פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש נובמבר 2020 - מקבץ 2

עודכן בתאריך 11/11/2020

בפתח הסקירה השבועית – מחקרים על הקשר בין תזונה לסרטן:

האם יש קשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון לסרטן הערמונית?

מהו הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון להתפתחות סרטן שד?

האם צריכה גבוהה של סוכר קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן?

ומהי התרומה של תזונה עתירת חלבון בקרב קשישים חולי סרטן?

 

נמשיך עם סקירות ומחקרים קליניים על השְפעת תוספים על חולי סוכרת ופתולוגיות אחרות:

תוספי קינמון לשיפור פרופיל השומנים בקרב חולי סוכרת סוג 2, 

ההשפעה של חומצה אלגית בקרב חולי סוכרת סוג 2,

אומגה 3 בהשוואה לסטטינים להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי,

והאם תוסף טבעי מקל על כאב שריר-שלד אקוטי?

 

נביא מחקרים על מחלות אוטואימוניות:

ברברית לטיפול בנשים עם דלקת מפרקים שגרונית,

מהי פירמידת המזון המומלצת לחולי דלקת מפרקים שגרונית?

והשְפעת תוסף פרוביוטיקה על הטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית.

 

נסקור מחקרים בתחום אורח החיים:

האם לצום לסירוגין בשילוב אימוני התנגדות יש השפעה על מסת הגוף הרזה?

מהי ההשפעה הפסיכולוגית של "זמן מסך" ו"זמן ירוק" בקרב צעירים?

וההשפעה של אורח חיים בריא על הפחתת הסיכון למחלת כליות כרונית.

 

ונסכם בסקירה על השְפעתו של עיסוי בטני על תפקוד מערכת העיכול.

 

ובכותרות השבוע:

תוסף טבעי לטיפול בכבד שומני,

האם יש קשר בין מדדים אנתרופומטריים והסיכון לתמותה?

רמת DHA והקשר שלה לסיכון למחלות ריאה,

תוסף קרוטנואידים לשמירה על בריאות העין,

ופעילות נוגדת סרטן לרכיב הפעיל בקערורית סינית.

 

 

הקשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון לסרְטן הערמוּנית

במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית, כתלות במינון. בניתוח נכללו הנתונים מ-11 מחקרים, כאשר מכל מחקר נאספו הנתונים בהתייחס לצריכת האלכוהול הכללית ובחלוקה לסוגי אלכוהול (יין, בירה או ליקר) ולסוג סרטן הערמונית (אגרסיבי או לא אגרסיבי). כל נתוני צריכת האלכוהול הומרו למדידה בגרם/יום, כאשר 14 גרם הינה תכולת האלכוהול במשקה סטנדרטי. 

הממצאים העיקריים לגבי סרטן ערמונית לא אגרסיבי: 

  • נמצא קשר לינארי בין צריכת ליקר לבין הסיכון לסרטן זה, עם עלייה של 4% בסיכון עבור כל עלייה של 14 גרם/יום. 

  • נמצא קשר שאינו לינארי בין צריכת בירה לבין הסיכון לסרטן זה, עם סיכון גבוה ב-3% וב-5% בצריכה נמוכה של 14 או 28 גרם/יום, בהתאמה.  

  • לא נמצא קשר בין צריכת יין לבין הסיכון לסרטן זה. 

הממצאים העיקריים לגבי סרטן ערמונית אגרסיבי: 

נמצא קשר שאינו לינארי עבור כל סוגי האלכוהול:

  • צריכת ליקר במינונים נמוכים של 14 או 28 גרם/יום הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-12% וב-16%, בהתאמה. 

  • צריכת יין במינון של 28 גרם/יום הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-2%, כאשר צריכה גבוהה של 56 גרם/יום הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-35%. 

  • צריכת בירה במינון נמוך הייתה קשורה בירידה בסיכון, עם ירידה של 15% ושל 21% עבור צריכה של 14 ו-28 גרם/יום, בהתאמה. 

לא נמצא קשר מובהק בין סך צריכת האלכוהול לבין הסיכון לסרטן ערמונית משני הסוגים. 

החוקרים מסכמים כי הממצאים מצביעים על כך שהקשרים בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון לסרטן הערמונית הינם מורכבים ותלויים בכמות ובסוג האלכוהול.   

Hong S, Khil H, Lee DH, Keum N, Giovannucci EL. Alcohol Consumption and the Risk of Prostate Cancer: A Dose-Response Meta-Analysis. Nutrients. 2020;12(8):2188. Published 2020 Jul 23.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32717903/

 

 

הקשר בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון להתפתחות סרְטן שד

במחקר עוקבה פרוספקטיבי מבוסס אוכלוסייה נבדק הקשר בין צריכת מוצרי חלב מותססים ולא-מותססים לבין הסיכון להתפתחות סרטן השד. במחקר נכללו 33,780 נשים משבדיה, כ-88% מהן לאחר גיל המעבר, ללא היסטוריה של סרטן או סוכרת

צריכת מוצרי חלב הוערכה באמצעות שאלוני תזונה שמולאו בשנים 1987 ו-1997. במהלך תקופת מעקב של 16.6 שנה, אובחנו 1,870 מקרים של סרטן שד, מהם 1,162 מקרים של סרטן חיובי לקולטני אסטרוגן ופרוגסטרון ו-195 מקרים של סרטן שלילי לשני הקולטנים ההורמונליים. 

