- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
את הסקירה השבוע נפתח עם שתי סקירות מקיפות על הקשר בין ויטמין D לסוכרת הריון.
נמשיך עם מחקרים על השְפעת תזונה ותוספים טבעיים על רמת הכולסטרול:
רפואת צמחים איורוודית להורדת הכולסטרול,
הקשר בין דיאטה קטוגנית ורמת הכולסטרול,
ותוסף שמרי אורז אדום ופרוביוטיקה להפחתת הכולסטרול.
כמו כן,
מחקרים בתחום של דלקות בדרכי השתן:
מהי התועלת של תוספי חמוציות למניעת דלקות בדרכי השתן?
ואסטרטגיות טיפול עצמי להקלה על תסמינים בדרכי השתן בקרב גברים.
מחקרים בתחום השינה:
ההשפעה של פחמימות על מדדי השינה,
ושיפור איכות השינה להפחתת הסיכון הקרדיו-מטבולי.
וגם:
שני מחקרים על הטיפול בעודף משקל ושמנות בקרב ילדים ומתבגרים,
מחקרים על גורמים תזונתיים הקשורים בסיכון לסרטן הכבד,
מחקר על פרוביוטיקה להקלה על קוליק,
ומחקר נוסף על השתלת צואה בנטילה פומית לטיפול בזיהומי מעיים חוזרים.
נסכם בסקירה מקיפה על ההשפעה הבריאותית של ממתיקים מלאכותיים.
להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין ויטמין D וסוכרת הריון.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D בקרב נשים עם אבחנה של סוכרת הריון, בדגש על האיזון הגליקמי ועל תוצאות ההריון. בסקירה נכללו 19 מחקרים שנערכו באיראן ובסין בהם 1,550 משתתפות. במחקרים אלה ניתנו תוספי ויטמין D בלבד או בשילוב תוספים אחרים (כגון אומגה 3, סידן, אבץ, שמן נר הלילה, פרוביוטיקה) בטווח רחב של מינונים בנטילה יומית, שבועית או תקופתית.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי לתיסוף ויטמין D הייתה השפעה מיטיבה על רמת הגלוקוז בצום, ריכוז האינסולין, ותנגודת לאינסולין. עוד נמצא כי נטילת ויטמין D הייתה מלווה בסיכון נמוך יותר לתוצאות שליליות ולסיבוכים בהריון, כולל ניתוח קיסרי, אשפוז של האם, דימום לאחר לידה, היפרבילירובינמיה, לידת תינוק גדול, ריבוי מי שפיר, מצוקה עוברית ולידה מוקדמת. בניתוח לפי מינון, נמצאה השפעה מיטיבה גם במחקרים בהם ניתן מינון גבוה מ-800 יחב"ל/יום וגם במחקרים בהם ניתן מינון נמוך מ-800 יחב"ל/יום, מלבד תוצאות של היפוגליקמיה ולידת תינוק גדול שנמצאו רק במחקרים עם מינון גבוה.
מסקנת החוקרים היא כי תיסוף ויטמין D לנשים עם סוכרת הריון עשוי לתרום לשיפור האיזון הגליקמי ולהפחתת הסיכון לתוצאות שליליות לאם ולתינוק.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים, הוערך הקשר בין חסר ויטמין D והסיכון לסוכרת הריון. בסקירה נכללו 29 מחקרי עוקבה ומחקרי מקרה-בקרה בהם סה"כ 45,224 נשים בהריון, מהם 27 מחקרים נכללו במטה-אנליזה. במחקרים אלה ההגדרה של חסר ויטמין D לא הייתה אחידה. נמצא כי בהשוואה לנשים עם רמת ויטמין D תקינה, נשים עם חסר או חסר יחסי של ויטמין D היו בסיכון גבוה ב-23-26% להתפתחות סוכרת הריון. בניתוח מינון-תגובה נמצא קשר בצורת U, כך שהסיכון הנמוך ביותר לסוכרת הריון נמצא בקרב נשים עם רמת ויטמין D בדם של 40 עד 90 ננומול/ליטר.
