- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
השבוע במוקד הסקירה - מחקרים על גיל המעבר:
התערבות תזונתית להקלה על גלי חום,
שמן לבנדר לאינסומניה בקרב נשים לאחר גיל המעבר,
וסקירה מקיפה הבודקת האם יש תמיכה לפעילות נוגדת הדלקת של תוספי איזופלבונים.
נמשיך במחקרים על אומגה 3 ודיכאון:
אומגה 3 למניעה ולטיפול בדיכאון,
ואומגה 3 כטיפול תומך לילדים עם הפרעת דיכאון.
בתחום הקרדיווסקולרי:
האם צום לסירוגין תורם להפחתת לחץ הדם באמצעות השפעה על חיידקי המעי?
הקשר בין תוספי סידן והסיכון הקרדיווסקולרי,
ותה מליסה למטופלים עם הפרעת קצב.
האם תזונה עשירה בפירות עשויה לתרום למניעת סוכרת?
מה הקשר בין צריכת דגים והסיכון לסוכרת סוג 2?
והפוטנציאל של תוספי שום לשיפור רמת האדיפונקטין.
והאם יש תמיכה מחקרית למתן ויטמין C במינון גבוה לחולי סרטן?
לסיכום השבוע,
משהו נעים לאוזן - טיפול במוסיקה לילדים חולי סרטן,
משהו מרדים - זעפרן לשיפור איכות השינה,
ומשהו מעורר - הקשר בין צריכה מתונה של קפה והסיכון לתמותה.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של התערבות תזונתית להקלה על גלי חום בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו 38 נשים אשר דיווחו על לפחות שני גלי חום ביום וחולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפות בקבוצת ההתערבות התבקשו לצרוך דיאטה טבעונית דלת שומן הכוללת חצי כוס/יום (86 גרם) של פולי סויה מבושלים למשך 12 שבועות, ללא שינוי תזונתי בקבוצת הביקורת.
להלן סיכום הממצאים:
תדירות גלי החום ירדה ב-79% בקבוצת ההתערבות לעומת 49% בקבוצת הביקורת. הירידה בתדירות הייתה גדולה יותר עבור גלי חום בחומרה בינונית-גבוהה, כאשר 59% מהנשים בקבוצת ההתערבות דיווחו על היעלמות מלאה של גלי חום בחומרה בינונית-גבוהה עד לסוף תקופת המחקר, ללא שינוי מובהק בקבוצת הביקורת.
במדד להערכת תסמיני גיל המעבר נצפה שיפור מובהק בתחומים של תסמינים ואזומוטוריים, פסיכולוגיים, גופניים ומיניים בקבוצת ההתערבות בלבד.
מסקנת החוקרים היא שדיאטה טבעונית דלת שומן בשילוב צריכת פולי סויה הייתה מלווה בשיפור בתדירות ובחומרת תסמיני גיל המעבר.
המחקר נערך ומומן על ידי הארגון Physicians Committee for Responsible Medicine, שהינו ארגון ללא כוונת רווח המעודד תזונה צמחונית.
Barnard ND, Kahleova H, Holtz DN, Del Aguila F, Neola M, Crosby LM, Holubkov R. The Women's Study for the Alleviation of Vasomotor Symptoms (WAVS): a randomized, controlled trial of a plant-based diet and whole soybeans for postmenopausal women. Menopause. 2021 Jul 12.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34260478/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של שמן אתרי לבנדר בקרב נשים לאחר גיל המעבר הסובלות מאינסומניה. במחקר נכללו 35 נשים בגילאי 48-65 עם אבחנה קלינית של אינסומניה אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך 29 יום. כל המשתתפות קיבלו הדרכה בנושא היגיינת שינה, ובנוסף התבקשו להריח לפני השינה שמן לבנדר או שמן פלסבו (חמניות), ולאחר מכן לשפוך את השמן על צמר גפן ולהניח ליד הכרית במשך הלילה. כל בקבוקון לשימוש יומי הכיל 2 מ"ל שמן חמניות, ובקבוצת ההתערבות בלבד גם 0.12 מ"ל שמן לבנדר (כ-3 טיפות).
