אורח חיים וסרְטן שד:
אמצעי מניעה הורמונליים וסיכון מוגבר,
צריכת מוצרי חלב וסרטן שד,
אורח חיים בריא להפחתת הסיכון,
תזונה ופעילות גופנית למניעה וטיפול.
צריכת חלבון בגיל השלישי:
חלוקה של חלבון בין הארוחות,
מהי כמות החלבון המומלצת לקשישים?
צריכת חלבון גבוהה ושמירה על מסת השריר,
וייעוץ תזונתי לקשישים בסיכון לתת-תזונה.
הטיפול הטבעי בדיספפסיה תפקודית:
צמחי מרפא לטיפול בדיספפסיה,
ההשפעה של כורכומין,
תוסף אנזימי עיכול,
וטווינא לטיפול בדיספפסיה בקרב ילדים.
ההשפעה הבריאותית של סלניוּם:
סלניום ותפקוד קוגניטיבי,
ההשפעה של סלניום בהאשימוטו,
והתועלת של סלניום בקרב חולי סרטן.
אורח חיים וסרְטן שד
במחקר מקרה-ביקורת (2023) שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין שימוש באמצעי מניעה הורמונליים ובין הסיכון לסרטן שד, עם דגש על אמצעי מניעה מבוססי פרוגסטרון בלבד.
המחקר כלל נתונים של 9,498 נשים מתחת לגיל 50 שאובחנו בסרטן שד פולשני בין השנים 1996-2017, אליהן הותאמה קבוצת ביקורת של 18,171 נשים.
החוקרים השוו בין הקבוצות על בסיס רשומות רפואיות שכללו מרשם לאמצעי מניעה הורמונליים, עם מעקב ממוצע של 7.3 שנים לפני האבחנה.
בניתוח הסטטיסטי נבדק הסיכון לסרטן שד ביחס לסוג אמצעי המניעה האחרון שנעשה בו שימוש, בתקנון למשתנים כמו גיל, BMI, מספר לידות וצריכת אלכוהול.
נמצא כי 44% מהנשים שאובחנו בסרטן שד השתמשו באמצעי מניעה הורמונליים, לעומת 39% בקבוצת הביקורת. משך השימוש הממוצע היה 3.1 שנים, וכמחצית מהמרשמים היו לאמצעי מניעה מבוססי פרוגסטרון בלבד.
ספציפית, השימוש באמצעי מניעה הורמונליים, כולל אמצעי מניעה פומיים משולבים או מבוססי פרוגסטרון בלבד, זריקות פרוגסטרון או התקנים תוך-רחמיים מבוססי פרוגסטרון, היה קשור בסיכון גבוה ב-23% עד 32% לסרטן שד.
בהמשך, בוצעה מטה-אנליזה שכללה את תוצאות מחקר זה בשילוב עם 12 מחקרים נוספים שבדקו את הקשר בין שימוש באמצעי מניעה מבוססי פרוגסטרון בלבד לבין סרטן שד.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי שימוש נוכחי או לאחרונה באמצעי מניעה אלה היה קשור בסיכון גבוה ב-29% עבור נטילה פומית, ב-18% עבור זריקות פרוגסטרון, וב-21% עבור התקנים תוך-רחמיים.
החוקרים מעריכים כי במדינות בעלות הכנסה גבוהה, שימוש של 5 שנים באמצעי מניעה פומיים (משולבים או מבוססי פרוגסטרון בלבד) קשור בסיכון עודף של 8 מקרים ל-100,000 משתמשות בגילאי 16-20, ו-265 מקרים ל-100,000 משתמשות בגילאי 35-39 בטווח של 15 שנה.
מגבלת המחקר המרכזית היא היעדר מידע על שימוש קודם באמצעי מניעה טרם התיעוד במאגר, ולכן לא ניתן להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח או את הקשר למשך השימוש הכולל.
