- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
ההשפעות הבריאותיות של מוצרי חלב | ממצאים עדכניים לגבי פירות וירקות | היתרונות של דגנים מלאים
לכבוד חג השבועות, הסקירה מוקדשת למוצרי חלב, פירות, ירקות ודגנים מלאים
ההשפעות הבריאותיות של מוצרי חלב:
ההשפעה של תיסוף ויטמין D וחלבון על בריאות העצם בקרב ילדים,
צריכת מוצרי חלב בהריון ובעיות רגשיות של הילד,
מוצרי חלב והסיכון הקרדיו-מטבולי והקרדיווסקולרי,
מוצרי חלב ועלייה במשקל בגיל המעבר,
מוצרי חלב והסיכון לסרטן,
וההבדלים בין חלב פרה לתחליפי חלב צמחיים.
ממצאים עדכניים לגבי פירות וירקות:
הקשר בין צריכת ירקות ואושר,
ההשפעה של פרי שלם לעומת שייק על התגובה הגליקמית,
הקשר בין זמינות מזון בריא, צריכת פירות וירקות ותפקוד קוגניטיבי,
והקשר בין משך הארוחה וצריכת פירות וירקות בקרב ילדים.
היתרונות של דגנים מלאים:
סיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה,
הקשר למדדים של תפקוד קוגניטיבי ומצב רוח,
צריכת דגנים וחיידקי המעי,
קינואה לשיפור האיזון הגליקמי,
וההשפעה על מדדי דלקת.
ההשפעות הבריאותיות של מוצרי חלב
במחקר אקראי מבוקר שנערך בדנמרק נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D וחלבון על צפיפות העצם והגדילה בקרב ילדים. החוקרים מסבירים כי ויטמין D וחלבון שמקורו במוצרי חלב עשויים לתרום לשיפור בריאות העצם והגדילה בילדים, אולם הממצאים אינם עקביים וההשפעה המשולבת שלהם אינה ידועה.
במחקר נכללו 200 ילדים בריאים בגיל 6 עד 8 אשר חולקו אקראית וקיבלו תוסף ויטמין D במינון 20 מק"ג ליום או פלסבו ובנוסף 260 גרם ליום של יוגורט עתיר חלבון (10%) או סטנדרטי (3.5%), כך שנוצרו ארבע קבוצות מחקר:
משך ההתערבות היה 24 שבועות.
החוקרים בדקו באמצעות DEXA את השְֹפעת ההתערבות על צפיפות העצם, תכולת המינרלים בעצם ושטח העצם בהתייחס לסך העצמות בגוף ולחוליות המותניות.
רמת ויטמין D הבסיסית הממוצעת הייתה 80.8 ננומול/ליטר, בקרב ילדים שנטלו ויטמין D חלה עלייה ממוצעת של 7.2 ננומול/ליטר ובקבוצת הפלסבו חלה ירידה של 32 ננומול/ליטר.
צריכת החלבון הבסיסית הממוצעת הייתה 15.4% מסך צריכת האנרגיה ועלתה ל-18.3% בקרב הילדים שצרכו יוגורט עתיר חלבון.
נמצא כי לנטילת ויטמין D או להעלאת כמות החלבון לא הייתה השפעה מובהקת על צפיפות העצם הכללית. עם זאת, בהשוואה לפלסבו, נטילת ויטמין D הייתה מלווה בעלייה בצפיפות החוליות המותניות ובתכולת המינרלים הכללית. עוד נמצא כי העלייה במדדי בריאות העצם הייתה נמוכה יותר בקרב הילדים שקיבלו יוגורט עתיר חלבון בהשוואה ליוגורט סטנדרטי. לא נמצאה השפעה מובהקת על מדדי הגובה, גורמי הגדילה ורמת ה-PTH.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר תומכים במתן תיסוף ויטמין D במינון של כ-20 מק"ג ליום בתקופת החורף, אך לא בתיסוף חלבון שמקורו במוצרי חלב, לשיפור בריאות העצם בקרב ילדים בריאים שתזונתם מאוזנת.
Stounbjerg NG, Thams L, Hansen M, et al. Effects of vitamin D and high dairy protein intake on bone mineralization and linear growth in 6- to 8-year-old children: the D-pro randomized trial. Am J Clin Nutr. 2021 Dec 1;114(6):1971-1985.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34581765/
במחקר עוקבה שנערך ביפן נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב בתקופת ההריון ובין הסיכון לבעיות התנהגות של הילדים בגיל 5.