החוקרים מסכמים כי חסר ויטמין D נמצא קשור באופן מובהק בסיכון להתפתחות סוכרת הריון, ויש לאשש את הממצאים במחקרים מבוקרים. המנגנונים אינם לגמרי ברורים אך החוקרים מציינים כי לויטמין D מעורבות בוויסות הפעילות ההורמונלית הקשורה בגלוקוז, בתהליכי המטבוליזם של גלוקוז, בהפחתת תהליכי דלקת ובמניעת פגיעה ב-DNA, ואילו מצב של חסר ויטמין D קשור בעודף סידן ועלייה בעקה החמצונית, כולם תהליכים הקשורים בהתפתחות סוכרת.
Wang M, Chen Z, Hu Y, Wang Y, Wu Y, Lian F, Li H, Yang J, Xu X. The effects of vitamin D supplementation on glycemic control and maternal-neonatal outcomes in women with established gestational diabetes mellitus: A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr. 2021 May;40(5):3148-3157.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33386179/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של פורמולות צמחי מרפא איורוודיות על מצבים של יתר כולסטרול בדם. בסקירה נכללו מחקרים בהם משתתפים עם יתר כולסטרול בדם נטלו פורמולות איורוודיות, לבד או בשילוב טיפולים אחרים, במשך שלושה שבועות לפחות. בסקירה נכללו 32 מחקרים בהם 1,386 מטופלים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של שלושה צמחי מרפא: שום (Allium sativum), גוגול (Commiphora mukul) וקצח (Nigella sativa), כאשר משך ההתערבות היה 12 שבועות בממוצע.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי:
נטילת גוגול הייתה מלווה בירידה מובהקת של 16.78 ו-18.78 מ"ג/דצ"ל ברמת הכולסטרול הכללי וה-LDL, בהתאמה.
נטילת שום הייתה מלווה בירידה מובהקת של 10.37 מ"ג/דצ"ל ברמת ה-LDL.
נטילת קצח הייתה מלווה בירידה מובהקת של 9.28 מ"ג/דצ"ל ברמת הכולסטרול הכללי.
החוקרים מציינים כי היו דיווחים מועטים בלבד על השפעות שליליות.
הם מסכמים כי נמצאו עדויות משמעותיות ממחקרים אקראיים מבוקרים בהתייחס ליעילות של צמחי מרפא להורדת רמות הכולסטרול, ללא השפעות שליליות משמעותיות.
Gyawali D, Vohra R, Orme-Johnson D, Ramaratnam S, Schneider RH. A Systematic Review and Meta-Analysis of Ayurvedic Herbal Preparations for Hypercholesterolemia. Medicina (Kaunas). 2021 May 28;57(6):546.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34071454/
Milajerdi A, Abbasi F, Mousavi SM, Esmaillzadeh A. Maternal vitamin D status and risk of gestational diabetes mellitus: A systematic review and meta-analysis of prospective cohort studies. Clin Nutr. 2021 May;40(5):2576-2586.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33933723/
במחקר אקראי מבוקר מוצלב, נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית דלת פחמימות עתירת שומן על רמת הכולסטרול וגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, בקרב נשים בריאות, צעירות ובמשקל תקין. במחקר נכללו 24 נשים אשר צרכו בסדר אקראי שתי דיאטות, כל אחת למשך ארבעה שבועות עם 15 שבועות הפרדה ביניהן:
דיאטה קטוגנית: 4% פחמימות, 77% שומן, 19% חלבון.
דיאטת ביקורת: 44% פחמימות, 33% שומן, 19% חלבון.
