- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בריאות האישה | בריאות בגיל השלישי | אורח חיים והסיכון לסרְטן
בריאות האישה:
הקשר בין גלולות למניעת הריון ודיכאון,
הטיפול הטבעי בכאבי מחזור,
הטיפול הטבעי בדלקות בדרכי השתן,
וההשפעה של רימון על בריאות האישה.
בריאות בגיל השלישי:
נטילת ויטמין D ואומגה 3 אינה תורמת למניעת שבריריות,
שמן פשתן לשיפור התפקוד הקוגניטיבי,
טאורין להפחתת נזק חמצוני בתהליך ההזדקנות,
פעילות גופנית לשיפור איכות החיים בקרב קשישים,
וחלבון מהצומח לעומת חלבון מי גבינה להפחתת נזק לשריר.
מאפייני אורח חיים והסיכון לסרטן:
הפוטנציאל של פעילות גופנית למניעת סרטן גרורתי,
מהם הגורמים המובילים לתמותה מסרטן?
גורמי הסיכון הקשורים בהתפתחות מוקדמת של סרטן,
האם יש קשר בין צריכת חלב וסרטן?
והאם נמצא קשר סיבתי בין רמת ויטמין B12 ובין סרטן?
בריאות האישה
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין שימוש בגלולות למניעת הריון ובין הסיכון לדיכאון.
החוקרים מציינים כי ממצאים ממחקרים קודמים אינם עקביים, כאשר הסבר אפשרי לכך הוא הוצאה מהמחקר של נשים שהפסיקו את השימוש בשל השפעות שליליות על מצב הרוח.
במחקר זה נכללו הנתונים של 264,557 נשים מהביו-בנק הבריטי שגויסו למחקר בשנים 2006-2010.
נמצא כי בשנתיים הראשונות של השימוש בגלולות, הסיכון להתפתחות דיכאון היה גבוה ב-71% בהשוואה לנשים שמעולם לא השתמשו בגלולות. למרות שלאחר השנתיים הראשונות לא נמצא קשר משמעותי, באופן כללי שימוש אי פעם בגלולות היה קשור בסיכון גבוה ב-5% לדיכאון במהלך החיים. עוד נמצא כי שימוש בגלולות בעבר היה קשור בסיכון מוגבר לדיכאון, בעיקר בקרב נערות.
מעבר לכך, תוצאות דומות התקבלו בניתוח תת-מדגם של 7,354 צמדי אחיות שנועד לנטרל השפעה אפשרית של גורמים משפחתיים וגנטיים, ובכך מחזק את ההשערה שהקשר הינו סיבתי.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על כך שהשימוש בגלולות למניעת הריון קשור בסיכון מוגבר לדיכאון, בעיקר בשנתיים הראשונות לשימוש, וכי שימוש בגיל ההתבגרות קשור בסיכון מוגבר לדיכאון בהמשך החיים.
Johansson T, Vinther Larsen S, Bui M, Ek WE, Karlsson T, Johansson Å. Population-based cohort study of oral contraceptive use and risk of depression. Epidemiol Psychiatr Sci. 2023 Jun 12;32:e39.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37303201/
להלן שני מחקרים העוסקים בטיפול הטבעי בכאבי מחזור.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התרומה של תיסוף ויטמין D להקלה על כאבי מחזור ראשוניים.
בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם 695 משתתפות, רובן עם חסר ויטמין D. קבוצת ההתערבות קיבלה ויטמין D בטווח מינונים רחב, החל מ-5,000 יחב"ל ליום או 50,000 יחב"ל לשבוע ועד 300,000 יחב"ל במנה חד פעמית או פעם בחודש. משך ההתערבות נע בין 2 ל-4 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת ויטמין D הייתה מלווה בירידה מובהקת ברמת כאבי המחזור. החוקרים מראים כי ההשפעה הייתה משמעותית יותר במינון גבוה מ-50,000 יחב"ל לשבוע, באופן בלתי תלוי במשך ההתערבות או בתדירות הנטילה.
החוקרים מסכמים כי תיסוף ויטמין D עשוי להוות אסטרטגיה יעילה להקלה על כאבי מחזור ראשוניים.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בהודו נבדקה היעילות של פורמולה צמחית להקלה על כאבי מחזור ראשוניים. הפורמולה הכילה 28% מיצוי כורכום (Curcuma longa), 10% מיצוי לבונה (Boswellia serrata) ו-62% שמן שומשום.
