- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע תזונה ותוספים למחלות לב וכלי דם:
ליקופן לטיפול ביתר לחץ דם,
ממרח צ'ילי קוריאני להורדת לחץ הדם,
כלורלה לשיפור פרופיל השומנים,
ההשפעה של התערבות תזונתית על פעילות ה-HDL,
ומדדים להערכת תזונה המבוססת על הצומח והקשר לבריאות הקרדיווסקולרית.
בהמשך מחקרים על טיפולים לירידה במשקל וסוכרת:
צום לסירוגין לירידה במשקל,
טכניקות התנהגותיות למניעת השמנה,
התרומה של איכות התזונה לירידה במשקל,
פרוביוטיקה לטיפול בטרום-סוכרת,
והרכב חיידקי המעי והסיכון לסוכרת סוג 2.
מחקרים על אסתמה:
הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין אסתמה ואלרגיה בקרב ילדים,
והקשר בין חומצות שומן רב בלתי רוויות לבין התפתחות אסתמה.
עיכוב תהליכי הזדקנות:
צריכה נמוכה של ויטמין D קשורה באובדן מסת השריר בקרב קשישים,
ודפוס התזונה אשר עשוי לתרום לעיכוב תהליכי הזדקנות.
ואסטרטגיות לטיפול באינסומניה:
ויטמין D לשיפור היכולת הקוגניטיבית והשינה בקרב נערות,
ואמבט רגליים עם ג'ינג'ר לשיפור תסמיני אינסומניה.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של ליקופן על לחץ הדם. בסקירה נכללו עשרה מחקרים בהם נכללו משתתפים בריאים, עם יתר לחץ דם או עם תחלואה קרדיווסקולרית אשר קיבלו תוספי ליקופן במינון 5 עד 30 מ"ג/יום למשך ארבעה עד 12 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, נטילת תוספי ליקופן הייתה מלווה בירידה בלחץ הדם הסיסטולי (הפרש ממוצע של 2.63 מ"מ כספית). השפעה משמעותית יותר נצפתה בקרב משתתפים עם לחץ דם סיסטולי מעל 130 מ"מ כספית ובקרב משתתפים עם יתר לחץ דם וכן במחקרים בהם ניתן מינון גבוה מ-15 מ"ג/יום וכאשר משך ההתערבות היה שמונה שבועות לפחות. לא נמצא שינוי מובהק סטטיסטית בלחץ הדם הדיאסטולי, אולם בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצאה ירידה מובהקת בקרב משתתפים עם יתר לחץ דם או רמות גבוהות של לחץ דם דיאסטולי. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על ההשפעה המיטיבה של תוספי ליקופן על לחץ הדם, בעיקר בקרב משתתפים עם רמות לחץ דם גבוֹהות.
Rezaei kelishadi M, Asbaghi O, Nazarian B, et al. Lycopene Supplementation and Blood Pressure: Systematic review and meta-analyses of randomized trials. Journal of Herbal Medicine. 2022;31.
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S2210803321001019
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של פלפל חריף על לחץ הדם. בסקירה נכללו שבעה מחקרים בהם 363 משתתפים בטווח הגיל 20-58, בריאים, עם עודף משקל או עם סוכרת הריון. במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספים שונים, כולל קפסאיצין, קפסינואידים, ממרח צ'ילי מותסס (kochujang), פלפל חריף או קסנטופילים מפלפל, במינון שנע בין 219 מ"ג/יום קפסאיצין ועד 1,000 מ"ג/יום פלפל חריף. משך ההתערבות נע בין 4 ל 12 שבועות
בניתוח כולל של הנתונים נמצאה ירידה מובהקת בלחץ הדם הדיאסטולי (הפרש ממוצע של 1.90 מ"מ כספית), בעיקר במחקרים בהם נעשה שימוש בממרח צ'ילי מותסס. באופן כללי לא נמצאה השפעה מובהקת על לחץ הדם הסיסטולי, עם ירידה מובהקת במחקרים בהם נעשה שימוש בממרח צ'ילי מותסס ובמחקרים גדולים וממושכים יותר. ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של ממרח צ'ילי מותסס (ממרח קוריאני המבוסס על פולי סויה שעברו התססה) לטיפול בהורדת לחץ דם.