איכות השינה הייתה מדד המטרה העיקרי (נמדד באמצעות השאלון PSQI), ובנוסף בוצעה בדיקה אובייקטיבית של איכות השינה (פוליסומנוגרפיה), ונמדדו חומרת האינסומניה, תסמיני דיכאון וחרדה ותסמיני גיל המעבר. בשתי הקבוצות חל שיפור באיכות השינה, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. עם זאת, בהשוואה לנתוני הבסיס, בקבוצת ההתערבות נצפה שיפור מובהק במשך הזמן להירדמות, תסמיני דיכאון, גלי חום ותסמיני גיל המעבר וכן נמצא שיפור ביעילות השינה בהתאם לפוליסומנוגרפיה.
החוקרים מסכמים כי שיפור היגיינת השינה ומעקב תרמו לשיפור איכות השינה בקרב נשים לאחר גיל המעבר, כאשר לשמן לבנדר הייתה תרומה לשיפור דפוס השינה הכללי, איכות ויעילות השינה.
המחקר מומן על יד מענקי מחקר בלתי תלויים.
Dos Reis Lucena L, Dos Santos-Junior JG, Tufik S, Hachul H. Lavender essential oil on postmenopausal women with insomnia: Double-blind randomized trial. Complement Ther Med. 2021 Jun;59:102726.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33905827/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של רכיבי סויה על המדד הדלקתי CRP, בקרב נשים לאחר גיל המעבר. החוקרים מסבירים כי בדומה לאסטרוגן, לאיזופלבונים המצויים בסויה עשויה להיות השפעה מטיבה, כולל השפעה נוגדת דלקת. בנוסף, לחלבון הסויה נמצאה השפעה מיטיבה על לחץ הדם והכולסטרול.
בסקירה נכללו 23 מחקרים בהם 1,407 משתתפות בריאות או עם מגוון מצבים בריאותיים. המשתתפות נטלו תוספי איזופלבונים בלבד או בשילוב חלבון סויה במינון 10 עד 160 מ"ג/יום למשך 4 עד 96 שבועות, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו, חלבון שאינו סויה או ללא כל התערבות.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Hariri M, Ghasemi A, Baradaran HR, Mollanoroozy E, Gholami A. Beneficial effect of soy isoflavones and soy isoflavones plus soy protein on serum concentration of C-reactive protein among postmenopausal women: An updated systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2021 Jun;59:102715.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי אומגה 3 למניעה ולטיפול בהפרעות דיכאון.
בסקירה נכללו 25 מחקרים בהם 7,682 משתתפים, מהם ב-20 מחקרים נכללו רק משתתפים שסבלו מתסמיני דיכאון. המשתתפים קיבלו תוספים המכילים EPA ו/או DHA, לבד או בשילוב טיפולים נוספים (טיפול תרופתי, הדרכה, תכנית להפחתת סטרס, או תכנית התערבות רב תחומית) במינון של 600 עד 3,600 מ"ג ליום למשך 3 עד 160 שבועות.
בניתוח כולל של קרא עוד.
Wolters M, von der Haar A, Baalmann AK, Wellbrock M, Heise TL, Rach S. Effects of n-3 Polyunsaturated Fatty Acid Supplementation in the Prevention and Treatment of Depressive Disorders-A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2021 Mar 25;13(4):1070.
בשני מאמרים מציגים החוקרים את התוצאות ממחקר אקראי מבוקר העוסק בהשפעה של תוסף אומגה 3 בקרב ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעת דיכאון. החוקרים מציינים, כי ידוע שמבוגרים עם הפרעת דיכאון מאופיינים ברמות נמוכות של אומגה 3, ונטילת תוספים מהווה אסטרטגיה מבטיחה כטיפול תומך להקלה על התסמינים, אולם הממצאים בהתייחס לילדים הינם מוגבלים.
במחקר נכללו 60 ילדים בגילאי 7-18 המאובחנים עם הפרעת דיכאון או הפרעה משולבת של דיכאון וחרדה. בנוסף לטיפול הרפואי הסטנדרטי, המשתתפים חולקו אקראית לקבלת 20 מ"ל שמן דגים עשיר באומגה 3 (1,000 מ"ג EPA ו-750 מ"ג DHA) או שמן חמניות עשיר באומגה 6 (2,467 מ"ג חומצה לינולאית) למשך 12 שבועות.
נמצא כיקרא עוד.