במחקר נכללו 60 נשים בגיל 18 עד 35 עם ווסת סדירה אשר דיווחו על רמת בינונית ומעלה של כאבי מחזור. המשתתפות חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו והתבקשו להפסיק את השימוש בכל סוג של משככי כאבים לפחות 3 ימים לפני התחלת הווסת.
כאשר רמת כאבי המחזור הגיעה לרמה של 5 ומעלה בסולם של 0 עד 10, המשתתפות נטלו את הפורמולה או הפלסבו במינון 1,000 מ"ג.
מיד לאחר הנטילה הן התבקשו לדווח על רמת כאבי המחזור (בסולם של 0 עד 10) ואת מידת ההקלה בכאב בסולם של 0 עד 4 כל חצי שעה במשך 6 שעות. לאחר מכן הן התבקשו להעריך את מידת שביעות הרצון והיעילות הכללית של ההתערבות.
נמצא כי בקבוצת הפורמולה סך ההקלה בכאב (סכום כל המדידות) היה גבוה פי 12 לעומת קבוצת הפלסבו (ממוצע של 18.9 לעומת ממוצע של 1.5). בנוסף, בכל נקודת מדידה רמת הכאב בקבוצת ההתערבות הייתה נמוכה באופן מובהק בהשוואה לפלסבו, כאשר לאחר 6 שעות ההפרש ברמת הכאב (סכום כל המדידות) היה גבוה פי 20 בקבוצת ההתערבות לעומת הפלסבו.
החוקרים מסכמים כי השימוש בפורמולה נמצא יעיל באופן ניכר להקלה על כאבי מחזור בהשוואה לפלסבו.
החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים.
Chen YC, Chiang YF, Lin YJ, Huang KC, Chen HY, Hamdy NM, Huang TC, Chang HY, Shieh TM, Huang YJ, Hsia SM. Effect of Vitamin D Supplementation on Primary Dysmenorrhea: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials. Nutrients. 2023 Jun 21;15(13):2830.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37447156/
Agarwal D, Chaudhary P. Effect of Turmeric-Boswellia-Sesame Formulation in Menstrual Cramp Pain Associated with Primary Dysmenorrhea-A Double-Blind, Randomized, Placebo-Controlled Study. J Clin Med. 2023 Jun 11;12(12):3968.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37373663/
להלן שני מחקרים העוסקים בטיפול הטבעי בדלקות בדרכי השתן.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של פרופוליס כטיפול תומך בדלקות בדרכי השתן בקרב נשים.
במחקר נכללו 120 נשים הסובלות מדלקת בדרכי השתן. המשתתפות חולקו אקראית לנטילת 1,000 מ"ג ליום פרופוליס או פלסבו למשך 7 ימים בנוסף לטיפול אנטיביוטי (ציפרופלוקסצין).
בתחילת המחקר ובסיומו הוערכה חומרת התסמינים הקליניים, כולל דם בשתן (המטוריה), תכיפות ודחיפות במתן שתן, צריבה בשתן (דיסאוריה) וכאב, וכן רמת החיידקים בשתן.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים התערבותיים הוערכה ההשפעה של תוסף די-מאנוז לטיפול בזיהום/דלקת בדרכי השתן.
די-מאנוז הינו מונוסכריד המיוצר בגוף באופן טבעי מגלוקוז ואינו עובר מטבוליזם בגוף ולכן מופרש בשתן. מחקרים שונים הראו כי מולקולת די-מאנוז קושרת חיידקי אי-קולי ובכך מונעת מהחיידקים להיצמד לשלפוחית השתן במנגנון של עיכוב תחרותי.
מחקרים קודמים מצאו כי השימוש בדי-מאנוז תרם להפחתת הסיכון לזיהומים חוזרים בדרכי השתן, אולם היעילות לטיפול ולהקלה על תסמינים של זיהום / דלקת בדרכי השתן אינה ידועה.
בסקירה נכללו 7 מחקרים, מהם 2 מחקרים אקראיים מבוקרים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוסף די-מאנוז לבד או בשילוב רכיבים נוספים (כגון רכיבים צמחיים או פרוביוטיקה) במינון יומי שנע בין 500 מ"ג ל-4 גרם ליום בטווח הקצר (7 עד 15 יום) או למשך 4, 8 או 24 שבועות.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים הוערכה ההשפעה של רימון על בריאות האישה בתקופת גיל המעבר.
בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם 617 משתתפים, מהם 14 מחקרים אקראיים מבוקרים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של רימון בצורות שונות, כולל מיצוי אלכוהולי, מיץ, אבקה ושמן, על היבטים שונים של בריאות האישה. משך ההתערבות נע בין 4 ל-12 שבועות.