Amini MR, Sheikhhossein F, Bazshahi E, Hajiaqaei M, Shafie A, Shahinfar H, Azizi N, Eghbaljoo Gharehgheshlaghi H, Naghshi S, Fathipour RB, Shab-Bidar S. The effects of capsinoids and fermented red pepper paste supplementation on blood pressure: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Clin Nutr. 2021 Apr;40(4):1767-1775.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33129596/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי כלורלה (Chlorella vulgaris) על פרופיל השומנים בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו עשרה מחקרים בהם 539 משתתפים בריאים או עם הפרעות מטבוליות. משך ההתערבות נע בין שלושה לשמונה שבועות וכלל נטילת כלורלה בטווח מינונים של 900 ל-5,000 מ"ג/יום.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של התערבויות הכוללות שינוי בתזונה ובאורח החיים על הפעילות של HDL. החוקרים מסבירים כי ל-HDL מגוון תפקידים, כאשר הפעילות שלו עשויה להסביר טוב יותר את השְֹפעתו כנגד טרשת עורקים מאשר ריכוז ה-HDL בדם. בסקירה נכללו 118 מחקרים בהם 5,645 משתתפים, מרביתם נמשכו בין שבעה ימים לשישה חודשים ורק עשרה מחקרים נמשכו בין שישה ל-12 חודשים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של התערבויות תזונתיות, כגון צריכה של חומצות שומן מסוגים שונים, כולסטרול, נוגדי חמצון, אלכוהול והגבלה קלורית, וכן התערבויות הכוללות פעילות גופנית. החוקרים בחנו תוצאות הקשורות בפעילות של HDL, כגון פינוי הכולסטרול מכלי הדם, פעילות נוגדת חמצון, הגנה על כלי הדם ועוד.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך הוערכו המהימנות והתוקף של מדדים שונים לדפוס תזונה המבוסס על הצומח, ונבדק הקשר בין מדדים אלה והסיכון הקרדיווסקולרי בקרב מבוגרים. החוקרים מסבירים כי ההנחיות התזונתיות של גופים שונים עוברות שינוי ומתמקדות בתזונה מהצומח, אשר נמצאה בעלת תפקיד מרכזי בוויסות רמות השומנים בדם, עקה חמצונית, דלקת, השמנה בטנית והיפרגליקמיה.
במחקר נכללו הנתונים של 12,323 משתתפים בסקר הבריאות הקנדי בשנת 2004 ושל 14,026 משתתפים בשנת 2015.
איכות התזונה מהצומח הוערכה באמצעות המדדים PDI (Plant-based Dietary Index), ERD (EAT-Lancet Reference Diet) ו- DGAI 2020(Dietary Guidelines for Americans Adherence Index). באופן כללי נמצא כי קרא עוד
בסקירה של מחקרים מבוקרים מסוכמות העדויות לגבי ההשפעה הקלינית של דיאטות צום לסירוגין על המשקל ועל גורמי הסיכון למחלות קרדיו-מטבוליות.
במסגרת הסקירה מוצגים הסוגים השונים של דיאטת צום לסירוגין וההשפעות של הדיאטה על המשקל ועל הרכב הגוף, וכן ההשפעות על הצריכה הקלורית ואיכות התזונה. בהמשך מוצגות השפעות הדיאטה על גורמי סיכון מטבוליים, דיון בהיבטים של בטיחות והמלצות יישומיות.
להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה: קרא עוד
במטה-אנליזה הוערכה היעילות של טכניקות התנהגותיות כחלק מהתערבויות למניעת השמנה בקרב מבוגרים בגיל הפוריות. בניתוח נכללו 34 מאמרים, מהם 29 נכללו במטה-אנליזה.
