השפעה על חיידקי המעי | טיפול טבעי בעיות פוֹריות | אוֹמגה 3 וסוּכרת | תוספי תזונה לחולי COֹPD
השפעה על חיידקי המעי:
אורח החיים וחיידקי המעי,
צריכת חלבון וסיבים,
תזונה בריאה מהצומח,
וההשפעה של מזון מותסס.
טיפול טבעי בבעיות פוֹריות:
הקשר בין ויטמין D ופוריות?
ההשפעה של פרוביוטיקה,
הקשר בין צריכת אגוזים ופוריות,
ודיקור לטיפול בחסימת חצוצרות.
אוֹמגה 3 וסוּכרת:
שיפור האיזון הגליקמי,
גורמי סיכון קרדיווסקולריים,
והחמרה בהסתיידות העורקים.
תוספי תזונה ל-COֹPD:
כורכומין ותפקודי הריאות,
ניטראטים להורדת לחץ הדם,
ואומגה 3 ,HMB והרכב הגוף.
השפעה על חיידקי המעי
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין אורח החיים ובין המטבולום ואולכוסיית חיידקי המעי.
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של התערבות אורח חיים על המטבולום ועל חיידקי המעי.
המטבולום מוגדר כסך כל המטבוליטים (למשל גלוקוז, לקטט, שומנים) המשקפים את כלל הפעילויות הביוכימיות במערכת מסוימת.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של ירידה במשקל בעקבות התערבות הכוללת דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית על הרכב החיידקים והמטבוליטים, והקשר לגורמי סיכון קרדיווסקולריים.
כחלק ממחקר גדול העוסק בהשפּעת הדיאטה הים-תיכונית, במחקר זה נכללו 400 משתתפים בגיל 55-75 בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה הנחיות לצריכת דיאטה ים-תיכונית עם הגבלה קלורית (הפחתה של כ-30% מהדרישה הקלורית) והמלצה לביצוע פעילות גופנית (לפחות 150 דקות בשבוע), או לקבוצת הביקורת שקיבלה רק הנחיות לצריכת דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית וללא המלצה לביצוע פעילות גופנית.
משך המעקב היה שנה אחת ובסיומה נבדקו מדדים אנתרופומטריים ונלקחו בדיקות דם וצואה.
נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות חלה ירידה גדולה יותר במשקל (ירידה של 4.9 לעומת 0.8 ק"ג, p<0.001) וכן ברמת ההמוגלובין המסוכרר (ירידה של 0.1% לעומת עלייה של 0.1%, p=0.042).
סה"כ נבדקה ההשפעה על 532 מטבוליטים, כאשר להתערבות הייתה השפעה מובהקת על 4 מטבוליטים ספציפיים, ובנוסף זוהו שינויים במספר קבוצות מטבוליטים. שינוים אלה היו קשורים בשיפור במשקל, במדדים של איזון גליקמי וברמת ה-LDL.
בנוסף, ההתערבות הייתה מלווה בשיפור במגוון חיידקי המעי ובשינויים בהרכב אוכלוסיית החיידקים.
החוקרים מסכמים כי התערבות הכוללת דיאטה ים-תיכונית עם הגבלה קלורית ופעילות גופנית תרמה לשיפור בגורמי סיכון קרדיווסקולריים, ככל הנראה דרך השפעה על המטבולום ועל חיידקי המעי.
במחקר עוקבה (2022) נבדק הקשר בין המאפיינים האישיים לאורך החיים ובין הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי.
במחקר נכללו 304 משתתפים בגיל 65-98 מאזור אחד באיטליה, כאשר במהלך תקופת מעקב של 26 שנה נאסף מידע רב לגבי מאפייני הבריאות, התזונה ואורח החיים שלהם.
על בסיס המידע שנאסף, החוקרים פיתחו מודל לניבוי הרכב חיידקי המעי באמצעות מאפיינים אישיים בגיל צעיר יותר ובגיל מבוגר.
באופן כללי הם מראים כי להיסטוריה האישית השפעה ארוכת טווח על ההתפתחות והשינוי בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי. כלומר, שינויים לאורך זמן בשימוש בתרופות, בפעילות הגופנית, בהרגלי התזונה ובמדדים שונים בבדיקות הדם (למשל רמת ההמוגלובין המסוכרר) מסבירים חלק ניכר בהרכב אוכלוסיית חיידקי המעי בגיל מבוגר. ספציפית, המודל מאפשר לשפר בכ-33% את ההסבר להבדלים הבינאישיים באוכלוסיית חיידקי המעי, מעבר לגורמים המסורתיים.