להלן סיכום הממצאים:

  • צריכה ארוכת טווח של מוצרי חלב שאינם מותססים (חלב ניגר) הייתה קשורה בסיכון מוגבר לסרטן חיובי לקולטנים הורמונליים, עם סיכון גבוה ב-30% עבור צריכה של מעל לשתי מנות ליום בהשוואה לנשים שכלל לא צרכו מוצרי חלב שאינם מותססים. בניתוח נוסף לפי BMI נמצא כי סיכון מוגבר זה נמצא רק בקרב נשים עם BMI בטווח התקין (עד 25). 

  • לא נמצא קשר בין צריכת מוצרי חלב שאינם מותססים (יוגורט וגבינה) לבין הסיכון לסרטן שד שלילי לקולטנים הורמונליים. 

  • צריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב מותססים הייתה קשורה בירידה בסיכון לסרטן שד שלילי לקולטנים הורמונליים, כאשר צריכה של לפחות שלוש מנות ליום הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-72% בהשוואה לצריכה של פחות ממנה אחת ליום. 

  • לא נמצא קשר ברור בין צריכת מוצרי חלב מותססים לבין הסיכון לסרטן שד חיובי לקולטנים הורמונליים. 

החוקרים מסכמים כי במחקר זה, שכלל בעיקר נשים לאחר גיל המעבר, צריכה גבוהה וממושכת של חלב הייתה קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד חיובי לקולטנים הורמונליים, וצריכה גבוהה של מוצרי חלב מותססים הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן שד שלילי לקולטנים הורמונליים.      

Kaluza J, Komatsu S, Lauriola M, et al. Long-term consumption of non-fermented and fermented dairy products and risk of breast cancer by estrogen receptor status - Population-based prospective cohort study [published online ahead of print, 2020 Sep 17]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30469-6.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33004231/

 

 

צריכה גבוהה של סוכר קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סרְטן

במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בצרפת נבדק הקשר בין צריכת הסוכר בתזונה לבין הסיכון להתפתחות סרטן. החוקרים מסבירים כי כיום ידוע שצריכת סוכר עודפת מהווה גורם סיכון מרכזי לשמנות, סוכרת סוג 2 ולתחלואה קרדיווסקולרית, אולם העדויות לגבי הקשר בין צריכת סוכר והתפתחות סרטן אינן עקביות. מחקרים פרה-קליניים מצביעים על כך שההשפעה של סוכר על התפתחות סרטן הינה כתוצאה משמנות, כאשר מנגנונים נוספים עשויים להיות מעורבים, כגון תהליכי דלקת, עקה חמצונית ותנגודת לאינסולין, גם בהעדר עלייה במשקל. 

במחקר נכללו הנתונים של 101,279 משתתפים מעל גיל 18 (42 בממוצע), כאשר משך המעקב החציוני היה כ-6 שנים. צריכת הסוכר הממוצעת הייתה 92.8 גרם ליום, כ-20% מסך הצריכה הקלורית, כאשר המשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (רבעון תחתון) צרכו 55.57 גרם/יום והמשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר (רבעון עליון) צרכו 135.31 גרם/יום. צריכת הסוכר המוסף ברבעון התחתון והעליון הייתה 19.48 ו-62.23 גרם/יום, בהתאמה.

נמצא כי קרא עוד.

Debras C, Chazelas E, Srour B, et al. Total and added sugar intakes, sugar types, and cancer risk: results from the prospective NutriNet-Santé cohort [published online ahead of print, 2020 Sep 16]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa246.

 

 

התרומה של תזונה עתירת חלבון בקרב קשישים חולי סרְטן

במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי נבדק הקשר בין כמות החלבון בתזונה לבין חוזק שריר היד ומשך ההישרדות בקרב קשישים חולי סרטן מתקדם במערכת העיכול. החוקרים מסבירים כי תזונה עתירת חלבון מעודדת שיפור במסת הגוף הרזה בקרב קשישים ללא סרטן, אולם לא ידוע האם יש לכך השפעה מיטיבה גם בקרב חולי סרטן

במחקר נכללו 91 מטופלים, אשר עוברים טיפולי קרינה, כימותרפיה או ניתוח. בביקור האונקולוגי הראשון נקבע שלב הגידול וכן נבדקו ה-BMI, חוזק שריר היד והצריכה התזונתית. החוקרים סיווגו את המשתתפים לשתי קבוצות בהתאם לכמות החלבון בתזונה: גבוהה (מעל 1.5 גרם/ק"ג/יום) או נמוכה (עד 1.5 גרם/ק"ג/יום). כ-30% מהמטופלים דיווחו על צריכת חלבון גבוהה, עם צריכה ממוצעת של 2.2 גרם/ק"ג/יום לעומת 0.8 גרם/ק"ג/יום בקבוצת הצריכה הנמוכה. 