במחקר נכללו 1,199 צמדי אם-ילד אשר גויסו למחקר במהלך ההריון והשתתפו במעקב במהלך כ-60 חודשים לאחר הלידה. צריכת מוצרי חלב הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמולאו בתחילת המחקר.
הגיל החציוני של האימהות בתחילת המחקר היה 32 ושבוע ההריון החציוני היה 17. הצריכה הקלורית החציונית הייתה כ-1,700 קלוריות וצריכת סך מוצרי החלב הייתה כ-120 גרם ליום, כולל 78 גרם ליום חלב פרה, 22 גרם ליום יוגורט ו-3.2 גרם ליום גבינה.
בקרב הילדים, בגיל 59 עד 71 חודשים השכיחות של בעיות רגשיות, בעיות התנהגותיות, היפראקטיביות, בעיות חברתיות והתנהגות פרו-חברתית נמוכה הייתה 12.9%, 19.4%, 13.1%, 8.6% ו-29.2%, בהתאמה.
נמצא קשר הפוך בין צריכת סך מוצרי החלב בהריון ובין בעיות רגשיות של הילד, כך שצריכה גבוהה של מוצרי חלב הייתה קשורה בסיכוי נמוך ב-38% לסבול מבעיות רגשיות. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לצריכת חלב פרה, אך לא בהתייחס ליוגורט או גבינה. תוצאות אלה היו בלתי תלויות בצריכת הסידן או ויטמין B2 הנמצא בחלב. במחקרים פרה-קליניים הודגמה ההשפעה המיטיבה של חלבונים המצויים בחלב על התפקוד הקוגניטיבי ועל ההתפתחות העצבית, ממצאים אשר עשויים לתרום להסבר ההשפעה המגינה של צריכת חלב.
החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של מוצרי חלב בתקופת ההריון קשורה בסיכון מופחת לבעיות רגשיות של הילד ויש להמשיך ולבחון מהם המנגנונים המעורבים.
המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים ונערך על ידי חברת Meiji Co., Ltd. המייצרת ומשווקת מוצרי חלב.
Nguyen MQ, Miyake Y, Tanaka K, Hasuo S, Takahashi K, Nakamura Y, Okubo H, Sasaki S, Arakawa M. Maternal Consumption of Dairy Products during Pregnancy Is Associated with Decreased Risk of Emotional Problems in 5-Year-Olds: The Kyushu Okinawa Maternal and Child Health Study. Nutrients. 2022 Nov 8;14(22):4713.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36432404/
במחקר עוקבה שנערך בהודו נבדק הקשר בין הצריכה של מוצרי חלב ובין גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, תוך התייחסות למוצרי חלב מותססים ולא מותססים. החוקרים מציינים כי לצריכה של מוצרי חלב מותססים, כגון יוגורט, עשויה להיות השפעה נוגדת דלקת ויתרון קרדיו-מטבולי משמעותי יותר לעומת מוצרי חלב שאינם מותססים.
במחקר נכללו 1,030 מבוגרים אשר גויסו למחקר בשנים 2001-2003 עם מעקב שנערך בשנת 2012-2013. הגיל החציוני היה 36 ומדדי הסיכון הקרדיו-מטבוליים החציוניים היו בטווח הנורמה.
המשתתפים מילאו שאלוני תזונה בתחילת המחקר ובזמן המעקב ומדדי התוצאה כללו שמנות, תסמונת מטבולית, פרופיל שומנים, מדדים גליקמיים ולחץ דם.
נמצא כי הצריכה החציונית של סך מוצרי חלב הייתה 208, 411 ו-755 גרם ליום, שווה ערך ל- 1.4, 3 ו-5 כוסות ליום, בקרב המשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר, הבינונית והגבוהה ביותר, בהתאמה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בנורבגיה נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב ובין הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב מטופלים עם תעוקת חזה יציבה
במחקר נכללו 1,929 משתתפים בני 62 בממוצע, 80% מהן גברים. בתחילת המחקר המשתתפים מילאו שאלוני תזונה, והצריכה הממוצעת של מוצרי חלב הייתה 169 גרם ל-1,000 קלוריות.
