- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
ממצאים חדשים בתחום התזונה:
האם יש יתרון לצריכה של תזונה אורגנית?
כיצד ארוחת בוקר גדולה עשויה לתרום לירידה במשקל?
דיאטה עתירת פחמימות לעומת דיאטה עתירת שומנים,
והקשר בין דיקרבונילים בתזונה ובין דלקת כרונית.
פרוביוטיקה לטיפול בעצירות:
פרוביוטיקה וסינביוטיקה לטיפול בעצירות כרונית,
ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה,
ופרוביוטיקה לטיפול בעצירות תפקודית בקרב ילדים.
הטיפול בכאב ראש:
דיקור להקלה על כאב ראש מתחי כרוני,
עיסוי לטיפול בכאב ראשי מתחי,
והקשר בין קפאין וכאבי ראש.
הטיפול הטבעי בשחלות פוליציסטיות:
ההשפעה של דיאטה קטוגנית,
הקשר בין צריכת סיבים ותסמונת השחלות הפוליציסטיות,
פרוביוטיקה לנערות עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות,
דיקור לנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות,
סומק לטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות,
והתערבויות אורח חיים לניהול תסמונת השחלות הפוליציסטיות.
ממצאים חדשים בתחום התזונה
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של דפוס התזונה על ריכוז רכיבים תזונתיים ומתכות רעילות בגוף. החוקרים מסבירים כי במחקרים תצפיתיים נמצא קשר בין דיאטה ים-תיכונית וצריכה של מזון אורגני ובין תוצאות בריאותיות מיטיבות, ייתכן כתוצאה מצריכה גבוהה יותר של מינרלים ורכיבים פנוליים ומחשיפה נמוכה יותר לתרכובות רעילות.
במחקר נכללו 27 משתתפים בריאים אשר צורכים באופן שגרתי תזונה מערבית סטנדרטית.
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות למשך שבועיים. שתי הקבוצות צרכו דיאטה ים-תיכונית, כאשר הדיאטה בקבוצת אחת כללה רק מזונות אורגניים.
החוקרים בדקו את הריכוז בדם ובשתן של מינרלים, רכיבים פנוליים ומתכות רעילות.
באופן כללי, מעבר מתזונה מערבית לדיאטה ים-תיכונית היה מלווה בעלייה מובהקת בהפרשה בשתן של סך רכיבים פנוליים (46%), חומצה סליצילית (45%), קובלט (211%), יוד (70%) ומנגן (102%). בנוסף נמצאה עלייה של 42% בהפרשה של ניקל ושל עלייה של 14% בריכוז הסלניום בדם. עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין צריכת מזון אורגני למזון לא אורגני.
בניתוח נוסף החוקרים מראים כי המקורות העיקריים לעלייה ברמת המינרלים והרכיבים הפנוליים כוללים ירקות, קפה, יין ופירות ואילו דגים מהווים את המקור העיקרי לעלייה בריכוז של קדמיום ועופרת.
לסיכום, המעבר מדיאטה מערבית לדיאטה ים-תיכונית היה מלווה בעלייה משמעותית בריכוז המינרלים והרכיבים הפנוליים, ללא השפעה מובהקת לצריכת מזון אורגני לעומת לא אורגני.
Rempelos L, Wang J, Barański M, Watson A, Volakakis N, Hadall C, Hasanaliyeva G, Chatzidimitriou E, Magistrali A, Davis H, Vigar V, Średnicka-Tober D, Rushton S, Rosnes KS, Iversen PO, Seal CJ, Leifert C. Diet, but not food type, significantly affects micronutrient and toxic metal profiles in urine and/or plasma; a randomized, controlled intervention trial. Am J Clin Nutr. 2022 Nov;116(5):1278-1290.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36041176/
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של פיזור הקלוריות במהלך היום על הירידה במשקל.
החוקרים מסבירים כי ישנה תפיסה לפיה צריכה גבוהה של קלוריות בשעות הבוקר עשויה להגביר את הירידה במשקל. כמו כן, מחקרים בבעלי חיים מצביעים על כך שתזמון האכילה עשוי לסייע במניעת עלייה במשקל.
במחקר נכללו 30 משתתפים עם עודף משקל או שמנות אשר צרכו בסדר אקראי שתי דיאטות הרזיה עם הגבלה קלורית, כל דיאטה למשך 4 שבועות.