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים העוסקים בהשפעה על תסמיני גיל המעבר, על הורמוני המין, על מדדים מטבוליים, על עקה חמצונית ועל היבטים נוספים, כגון סמנים לבביים.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
בריאות בגיל השלישי
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של ויטמין D ואומגה 3 על שבריריות (frailty) בקרב קשישים. החוקרים מציינים כי מטרת המחקר הייתה להעריך האם תוספים בעלי פעילות נוגדת דלקת עשויים לתרום למניעת שבריריות.
המחקר נערך כחלק ממחקר גדול העוסק בהשפעה של ויטמין D ואומגה 3 (VITAL) בו נכללו 25,871 מבוגרים מרחבי ארה"ב אשר חולקו אקראית לנטילה ממושכת של ויטמין D במינון 2,000 יחב"ל ליום ושל אומגה 3 במינון 1 גרם ליום, כל תוסף בנפרד או שני התוספים יחד.
לקריאה נוספת על המחקר: https://www.naturopedia.com/article.asp?rId=1678
במחקר זה שבריריות הוגדרה על פי 36 משתנים, כגון יכולת תפקוד, מצב רוח ותחלואה נלווית, כאשר לכל משתתף ניתן ציון כולל אשר סווג ל-3 קטגוריות: ללא שבריריות (0-0.1), טרום-שבריריות (0.1-0.2) ושבריריות (מעל 0.2).
בתחילת המחקר הגיל הממוצע היה 67, ציון השבריריות הממוצע היה 0.109 ו-12.7% מהמשתתפים הוגדרו כסובלים משבריריות. במהלך תקופת מעקב חציונית של 5.3 שנים ציון השבריריות הממוצע עלה ל-0.121 והתפתחות של שבריריות נמצאה בקרב 11.3% מהמשתתפים.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של שמן פשתן על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים.
החוקרים מסבירים כי מחקרים רבים הדגימו את ההשפעה המיטיבה של חומצת אומגה 3 מסוג DHA, אולם ההשפעה של ALA, המשמשת ליצירה של DHA, אינה לגמרי ידועה.
במחקר נכללו 50 משתתפים בריאים בגיל 65 עד 80 אשר חולקו אקראית לנטילת 3.7 גרם ליום שמן פשתן (2.2 גרם ALA) או פלסבו (שמן תירס) למשך 12 שבועות.
החוקרים בחנו את ההשפעה על 6 מדדים של תפקוד קוגניטיבי: קשב וריכוז, תפקודים ניהוליים, הבנה של מידע חזותי, זיכרון עבודה, מהירות עיבוד ותפקודי זיכרון.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה נוגדת ההזדקנות (אנטי-אייג'ינג) של טאורין בקרב נשים בגיל 55 עד 70. החוקרים מציינים כי הפעילות נוגדת החמצון של טאורין עשויה לתרום להפחתת העקה החמצונית אשר מגבירה תהליכי הזדקנות.
במחקר נכללו 24 נשים בנות 61 בממוצע אשר חולקו אקראית לנטילת 1.5 גרם ליום טאורין או פלסבו למשך 16 שבועות.
החוקרים בחנו את ההשפעה על סמנים בדם של עקה חמצונית, ובנוסף נבדק השינוי במדדים אנתרופומטריים, ביכולת התפקוד ובריכוז מינרלים בדם.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים תצפיתיים הוערכו העדויות לגבי הקשר בין פעילות גופנית, התנהגות יושבנית ושינה ובין איכות החיים בקרב קשישים מעל גיל 65.
בסקירה נכללו 31 מחקרים בהם 307,292 משתתפים.
החוקרים בחנו את הקשר בין איכות החיים ובין 7 תחומים: מדד התנהגות כללי, מדד סובייקטיבי של בריאות גופנית, בריאות מנטלית, רמת עצמאות, קשרים חברתיים, סביבה ובריאות כללית.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של תיסוף חלבון מהצומח להפחתת נזק לשריר בעקבות פעילות גופנית בקרב קשישים.
מחקרים קודמים מצאו שצריכה מותאמת של חלבון מהחי עשויה לתרום להפחתת הנזק לשריר בקרב צעירים, אולם לא ידוע האם לחלבון מהצומח תהיה השפעה דומה בקרב קשישים.
במחקר נכללו 47 משתתפים מעל גיל 60 פעילים גופנית אשר חולקו אקראית לנטילת 25 גרם ליום חלבון אפונה, חלבון מי גבינה או פלסבו בעל ערך קלורי זהה למשך 13 יום.
בסיום תקופת ההתערבות כל המשתתפים התבקשו לבצע הליכה ממושכת של 20-30 ק"מ ומדדי השריר נבדקו לפני ההליכה ולאחר 24, 48 ו-72 שעות.