משך המעקב החציוני עבור מקרים של שבץ, אוטם שריר הלב ותמותה היה 5.2, 7.8 ו-14.1 שנים, בהתאמה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב ובין עלייה במשקל והסיכון לשמנות בקרב נשים סביב גיל המעבר.
במחקר נכללו נתונים של נשים שהשתתפו במחקר האחיות השני, כאשר הניתוח מבוסס על נתוני מעקב של כ-12 שנים סביב הכניסה לגיל המעבר מ-3 נקודות זמן לפני גיל המעבר ומ-3 נקודות זמן לאחר גיל המעבר. בנקודת הזמן הראשונה הגיל הממוצע היה 46 וה-BMI הממוצע היה 25.
במסגרת המחקר, צריכת מוצרי חלב הוערכה בהתאם לצריכה הממוצעת במהלך 12 שנות המעקב.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים תצפיתיים בהתייחס לקשר בין צריכת מוצרי חלב ובין הסיכון להתפתחות סוגים שונים של סרטן.
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי סרטן ערמונית, סרטן שד, סרטן שחלות וסרטן קולורקטלי, וכן מפורטים הממצאים לגבי מנגנוני פעולה אפשריים.
להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה: קרא עוד.
בסקירה משווים החוקרים את ההרכב התזונתי של חלב פרה לעומת תחליפי חלב צמחיים ודנים בהשלכות הבריאותיות האפשריות.
נתוני ההרכב התזונתי עליהם מבוססת ההשוואה נלקחו ממאגר המידע של משרד החקלאות האמריקאי (FoodData Central).
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים לגבי ההשלכות האפשריות על מערכת העיכול, סוכרת סוג 1, תחלואה קרדיווסקולרית, פעילות הורמונלית וסרטן.
להלן הממצאים העיקריים העולים מהנתונים: קרא עוד.
ממצאים עדכניים לגבי פירות וירקות
בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת ירקות ובין רמת האושר. החוקרים מציינים כי עדויות קודמות מצביעות על כך שלצריכת פירות וירקות עשויה להיות השפעה מיטיבה על תחושת הרווחה הפסיכולוגית. לפיכך, משוער כי העלאת צריכת הירקות לרמה המומלצת עשויה לתרום לעלייה במדד האושר.
המחקר המקורי נועד לבחון כיצד חשיפה חוזרת לירקות בהתאם להמלצות התזונתיות של סוג וכמות עשויה להשפיע על הצריכה לאחר ההתערבות. משך המחקר היה 16 שבועות, כאשר ב-8 השבועות הראשונים המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה ירקות בהתאם להמלצות התזונתיות, או לקבוצת הביקורת שקיבלה את אותה מידה של תשומת לב ללא התערבות תזונתית. ב-8 השבועות לאחר מכן בוצע מעקב אחר הצריכה התזונתית ללא התערבות נוספת.
במחקר נכללו משתתפים בגיל 18 עד 65 עם BMI של 25 ומעלה אשר דיווחו על צריכת ירקות נמוכה של עד מנה אחת ליום.
בניתוח זה נכללו רק 75 משתתפים אשר מילאו שאלון להערכת רמת האושר (Subjective Happiness Scale) בתחילת המחקר ולאחר 8 השבועות הראשונים.
השאלון כולל 4 פריטים בהם המשתתף התבקש להעריך את עצמו על סולם של 1 עד 7.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר קליני נבדקה התגובה הגליקמית לאחר צריכת פרי שלם לעומת שייק פרי בקרב משתתפים צעירים ובריאים. החוקרים מסבירים כי העלאת צריכת סיבים תורמת להפחתת התגובה הגליקמית, אולם לא ברור מהי ההשפעה של שינוי מבנה הסיבים באמצעות טחינה בבלנדר.
במחקר נכללו 20 סטודנטים צעירים ובריאים אשר התבקשו לצרוך בימים שונים פירות בשני תנאים:
לאחר כל התערבות נבדקה רמת הגלוקוז בדם במהלך שעה.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין הזמינות של מזון בריא ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים, והאם גורמים התנהגותיים וקרדיווסקולריים משפיעים על קשר זה. החוקרים מציינים כי חסר מידע לגבי האופן שבו מאפייני הסביבה הקרובה עשויים להשפיע על התנהגויות הקשורות לבריאות ועל התפקוד הקוגניטיבי.