במחקרים אלה זוהו 43 טכניקות שונות לשינוי התנהגותי, מתוך רשימה של 93 טכניקות אפשריות. החוקרים זיהו שתי טכניקות שהיו קשורות באופן מובהק במיתון העלייה במשקל – פידבק על ההתנהגות (Feedback on behaviour) ועלייה הדרגתית בביצוע (Graded tasks). עוד נמצא כי מעקב אחר היעדים ההתנהגותיים (Review behaviour goals) היה קשור בצריכה קלורית נמוכה יותר. לא נמצא קשר מובהק בין טכניקה מסוימת ופעילות גופנית.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של איכות התזונה, מעבר להגבלה קלורית, על מדדים מטבוליים. במחקר נכללו משתתפים בגיל 40-70 עם השמנה בטנית אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות התערבות למשך 12 שבועות:
כל הדיאטות היו דומות בהרכבן התזונתי, כאשר דיאטה עם איכות תזונתית גבוהה הייתה עשירה בשומן חד בלתי רווי ובאומגה 3, בסיבים תזונתיים ובחלבון מהצומח, ורמת פרוקטוז נמוכה יותר. נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות של פרוביוטיקה לשיפור האיזון הגליקמי בקרב משתתפים עם טרום-סוכרת. במחקר נכללו 40 משתתפים עם פגיעה בסבילות לגלוקוז אשר חולקו אקראית לקבלת כמוסה אחת ליום של פרוביוטיקה או פלסבו למשך שמונה שבועות. כל כמוסה של פרוביוטיקה הכילה 4 מיליארד חיידקים מהסוג Lactobacillus plantarum. מדד המטרה העיקרי היה השינוי ברמת הגלוקוז שעתיים לאחר הארוחה, ובנוסף נמדד ההמוגלובין המסוכרר, הרכב חיידקי המעי וריכוז חומצות שומן קצרות שרשרת.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה מייצג לאוכלוסייה בפינלנד נבדק הקשר בין הרכב חיידקי המעי והסיכון לסוכרת סוג 2. במסגרת המחקר נאספו דגימות צואה מ-5,572 משתתפים בשנת 2002 עם מעקב עד לשנת 2017. הקשר בין הרכב חיידקי המעי והסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 בתקופת המעקב נבדק בקבוצה אחת של אוכלוסיית המחקר והממצאים תוקפו בקבוצה שניה של אוכלוסיית המחקר. במהלך תקופת מעקב חציונית של 15.8 שנים תועדו 432 מקרי סוכרת סוג 2.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית הוערך הקשר בין היענות לדיאטה הים-תיכונית ובין אסתמה ואלרגיות בקרב ילדים. בסקירה נכללו 12 מחקרים תצפיתיים בהם 34,972 ילדים בגיל 1-19. בשבעה מהמחקרים נבדק הקשר לאסתמה, בשני מחקרים נבדק הקשר לאלרגיות ובשלושה מחקרים נבדק גם וגם.
בהתייחס לאסתמה, רוב המחקרים הצביעו על קרא עוד
במחקר עוקבה שנערך בשבדיה, נבדק הקשר בין הצריכה והרמה בדם של חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) בילדות ובין אסתמה ותפקודי ריאות עד לתקופת הבגרות המוקדמת.
במחקר נכללו 1,992 משתתפים להם נתוני צריכה תזונתית ו-831 משתתפים עם נתונים של רמות PUFA בדם. במסגרת המחקר חומצות השומן שנבדקו כללו ALA, VLC (סך חומצות השומן ארוכות השרשרת מסוג אומגה 3), ואומגה 6 מסוג חומצה לינולאית (LA) וחומצה ארכידונית (AA). דיווח עצמי של אסתמה נבדק בגיל 8, 16 ו-24 ותפקודי הריאות נמדדו בגיל 24.
