- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
פרוֹביוטיקה לילדים | תוספי תזונה לשיפור קוגניטיבי | וִיטמין D | ירידה במשקל
פרוביוטיקה לטיפול במחלות בילדים ותינוקות:
לטיפול באסתמה בילדים,
לטיפול באטופיק דרמטיטיס,
לטיפול בהפרעות עיכול תפקודיות בקרב תינוקות,
ולתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי.
תוספי תזונה לשיפור התפקוד הקוגניטיבי:
פוֹליפנוֹלים לשיפור תפקודי הזיכרון,
שמן פרילה לשיפור התפקוד הקוגניטיבי והבריאות הנפשית,
ההשפעה של לוטאין וזאקסנטין על התפקוד הקוגניטיבי,
וההשפעה של משקה חלב מותסס על הזיכרון.
ויטמין D לטיפול ומניעה של פתולוגיות:
תוספי ויטמין D לחולי COPD,
ויטמין D למניעת הישנות של מיומות ברחם,
התרומה של ויטמין D בשמירה על בריאות הפה,
והתאמת מינון ויטמין D בהתאם ל-BMI.
אסטרטגיות תזונה ותוספי תזונה לירידה במשקל:
האם נמצא יתרון להגבלת זמן האכילה לעומת הגבלה קלורית בלבד לירידה במשקל?
מהי ההשפעה של תוכנית תזונתית מותאמת אישית לירידה במשקל?
ירידה במשקל ואומגה 3 להפחתת הסיכון לסרטן שד,
והאם השימוש בממתיקים מלאכותיים מסייע לירידה במשקל?
פרוֹביוטיקה לילדים
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך באיטליה נבדקה היעילות של תוסף פרוביוטיקה להפחתת התקפי אסתמה בקרב ילדים. החוקרים מסבירים כי השימוש בפרוביוטיקה עשוי לסייע בהתאמת התגובה החיסונית של הגוף, בהפחתת דלקת בדרכי הנשימה ובשיפור האיזון של אוכלוסיית חיידקי המעי.
המחקר נערך במסגרת הטיפול הרפואי הראשוני וכלל 11 רופאי ילדים. תוסף הפרוביוטיקה הכיל תערובת של Ligilactobacillus salivarius ו-Bifidobacterium breve במינון של 1 מיליארד חיידקים מכל סוג. הילדים בקבוצת ההתערבות נטלו את התוסף פעמיים ביום במשך 8 שבועות ופעם ביום במשך 8 שבועות נוספים. סה"כ נכללו 422 ילדים בני 7 בממוצע.
נמצא כי שיעור הילדים עם התקף אסתמה אחד לפחות היה 9% בקבוצת ההתערבות לעומת 23.8% בקבוצת הפלסבו, נתון המבטא סיכוי נמוך פי 3.17 בקבוצת הפרוביוטיקה. עוד מדווחים החוקרים כי שיעור הילדים עם שני התקפי אסתמה היה 2.4% לעומת 8.1%, בהתאמה.
החוקרים מסכמים כי השימוש בתוסף הפרוביוטיקה היה בטוח ויעיל להפחתת התקפי אסתמה בקרב ילדים ובכך עשוי לתמוך בטיפול הרפואי הסטנדרטי.
המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת Probiotical שסיפקה את התוסף.
Drago L, Cioffi L, Giuliano M, Pane M, Amoruso A, Schiavetti I, Reid G, Ciprandi G, Propam Study Group. The Probiotics in Pediatric Asthma Management (PROPAM) Study in the Primary Care Setting: A Randomized, Controlled, Double-Blind Trial with Ligilactobacillus salivarius LS01 (DSM 22775) and Bifidobacterium breve B632 (DSM 24706). J Immunol Res. 2022 Jan 17;2022:3837418.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35083341/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של תוסף פרוביוטיקה לטיפול באטופיק דרמטיטיס בקרב פעוטות. החוקרים מסבירים כי ההערכה היא שכ-20% מהילדים סובלים מאטופיק דרמטיטיס אשר מתבטאת בהפרעות בעור ובאוכלוסיית חיידקי המעי.