עוד נמצא כי באמצעות המאפיינים האישיים ניתן לנבא ברמה טובה את ההרכב הנוכחי של אוכלוסיית חיידקי המעי, ובעיקר חיידקים מהסוג Prevotella ו-Bacteroides 2.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מראים כיצד ההיסטוריה האישית מעצבת את אוכלוסיית חיידקי המעי, כאשר לגורמי אורח חיים תפקיד משמעותי בשמירה על הרכב מאוזן של חיידקי מעי בגיל מבוגר.
García-Gavilán JF, Atzeni A, Babio N, Liang L, Belzer C, Vioque J, Corella D, Fitó M, Vidal J, Moreno-Indias I, Torres-Collado L, Coltell O, Toledo E, Clish C, Hernando J, Yun H, Hernández-Cacho A, Jeanfavre S, Dennis C, Gómez-Pérez AM, Martínez MA, Ruiz-Canela M, Tinahones FJ, Hu FB, Salas-Salvadó J. Effect of 1-year lifestyle intervention with energy-reduced Mediterranean diet and physical activity promotion on the gut metabolome and microbiota: a randomized clinical trial. Am J Clin Nutr. 2024 May;119(5):1143-1154.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38428742/
Si J, Vázquez-Castellanos JF, Gregory AC, Decommer L, Rymenans L, Proost S, Centelles Lodeiro J, Weger M, Notdurfter M, Leitner C, Santer P, Rungger G, Willeit J, Willeit P, Pechlaner R, Grabherr F, Kiechl S, Tilg H, Raes J. Long-term life history predicts current gut microbiome in a population-based cohort study. Nat Aging. 2022 Oct;2(10):885-895.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37118287/
במחקר חתך (2024) נבדק הקשר בין התזונה, בדגש על היחס בין כמות החלבונים לכמות הסיבים, ובין אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב מבוגרים עם תזונה אומניבורית (אוכלי כל).
במחקר נכללו שתי קבוצות אוכלוסייה, קבוצה אחת כללה 19 גברים ו-20 נשים מאיטליה, וקבוצה שנייה כללה 30 נשים מהולנד. בכל הקבוצות הגיל הממוצע נע בין 23.8 ל-25.4, וה-BMI הממוצע נע בין 22.4 ל-25.2.
הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות שאלוני תזונה והרכב חיידקי המעי נבדק באמצעות דגימות צואה.
באופן כללי קבוצת הגברים צרכה כמות חלבון גבוהה יותר ביחס לשתי קבוצות הנשים (105 גרם ליום לעומת 80 ו-68 גרם ליום בקרב הנשים האיטלקיות וההולנדיות, בהתאמה), ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות בכמות הסיבים.
עם זאת, החוקרים מראים באופן סטטיסטי כי הקבוצות נבדלות במדדים של יחס חלבון מהצומח לחלבון מהחי או לסך החלבון, יחס החלבון לסיבים, ויחס חלבון מהחי לסיבים או לסך החלבון.
ספציפית, קבוצת הגברים הייתה מאופיינת ביחס גבוה יותר של חלבון לסיבים ושל חלבון מהחי לסך החלבון, וכן בריכוז גבוה יותר של חיידקים פרוטאוליטים ובמגוון החיידקים הנמוך ביותר.
קבוצת הנשים ההולנדיות הייתה מאופיינת בריכוז גבוה יותר של חיידקים המפרקים סיבים ומגוון חיידקים גבוה יותר.
בנוסף, נמצא כי כל ירידה של יחידה אחת ביחס בין כמות החלבון לכמות הסיבים קשורה בעלייה של 3% במגוון החיידקים (כלומר, יתרון לצריכה נמוכה יותר של חלבון וגבוהה יותר של סיבים).
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של יחס החלבון לסיבים בתזונה בעיצוב אוכלוסיית חיידקי המעי, יותר מאשר כמות הסיבים האבסולוטית.
Tagliamonte S, Puhlmann ML, De Filippis F, Guerville M, Ercolini D, Vitaglione P. Relationships between diet and gut microbiome in an Italian and Dutch cohort: does the dietary protein to fiber ratio play a role? Eur J Nutr. 2024 Apr;63(3):741-750.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38151533/
במחקר חתך (2024), המבוסס על נתונים ממחקר עוקבה העוסק בהזדקנות, נבדק הקשר בין תזונה מהצומח ובין מאפיינים של אוכלוסיית חיידקי המעי.
מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד דפוסים שונים של תזונה מהצומח עשויים להשפיע על מגוון והרכב החיידקים ועל מטבוליים שלהם, בדגש על TMAO. מחקרים קודמים הראו כי רמת TMAO גבוהה קשורה בעלייה בסיכון הקרדיווסקולרי.
במחקר נכללו 705 משתתפים בגיל 71 בממוצע.