את המחקר השלימו 17 מבין המשתתפות.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Burén J, Ericsson M, Damasceno NRT, Sjödin A. A Ketogenic Low-Carbohydrate High-Fat Diet Increases LDL Cholesterol in Healthy, Young, Normal-Weight Women: A Randomized Controlled Feeding Trial. Nutrients. 2021 Mar 2;13(3):814.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה ההשפעה של תוסף שמרי אורז אדום בשילוב פרוביוטיקה, על רמת הכולסטרול בקרב מבוגרים. במחקר נכללו 39 מטופלים עם רמת כולסטרול כללי גבוהה מ-200 מ"ג/דצ"ל ושאינם נוטלים סטטינים או שהפסיקו את הטיפול בשל אי-סבילות. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו, פעם ביום למשך 12 שבועות. התוסף הכיל 10 מ"ג מונקולין K, הרכיב הפעיל בשמרי אורז אדום, בשילוב מיליארד חיידקים משלושה זנים של Lactoplantibacillus plantarum.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
Guerrero-Bonmatty R, Gil-Fernández G, Rodríguez-Velasco FJ, Espadaler-Mazo J. A Combination of Lactoplantibacillus plantarum Strains CECT7527, CECT7528, and CECT7529 Plus Monacolin K Reduces Blood Cholesterol: Results from a Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study. Nutrients. 2021 Apr 6;13(4):1206.
במחקר המשלב ניתוח מעבדה וניסוי קליני, נערכה השוואה בין שני מוצרי חמוציות (Vaccinium macrocarpon), אחד המבוסס על מיץ חמוציות ואחד המופק מהפרי השלם, בהתייחס להשפעה על יכולת ההיצמדות של חיידקים בדרכי השתן. החוקרים מסבירים כי בהינתן ההבדלים בין מגוון מוצרי החמוציות והעדר הרגולציה בתחום, ישנו צורך להעריך את הפעילות הביולוגית של מוצרים המופקים מחלקים שונים של הצמח.
במסגרת המחקר נערכה בדיקת מעבדה של שני תוספים מסחריים המשווקים בארה"ב, AZO המופק מהפרי השלם ו-ellura המופק ממיץ חמוציות מיובש בהקפאה. נמצא כי קרא עוד.
Howell AB, Dreyfus JF, Chughtai B. Differences in Urinary Bacterial Anti-Adhesion Activity after Intake of Cranberry Dietary Supplements with Soluble versus Insoluble Proanthocyanidins. J Diet Suppl. 2021 Apr 5:1-18.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות של אסטרטגיות טיפול עצמי להקלה על תסמינים בדרכי השתן בקרב גברים. החוקרים מסבירים כי תסמינים בדרכי השתן הינם בעיה שכיחה בקרב גברים מבוגרים, אולם אסטרטגיות טיפול עצמי לרוב אינן נכללות באפשרויות הטיפול הרפואי למרות שבמקרים רבים הטיפול הסטנדרטי מתחיל במעקב בלבד. אסטרטגיות טיפול עצמי מוגדרות כ"התערבויות מובנות שמיועדות לשפר את ההתנהגות הרפואית של המטופל ואת המצב הרגשי על מנת לאפשר לו שליטה מסוימת על התסמינים", וכוללות קבלת הדרכה, ניהול הנוזלים, צמצום צריכת קפאין ואלכוהול, ניהול השימוש בתרופות (בעיקר תרופות משתנות), ואימון שירותים ושלפוחית.
בסקירה נכללו רק מחקרים שכללו לפחות שתי אסטרטגיות, עם או בלי טיפול תרופתי, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי או טיפול תרופתי. לא נכללו בסקירה מחקרים שהעריכו התערבויות כלליות של אורח חיים בריא כגון פעילות גופנית וירידה במשקל, שכן התערבויות אלה אינן מאפשרות למטופל שליטה בתסמינים. בסקירה נכללו שמונה מחקרים בהם 1,006 גברים, מרביתם עם תסמינים ברמה בינונית. משך ההתערבות נע בין שישה שבועות ל-12 חודשים. המחקרים היו מגוונים מבחינת סוג ההתערבות והביקורת וכן באופן ביצוע ההתערבות (אישי לעומת קבוצתי).
בניתוח כולל נמצא כי קרא עוד.