במחקר נכללו 100 פעוטות מגיל 6 עד 36 חודשים אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו פעם ביום במשך 12 שבועות. התוסף הכיל את החיידק Lacticaseibacillus rhamnosus במינון 10 מיליארד חיידקים. יעילות ההתערבות נבדקה באמצעות השיפור במדד SCORAD להערכת חומרת המחלה, כאשר שיפור משמעותי מבחינה קלינית הוגדר כירידה של 8.7 נקודות ומעלה. בנוסף נבדק השימוש בתרופות, איכות החיים, והרכב ותפקוד אוכלוסיית החיידקים במעי ובעור.
להלן סיכום הממצאים:
מסקנת החוקרים היא כי השימוש בפרוביוטיקה עשוי להיות יעיל כטיפול משלים באטופיק דרמטיטיס בקרב פעוטות, כאשר השיפור בחומרת המחלה נמצא בהתאמה לשיפור באוכלוסיית החיידקים.
החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Carucci L, Nocerino R, Paparo L, De Filippis F, Coppola S, Giglio V, Cozzolino T, Valentino V, Sequino G, Bedogni G, Russo R, Ercolini D, Berni Canani R. Therapeutic effects elicited by the probiotic Lacticaseibacillus rhamnosus GG in children with atopic dermatitis. The results of the ProPAD trial. Pediatr Allergy Immunol. 2022 Aug;33(8):e13836. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36003050/
במחקר פיילוט תצפיתי נבדק הפוטנציאל של פרוביוטיקה לטיפול בהפרעות עיכול תפקודיות בקרב תינוקות. החוקרים מסבירים כי הפרעות עיכול תפקודיות הינן שכיחות בשנה הראשונה לחיים כתוצאה מהפרעה בפעילות ציר המעי-מוח, ממבנה המעי ומאוכלוסיית חיידקי המעי.
במחקר נבדקה היעילות של שילוב שני סוגי חיידקים, Bifidobacterium longum ו-Pediococcus pentosaceus שמקורם בדגימות צואה שנלקחו מתינוקות בריאים. ראשית, הבטיחות של שני סוגי החיידקים נבדקה בקרב חולדות והפעילות הביולוגית של החיידקים במעי וכנגד חיידקים פתוגניים הודגמה בניסוי מעבדה. לאחר מכן נבדקה ההשפעה בקרב 36 תינוקות הסובלים מקוליק ו/או עצירות תפקודית.
לאחר 14 יום נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה הבטיחות והסבילות של מתן פרוביוטיקה לתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי. במחקר נכללו 101 תינוקות בגיל 6-24 חודשים אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו במינון 2 גרם/יום למשך 12 שבועות. התוסף הכיל 20 מיליארד חיידקים מהסוג Lacticaseibacillus paracasei ל-1 גרם אבקה. השְֹפעת התוסף נבדקה באמצעות השינוי במדדים האנתרופומטריים, מאפייני היציאות, תסמינים במערכת העיכול, השפעות שליליות, דפוסי הבכי ומאפייני אורח החיים (כגון שינה ודפוסי משחק). בנוסף בוצעה הערכה נוירו-קוגניטיבית בתחילת ובסיום ההתערבות.
נמצא כי קרא עוד.
תפקוד קוגניטיבי
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק היעילות של פוֹליפנוֹלים לשימור או לשיפור תפקודי הזיכרון במצבים של הזדקנות בריאה או פתולוגית. החוקרים מציינים כי הפרעות בתפקודי הזיכרון קשורות בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה ומוצע כי לרכיבים צמחיים, כגון פוֹליפנוֹלים, עשויה להיות השפעה מיטיבה על הזדקנות המוח.