המסקנה היא כי שימוש באמצעי מניעה מבוססי פרוגסטרון קשור לעלייה קטנה בסיכון לסרטן שד, בדומה לאמצעי מניעה משולבים. החוקרים מדגישים כי יש לאזן את הסיכון מול היתרונות של שימוש באמצעי מניעה במהלך שנות הפוריות.
Fitzpatrick D, Pirie K, Reeves G, Green J, Beral V. Combined and progestagen-only hormonal contraceptives and breast cancer risk: A UK nested case-control study and meta-analysis. PLoS Med. 2023 Mar 21;20(3):e1004188.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36943819/
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (2024) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב במהלך החיים ובין הסיכון להתפתחות סרטן שד.
במסגרת המחקר הוערכה הצריכה של מוצרי חלב החל מגיל ההתבגרות, ונבדק הקשר להתפתחות סרטן שד תוך התייחסות לסטטוס גיל המעבר ולסוג הגידול.
בניתוח נכללו הנתונים של 63,847 נשים ממחקר האחיות, עם מעקב משנת 1986 ועד 2018.
במהלך תקופת מעקב של 32 שנה תועדו 5,733 מקרים של סרטן שד פולשני.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה לקשר בין הצריכה הכוללת של מוצרי חלב ובין הסיכון להתפתחות סרטן שד, אולם ניכר כי ישנם הבדלים בין סוגים שונים של מוצרי חלב, גיל וסוג הגידול.
המחקר מומן על ידי גופים בלתי תלויים (Breast Cancer Research Foundation, NIH)
Riseberg E, Wu Y, Lam WC, Eliassen AH, Wang M, Zhang X, Willett WC, Smith-Warner SA. Lifetime dairy product consumption and breast cancer risk: a prospective cohort study by tumor subtypes. Am J Clin Nutr. 2024 Feb;119(2):302-313.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38042408/
בסקירה שיטתית (2024) הוערכו העדויות ממחקרים מבוקרים ותצפיתיים בהתייחס לקשר בין דפוס התזונה והרגלי החיים לבין הסיכון לסרטן שד.
בסקירה נכללו הממצאים מ-84 פרסומים, כולל 77 פרסומים של מחקרים תצפיתיים ו-7 פרסומים המבוססים על 3 מחקרים אקראיים מבוקרים. רוב המחקרים נערכו בצפון אמריקה ובאירופה והיו מחקרים גדולים עם משך מעקב ארוך יחסית.
במחקרים אלה נבדק הקשר בין דפוס התזונה בלבד, או בשילוב גורמי אורח חיים כגון פעילות גופנית או עישון, ובין הסיכון להתפתחות סרטן שד או לתמותה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה (2024) מציגים החוקרים את הבסיס הביולוגי והממצאים הקליניים בהתייחס להתערבות תזונתית ופעילות גופנית למניעה ולטיפול בסרטן שד.
הסקירה מחולקת ל-3 חלקים עיקריים:
במסגרת הסקירה החוקרים מתמקדים בדיאטה הים-תיכונית, ובנוסף מציגים עדויות לגבי הפוטנציאל של התערבויות תזונתיות נוספות. ראשית, מוצגים המנגנונים אשר עשויים להיות מעורבים בהשפעה נוגדת הסרטן של הדיאטה הים-תיכונית, כולל פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון, עיכוב ספיגה וייצור של כולסטרול, עידוד תהליכי תמותת תאים ומניעת שגשוג של תאים סרטניים, ושיפור מאזן חיידקי המעי.
בהמשך, מפורטות העדויות הקליניות לגבי ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית בקרב חולות סרטן שד, וכן ההשפעה של התערבויות תזונתיות נוספות, כולל צום, הגבלה קלורית, דיאטה קטוגנית, ודיאטות טבעוניות או מבוססות על הצומח.
מוצגות העדויות קרא עוד
צריכת חלבון בגיל השלישי
במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה ההשפעה של חלוקה אחידה של צריכת חלבון בין הארוחות על ספיגת חומצות אמינו ומאזן החלבון בגוף בקרב קשישים.
