Women's Health Study, וכן את השלכותיה האפשריות על אנשים בסיכון גבוה לסוכרת סוג 2. מודגש כי קרא עוד