במאמר נוסף מציגים החוקרים ניתוח משני למחקר בו נבדקה השְפעת ההתערבות על רמת הטרומבוקסן (רכיב המעורב בתהליך קרישת הדם ומיוצר מחומצה ארכידונית), גורם נוירוטרופי מוחי (BDNF), ורמות הומוציסטאין וויטמין D. מנתוני הבסיס עולה, כי משתתפים עם הפרעת דיכאון היו מאופיינים ברמות גבוהות של טרומבוקסן וברמות נמוכות של ויטמין D בהשוואה לקבוצת השוואה של ילדים בריאים. רמה גבוהה יותר של דיכאון ושל יחס אומגה 6 לאומגה 3 הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של טרומבוקסן וברמה נמוכה יותר של BDNF.
בסיום ההתערבות נמצא כי בהשוואה לנטילת אומגה 6, נטילת אומגה 3 הייתה מלווה בירידה ברמת הטרומבוקסן ועלייה ברמת BDNF. לא נמצאו שינויים ברמת ההומוציסטאין או ויטמין D.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Trebatická J, Hradečná Z, Surovcová A, Katrenčíková B, Gushina I, Waczulíková I, Sušienková K, Garaiova I, Šuba J, Ďuračková Z. Omega-3 fatty-acids modulate symptoms of depressive disorder, serum levels of omega-3 fatty acids and omega-6/omega-3 ratio in children. A randomized, double-blind and controlled trial. Psychiatry Res. 2020 May;287:112911.
Paduchová Z, Katrenčíková B, Vaváková M, Laubertová L, Nagyová Z, Garaiova I, Ďuračková Z, Trebatická J. The Effect of Omega-3 Fatty Acids on Thromboxane, Brain-Derived Neurotrophic Factor, Homocysteine, and Vitamin D in Depressive Children and Adolescents: Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2021 Mar 27;13(4):1095.
במחקר שנערך בקרב חולדות, בוחנים החוקרים את היעילות של צום לסירוגין להפחתת לחץ הדם באמצעות השפעה על חיידקי המעי.
ברקע למחקר, ממצאים שהראו כי דיסביוזיס עלול להוות גורם להתפתחות יתר לחץ דם. במסגרת המחקר נמצא, כי צום לסירוגין (יום כן יום לא) הוביל לשינוי מובהק בהרכב חיידקי המעי ולמניעת התפתחות יתר לחץ דם, במודל של חולדות בסיכון מוגבר. באמצעות שימוש בחולדות עם סביבת חיידקים סטרילית החוקרים מראים כי קרא עוד.
Shi H, Zhang B, Abo-Hamzy T, Nelson JW, Ambati CSR, Petrosino JF, Bryan RM Jr, Durgan DJ. Restructuring the Gut Microbiota by Intermittent Fasting Lowers Blood Pressure. Circ Res. 2021 Apr 30;128(9):1240-1254.
במטה-אנליזה של מחקרים קליניים נחקר הקשר בין השימוש בתוספי סידן והסיכון הקרדיווסקולרי. בניתוח נכללו 13 מחקרים כפולי-סמיות מבוקרי פלסבו בהם 28,935 משתתפים, 93% מהם נשים, מרביתן לאחר גיל המעבר. במחקר אחד נכללו גברים בלבד ושני מחקרים נערכו בקרב מטופלים עם סרטן קולורקטלי. במחקרים אלה ניתנו תוספי סידן במינון 500 עד 2,000 מ"ג למשך שנה אחת עד שבע שנים.
בניתוח כולל נמצא כי נטילת תוספי סידן הייתה מלווה בסיכון קרדיווסקולרי גבוה ב-15% ובסיכון גבוה ב-16% למחלת לב כלילית, בעיקר בנשים בריאות לאחר גיל המעבר. בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא סיכון מוגבר עבור צריכה תזונתית של סידן במינון 700-1,000 גרם/יום ועבור נטילת תוספים במינון 1,000 מ"ג/יום. לא נמצא קשר מובהק לסיכון מחלות צרברו־וסקולריות.
החוקרים מסכמים, כי קרא עוד.
החוקרים מדווחים על העדר מימון למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים.
Myung SK, Kim HB, Lee YJ, Choi YJ, Oh SW. Calcium Supplements and Risk of Cardiovascular Disease: A Meta-Analysis of Clinical Trials. Nutrients. 2021 Jan 26;13(2):368.
במחקר אקראי פתוח נבדקה ההשפעה של שתיית תה מליסה (Melissa officinalis) בקרב מטופלים עם פעימות חדריות מוקדמות (PVC - Premature ventricular contraction), הפרעת קצב שכיחה אשר עלולה להוות גורם סיכון קרדיווסקולרי, בעיקר בשילוב גורמי סיכון נוספים.