בסקירה נכללו 66 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם לפחות 20 משתתפים מעל גיל 40 בכל קבוצה. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של פוֹליפנוֹלים מסוגים שונים במינון יומי של 35 עד 1,600 מ"ג במשך 2 שבועות ועד 6.5 שנים. באופן כללי כמחצית מהמחקרים דיווחו על השפעות חיוביות להתערבות בהתייחס למדדי הזיכרון בהשוואה לקבוצת הביקורת, כאשר במחקרים האחרים לא זוהתה השפעה מובהקת. בניתוח כולל של הנתונים נמצא קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך ביפן נבדקה ההשפעה של שמן זרעי פרילה (Perilla frutescens), המהווה מקור לאומגה 3, על התפקוד הגופני והבריאות הנפשית בקרב קשישים בריאים. במחקר נכללו 75 משתתפים בגיל 64-84 אשר חולקו אקראית לנטילת 7 מ"ל/יום שמן פרילה או שמן קנולה למשך 12 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוספי לוטאין וזאקסנטין על התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים המדווחים על הפרעה קלה בביצוע הקוגניטיבי. במחקר נכללו 90 משתתפים בגיל 40 עד 75 אשר חולקו אקראית לנטילת מינון יומי של 10 מ"ג לוטאין + 2 מ"ג זאקסנטין או פלסבו למשך 6 חודשים. החוקרים העריכו את השְֹפעת ההתערבות על התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של משקה חלב מותסס המכיל חיידקים פרוביוטיים על מצב הרוח, סטרס וזיכרון. במחקר נכללו 26 מבוגרים בריאים בגיל 25-45.
כל המשתתפים צרכו משקה חלב מותסס או לא מותסס, כל אחד למשך 4 שבועות עם הפרדה של 2-4 שבועות בין התנאים. מדדי המטרה כללו מטלות של זיכרון מרחבי, הערכה של דיכאון וחרדה, ריכוז קורטיזול בשתן והרכב חיידקי המעי. נמצא כי קרא עוד.
וִיטמין D
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על תפקודי הריאות והמצב החיסוני בקרב מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 1,598 משתתפים שקיבלו תוספי ויטמין D במינונים שונים לתקופה של שבוע עד שנה.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של ויטמין D על הישנות של מיומות ברחם. החוקרים מסבירים כי חסר ויטמין D הוצע כגורם סיכון למיומות ברחם ולכן נבדק האם תיסוף עשוי לתרום למניעת הישנות. במחקר נכללו 99 נשים בנות 38 בממוצע שעברו כריתת מיומות בשנים 2017-2020. ריכוז ויטמין D בתחילת המחקר היה כ-24 ננוגרם/מ"ל. המשתתפות חולקו אקראית לנטילת 1,000 יחב"ל/יום ויטמין D או פלסבו למשך 12 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכו העדויות העוסקות בהשפעה של תוספי ויטמין D על בריאות הפה והחניכיים. בסקירה נכללו שישה מחקרים בהם 419 משתתפים בריאים או משתתפים עם מצבים שונים הקשורים בבריאות הפה (כגון דלקת חניכיים) בטווח הגיל 23-79.
משך ההתערבות נע בין 8 שבועות ל-5 שנים וכלל מתן תוספי ויטמין D במינונים שונים, כאשר בחלק מהמחקרים המשתתפים התבקשו בנוסף לנטילת ויטמין D לבצע שינוי תזונתי, להקפיד על חשיפה מבוקרת לשמש או לשלב עם תוספי סידן. במחקרים אלה הוערכו מגוון תוצאות הקשורות בבריאות הפה, כגון דימום מהחניכיים, מחלות חניכיים ואובדן שיניים.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר קליני מבוקר נבדק האם יש לקבוע את המינון של תוספי ויטמין D בהתאם ל-BMI. במחקר נכללו 230 משתתפים עם חסר ויטמין D (עד 20 ננוגרם/מ"ל) ו-BMI מעל 30. רמת ויטמין D, סידן, זרחן ו-PTH נמדדו בתחילת המחקר ולאחר 3 ו-6 חודשים.