במחקר נכללו 315 משתתפים המתגוררים באזור עירוני בני 77.5 בממוצע. זמינות אובייקטיבית של מזון בריא הוערכה באמצעות הצפיפות של חנויות בריאות בסביבת המגורים, ובנוסף המשתתפים התבקשו למלא שאלונים להערכת הזמינות הסובייקטיבית ורמת הצריכה של פירות וירקות. לצורך הערכת התפקוד הקוגניטיבי, כל המשתתפים התבקשו לבצע מטלות קוגניטיביות באמצעות הטלפון הנייד 6 פעמים ביום במשך 14 יום.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בגרְמניה נבדק כיצד הארכת משך הארוחות המשפחתיות משפיעה על צריכת הפירות והירקות של הילדים.
במחקר נכללו 50 צמדי ילד-הורה, כולל ילדים בגיל 6 עד 11 ללא הגבלה תזונתית וההורה אשר אחראי למחצית לפחות מהכנת הארוחות בבית.
כל הצמדים אכלו בסדר אקראי ארוחות ערב תחת שני תנאים: תנאי ביקורת – משך ארוחה רגיל לאותה משפחה, ותנאי התערבות – הארכת משך הארוחה ב-50% (תוספת של 10 דקות לארוחה בממוצע).
הארוחה הייתה סטנדרטית וכללה לחם פרוס, גבינות, נקניקים, חמאה וריבה, ופירות וירקות חתוכים. במהלך הארוחה ניתנה האפשרות לשתות מים ומשקה ממותק אחד.
מדד המטרה היה מספר חתיכות הפירות והירקות שהילד אכל במהלך הארוחה.
נמצא כי קרא עוד.
היתרונות של דגנים מלאים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין צריכת דגנים מלאים ומלוטשים ובין הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי או לתמותה מכל גורם.
בסקירה נכללו 24 מאמרים אשר מתייחסים ל-68 מחקרים בהם 1,624,407 משתתפים, מהם ב-46 מחקרים נבדקה ההשפעה של דגנים מלאים וב-22 מחקרים נבדקה ההשפעה של דגנים מלוטשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערך הקשר בין צריכת דגנים מלאים ובין מדדים של הידרדרות קוגניטיבית ומצב רוח.
בסקירה נכללו 23 מחקרים, מהם 4 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-19 מחקרים תצפיתיים. מבין כלל המחקרים, ב-12 מחקרים נבדקו מדדים של הידרדרות קוגניטיבית, ב-9 מחקרים נבדקו מדדים של מצב רוח, דיכאון וחרדה וב-2 מחקרים נבדקו מדדים גם של תפקוד קוגניטיבי וגם של מצב רוח.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר חתך נבדק הקשר בין צריכת דגנים, גלוטן וסיבים על חיידקי המעי.
במחקר נכללו 779 משתתפים אשר מילאו שאלוני תזונה. הרכב חיידקי המעי הוערך באמצעות דגימות צואה.
נמצא קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של קינואה על רמת הגלוקוז ומשקל הגוף. למרות שקינואה אינה שייכת למשפחת הדגנים, החוקרים מציינים כי לקינואה מבנה דומה לדגנים מלאים והרכב הכולל מגוון פיטוכימיקלים וסיבים תזונתיים ולכן נחשבת כמזון בעל ערך תזונתי גבוה.
בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם 258 מבוגרים בגיל ממוצע של 31 עד 64. במחקרים אלה ההתערבות כללה מתן קינואה במינון 15 עד 50 גרם ליום למשך 28 עד 180 יום.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של דגנים מלאים על מדדי דלקת בקרב מבוגרים.
בסקירה נכללו 31 מחקרים בהם 2,047 משתתפים, מהם ב-16 מחקרים נכללו משתתפים עם עודף משקל או שמנות, ב-12 מחקרים נכללו משתתפים עם מחלות שונות, ב-2 מחקרים נכללו משתתפים בריאים ובמחקר אחד נכללו משתתפים עם סרטן ערמונית.
ההתערבות כללה תוספת תזונתית של דגנים מלאים מסוגים שונים ובמינונים שונים למשך 4 עד 24 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