שתי הדיאטות כללו 30% חלבון, 35% פחמימות ו-35% שומנים וסך קלוריות זהה.
דיאטה אחת כללה צריכה גבוהה של קלוריות בארוחת הבוקר (45% בבוקר, 35% בצהריים ו-20% בערב) והדיאטה השנייה כללה צריכה גבוהה של קלוריות בארוחת הערב (20% בבוקר, 35% בצהריים ו-45% בערב). לפני כל תנאי המשתתפים צרכו דיאטה סטנדרטית מאוזנת למשך שבוע.
נמצא כי בין שני התנאים לא היו הבדלים בהוצאת האנרגיה היומית או בקצב חילוף החומרים הבסיסי (RMR). כמו כן, בשני התנאים הירידה במשקל הייתה דומה עם ירידה של 3.33 לעומת 3.38 ק"ג לאחר 4 שבועות בהשוואה לנתוני הבסיס.
עם זאת, צריכה גבוהה של קלוריות בארוחת הבוקר הייתה מלווה בתחושת רעב פחותה.
מסקנת החוקרים היא כי הקפדה על ארוחת בוקר גדולה עשויה לתרום להיענות טובה יותר לדיאטת הרזיה בשל הפחתת תחושת הרעב.
Ruddick-Collins LC, Morgan PJ, Fyfe CL, Filipe JAN, Horgan GW, Westerterp KR, Johnston JD, Johnstone AM. Timing of daily calorie loading affects appetite and hunger responses without changes in energy metabolism in healthy subjects with obesity. Cell Metab. 2022 Oct 4;34(10):1472-1485.e6.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36087576/
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של הרכב הפחמימות והשומנים בתזונה על מדדים קרדיו-מטבוליים.
במחקר נכללו 16 מבוגרים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה למשך 8 שבועות:
בדיקת דם בצום, הערכת הרכב הגוף, לחץ הדם והצריכה התזונתית הוערכו בתחילת המחקר ולאחר 4 ו-8 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך נבדק לראשונה הקשר בין הצריכה התזונתית של דיקרבונילים ובין דלקת כרונית והתפקוד של כלי הדם הקטנים.
דיקרבונילים הינן תרכובות הנוצרות בגוף באופן טבעי או במהלך עיבוד המזון, בעיקר עיבוד בחום, כאשר תהליך הגליקציה גורם לשינויים במבנה ובתפקוד של תרכובות אלה. ריכוזים גבוהים בדם של דיקרבונילים ושל תוצרי גליקציה מתקדמים (AGEs) נמצאו קשורים בדלקת כרונית ובפגיעה בכלי הדם הקטנים ולכן מהווים גורם סיכון לסיבוכים כגון רטינופתיה, נפרופתיה ונוירופתיה. עם זאת, לא ברור מהי ההשפעה של דיקרבונילים שמקורם בתזונה.
במחקר נכללו הנתונים של 2,792 משתתפים ממחקר עוקבה שנערך בהולנד, בני 60 בממוצע.
בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים העריכו את הצריכה התזונתית של 3 סוגי דיקרבונילים: MGO (methylglyoxal), GO (glyoxal) ו-3-DG (3-deoxyglucosone).
המקורות התזונתיים העיקריים ל-MGO הם קפה, לחם וירקות; ל-GO הם לחם, פירות וירקות; ל-3-DG הם לחם, עוגיות ומאפים וממתקים.
דלקת כרונית ופגיעה בכלי הדם הקטנים הוערכה באמצעות מגוון סמנים בדם.
נמצא כי קרא עוד.
פרוֹביוטיקה לטיפול בעצירוּת
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של פרוביוטיקה וסינביוטיקה לטיפול בעצירות כרונית בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 34 מחקרים בהם סה"כ 3,079 משתתפים.ב-30 מחקרים מהם נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה וב-4 מחקרים מהם נבדקה ההשפעה של סינביוטיקה.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה בקרב מטופלים עם עצירות כרונית.
במחקר נכללו 163 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 42 יום. התוסף הכיל 100 מיליארד חיידקים ליום מהסוג Lactiplantibacillus plantarum.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה וסינביוטיקה לטיפול במצבים של עצירות תפקודית בקרב ילדים.
בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם 1,504 ילדים מגיל 6 חודשים ועד 18 שנים. ב-14 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה וב-3 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של תוספי סינביוטיקה. משך ההתערבות נע בין 3 ל-12 שבועות.