החוקרים מסבירים כי קשישים מאופיינים בצריכת חלבון גבוהה יותר בארוחת הערב, דבר שעשוי להוביל לחוסר בכמות מספקת של חומצות אמינו חיוניות לאחר ארוחות מסוימות, ובכך לפגוע בסינתזת חלבון מיטבית.
במחקר נכללו 24 משתתפים בריאים בגיל 65 עד 80 שחולקו אקראית לשתי קבוצות התערבות.
כל המשתתפים צרכו במשך 10 ימים דיאטה אחידה מבחינת הערך הקלורי אשר כללה 1.5 גרם חלבון לק"ג משקל גוף, תוך הבדל באופן חלוקת החלבון בין הארוחות:
בנוסף, המשתתפים בכל הקבוצות צרכו בין הארוחות חטיפים שסיפקו 5% מסך צריכת החלבון היומית.
ביום ה-11 למחקר נבדקה ספיגת חומצות אמינו – באמצעות סימון מולקולרי של בשר; מאזן החלבון הכללי –באמצעות בדיקות דם; סינתזת חלבון בשריר –באמצעות ביופסיה.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב (2024) נבדקה רמת הצריכה המיטבית של חלבון בקרב קשישים.
החוקרים מסבירים כי ההמלצות לצריכת חלבון לקשישים מבוססות על נתוני מאזן החנקן שנאספו בקרב צעירים, כאשר מחקרים פיזיולוגיים בהם הוערך המטבוליזם של חומצות אמינו מראים כי דרישת החלבון עשויה להיות גבוהה ב-30-50% ביחס להמלצות הקיימות.
במחקר זה בוצעה הערכה פיזיולוגית של כמות החלבון הנדרשת באמצעות התגובה של גלוטתיון לצריכת חלבון במינונים שונים.
במחקר נכללו 16 משתתפים בריאים מעל גיל 60.
כל אחד מהמשתתפים קיבל בסדר אקראי חלבון ב-6 עד 8 מינונים שונים: 0.66, 0.8, 0.9, 1.1, 1.3 ו-1.5 גרם/ק"ג/יום.
כל מינון נצרך במשך 3 ימים וביום הרביעי נבדקה התגובה הפיזיולוגית של גלוטתיון, בנוסף למדדים נוספים כגון עקה חמצונית והומוציסטאין.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה פרוספקטיבי (2023) שנערך בסין נבדק הקשר בין כמות ומקור החלבון בתזונה ובין שינויים במסת השריר והימצאות של סרקופניה בקרב מבוגרים וקשישים.
במחקר נכללו 2,709 מבוגרים בגיל 40 עד 75 להם נאספו נתונים נאספו בשתי נקודות זמן, בין השנים 2011-2013 ובין השנים 2014-2017.
הצריכה של חלבון מהחי וחלבון מהצומח, וכן היחס בין הצריכה של חלבון מהחי לחלבון מהצומח, הוערכה באמצעות שאלוני תזונה, הרכב הגוף נמדד באמצעות DEXA, והימצאות של סרקופניה נקבעה בהתאם לקריטריונים מקובלים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר התערבותי (2022) שנערך בפינלנד נבדקה התועלת של ייעוץ תזונתי מותאם אישית, בדגש על צריכת חלבון, בקרב קשישים הנמצאים בסיכון לתת-תזונה.
החוקרים מסבירים כי עם ההזדקנות חלה ירידה בצריכה התזונתית אשר עלולה להוביל לצריכה מועטה של קלוריות וחלבון וכתוצאה מכך להגביר את הסיכון לתחלואה ותמותה.
במחקר נכללו קשישים מעל גיל 75 המקבלים טיפול ביתי קבוע (לפחות פעם בשבוע), אשר הוגדרו כסובלים או בסיכון לתת-תזונה, בהתאם להערכה תזונתית ו/או רמת האלבומין בדם.
החלוקה לקבוצות המחקר בוצעה על פי אזור המגורים.
