- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח הסקירה מחקרים בתחום המטבולי:
רכיבים טבעיים לטיפול בתסמונת המטבולית,
ההשפעה של פטל אדום על הבריאות החיסונית-מטבולית,
הפוטנציאל של קערורית סינית למניעה ולטיפול בתסמונת המטבולית,
וההשפעה של חלב על תחלואה קרדיו-מטבולית.
נמשיך עם מחקרים על הקשר בין תזונה והסיכון לתמותה:
הקשר בין צריכת חלבון מהחי או מהצומח והסיכון לתמותה,
והקשר בין איכות הפחמימות בתזונה והסיכון לתמותה.
ועל הקשר בין תזונה למחלות מעי:
התרומה של פסיליום למטופלים עם תסמונת המעי הרגיש,
הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד והסיכון למחלות מעי דלקתיות,
ודפוס התזונה, חיידקי המעי ותהליכי דלקת.
בתחום הקוגניטיבי:
חומצה אולאית להגנה מפני הידרדרות קוגניטבית,
וכולין, לוטאין וזאקסנטין לשיפור הגמישות הקוגניטיבית.
מחקרים על תוספים וצמחים:
תוסף כורכום להקלה על דלקת מפרקים ניוונית,
ותוסף פרוביוטיקה לשיפור התגובה החיסונית.
כמו כן,
מחקר על הבדלים מגדריים בקשר בין הרכב הגוף והסיכון הקרדיווסקולרי,
ומחקר נוסף הבודק מהי רמת הצריכה המומלצת של לאוצין לקשישים,
ונסכם במחקר על השְפעת פרופיל השומנים על הסיכון לגאוט.
בסקירה מציגים החוקרים את התרומה של רכיבים טבעיים למניעה ולטיפול במאפייני התסמונת המטבולית. במסגרת הסקירה, מוצגים ממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס להשפעה המיטיבה והמסלולים הביולוגיים של מגוון רכיבים טבעיים.
להלן הרכיבים הטבעיים שנמצאו יעילים בהקשר למאפיינים השונים של התסמונת המטבולית:
משקל והרכב הגוף: תה ירוק, קפה, אגוזים, כורכומין, קוורצטין.
שינויים מטבוליים: כורכומין, קינמון, קקאו, קפה, תה, פירות יער, ברגמוט, שום, בצל, רזברטרול, אלוורה, סויה, אגוזים.
תפקוד כלי הדם: שום, קינמון, זיתים ושמן זית, ג'ינג'ר, קקאו, רזברטרול.
פרופיל השומנים: רזברטרול, קקאו, שמרי אורז אדום, פירות יער, סויה.
דלקת ועקה חמצונית: שמן זית (הידרוקסיטירוזול ואוליאוקנתל), קוורצטין, רזברטרול, שום.
בנוסף, מוצגים ממצאים לגבי ההשפעה של רכיבים טבעיים, ובעיקר פוליפנוֹלים, על הרכב ותפקוד אוכלוסיית חיידקי המעי ותפקידה במניעת תחלואה מטבולית.
החוקרים מסכמים, כי ישנן עדויות ברורות לגבי התפקיד של רכיבים טבעיים בניהול הקליני של התסמונת המטבולית והסיבוכים הנלווים לה, כך שצריכה קבועה של מזונות פונקציונאליים עשויה להוות אסטרטגיה יעילה למניעה או כטיפול משלים.
Noce A, Di Lauro M, Di Daniele F, Pietroboni Zaitseva A, Marrone G, Borboni P, Di Daniele N. Natural Bioactive Compounds Useful in Clinical Management of Metabolic Syndrome. Nutrients. 2021 Feb 16;13(2):630.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33669163/
במחקר אקראי מבוקר שנערך בקנדה, נבדקה ההשפעה של צריכת פטל אדום על הבריאות החיסונית-מטבולית, בקרב משתתפים בסיכון לתסמונת המטבולית. במחקר נכללו 59 משתתפים עם עודף משקל או שמנות, ועם רמות גבוהות של אינסולין או טריגליצרידים. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת 280 גרם/יום פטל אדום קפוא, או לקבוצת הביקורת שהמשיכה בדיאטה הרגילה, למשך שמונה שבועות.