Albarqouni L, Sanders S, Clark J, Tikkinen KAO, Glasziou P. Self-Management for Men With Lower Urinary Tract Symptoms: A Systematic Review and Meta-Analysis. Ann Fam Med. 2021 Mar-Apr;19(2):157-167.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדקה ההשפעה של צריכת פחמימות על השינה. החוקרים מסבירים, כי פחמימות הינן הכרחיות לשינה שכן הן מהוות מקור אנרגיה עיקרי לתאים וצריכתן קשורה בתפקוד המוח ובוויסות הפעילות ההורמונלית הקשורה בשינה. באופן ספציפי, לגלוקוז השפעה על ריכוז הטריפטופן, המשמש לסינתזה של סרוטונין ומלטונין.
בניתוח נכללו 11 מחקרים, מהם שמונה מחקרים מוצלבים ושלושה מחקרים התערבותיים לא אקראיים. במחקרים אלה נכללו 179 משתתפים בגילאי 8 עד 45 עם BMI בטווח הנורמה. הניתוח כלל 16 קבוצות השוואה, מהן ב-11 נבדקה ההשפעה של כמות הפחמימות ובחמש נבדקה ההשפעה של איכות הפחמימות, כאשר ההתערבויות נערכו באופן אקוטי או במשך כמה ימים.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Vlahoyiannis A, Giannaki CD, Sakkas GK, Aphamis G, Andreou E. A Systematic Review, Meta-Analysis and Meta-Regression on the Effects of Carbohydrates on Sleep. Nutrients. 2021 Apr 14;13(4):1283.
במחקר אקראי מבוקר נבדק האם שיפור איכות השינה תורמת להפחתת הסיכון הקרדיו-מטבולי. החוקרים מסבירים כי ידוע שאיכות שינה נמוכה מגבירה את הסיכון הקרדיו-מטבולי, אולם ישנן עדויות מוגבלות לגבי ההשפעה המיטיבה של שינה. במחקר נכללו 121 משתתפים בגילאי 40-70 הסובלים מלפחות שלושה גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אשר חולקו באופן אקראי לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. ההתערבות כללה תכנית לשיפור הבריאות ואורח החיים, כאשר קבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד.
בתחילת המחקר מדדים של איכות השינה נאספו במשך שבעה ימים רצופים, ובנוסף נמדד לחץ הדם, פרופיל השומנים ורמות הסוכר, נאספו מדדים אנתרופומטריים ובוצעה הערכה תזונתית.
להלן סיכום התוצאות לאחר 24 חודשים:
בשתי הקבוצות נמצא שיפור בגורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים, כאשר בקבוצת ההתערבות השיפור בלחץ הדם היה גדול יותר.
לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בתזונה, בפעילות הגופנית או במדדי השינה.
שיפור ביעילות השינה היה קשור בירידה בלחץ הדם ובעלייה ברמת ה-HDL
עלייה במשך השינה הכולל הייתה קשורה בירידה ברמת ה-LDL.
החוקרים מסכמים כי באופן כללי שיפור באיכות השינה לאורך זמן תרם להורדת לחץ הדם ולשיפור פרופיל השומנים.
Yiallourou SR, Carrington MJ. Improved sleep efficiency is associated with reduced cardio-metabolic risk: Findings from the MODERN trial. J Sleep Res. 2021 Jun 2:e13389.
להלן שני מחקרים העוסקים בהתערבויות לטיפול בהשמנה בקרב ילדים ומתבגרים.
במחקר אקראי מבוקר נבדקו שלוש התערבויות לטיפול בעודף משקל או שמנות בקרב מתבגרים. במחקר נכללו 115 ילדים בגילאי 8-12, אשר חולקו אקראית לאחת משלוש קבוצות המחקר:
התערבות קבוצתית שכללה 12 מפגשים שהונחו על ידי דיאטן, פסיכולוג, מאמן כושר ושף, כאשר נערכו מפגשים נפרדים לילדים ולהוריהם.
התערבות אישית שכללה 12 מפגשים עם דיאטן, כאשר נערכו מפגשים נפרדים לילד ולהוריו והתכנים היו זהים להתערבות הקבוצתית.
