- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
אגוזים | בריאות הכבד | בשר, חלב וסרִטן
השְֹפעת אגוזים על הבריאות:
יותר ויותר מתברר - צריכת אגוזים אינה משמינה,
ואגוזי ברזיל להעלאת ריכוז הסלניום ופעילות נוגדת חמצון.
השְֹפעת צמחי מרפא ורכיבים טבעיים נוספים על הכבד:
ההשפעה של חומצות אמינו מסועפות שרשרת בקרב מטופלים עם שחמת הכבד,
האם יש תמיכה להשפעה של מיצוי ענבים על תפקודי הכבד?
והאם נמצאה תרומה לתיסוף של HMB בחולי שחמת הכבד?
השפעה של צריכת בשר וחלב על התפתחות סרטן:
האם יש קשר בין כמות צריכת בשר והסיכון להתפתחות סרטן?
והאם יש קשר בין כמות צריכת מוצרי חלב והסיכון להתפתחות סרטן?
אגוזים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים ומחקרי עוקבה נבדקה ההשפעה של צריכת אגוזים על המשקל. החוקרים מסבירים כי צריכת אגוזים מומלצת כחלק מתזונה לשמירה על הבריאות הקרדיווסקולרית, אולם ישנו חשש לכך שצריכת אגוזים עלולה להוביל לעלייה במשקל בשל הצפיפות הקלורית הגבוהה שלהם. מטרת הסקירה הינה לבחון את העדויות המחקריות העדכניות תוך התייחסות לכמות ולסוג האגוזים.
להלן פירוט המחקרים שנכללו בסקירה:
ב-90 מהמחקרים נשמר המאזן הקלורי, ב-15 מחקרים המאזן הקלורי היה שלילי וב-8 מחקרים המאזן הקלורי היה חיובי (ב-11 מחקרים לא דווח המאזן הקלורי).
בניתוח כולל של הנתונים ממחקרי העוקבה נמצא כי צריכת אגוזים הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-7% לעודף משקל או שמנות. בניתוח כולל של הנתונים ממחקרים אקראיים מבוקרים צריכת אגוזים לא הייתה מלווה בעלייה במשקל, כאשר צריכת אגוזים גבוהה יותר הייתה קשורה בירידה במשקל ובמסת השומן.
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות באופן ברור על כך שאין בסיס לחשש שצריכת אגוזים עלולה להוביל לעלייה במשקל.
המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים, החוקרים מדווחים קשרים עם מגוון חברות מסחריות בתעשיית המזון.
Nishi SK, Viguiliouk E, Blanco Mejia S, Kendall CWC, Bazinet RP, Hanley AJ, Comelli EM, Salas Salvadó J, Jenkins DJA, Sievenpiper JL. Are fatty nuts a weighty concern? A systematic review and meta-analysis and dose-response meta-regression of prospective cohorts and randomized controlled trials. Obes Rev. 2021 Nov;22(11):e13330. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34494363/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של אגוזי ברזיל על רמת הסלניום, פרופיל השומנים ומדדי דלקת ועקה חמצונית. בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם נכללו משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים (כגון שמנות, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם וקשישים עם הפרעה קוגניטיבית קלה). ב-5 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של אגוזי ברזיל טבעיים (1-6 ליום), בשני מחקרים נבדקה ההשפעה של אגוזי ברזיל מופחתי שומן (13 גרם/יום) ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה של קמח אגוזי ברזיל (13 גרם/יום), משך ההתערבות נע בין 1.5 ל-6 חודשים.
בכל המחקרים לא דווח על השפעות שליליות הקשורות בהתערבות. בניתוח כולל של הנתונים נמצאה עלייה ממוצעת של כ -7 מק"ג/ליטר בריכוז הסלניום בדם וכן עלייה בפעילות נוגדת החמצון, ללא השפעה מובהקת על פרופיל השומנים.
במרבית המחקרים, אכילת אגוזי ברזיל במינון ממוצע של 5-20 גרם סיפקה מינון שווה ערך ל-50-300 מיקרוגרם סלניום ליום (מעל למינון היומי המומלץ אך מתחת לגבול העליון הבטוח לצריכה).
החוקרים מסכמים כי השפעות אלה עשויות לתרום למניעת תחלואה, שכן לסלניום תפקיד חשוב בהפחתת עקה חמצונית, בשיפור הפעילות החיסונית ובהגנה על ה-DNA. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לבחון את התרומה של אגוזי ברזיל לשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית.
Godos J, Giampieri F, Micek A, Battino M, Forbes-Hernández TY, Quiles JL, Paladino N, Falzone L, Grosso G. Effect of Brazil Nuts on Selenium Status, Blood Lipids, and Biomarkers of Oxidative Stress and Inflammation: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials. Antioxidants (Basel). 2022 Feb 16;11(2):403. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35204285/
בריאות הכבד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) על תפקודי הכבד בקרב נשים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). במחקר נכללו 60 נשים בגיל 18-65 עם BMI של 25 ומעלה.