להלן סיכום הממצאים:
להתערבות לא הייתה השפעה מובהקת על רמת האינסולין, הגלוקוז ומדדי הדלקת או על לחץ הדם.
בעקבות ההתערבות נצפה שינוי מובהק בביטוי הגנטי ובמסלולים תפקודיים המעורבים בוויסות הפגיעה בתאים, בפעילות החיסונית, בתקשורת של חלבונים ובייצור ציטוקינים דלקתיים.
כמו כן נצפה שינוי במטבוליטים הקשורים בפעילות המטבולית ובלחץ הדם.
החוקרים מסכמים כי אומנם לא נמצאה השפעה מטבולית משמעותית לתוסף, אולם תוצאות המחקר מדגישות את פוטנציאל ההשפעה של פטל אדום על מסלולים חיסוניים-מטבוליים.
המחקר מומן על ידי ה-WA Red Raspberry Commission, החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Franck M, de Toro-Martín J, Garneau V, Guay V, Kearney M, Pilon G, Roy D, Couture P, Couillard C, Marette A, Vohl MC. Effects of Daily Raspberry Consumption on Immune-Metabolic Health in Subjects at Risk of Metabolic Syndrome: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2020 Dec 17;12(12):3858.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33348685/
בסקירה מפורטות העדויות לגבי ההשפעה של קערורית סינית (Scutellaria baicalensis) ורכיביה הפעילים על מאפייני התסמונת המטבולית.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, בהתייחס למנגנוני הפעולה ולהשפעה נוגדת סוכרת, נוגדת יתר שומנים בדם, נוגדת שמנות, נוגדת טרשת עורקים ונוגדת יתר לחץ דם. באופן כללי עולה מהסקירה כי קרא עוד.
Baradaran Rahimi V, Askari VR, Hosseinzadeh H. Promising influences of Scutellaria baicalensis and its two active constituents, baicalin, and baicalein, against metabolic syndrome: A review. Phytother Res. 2021 Jul;35(7):3558-3574.
בניתוח בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית, נבדק הקשר בין צריכת חלב ובין תחלואה קרדיו-מטבולית. רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים תצפיתיים. בניתוח זה החוקרים התבססו על נתונים משלושה מחקרים גדולים מבוססי אוכלוסייה, שנערכו בבריטניה בהם סה"כ 417,236 משתתפים.
באופן כללי, נמצא כי משתתפים עם וריאציה גנטית שקשורה לצריכת חלב גבוהה יותר, היו בעלי BMI גבוה יותר ורמה גבוהה יותר של שומן בגוף, אך היו להם רמות נמוכות יותר של כולסטרול. בנוסף, משתתפים אלה היו בסיכון נמוך באופן מובהק למחלות לב כליליות.
החוקרים מסכמים, כי קרא עוד.
Vimaleswaran KS, Zhou A, Cavadino A, Hyppönen E. Evidence for a causal association between milk intake and cardiometabolic disease outcomes using a two-sample Mendelian Randomization analysis in up to 1,904,220 individuals. Int J Obes (Lond). 2021 Aug;45(8):1751-1762.
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת חלבון ממקורות שונים ובין הסיכון לתמותה, בקרב נשים לאחר גיל המעבר. ההנחיות התזונתיות מתמקדות בכמות החלבון, אולם החוקרים טוענים כי הנחיות אלה הינן פשטניות, ולא מספיקות שכן אינן כוללות התייחסות למקור החלבון. במחקר נכללו הנתונים של 102,521 נשים, שגויסו למחקר בין השנים 1993-1998, עם מעקב עד לשנת 2017. במהלך תקופת המעקב תועדו 25,976 מקרי תמותה.