בקבוצת ההתערבות נכללו 112 משתתפים אשר קיבלו ייעוץ תזונתי מותאם אישית במהלך תקופה של 6 חודשים שמטרתו העלאת הצריכה של מזונות עשירים בחלבון ומזונות בעלי צפיפות קלורית גבוהה, העלאת מספר הארוחות, וצריכת חטיפים עשירים בקלוריות, בחלבון ובערכים תזונתיים.
קבוצת הביקורת כללה 87 משתתפים שקיבלו את הטיפול הסטנדרטי.
להלן הממצאים העיקריים לאחר 6 חודשים: קרא עוד
הטיפול הטבעי בדיספפסיה תפקודית
בסקירה (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של צמחי מרפא לטיפול בדיספפסיה תפקודית (תחושת אי-נוחות בבטן עליונה).
בסקירה נכללו 41 מחקרים בהם 4,477 משתתפים, כאשר במחקרים אלה הוערכה ההשפעה של 27 טיפולים צמחיים. ברוב המחקרים נבדקה ההשפעה של הטיפול הצמחי בהשוואה לפלסבו, כאשר בחלק מהמחקרים בוצעה השוואה לטיפולים תרופתיים שונים, כגון אומפרזול או טיפול להליקובקטר פילורי.
משך ההתערבות נע בין 15 יום ל-12 שבועות.
להלן הממצאים העיקריים בהשוואה לפלסבו: קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2023) שנערך בתאילנד נבדקה היעילות של תוסף כורכומין, בהשוואה לטיפול תרופתי, להקלה על דיספפסיה תפקודית (תחושת אי-נוחות בבטן עליונה) בקרב מבוגרים.
במחקר נכללו 206 מטופלים אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות התערבות:
משך ההתערבות היה 28 ימים, ונערך מעקב לאחר 28 ימים נוספים.
חומרת התסמינים לאחר 28 ו-56 ימים הוערכה באמצעות המדד SODA (Severity of Dyspepsia Assessment).
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2023) נבדקה היעילות והסבילות של תוסף אנזימי עיכול להקלה על דיספפסיה תפקודית (תחושת אי-נוחות בבטן עליונה).
החוקרים מסבירים כי חסר או הפרעה בתפקוד של אנזימי עיכול עשוי להוות גורם להתפתחות דיספפסיה, ולכן משוער כי נטילת תוסף אנזימי עיכול עשוי להקל על התסמינים.
במחקר נכללו 120 משתתפים בגיל 18 עד 59 אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו במינון 2 כמוסות ליום למשך חודשיים.
התוסף משווק תחת השם המסחרי Poolzyme® Multi, כאשר כל כמוסה מכילה 200 מ"ג תערובת של אנזימי עיכול, כולל פרוטאז, עמילאז, ליפאז, צלולאז ולקטאז.
מדד המטרה העיקרי היה איכות החיים הקשורה לדיספפסיה אשר הוערכה באמצעות המדד NDI-SF הכולל הערכה של תדירות, עוצמת וסוג התסמינים והערכה לגבי היבטים רגשיים, תעסוקתיים וחברתיים.
בנוסף, הוערכה חומרת הכאב ואיכות השינה.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה הבטיחות והיעילות של טווינא לטיפול בדיספפסיה תפקודית (תחושת אי-נוחות בבטן עליונה) בקרב ילדים.
בסקירה נכללו 10 מחקרים בהם 1,336 ילדים עד גיל 18 המאובחנים עם דיספפסיה תפקודית.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של טווינא בלבד או בשילוב התערבויות אחרות (כולל טיפול צמחי, טיפול תרופתי, פרוביוטיקה) בהשוואה לקבוצת ביקורת.
משך כל התערבות נע בין 10 ל-30 דקות פעם או פעמיים ביום, 3 עד 7 ימים בשבוע למשך 14 עד 30 יום.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
ההשפעה הבריאותית של סלניוּם
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין סלניום ותפקוד קוגניטיבי בקרב קשישים.