נמצא כי הסיכוי להימצאות של אסתמה בגיל 24 היה גבוה פי 1.41 ופי 1.32 בקרב משתתפים עם צריכה גבוהה (מעל הצריכה החציונית) של חומצה לינולאית בגיל 8 ושל חומצה ארכידונית בגיל 16, בהתאמה. בניגוד לכך, סיכוי נמוך יותר לאסתמה בגיל 24 היה קשור בריכוזים גבוהים יותר של ALA, VLC וחומצה ארכידונית בגיל 8 ושל חומצה לינולאית בגיל 16. הממצאים לא היו עקביים בהתייחס לתפקודי הריאות.
החוקרים מסכמים כי בניתוח ארוך טווח נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך ביפן נבדק הקשר בין סך הצריכה של ויטמינים מהתזונה ומתוספים ובין אובדן מסת השריר בקרב קשישים חולי סוכרת סוג 2. החוקרים הגדירו את השינוי במסת שרירי השלד ביחס לנתוני הבסיס, כאשר שינוי גדול מ-1.2% הוגדר כאובדן מסת השריר. במחקר נכללו 197 משתתפים עם סוכרת סוג 2 בני 72 בממוצע עם BMI ממוצע של 23.7. במהלך תקופת מעקב של כ-14 חודשים 47% מהמשתתפים סבלו מאובדן מסת השריר.
נמצא כי קרא עוד
בניתוח חתך נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין הזדקנות ביולוגית בהשוואה לדפוסי תזונה אחרים. ישנן עדויות המראות כי הגיל הביולוגי מנבא טוב את המצב הבריאותי מאשר הגיל הכרונולוגי, כאשר ההפרש בין הגיל הביולוגי והגיל הכרונולוגי מבטא את קצב ההזדקנות הביולוגית. כחלק ממחקר עוקבה, במחקר הנוכחי נכללו 4,510 משתתפים מעל גיל 35. בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לארבע דיאטות: דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH, דיאטה פליאוליתית ודיאטה נורדית.
הגיל הביולוגי חושב באמצעות 36 סמנים שונים בדם, ובהתאם לכך חושבה ההזדקנות הביולוגית. נמצא כי קרא עוד
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D במינון גבוה על היכולת הקוגניטיבית, אינסומניה וישנוניות במהלך היום בקרב נערות. במחקר נכללו 940 נערות בגיל 12-18 אשר קיבלו ויטמין D במינון 50,000 יחב"ל/שבוע למשך תשעה שבועות. בתחילת תקופת ההתערבות 15% מהמשתתפות דיווחו על אינסומניה, 15.6% דיווחו על ישנוניות ו-8% דיווחו על אינסומניה וגם ישנוניות. בסיום תקופת ההתערבות נצפה קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של אמבט רגליים עם מים חמים וג'ינג'ר (Zingiber officinale) לשיפור תסמיני אינסומניה החוקרים מסבירים כי הטמפרטורה בקצוות הגוף מעידה על התרחבות כלי הדם בגפיים, כאשר שמירה על טמפרטורה גבוהה בקצוות ביחס למרכז הגוף נמצאה קשורה במדדי שינה טובים יותר. לפיכך, משוער כי לחימום הרגליים תהיה השפעה מיטיבה, עם תרומה נוספת לג'ינג'ר להגברת זרימת הדם לקצוות ולשיפור תסמיני אינסומניה.
במחקר נכללו 28 משתתפים בני 51 בממוצע הסובלים מתסמיני אינסומניה במשך 11.4 שנים בממוצע. המשתתפים חולקו אקראית לביצוע אמבט רגליים עם מים חמים עם או בלי ג'ינג'ר. המשתתפים התבקשו לבצע את הטיפול עד 20 דקות פעם ביום למשך שבועיים, עם 12 ליטר מים בטמפרטורה של 38-42 מעלות עם או בלי 80 גרם אבקת ג'ינג'ר.
נמצא כי קרא עוד