באמצעות שאלוני תזונה, לכל משתתף חושבו 3 מדדים של תזונה המבוססת על הצומח: מדד כללי של תזונה מהצומח (plant-based diet index - PDI), מדד לתזונה בריאה מהצומח (hPDI), ומדד לתזונה לא בריאה מהצומח (uPDI).
נמצא כי קרא עוד
בסקירה (2022) דנים החוקרים בהשפעה של מזון מותסס על אוכלוסיית חיידקי המעי.
בחלקה הראשון של הסקירה מוצג הנושא של מזון מותסס, כולל הרקע ההיסטורי, סוגי המזון, מסלולים של התססה, והמעורבות של מיקרואורגניזמים בתהליך ההתססה ובתוצר הסופי.
בהמשך, מפורטות העדויות בהתייחס לתועלת הבריאותית של מזון מותסס, הן ממחקרים בבני אדם והן בהתייחס להשפעות על תהליכים מטבוליים וביולוגיים.
באופן כללי הממצאים מצביעים על כך קרא עוד
טיפול טבעי בבעיות פוֹריות
במחקר חתך (2023) שנערך בשבדיה הוערכה השכיחות של חסר ויטמין D בקרב נשים העוברות טיפולי IVF.
החוקרים מסבירים כי אין מספיק מידע לגבי נשים עם בעיות פוריות באזורים צפוניים, כאשר אזורים אלה מאופיינים בשכיחות גבוהה של חסר ויטמין D.
במחקר נכללו 265 נשים לקראת טיפולי פוריות מסוג IVF או ICSI.
לכל המשתתפות נאספו נתונים לגבי צריכת ויטמין D וחשיפה לשמש,נלקחו בדיקות דם ונבדקה השכיחות של חסר יחסי של ויטמין D, אשר הוגדר כרמה נמוכה מ-50 ננומול/ליטר.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר רטרוספקטיבי (2024) נבדק הקשר בין רמת ויטמין D ובין מדדים של טיפולי פוריות והריון בקרב נשים צעירות עם בעיות פוריות.
במחקר נכללו 3,397 נשים עד גיל 35 שאינן סובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) אשר עברו טיפול ראשון של IVF / ICSI בבית חולים ספציפי בסין.
המשתתפות סווגו לשתי קבוצות על פי רמת ויטמין D בדם, מעל או מתחת 50 ננומול/ליטר.
מבין כלל המשתתפות, 1,113 נכנסו להריון במחזור הטיפול הראשון.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה נרתיקית לפני החזרת עוברים מוקפאים על שיעורי ההריון ועל סביבת החיידקים הנרתיקית בקרב נשים העוברות טיפולי פוריות חוזרים.
במחקר נכללו 166 נשים ממרפאת פוריות באיראן עם היסטוריה של כישלון חוזר לא מוסבר בהשתלת עוברים.
המשתתפות חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה פרוביוטיקה לשימוש תוך-נרתיקי (LactoVag) פעם ביום למשך שבועיים החל מהיום השני למחזור במקביל לתהליך החזרת העוברים, או לקבוצת הביקורת שעברה את התהליך הסטנדרטי של החזרת העוברים.
מדד המטרה העיקרי היה שיעור ההריונות הכימיים, ובנוסף נבדק שיעור ההריונות הקליניים וסביבת החיידקים הנרתיקית.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) הוערך הקשר בין צריכת אגוזים ופוריות בקרב נשים וגברים.
החוקרים מציעים כי ההרכב התזונתי העשיר של אגוזים, הכולל אומגה 3, סיבים, ויטמינים, מינרלים ופוליפנוֹלים, עשוי להיות בעל השפעה מיטיבה על מערכת הרבייה והפוריות.
בסקירה נכללו 4 מחקרים (2 תצפיתיים ו-2 אקראיים מבוקרים) בהם סה"כ 875 משתתפים, מהם 646 גברים ו-229 נשים.
ב-2 המחקרים המבוקרים נבדקה ההשפעה של אגוזים (75 גרם אגוזי מלך / 60 גרם תערובת אגוזים) בקרב גברים בריאים הצורכים תזונה מערבית (סה"כ 223 גברים).
בניתוח משותף של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של דיקור וטיפולים נלווים במצבים של בעיות פוריות על רקע חסימת חצוצרות.
בסקירה נכללו 23 מחקרים בהם 2,355 משתתפות בגיל ממוצע שנע בין 25 ל-42.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של 13 גישות טיפוליות שונות הכוללות 9 סוגי התערבויות (כולל סוגים שונים של דיקור ושל טיפול בצמחי מרפא)* ושילובים שלהן. משך ההתערבות נע בין 1 ל-6 חודשים.
במחקרים אלה קבוצת הביקורת עברה שטיפת חצוצרות בלבד או בשילוב טיפול נוסף כגון צמחי מרפא.
באופן כללי קרא עוד
אוֹמגה 3 וסוּכרת
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2022) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על מדדים של סוכרת.