היו הבדלים בין המחקרים בהגדרת הצלחת ההתערבות, אולם לרוב הצלחה הוגדרה כלפחות 3 יציאות בשבוע עם או בלי תסמינים של עצירות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
הטיפול בכְאב ראש
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של דיקור לטיפול בכאב ראש מתחי כרוני (Chronic Tension-Type Headache).
במחקר נכללו 218 מטופלים בני 43 בממוצע עם משך כאבי ראש ממוצע של 130 חודשים ו-21.5 ימים של כאבי ראש בחודש.
המשתתפים חולקו אקראית לקבלת 20 טיפולי דיקור אמיתי או דיקור פלסבו (שטחי) במהלך תקופה של 8 שבועות, כל טיפול נמשך חצי שעה.
מדד המטרה העיקרי היה שיעור התגובה בשבוע 16 (לאחר מעקב של 8 שבועות מסיום ההתערבות), כאשר המעקב נמשך עד שבוע 32.
תגובה חיובית הוגדרה כירידה של לפחות 50% במספר הימים בחודש עם כאב ראש.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של עיסוי בקרב משתתפים עם כאב ראש מתחי שאינם מגיבים לטיפול התרופתי.
במחקר נכללו 24 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבלת הטיפול התרופתי הסטנדרטי עם או בלי עיסוי.
המחקר נערך בשלושה שלבים: שלב הבסיס, שלב ההתערבות ושלב המעקב, כל שלב נמשך שבוע.
בשלב ההתערבות המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות כאשר קבוצה אחת קיבלה שלושה טיפולי עיסוי במהלך השבוע, כל טיפול נמשך 30 דקות, והקבוצה השנייה קיבלה את הטיפול התרופתי בלבד.
במהלך כל תקופת המחקר המשתתפים דיווחו באופן יומי על עוצמת, משך ותדירות הכאב, נטילת תרופות ומוגבלות תנועת הצוואר.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת קפאין ובין כאבי ראש חמורים או מיגרנה בקרב מבוגרים.
במחקר נכללו 8,993 מבוגרים מעל גיל 20 אשר השתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 1999-2004. צריכת הקפאין הוערכה על בסיס כל המזונות והמשקאות המכילים קפאין, כולל קפה, תה, משקאות מוגזים ושוקולד.
צריכה של 40 עד 200 מ"ג ליום הוגדרה כצריכה מתונה, כאשר צריכה של מעל 400 מ"ג ליום נמצאה במחקרים קודמים כבעלת השפעה בריאותית מזיקה.
בהתאם לכך המשתתפים סווגו לארבע רמות צריכה של קפאין: 0 עד 40 מ"ג ליום (34% מהמשתתפים), 40 עד 200 מ"ג ליום (38% מהמשתתפים), 200 עד 400 מ"ג ליום (18% מהמשתתפים) ומעל 400 מ"ג ליום (10% מהמשתתפים).
נמצא כי קרא עוד.
הטיפול הטבעי בשחלוֹת פוליציסטיות
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על הפעילות ההורמונלית בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
במחקר נכללו 25 נשים בגיל 25 בממוצע, עם שמנות ו-PCOS, ללא סוכרת ועם מחזור ווסת תקין.
כל המשתתפות צרכו דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות למשך 12 שבועות. הדיאטה כללה צריכה של 600-800 קלוריות ליום והייתה מבוססת על צריכת תוסף חלבון המופק מחלב, אפונה וחלבון מי גבינה – כל מנה מכילה 100-150 קלוריות, 18 גרם חלבון, 4 גרם פחמימות ו-3-4 גרם שומן.
בתחילת ההתערבות ובסיומה נבדקו מדדים אנתרופומטריים ורמת ההורמונים SHBG (sex-hormone-binding globulin), AMH (anti-Mullerian hormone) ופרוגסטרון.
בתחילת המחקר המשתתפות היו מאופיינות ב-BMI והיקף מותניים גבוה, רמת AMH גבוהה ורמה נמוכה של SHBG ופרוגסטרון.
לאחר 12 שבועות של דיאטה קטוגנית קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים מוצגות העדויות לגבי מידת הצריכה של סיבים תזונתיים בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
בניתוח נכללו הנתונים מ-13 מחקרים, מהם 10 מחקרי מקרה-ביקורת, 2 מחקרי עוקבה ומחקר חתך אחד. במחקרים אלה נכללו 2,469 משתתפות מהן 1,130 עם PCOS וקבוצת השוואה של 1,339 משתתפות.