בשלב הראשון כל המשתתפים קיבלו ויטמין D במינון 50,000 יחב"ל לשבוע + סידן במינון 600 או 1,200 מ"ג/יום. לאחר שרמת ויטמין D בדם עברה את הסף של 30 ננוגרם/מ"ל המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות, קבוצה A קיבלה את המינון הסטנדרטי של 2,000 יחב"ל/יום וקבוצה B קיבלה מינון של 125 יחב"ל לכל יחידת BMI.
להלן ריכוז ויטמין D בדם (ננוגרם/מ"ל) בשתי הקבוצות:
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
תוספי תזונה לירידה במשקל
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של הגבלת זמן האכילה לירידה במשקל. הגבלת זמן האכילה הינה שיטה של צום לסירוגין המבוססת על העיקרון של צום לילה ממושך.
במחקר נכללו 139 משתתפים עם שמנות אשר במשך 12 חודשים צרכו דיאטה עם הגבלה קלורית של 1,500-1,800 קלוריות לגבר ו-1,200-1,500 קלוריות לאישה. בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית להגבלת זמן האכילה לשעות 8 עד 16 או להגבלה קלורית בלבד. בסיום תקופת המחקר נמצא כי הירידה הממוצעת במשקל הייתה 8 ק"ג בקבוצת עם ההגבלה על זמן האכילה לעומת 6.3 ק"ג בקבוצת ההגבלה הקלורית בלבד, אולם ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. מגמה דומה נמצאה בהתייחס למדדים אנתרופומטריים נוספים שנבדקו. החוקרים מציינים כי לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהתייחס להשפעות שליליות.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של תכנית תזונתית מותאמת אישית לשיפור התוצאות הבריאותיות בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 100 משתתפים בגיל 18-65 עם BMI בטווח של 27 עד 40.
המשתתפים חולקו אקראית לתכנית תזונתית בהתאמה אישית או לקבוצת דיאטה בריאה סטנדרטית למשך 10 שבועות. שתי הדיאטות היו בעלות ערך קלורי והרכב תזונתי דומה, כאשר כ-60% מהמזון סופק למשתתפים בחינם. בשתי הקבוצות לא ניתנו הנחיות ספציפיות להגבלה קלורית.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה התועלת האפשרית של אומגה 3 בשילוב ירידה במשקל להפחתת הסיכון לסרטן שד. החוקרים מסבירים כי לאומגה 3 השפעה מיטיבה על פעילות האינסולין ועל תהליכי דלקת אשר עשויה להגביר את התועלת של ירידה במשקל על הסיכון להתפתחות סרטן שד. במחקר נכללו 46 נשים בסיכון מוגבר לסרטן שד עם BMI של 28 ומעלה.
כל המשתתפות החלו בדיאטת הרזיה וחולקו אקראית לנטילת 3.25 גרם/יום אומגה 3 או פלסבו למשך 6 חודשים. בקרב המשתתפות שקיבלו אומגה 3 נמצא קרא עוד.
בסקירה מסכמים החוקרים את העדויות הקיימות בהתייחס לשימוש בממתיקים מלאכותיים כאסטרטגיה לירידה במשקל ואת השְֹפעתם על תפיסת הטעם המתוק. החוקרים מסבירים כי צריכה עודפת של סוכר הינה גורם עיקרי לשמנות, כאשר שמנות תורמת לירידה ברגישות לטעם המתוק ולשינויים הורמונליים המשפיעים על התאבון וכתוצאה מכך לעלייה בחשק למתוק.
במסגרת הסקירה מוצגים הסוגים והמאפיינים של ממתיקים מלאכותיים, מפורטים המנגנונים הקשורים בתפיסת הטעם המתוק, ההשפעות ההורמונליות, ההשפעות על התאבון ועל ויסות התנהגות האכילה במוח וכן השינויים בתפיסת הטעם המתוק בעקבות הפחתה קלורית, ניתוח בריאטרי או שינוי בהרכב הגוף.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