במחקר תצפיתי (2024) נבדק הקשר בין רמת הסלניום בגוף לבין מדדים של תפקוד קוגניטיבי בקרב קשישים.
החוקרים מציינים את השפּעתו המגינה של סלניום על המוח מפני עקה חמצונית, אשר עשויה לתרום להאטת תהליכי הידרדרות קוגניטיבית. עם זאת, צוין כי חשיפת יתר לסלניום עלולה להיות רעילה.
המחקר כלל ניתוח חתך להערכת הקשר בין שלושה מדדי סלניום בדם לבין תפקוד קוגניטיבי בקרב 755 קשישים בני 85, לצד ניתוח אורך שבחן את הקשרים הללו לאחר מעקב של עד חמש שנים.
הערכת התפקוד הקוגניטיבי הכללי התבצעה באמצעות מבחן MMSE (מיני-מנטל) בתחילת המחקר ולאחר 5 שנים, ואילו תפקודי הקשב הוערכו בתחילת המחקר ולאחר 3 שנים.
בניתוח חתך של נתוני הבסיס נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך (2024) שנערך בארה"ב נבדק האם ליתר לחץ דם עשויה להיות השפעה על הקשר בין צריכת סלניום לבין תפקוד קוגניטיבי בקרב קשישים.
במחקר נכללו הנתונים של 2,416 מבוגרים מעל גיל 60 שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי לשנים 2011-2014.
בהתבסס על נתוני הצריכה התזונתית, החוקרים העריכו את צריכת הסלניום מהמזון. בנוסף, למשתתפים בוצעה בדיקת לחץ דם והערכה של התפקוד הקוגניטיבי באמצעות מספר מבחנים.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי סלניום בקרב חולי האשימוטו.
החוקרים מסבירים כי האשימוטו הינה הגורם העיקרי לתת-פעילות בלוטת התריס באזורים המאופיינים בחשיפה מספקת ליוד. לסלניום תפקיד מרכזי בסינתזה של הורמוני התריס ומאופיין בפעילות נוגדת חמצון משמעותית, ולכן עשוי להיות בעל השפעה מיטיבה בקרב חולי האשימוטו.
מטרת הסקירה הייתה לבחון את ההשפעה של תוספי סלניום על הורמוני התריס (TSH, fT4, T4, fT3, T3), על רמת הנוגדנים (TPOAb, TGAb, TRAb), נפח הבלוטה בבדיקת אולטרסאונד, מדדים חיסוניים, תוצאות סובייקטיביות והשפעות שליליות בקרב חולי האשימוטו.
בסקירה נכללו 35 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי סלניום מסוגים שונים בטווח מינונים של 80 עד 400 מק"ג ליום, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו או שלא קיבלה כל התערבות.
בשני מחקרים נכללו ילדים עד גיל 18, ב-3 מחקרים נכללו נשים בהריון וביתר המחקרים נכללו מבוגרים. משך ההתערבות נע בין 2 ל-12 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית (2024) הוערכו הממצאים ממחקרים אקראיים מבוקרים לגבי ההשפעה של סלניום כטיפול משלים בקרב חולי סרטן.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם סה"כ 2,483 חולי סרטן, כולל לימפומה שאינה הודג׳קין, סרטן ראש וצוואר, סרטן בלוטת התריס, לוקמיה, סרטן ריאות, סרטן שד, סרטן צוואר הרחם וסרטן רחם, סרטן ערמונית וסרטן שלפוחית השתן.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי סלניום מסוגים שונים בטווח מינונים של 200 עד 800 מק"ג ליום.
משך ההתערבות נע בין 10 ימים ל-5 שנים.
המדדים שהוערכו היו מגוונים וכללו שינוי ברמת PSA, רעילות על רקע טיפולי קרינה, שיעור הישרדות, זמן עד להישנות ואיכות חיים.
מהתוצאות עולה כי קרא עוד