החוקרים בחנו את הקשר בין צריכת סיבים ל-PCOS הן בהתייחס לצריכת הסיבים האבסולוטית (12 מחקרים) והן בהתייחס לצריכת הסיבים ביחס לסך הצריכה הקלורית (2 מחקרים).
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה מוצגות העדויות בהתייחס לשימוש בפרוביוטיקה לטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) בקרב נערות עם שמנות.
החוקרים מציינים כי ישנם גורמים שונים המעורבים בהתפתחות של תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אולם מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין שמנות, PCOS וחוסר איזון בחיידקי המעי (דיסביוזיס).
במסגרת הסקירה דנים החוקרים בהשפעה המיטיבה של פרוביוטיקה וסינביוטיקה על הפרופיל ההורמונלי והמטבולי ועל מדדי הדלקת.
ראשית, מפורטים המאפיינים, הגורמים והקריטריונים לאבחון של PCOS. בהמשך, מוצגים הממצאים לגבי הקשר בין PCOS ושמנות ובין PCOS ודיסביוזיס.
לאחר מכן מפורטים ממצאים קליניים העוסקים בהשפעה של פרוביוטיקה וסינביוטיקה. באופן כללי המחקרים מצביעים על שיפור בארבעה היבטים כתוצאה מהשימוש בתוספים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של דיקור על ההיבט הרגשי ועל מדדים מטבוליים בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
במחקר המקורי נבדקה ההשפעה של קלומיפן בשילוב טיפול בדיקור במשך 4 מחזורי ווסת. המשתתפות חולקו אקראית לנטילת קלומיפן או פלסבו מהיום השלישי ועד היום השביעי למחזור הווסת ובנוסף קיבלו טיפול בדיקור אמיתי או דיקור פלסבו, כל טיפול נמשך חצי שעה פעמיים בשבוע.
בניתוח זה נכללו הנתונים של 926 נשים ונבדקה ההשפעה של דיקור אמיתי לעומת דיקור פלסבו בלבד, באופן בלתי תלוי בנטילת קלומיפן.
בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות נבדקו מדדים אנתרופומטריים, קליניים ומטבוליים וכן מדדים של איכות החיים.
נמצא כי טיפול בדיקור היה מלווה בשיפור באקנה ובאקנתוזיס ניגריקנס (מצב שבו אזורים בעור הופכים להיות עבים וכהים כתוצאה מהשמנה ותנגודת לאינסולין) וכן ברמת ההומוציסטאין וה-LDL.
בנוסף, נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של סומק (Rhus coriaria) בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
במחקר נכללו 88 נשים בגיל 20 עד 40 המאובחנות עם PCOS אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו. הנשים בקבוצת ההתערבות קיבלו 3 כמוסות סומק ליום, כל כמוסה מכילה 1 גרם אבקה, למשך 12 שבועות.
כל המשתתפות התבקשו לא לבצע שינוי בתזונה ובפעילות הגופנית במהלך תקופת המחקר.
בתחילת ובסוף המחקר נבדקו מדדים אנתרופומטריים, בוצעה הערכה של התזונה והפעילות הגופנית ונלקחו בדיקות דם בצום.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה דנים החוקרים בתועלת של ניהול הרגלי אורח החיים, מעבר לתזונה ופעילות גופנית, בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
החוקרים מציינים כי ניהול המשקל ואורח החיים מהווה טיפול קו-ראשון ב-PCOS, כאשר כיום נערכים מחקרים להערכת התועלת של אסטרטגיות אורח חיים נוספות מעבר לתזונה ופעילות גופנית, כגון טיפול פסיכולוגי, התערבות לשיפור איכות השינה ומגוון של גישות אינטגרטיביות.
במסגרת הסקירה מפורטות ההנחיות והממצאים המחקריים לגבי ההשפעה של הרכב ודפוסי התזונה, של פעילות גופנית, של התערבות התנהגותית (כגון הצבת יעדים, ויסות עצמי), של אלכוהול ועישון, של התערבות פסיכולוגית (כגון CBT, מיינדפולנס), של התערבות לשיפור איכות השינה, של התערבויות משלימות, כולל שימוש בתוספי תזונה, צמחי מרפא, דיקור ויוגה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