המשתתפות חולקו אקראית לנטילת 1 גרם/יום מיצוי שוש קירח או פלסבו למשך 12 שבועות. בנוסף, כל המשתתפות קיבלו המלצה להקפיד על דיאטת הרזיה מאוזנת ואורח חיים בריא.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של חומצות אמינו מסועפות שרשרת (BCAAs) כטיפול משלים בקרב מטופלים עם שחמת הכבד. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות מבוססות לתועלת של BCAAs לטיפול באנצפלופתיה כבדית, וכן עדויות המצביעות על הפוטנציאל לטיפול בהיבטים נוספים של שחמת הכבד.
בסקירה נכללו 20 מחקרים בהם 1,297 מטופלים בשלבים שונים של המחלה. בכל המחקרים נבדקה ההשפעה של תיסוף BCAAs בהשוואה לדיאטה סטנדרטית (11 מחקרים), קזאין (מחקר אחד), מלטודקסטרין (3 מחקרים), משקה תזונתי (2 מחקרים) או ל-אלבומין (מחקר אחד). התוספים ניתנו במינון שנע בין 5.25 ל-30 גרם/יום ביחסים שונים של חומצות האמינו אולם בכל המחקרים הרכיב העיקרי היה איזולאוצין. משך ההתערבות נע בין 1 ל-169 שבועות, אולם ברוב המחקרים היה מעל 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי לנטילת BCAAs הייתה השפעה מיטיבה על מסת השריר בהשוואה לקבוצת הביקורת, ללא השפעה מובהקת על מסת השומן. עוד נמצא כי ההתערבות הייתה מלווה בעלייה בריכוז האלבומין, בירידה בשיעור הסיבוכים החמורים, ובעלייה ב-BMI. לא נמצאה השפעה מובהקת על שיעור התמותה.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של מיצוי ענבים על תפקודי הכבד. בסקירה נכללו 8 מחקרים בהם 291 משתתפים בריאים או עם הפרעות מטבוליות שונות כגון תסמונת מטבולית, סוכרת סוג 2 או שמנות. בשישה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של מיצוי ענבים / זרעי ענבים במינון 200-400 מ"ג/יום למשך 6 עד 52 שבועות, במחקר אחד ניתן מינון של 92 גרם/יום למשך 3 שבועות ובמחקר אחד ניתן מינון של 60 גרם/יום (שווה ערך ל-2.5 כוסות ענבים טריים) למשך 4 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף HMB (מטבוליט של חומצת האמינו לאוצין) על הרכב הגוף ומצב הכבד בקרב חולי שחמת הכבד. החוקרים מסבירים כי במקרים רבים שחמת הכבד מלווה בתת-תזונה ובסרקופניה, כאשר ל-HMB עשויה להיות תרומה לשיפור מסת וחזק השריר. במחקר נכללו 43 משתתפים אשר חולקו אקראית לצריכת משקה תזונתי עם או בלי 1.5 גרם HMB פעמיים ביום למשך 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד
בשר, חלב וסרְטן
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין צמחונות והסיכון להתפתחות סרטן. במחקר נכללו הנתונים של 472,377 משתתפים מהביו-בנק הבריטי ללא היסטוריה של סרטן בתחילת המחקר. בהתאם לשאלוני תזונה המשתתפים סווגו לארבע קבוצות:
במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 11.4 שנים תועדו 54,961 מקרי סרטן, מהם 5,882 מקרי סרטן קולורקטלי, 7,537 מקרי סרטן שד לאחר גיל המעבר ו-9,501 מקרי סרטן הערמונית.
נמצא כי בהשוואה לאוכלי בשר קרא עוד
במחקר עוקבה שנערך בסין נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב ובין הסיכון להתפתחות סרטן. החוקרים מסבירים כי באוכלוסייה המערבית נמצאו ממצאים סותרים, כך שצריכת מוצרי חלב נמצאה קשורה בסיכון גבוה יותר לסרטן ערמונית אך בסיכון נמוך יותר לסרטן קולורקטלי ולסרטן שד לאחר גיל המעבר. מעבר לכך, האוכלוסייה הסינית שונה הן בשיעורי הסרטן והן בצריכה של מוצרי חלב והממצאים לגבי הקשר ביניהם הינם מוגבלים.
במחקר נכללו כחצי מיליון משתתפים מאזורים שונים בסין, עירוניים וכפריים. צריכת מוצרי חלב הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמולאו בתחילת המחקר ובמעקב הראשון. במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-11 שנה תועדו 29,277 מקרי סרטן. הצריכה הממוצעת של מוצרי חלב הייתה 38 גרם/יום, כאשר כ-20% מהמשתתפים דיווח על צריכה קבועה של מוצרי חלב (לפחות יום אחד בשבוע) והצריכה הממוצעת שלהם הייתה 80 גרם/יום.
באופן כללי קרא עוד