נמצא כי קרא עוד.
מאפייני אורח חיים והסיכון לסרְטן
במחקר משולב שנערך בישראל נבדקה ההשערה כי פעילות גופנית עשויה להוביל לשינויים מטבוליים ובכך להגן מפני סרטן גרורתי. החוקרים מסבירים כי פעילות אירובית משמעותית מובילה לעלייה בצריכת הגלוקוז באיברים הפנימיים ובכך למניעת מקור אנרגיה זמין לתאי הסרטן.
במסגרת המחקר בוצע מחקר עוקבה בו נכללו 2,734 משתתפים בגיל 25 עד 64 מהאוכלוסייה הכללית בישראל ללא היסטוריה של סרטן. במהלך תקופת מעקב של כ-20 שנה תועדו 243 מקרים חדשים של סרטן.
נמצא כי קרא עוד.
בניתוח שיטתי שנערך במסגרת פרויקט נטל המחלות הגלובלי נבדק מהו הנטל העולמי של מקרי סרטן לפי גורמי סיכון בשנים 2010-2019.
במסגרת המחקר הוערכו 34 גורמים התנהגותיים, גורמים סביבתיים ותעסוקתיים וגורמים מטבוליים בהתאם לקריטריונים של הקרן העולמית לחקר הסרטן. החוקרים בחנו את הקשר בין גורמים אלה ובין 23 סוגי סרטן בהתייחס לתמותה ולמדד של שנות חיים עם מוגבלות (DALYs - disability-adjusted life-years) המהווה מדד מקובל להערכת נטל המחלה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בשינויים הגלובליים במגמות של התפתחות מוקדמת של סרטן, אשר לרוב מוגדרת כתחלואה בסרטן לפני גיל 50.
מהנתונים עולה כי בעשורים האחרונים ישנה עלייה בתחלואת סרטן בקרב מבוגרים לפני גיל 50, כאשר יש לכך השלכות משמעותיות ברמה האישית, החברתית והכלכלית.
במסגרת הסקירה מוצגות העדויות לגבי חשיפה מוקדמת לגורמי סיכון וכן מגמות כלליות של שינוי בגורמי סיכון לאורך זמן, כולל שינויים בדפוסי הצריכה של אלכוהול, שימוש באנטיביוטיקה, מדדים אנתרופומטריים (גובה, BMI), פעילות גופנית ואורח חיים יושבני, גורמים הקשורים במערכת הרבייה (כגון גיל תחילת הווסת, גיל לידה ראשונה, פוריות ועוד), דפוסי שינה, עישון, סוכרת סוג 2 ותזונה מערבית וצריכת משקאות ממותקים.
בהמשך, בהתייחס לכל סוג סרטן מפורטים גורמים הסיכון המאופיינים בדפוס של עלייה לאורך זמן, ירידה או דפוס יציב. בנוסף, בהתייחס לכל סוג סרטן מפורטים ההבדלים במאפיינים הקליניים ושל הגידול בין התפתחות מוקדמת ומאוחרת.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
במחקר משולב המבוסס על נתונים תצפיתיים ועל ניתוח בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית נבדק הקשר בין צריכת חלב ניגר ובין הסיכון ל-12 סוגי סרטן.
רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת יחסי סיבה ותוצאה בנתונים תצפיתיים.
במסגרת המחקר נעשה שימוש בנתונים של 255,196 משתתפים מהביו-בנק הבריטי ושל 260,405 משתתפים ממחקר עוקבה שנערך בפינלנד וכולל נתונים גנטיים.
הניתוח כלל סוגי סרטן שנמצאו בעבר קשורים בצריכת חלב וכן סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב המשתתפים שנכללו במחקר.
בהתבסס על נתוני העוקבה נמצא כי צריכה גבוהה יותר של חלב הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-23% לסרטן שלפוחית ודרכי השתן, ללא קשרים מובהקים עם סוגי סרטן אחרים.
בניתוח המבוסס על רנדומיזציה מנדליאנית קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בקשר בין רמת ויטמין B12 ובין סרטן בהתבסס על נתונים ממחקרים בבני אדם מכל הסוגים.
בסקירה נכללו 118 מחקרים בהם נבדק הקשר בין ויטמין B12, שנמדד כריכוז בדם, בצריכה התזונתית, כהתערבות טיפולית או באמצעות מאפיינים גנטיים ובין מדדים של סרטן, כולל תחלואה, הישנות, תמותה וסמנים ביולוגיים של החמרה.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