במחקר נכללו 60 מטופלים בני 47 בממוצע עם אבחנה של PVC במצב קל, שאינם נוטלים תרופות (הרגעה, חוסמי-בטא, קצב לב) או תוספי תזונה אחרים.
המטופלים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. שתי הקבוצות התבקשו לבצע שינויים בהרגלי החיים, כולל העלאת רמת הפעילות הגופנית ושיפור הרגלי השינה. בנוסף, המשתתפים בקבוצת ההתערבות בלבד התבקשו לשתות תה מליסה (2 גרם עלים ב-250 מ"ל מים) פעמיים ביום למשך 12 שבועות. בסוף תקופת ההתערבות נמצא כי: קרא עוד.
Kheirkhah J, Ghorbani Z, Salari A, Mahdavi-Roshan M, Gholipour M, Vakilpour A, Parvinroo S. Melissa officinalis tea favourably affects the frequency of premature ventricular beats and cardiometabolic profile among patients with premature ventricular contraction: A randomised open-label controlled trial. Int J Clin Pract. 2021 Oct;75(10):e14644.
במחקר עוקבה שנערך באוסטרליה נבדק הקשר בין צריכת פירות בתזונה, ובין מדדים גליקמיים והסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. במחקר נכללו הנתונים של 7,675 משתתפים בני 54 בממוצע, אשר מילאו שאלוני תזונה בתחילת המחקר. צריכת הפירות החציונית הייתה 162 גרם/יום, כאשר המשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (רבעון 1) צרכו 62 גרם/יום לעומת 122, 230 ו-372 גרם/יום ברבעונים 2, 3 ו-4, בהתאמה (פירות שלמים מסוגים שונים ללא מיצי פרי).
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Bondonno NP, Davey RJ, Murray K, Radavelli-Bagatini S, Bondonno CP, Blekkenhorst LC, Sim M, Magliano DJ, Daly RM, Shaw JE, Lewis JR, Hodgson JM. Associations between fruit intake and risk of diabetes in the AusDiab cohort. J Clin Endocrinol Metab. 2021 Jun 2:dgaB335.
בניתוח של מחקרי עוקבה מאזורים גיאוגרפיים שונים נבדק הקשר בין צריכת דגים והסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים כי הממצאים אינם עקביים, כאשר ההבדלים עשויים לנבוע מהבדלים גיאוגרפיים.
הניתוח הנוכחי מבוסס על נתונים מ-28 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים שנערכו באמריקה (שישה מחקרים), אירופה (15 מחקרים), אסיה-פסיפיק (שישה מחקרים) והמזרח התיכון (מחקר אחד). במחקרים אלה נכללו 956,122 משתתפים, מהם 48,084 מקרים של סוכרת סוג 2.
נמצא כי קרא עוד.
Pastorino S, Bishop T, Sharp SJ, Pearce M. Heterogeneity of Associations between Total and Types of Fish Intake and the Incidence of Type 2 Diabetes: Federated Meta-Analysis of 28 Prospective Studies Including 956,122 Participants. Nutrients. 2021 Apr 7;13(4):1223.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי שום על רמת האדיפונקטין והלפטין בדם. אדיפונקטין הינו הורמון המופרש מרקמת השומן שנמצא בעל השפעה מיטיבה, כולל השפעה נוגדת דלקת, נוגדת חמצון, נוגדת טרשת עורקים, נוגדת קרישה ונוגדת סוכרת, כאשר רמה גבוהה שלו בדם נמצאה קשורה בסיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית, תסמונת מטבולית וסוכרת. לפטין הינו הורמון המעורב בוויסות הרעב והשובע, כאשר מצב של השמנה נמצא קשור ברמת לפטין גבוהה.
בסקירה נכללו חמישה מחקרים בהם 209 משתתפים בגילאי 20 עד 49 הסובלים מהתסמונת המטבולית, עודף משקל או שמנות, או משתתפים בריאים. משך ההתערבות נע בין חמישה ל-12 שבועות, וטווח המינון של תוספי השום נע בין 0.25 ל-3.6 גרם/יום.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Shekarchizadeh-Esfahani P, Hassani B, Roshanravan N, Sorraya N. Systematic review and meta-analysis of randomised, controlled trials on the effects of garlic supplementation on serum adiponectin and leptin levels. Int J Clin Pract. 2021 Oct;75(10):e14200.