להלן הממצאים העיקריים בהשוואה בין הצריכה הגבוהה לעומת הנמוכה ביותר:קרא עוד.
Sun Y, Liu B, Snetselaar LG, Wallace RB, Shadyab AH, Kroenke CH, Haring B, Howard BV, Shikany JM, Valdiviezo C, Bao W. Association of Major Dietary Protein Sources With All-Cause and Cause-Specific Mortality: Prospective Cohort Study. J Am Heart Assoc. 2021 Feb;10(5):e015553.
כחלק ממחקר עוקבה שנערך בספרד, נבדק לראשונה הקשר בין איכות אבות המזון בתזונה ובין הסיכון לתמותה מכל גורם. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון של איכות אבות המזון בהתאם לשלושה קריטריונים:
מדד איכות הפחמימות (CQI), המחושב בהתאם לאינדקס הגליקמי, סך צריכת הסיבים ליום, יחס הפחמימות המוצקות ביחס לסך הפחמימות, ויחס הפחמימות מדגנים מלאים ביחס לפחמימות מכל סוגי הדגנים.
מדד איכות השומנים (FQI), שהינו היחס בין השומנים הבלתי רווים (MUFA + PUFA) לסך השומנים.
מדד הרכב ומקור החלבונים (HPPQI), שהינו היחס בין סך צריכת החלבון ממקורות ימיים, עוף, קטניות ואגוזים לצריכת חלבון מבשר אדום ומעובד וגבינות.
במחקר נכללו 19,083 משתתפים בני 38 בממוצע, כאשר במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-12 שנה תועדו 440 מקרי תמותה.
באופן כללי לא קרא עוד.
Santiago S, Zazpe I, Fernandez-Lazaro CI, de la O V, Bes-Rastrollo M, Martínez-González MÁ. Macronutrient Quality and All-Cause Mortality in the SUN Cohort. Nutrients. 2021 Mar 17;13(3):972.
במחקר אקראי מוצלב, נבדקה היעילות של הוספת פסיליום לאינולין לצמצום היווצרות גזים במעי, בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש. החוקרים מסבירים, כי סיבים תזונתיים המכילים אינולין, להם השפעה בריאותית מיטיבה, עלולים להגביר תסמינים במערכת העיכול בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש, ולפיכך להגביל את צריכתם.
במחקר נכללו 19 מטופלים אשר צרכו משקה של 500 מ"ל תחת ארבעת תנאי המחקר: עם 20 גרם אינולין, עם 20 גרם פסיליום, עם 20 גרם אינולין + 20 גרם פסיליום, או פלסבו. ריכוז המימן בנשימה נבדק במהלך שש שעות לאחר הצריכה באמצעות MRI ובנוסף נלקחו דגימות צואה מתת-מדגם של המטופלים. מדד המטרה העיקרי היה היווצרות גזים במעי שנמדדו באמצעות MRI.
נמצא כי קרא עוד.
Gunn D, Abbas Z, Harris HC, Major G, Hoad C, Gowland P, Marciani L, Gill SK, Warren FJ, Rossi M, Remes-Troche JM, Whelan K, Spiller RC. Psyllium reduces inulin-induced colonic gas production in IBS: MRI and in vitro fermentation studies. Gut. 2021 Aug 5:gutjnl-2021-324784.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי רב-לאומי, הוערך הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון למחלת מעי דלקתית (IBD). במחקר נכללו הנתונים של 116,087 מבוגרים בגילאי 35-70 מ-21 מדינות בעלות מאפיינים מגוונים, אחריהם נערך מעקב פעם בשלוש שנים לפחות. במהלך תקופת מעקב חציונית של 9.7 שנים 467 משתתפים אובחנו עם IBD (90 מקרי קרוהן ו-377 מקרי קוליטיס).
נמצא, כי קרא עוד.
Narula N, Wong ECL, Dehghan M, et al. Association of ultra-processed food intake with risk of inflammatory bowel disease: prospective cohort study. BMJ. 2021 Jul 14;374:n1554.