בסקירה נכללו 30 מחקרים בהם נכללו בעיקר מבוגרים חולי סוכרת סוג 2 (13 מחקרים) או נשים עם סוכרת הריון (4 מחקרים). במחקרים האחרים נכללו משתתפים עם הפרעות מטבוליות אחרות כולל יתר שומנים בדם, תסמונת השחלות הפוליציסטיות, כבד שומני, ילדים עם שמנות ותנגודת לאינסולין ועוד.
במחקרים אלה מינון האומגה 3 נע בין 520 מ"ג ל-6 גרם ליום, ומשך ההתערבות נע בין 4 ל-72 שבועות.
באופן כללי ב-20 מהמחקרים נמצאה קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2022) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של אומגה 3 על גורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב חולי סוכרת סוג 2.
בסקירה נכללו 46 מחקרים בהם 4,991 משתתפים המאובחנים עם סוכרת סוג 2. הגיל הממוצע נע בין 33 ל-74, ה-BMI הממוצע נע בין 22.5 ל-37.9 ורמת ההמוגלובין המסוכרר הממוצעת נעה בין 6.7% ל-8.6%.
ב-19 מהמחקרים נעשה שימוש בתוספי שמן דגים, ב-16 מהמחקרים נעשה שימוש בתוספי אומגה 3 ובמחקרים האחרים נעשה שימוש בתוספים אחרים , כולל רק EPA או DHA, דגים או שמן פשתן.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של אומגה 3 על הסתיידות העורקים בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית בשילוב סוכרת סוג 2.
במאמר קודם דיווחו החוקרים כי תיסוף אומגה 3 לא הוביל להאטה בהתקדמות הסתיידות העורקים בקרב מטופלים עם מחלת לב כלילית לאחר 30 חודשי מעקב. עם זאת, לא ברור האם נוכחות סוכרת סוג 2 עשויה להשפיע על קשר זה.
במחקר נכללו 242 מטופלים עם מחלת לב כלילית אשר מקבלים טיפול בסטטינים. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף אומגה 3 במינון יומי של 1.86 גרם EPA ו-1.5 גרם DHA, או לקבוצת ביקורת שלא קיבלה כל תוסף.
מדד הסתיידות העורקים נבדק בתחילת המחקר ולאחר 30 חודשים באמצעות CT.
מבין כלל המשתתפים, 66 משתתפים היו מאובחנים עם סוכרת סוג 2 לעומת 176 משתתפים ללא סוכרת.
תוספי תזונה לחולי COֹPD
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2024) נבדקה היעילות של תוסף כורכומין לשיפור תפקודי הריאות בקרב מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
במחקר נכללו 60 חולי COPD בשלב מתקדם אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף ננו-כורכומין במינון 80 מ"ג ליום, או פלסבו, למשך 3 חודשים.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על תפקודי הריאות (FEV1 ו- FVC), על המדד הדלקתי IL-6, על לחץ הדם ועל המדדים האנתרופומטריים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2024) נבדקה ההשפעה של תוספי ניטראטים על גורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
החוקרים מסבירים כי לתיסוף ניטראטים נמצאה השפעה מיטיבה אקוטית על מדדים כמו לחץ הדם ותפקוד כלי הדם, אולם לא ידוע האם יש יתרון לתיסוף לאורך זמן ומהי ההשפעה הספציפית בקרב חולי COPD.
במחקר נכללו 81 מטופלים עם COPD במצב יציב, להם לחץ דם סיסטולי של לפחות 130 מ"מ כספית.
המשתתפים חולקו אקראית לצריכת 70 מ"ל מיץ סלק עשיר בניטראטים או נטול ניטראטים, פעם ביום למשך 12 שבועות.
מדד המטרה העיקרי היה השינוי בלחץ הדם הסיסטולי, ובנוסף נבדק השינוי ביכולת ההליכה (מרחק ב-6 דקות) ובתפקוד כלי הדם.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 בשילוב HMB (מטבוליט של לאוצין) בקרב מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
החוקרים מסבירים כי לאומגה 3 נמצאה השפעה מיטיבה על המטבוליזם של חלבון בקרב חולי COPD במשקל תקין, כאשר משוער ששילוב עם HMB עשוי לתרום לשיפור מאזן החלבון וחומצות האמינו.
במחקר נכללו 46 חולי COPD אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות שקיבלו למשך 10 שבועות:
בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות המשתתפים התבקשו לצרוך תערובת חומצות אמינו על מנת להעריך את השינוי במטבוליזם של חלבון. בנוסף, נמדד הרכב הגוף באמצעות DEXA, תפקוד השריר (יד ורגל), הבריאות הקוגניטיבית ותחושת הרווחה, יכולת התפקוד הגופנית ואיכות החיים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