התערבות וירטואלית שכללה צפייה ב-12 סרטונים שנערכו על ידי ארבעת אנשי המקצוע דרך אתר ייעודי, כאשר הילדים והוריהם צפו בסרטונים יחד.
בתחילת המחקר ובסיומו נבדקו המדדים האנתרופומטריים, התזונה, הפעילות הגופנית וזמן המסך. נמצא כי קרא עוד.
במחקר התערבותי (לא אקראי) שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של התערבות לאורח חיים בריא על הבריאות הקרדיווסקולרית בקרב ילדים ומתבגרים עם שמנות. במחקר נכללו 55 משתתפים בגילאי 6-16 עם שמנות, אשר השתתפו בתכנית התנהגותית בת 12 חודשים, המבוססת על דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות גופנית. הרכב הדיאטה היה:
50-55% פחמימות ועד 12% סוכר, 16-17% חלבון, 28-32% שומן ועד 10% שומן רווי.
8.5 גרם סיבים ל-1,000 קלוריות.
לפחות שתי מנות בשבוע של דגים ושל קטניות וחמש מנות ליום ירקות ופירות טריים או מבושלים.
אגוזים ושמן זית על בסיס יומי.
הימנעות או צמצום של צריכת מזונות מעובדים, מאפים, ממתקים, שומן טראנס וסוכר.
בנוסף, המשתתפים הונחו לבצע אימון אירובי יומי במשך 45-60 דקות, כולל הליכה מהירה, ריצה, משחקי כדור או שחייה.
מדדים אנתרופומטריים, ביוכימיים וקרדיווסקולריים נבדקו בתחילת ההתערבות ובסיומה.
ירידה במשקל הוגדרה כירידה של 10% לפחות ב-BMI. ירידה כזו הושגה לאחר קרא עוד.
Varagiannis P, Magriplis E, Risvas G, Vamvouka K, Nisianaki A, Papageorgiou A, Pervanidou P, Chrousos GP, Zampelas A. Effects of Three Different Family-Based Interventions in Overweight and Obese Children: The "4 Your Family" Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2021 Jan 24;13(2):341.
Genoni G, Menegon V, Monzani A, Archero F, Tagliaferri F, Mancioppi V, Peri C, Bellone S, Prodam F. Healthy Lifestyle Intervention and Weight Loss Improve Cardiovascular Dysfunction in Children with Obesity. Nutrients. 2021 Apr 15;13(4):1301.
להלן שני מחקרים העוסקים בגורמים תזונתיים הקשורים בסיכון להתפתחות סרטן הכבד.
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת המגנזיום בתזונה ומתוספים, והסיכון להתפתחות סרטן הכבד. במסגרת המחקר נעשה שימוש בנתונים ממחקר גדול שנערך על ידי ה-NIH במסגרתו 566,398 מבוגרים בגילאי 50-71 מאזורים שונים בארה"ב מילאו שאלוני תזונה בשנים 1995-1996, אחריהם נערך מעקב עד לשנת 2011.
מבין 536,359 משתתפים שנכללו בניתוח, במהלך תקופת המעקב תועדו 1,067 מקרים של סרטן כבד ראשוני. נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה רב-לאומי נבדק הקשר בין צריכת תוצרי גליקציה מתקדמים (AGEs) בתזונה ובין הסיכון להתפתחות סרטן הכבד וכיס המרה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תוצרי גליקציה מתקדמים הינם בעיקר תוצאה של הכנת מזון בחום גבוה, ונחשבים כחומרים מסרטנים בשל פעילותם הפרו-דלקתית והפרו-חמצונית. בהתבסס על נתונים ממחקר אירופאי גדול העוסק בתזונה וסרטן, בניתוח זה נכללו הנתונים של 450,111 משתתפים.
בהתאם לשאלונים תזונתיים, הוערכה רמת הצריכה של שלושה סוגי AGEs. לאחר תקופת מעקב חציונית של כ-15 שנה, אובחנו 255 מקרים של סרטן כבד (hepatocellular carcinoma), 100 מקרים של סרטן כיס המרה (gallbladder cancer) ו-173 מקרים של סרטן דרכי המרה (biliary tract cancers). קרא עוד.