במחקר תצפיתי נבדק כיצד דפוס התזונה משפיע על חיידקי המעי ועל מעורבותם בהיווצרות תהליכי דלקת במעי. החוקרים מסבירים, כי המיקרוביום משפיע ישירות על מאזן התגובה הפרו-דלקתית והאנטי-דלקתית במעי, ולכן נשאלת השאלה האם ניתן באמצעות דפוס התזונה לעודד סביבת מעי התורמת לצמצום תהליכי הדלקת. בהתבסס על הנתונים של 1,425 משתתפים עם קרוהן, קוליטיס, תסמונת המעי הרגיש או משתתפים בריאים, נבדק הקשר בין 173 גורמים תזונתיים ומאפייני המיקרוביום.
נמצאו קרא עוד.
Bolte LA, Vich Vila A, Imhann F, Collij V, Gacesa R, Peters V, Wijmenga C, Kurilshikov A, Campmans-Kuijpers MJE, Fu J, Dijkstra G, Zhernakova A, Weersma RK. Long-term dietary patterns are associated with pro-inflammatory and anti-inflammatory features of the gut microbiome. Gut. 2021 Jul;70(7):1287-1298.
במחקר תצפיתי שנערך ביפן, נבדקה התרומה של צריכת רכיבים תזונתיים לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים. במחקר נכללו 154 משתתפים בגילאי 60-84, כאשר התפקוד הקוגניטיבי הוערך באמצעות שני מבדקים פסיכומטריים, והצריכה של רכיבים תזונתיים חושבה בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים.
בהתייחס לצריכה של אבות המזון, זוהה קשר קרא עוד.
Sakurai K, Shen C, Shiraishi I, Inamura N, Hisatsune T. Consumption of Oleic Acid on the Preservation of Cognitive Functions in Japanese Elderly Individuals. Nutrients. 2021 Jan 20;13(2):284.
במחקר תצפיתי, נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של כולין, לוטאין וזאקסנטין ובין התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים בגיל הביניים, עם עודף משקל או שמנות. הצריכה התזונתית של לוטאין וזאקסנטין מקורה בירקות ופירות, וכולין מצוי בעיקר בדגים, עוף וחלמון ביצה.
במחקר נכללו 80 משתתפים אשר מילאו יומן תזונה של שבעה ימים, ביצעו בדיקות דם ועברו הערכה קוגניטיבית הכוללת מבחן IQ ומבדק גמישות קוגניטיבית.
נמצא כי קרא עוד.
Edwards CG, Walk AM, Thompson SV, Reeser GE, Dilger RN, Erdman JW Jr, Burd NA, Holscher HD, Khan NA. Dietary lutein plus zeaxanthin and choline intake is interactively associated with cognitive flexibility in middle-adulthood in adults with overweight and obesity. Nutr Neurosci. 2021 Jan 15:1-16.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בהודו, בוצעה השוואה בין הבטיחות והיעילות של תוסף כורכום לעומת פרצטמול, בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית. המשתתפים במחקר חולקו אקראית לקבלת תוסף כורכום זמין ביולוגית המכיל שילוב של כורכומינואידים ושמן כורכום (BCM-95®), במינון של 500 מ"ג פעמיים ביום, או לקבלת פרצטמול במינון 650 מ"ג שלוש פעמים ביום, למשך שישה שבועות. במחקר נכללו 71 משתתפים בקבוצת הכורכום ו-73 בקבוצת הפרצטמול.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Singhal S, Hasan N, Nirmal K, Chawla R, Chawla S, Kalra BS, Dhal A. Bioavailable turmeric extract for knee osteoarthritis: a randomized, non-inferiority trial versus paracetamol. Trials. 2021 Jan 30;22(1):105.
במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה מסחרי על התגובה החיסונית. החוקרים מסבירים, כי החיידק Streptococcus salivarius K12 משמש להגנה מפני זיהום חיידקי בחלל הפה, אולם מחקרים קודמים לא התמקדו בהשפעה שלו על התגובה החיסונית המערכתית. במחקר נכללו 57 משתתפים בריאים, אשר חולקו אקראית לנטילה חד פעמית של התוסף במינון 1 גרם המכיל 10 מיליארד חיידקים, או פלסבו. בדיקות דם נלקחו לפני ההתערבות ולאחר 24 שעות ושבעה ימים.
נמצא כי קרא עוד.
Laws GL, Hale JDF, Kemp RA. Human Systemic Immune Response to Ingestion of the Oral Probiotic Streptococcus salivarius BLIS K12. Probiotics Antimicrob Proteins. 2021 Jul 19.
במחקר תצפיתי נבדק האם הבדלים בהרכב הגוף תורמים להבדלים מגדריים בהקשר לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים. במחקר נכללו הנתונים של 11,463 משתתפים מעל גיל 20 מסקר הבריאות והתזונה האמריקאי, להם נמדדו נתוני הרכב הגוף באמצעות DEXA. בהתאם למסת השריר (נמוכה או גבוהה) ומסת השומן (נמוכה או גבוהה) המשתתפים סווגו לארבע קבוצות.
להלן הממצאים העיקריים בהתייחס לסיכון לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים: קרא עוד.
Srikanthan P, Horwich TB, Calfon Press M, Gornbein J, Watson KE. Sex Differences in the Association of Body Composition and Cardiovascular Mortality. J Am Heart Assoc. 2021 Feb;10(5):e017511.
במחקר קליני מבוקר שבוצע בקנדה, הוערכה צריכת הלאוצין היומית הנדרשת לקשישים. החוקרים מציינים כי בהתאם להנחיות התזונתיות הלאומיות והבינלאומיות, הצריכה הנדרשת הינה 34 ו-39 מ"ג/ק"ג/יום, בהתאמה, אולם רמה זאת נקבעה בהתבסס על נתונים של מבוגרים צעירים.
במחקר נכללו 16 משתתפים מעל גיל 60, אשר חולקו אקראית לצריכת לאוצין במינונים שונים בטווח של 20 עד 120 מ"ג/ק"ג/יום. באמצעות שיטות לבדיקת המטבוליזם של חלבונים, נמצא כי הדרישה הממוצעת של לאוצין הייתה 78.5 מ"ג/ק"ג/יום ללא הבדל מובהק בין גברים ונשים, בהתאמה למשקל הגוף. בניתוח בהתאם למסת הגוף הרזה, הדרישה ללאוצין הייתה 115 ו-127 מ"ג/ק"ג/יום עבור גברים ונשים, בהתאמה.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Szwiega S, Pencharz PB, Rafii M, Lebarron M, Chang J, Ball RO, Kong D, Xu L, Elango R, Courtney-Martin G. Dietary leucine requirement of older men and women is higher than current recommendations. Am J Clin Nutr. 2021 Feb 2;113(2):410-419.
במחקר המבוסס על שיטה של רנדומיזציה מנדליאנית, נבדק האם קיים קשר סיבתי בין גאוט ובין יתר שומנים בדם. רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים תצפיתיים. במחקרים תצפיתיים קודמים נמצא כי חולי גאוט נוטים לסבול במקרים רבים מיתר שומנים בדם, אולם הקשר ביניהם עדיין אינו מובן.
בהתבסס על מאגרי נתונים גנטיים גדולים, החוקרים בדקו את הקשר בין מאפיינים גנטיים הקשורים ביתר שומנים בדם ובין גאוט וריכוז חומצת השתן בדם. נמצאו עדויות ברורות לכך קרא עוד.
Yu X, Wang T, Huang S, Zeng P. Evaluation of the causal effects of blood lipid levels on gout with summary level GWAS data: two-sample Mendelian randomization and mediation analysis. J Hum Genet. 2021 May;66(5):465-473.