בסקירה הוערכה התמיכה המחקרית לפרקטיקה השכיחה של מתן תוך-ורידי של ויטמין C במינון גבוה לחולי סרטן, במטרה להגביר את ההשפעה נוגדת הסרטן ולהפחית את ההשפעות השליליות של הכימותרפיה.
במסגרת הסקירה החוקרים מפרטים את הממצאים ההיסטוריים בהתייחס לפעילות נוגדת הסרטן של ויטמין C, דנים בהבדלים בין שימוש תוך-ורידי לעומת נטילה פומית, מתארים את המאפיינים הביולוגיים של ויטמין C, ואת רמות ויטמין C שנמצאו בקרב חולי סרטן סופניים. בהמשך הם דנים בפוטנציאל הטיפולי של ויטמין C תוך התייחסות לפעילות נוגדת הסרטן, לשיפור יעילות הכימותרפיה, הפחתת ההשפעות השליליות של הטיפול, שיפור איכות החיים, הקלה על תחושת העייפות והכאב, וכן דנים בהיבטים של בטיחות.
מהסקירה עולה כי: קרא עוד.
Zasowska-Nowak A, Nowak PJ, Ciałkowska-Rysz A. High-Dose Vitamin C in Advanced-Stage Cancer Patients. Nutrients. 2021 Feb 26;13(3):735.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של טיפול במוסיקה על היבטים פסיכולוגיים וגופניים ועל איכות החיים בקרב ילדים חולי סרטן. החוקרים מסבירים כי טיפולים שונים לא-פרמקולוגיים הוערכו בהתייחס להקלה על כאב על רקע מחלת הסרטן, כגון שיטות של נשימה והרפיה, וכן מוסיקה כאסטרטגיה להקלה על כאב וחרדה.
בסקירה נכללו 11 מחקרים קליניים בהם השתתפו 429 ילדים עד גיל 18. במחקרים אלה נעשה שימוש בהתערבות אקטיבית (כגון שירה או נגינה) או פסיבית (הקשבה למוסיקה מסוגים שונים), כל מפגש נמשך כחצי שעה בממוצע, ותדירות המפגשים נעה בין מפגש חד פעמי לבין שני מפגשים ביום למשך חודש.
למרות הטרוגניות גדולה בין המחקרים, באופן כללי קרא עוד.
da Silva Santa IN, Schveitzer MC, Dos Santos MLBM, Ghelman R, Filho VO. MUSIC INTERVENTIONS IN PEDIATRIC ONCOLOGY: Systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2021 Jun;59:102725.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף זעפרן (Crocus sativus) על איכות השינה. במחקר נכללו 66 משתתפים בגילאי 25-70 שדיווחו על הפרעות שינה ברמה קלה עד בינונית.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת כמוסת זעפרן (®Saffr’activ) או פלסבו פעם ביום בשעות הערב למשך שישה שבועות. איכות השינה הוערכה באופן אובייקטיבי באמצעות אקטיגרפיה, ובנוסף איכות השינה ואיכות החיים נמדדה באופן סובייקטיבי באמצעות שאלונים.
נמצא כי קרא עוד.
Pachikian BD, Copine S, Suchareau M, Deldicque L. Effects of Saffron Extract on Sleep Quality: A Randomized Double-Blind Controlled Clinical Trial. Nutrients. 2021 Apr 27;13(5):1473.
במחקר עוקבה שנערך בספרד נבדק הקשר בין צריכת קפה ובין הסיכון לתמותה, תוך התייחסות לכמות ולסוג הקפה. במחקר נכללו הנתונים של 1,567 משתתפים מעל גיל 20 אחריהם נערך מעקב במשך 18 שנה.
באמצעות שאלוני תזונה הוערכה סך הצריכה של קפה ושל קפה עם קפאין או נטול קפאין. במהלך תקופת המעקב 317 מהמשתתפים נפטרו, 115 על רקע תחלואה קרדיווסקולרית ו-82 על רקע סרטן.
נמצא כי קרא עוד.
Torres-Collado L, Compañ-Gabucio LM, González-Palacios S, Notario-Barandiaran L, Oncina-Cánovas A, Vioque J, García-de la Hera M. Coffee Consumption and All-Cause, Cardiovascular, and Cancer Mortality in an Adult Mediterranean Population. Nutrients. 2021 Apr 9;13(4):1241.