Shah SC, Zhu X, Dai Q, Peek RM, Shrubsole MJ. Magnesium intake is associated with a reduced risk of incident liver cancer, based on an analysis of the NIH-American Association of Retired Persons (NIH-AARP) Diet and Health Study prospective cohort. Am J Clin Nutr. 2021 Mar 11;113(3):630-638.
Mayén AL, Aglago EK, Knaze V, Cordova R, Schalkwijk CG, Wagner KH, Aleksandrova K, Fedirko V, Keski-Rahkonen P, Leitzmann MF, Katzke V, Srour B, Schulze MB, Masala G, Krogh V, Panico S, Tumino R, Bueno-de-Mesquita B, Brustad M, Agudo A, Chirlaque López MD, Amiano P, Ohlsson B, Ramne S, Aune D, Weiderpass E, Jenab M, Freisling H. Dietary intake of advanced glycation endproducts and risk of hepatobiliary cancers: A multinational cohort study. Int J Cancer. 2021 Apr 25.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה להקלה על קוליק בתינוקות. במחקר נכללו 150 תינוקות שאובחנו עם קוליק. התינוקות חולקו אקראית לשלוש קבוצות למשך 28 ימים:
טיפול תרופתי (סימתיקון 80 מ"ג/יום).
תוסף פרוביוטיקה המכיל 200 מיליון חיידקים מהסוג Bifidobacterium breve (קבוצת Bb).
תוסף פרוביוטיקה המכיל 200 מיליון חיידקים מהסוגים Bifidobacterium breve ו-Lactobacillus fermentum (קבוצת Bb+Lf).
מדדי המטרה העיקריים היו מספר דקות הבכי ביום ושיעור הירידה בבכי בהשוואה לנתוני הבסיס.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Maldonado-Lobón JA, Blanco-Rojo R, Maldonado J, Ali MA, Almazán MV, Suanes-Cabello A, Callejón E, Jaldo R, Benavídes MR, Negrillo AM, Sañudo A, Rodríguez C, Bañuelos O, Fonollá J, Olivares M; PROBI-COLIC group. Efficacy of Bifidobacterium breve CECT7263 for infantile colic treatment: an open-label, parallel, randomised, controlled trial. Benef Microbes. 2021 Feb 24;12(1):55-67.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות של השתלת צואה באמצעות קפסולות לטיפול בזיהומי מעיים חוזרים של החיידק קלוסטרידיום דיפיצילה. השתלת צואה הינה טיפול חדשני שמטרתו לחדש את חיידקי המעי של המטופל באמצעות החדרת תרומת צואה מאדם בריא למערכת העיכול. החוקרים מסבירים, כי השתלת צואה דרך קולונוסקופיה נמצאה שיטה יעילה ובטוחה, אולם השימוש בקפסולות נותר שנוי במחלוקת.
בסקירה נכללו 15 מחקרים, מהם 12 סדרות תיאורי מקרה ושלושה מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 763 מטופלים. החוקרים מציינים כי קרא עוד.
Du C, Luo Y, Walsh S, Grinspan A. Oral Fecal Microbiota Transplant Capsules Are Safe and Effective for Recurrent Clostridioides difficile Infection: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Clin Gastroenterol. 2021 Apr 1;55(4):300-308.
בסקירה דנים החוקרים במאפיינים ובהשלכות הבריאותיות של ממתיקים מלאכותיים. במסגרת הסקירה מוצגים מגוון הממתיקים המלאכותיים, כולל חמישה ממתיקים שאושרו לשימוש על ידי ה-FDA: סכרין, סוכרלוז, אספרטם, ניוטאם וציקלמט. בהתייחס לכל ממתיק, מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי ההשפעות הבריאותיות שלו.
החוקרים מראים כיקרא עוד.
More T. A, Sheikh Z, Ali A. Artificial Sweeteners and their Health Implications: A Review. Biosci Biotech Res Asia 2021;18(2).