נמצא כי קרא עוד.

Pimentel GD, Pichard C, Laviano A, Fernandes RC. High protein diet improves the overall survival in older adults with advanced gastrointestinal cancer [published online ahead of print, 2020 Sep 1]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30444-1.

 

 

תוספי קִינמון לשיפור פרופיל השומנים בקרב חולי סוּכרת סוג 2

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של תוספי קינמון על פרופיל השומנים בקרב חולי סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 16 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 1,025 מטופלים. במחקרים השונים נעשה שימוש בתוספי קינמון במינון שנע בין 0.12 ל-6 גרם ליום, בעיקר בצורת כמוסות, למשך תקופת התערבות של חודש עד ארבעה חודשים. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Navid Jamali, et al. The effect of cinnamon supplementation on lipid profiles in patients with type 2 diabetes: A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Complementary Therapies in Medicine, Volume 55, 2020. 

 

 

ההשפעה של חומצה אלגית בקרב חולי סוּכרת סוג 2

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של חומצה אלגית על מדדי הסוכר, פרופיל השומנים, עקה חמצונית ומדדי דלקת בקרב חולי סוכרת סוג 2. החוקרים מסבירים כי עקה חמצונית גבוהה עלולה להחמיר את המצב הגליקמי, כאשר לחומצה אלגית פעילות נוגדת חמצון, שעשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה במצבים של חוסר איזון גליקמי. במחקר נכללו 44 מטופלים, אשר חולקו אקראית לנטילת 180 מ"ג/יום חומצה אלגית או פלסבו - למשך שמונה שבועות. 

נמצא כי קרא עוד.

Ghadimi M, Foroughi F, Hashemipour S, et al. Randomized double-blind clinical trial examining the Ellagic acid effects on glycemic status, insulin resistance, antioxidant, and inflammatory factors in patients with type 2 diabetes [published online ahead of print, 2020 Sep 9]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6867.

 

 

אוֹמגה 3 בהשוואה לסטטינים להפחתת הסיכון הקרדיוֹוסקולרי

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכו העדויות לגבי ההשפעה של תוספי אומגה 3 ושל סטטינים על תחלואה קרדיווסקולרית. בסקירה נכללו 63 מחקרים, מהם ב-45 מחקרים נבדקה ההשפעה של סטטינים וב-18 מחקרים נבדקה ההשפעה של אומגה 3. בכל המחקרים נכללו 264,516 משתתפים, הגיל החציוני היה 62 ומשך המעקב היה 3.7 שנים. שיעור המשתתפים עם היסטוריה של אוטם שריר הלב, יתר לחץ דם, סוכרת ועישון היה 24.8%, 50.6%, 18.9% ו-38.6%, בהתאמה. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.  

Hoang T, Kim J. Comparative Effect of Statins and Omega-3 Supplementation on Cardiovascular Events: Meta-Analysis and Network Meta-Analysis of 63 Randomized Controlled Trials Including 264,516 Participants. Nutrients. 2020;12(8):2218. Published 2020 Jul 25.

 

 

תוסף טבעי להקלה על כְאֵב שריר-שלד אקוטי

במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של תוסף טבעי לעומת תרופתי להקלה על כאבי שריר-שלד. במחקר נכללו 88 משתתפים בריאים הסובלים מכאב שריר-שלד אקוטי. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף ™Rhuleave-K המכיל שמן שומשום שחור, כורכום (Curcuma longa) ולבונה (Boswellia serrata) במינון 1,000 מ"ג ליום, או לקבלת משכך כאבים (פרצטמול) באותו מינון למשך שבעה ימים. החוקרים העריכו את השינוי בעוצמת הכאב ואת תחושת ההקלה לאחר שש שעות, שלושה ימים ושבעה ימים. 

נמצא כי קרא עוד.

Rudrappa GH, Chakravarthi PT, Benny IR. Efficacy of high-dissolution turmeric-sesame formulation for pain relief in adult subjects with acute musculoskeletal pain compared to acetaminophen: A randomized controlled study. Medicine (Baltimore). 2020;99(28):e20373.

 

 

ברברִית לטיפול בנשים עם דלקת מִפרקים שגרוֹנית

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של מיצוי ברברית (black barberry - Berberis Integerrima) בקרב נשים עם דלקת מפרקים שגרונית. במחקר נכללו 80 נשים, אשר חולקו באופן אקראי לקבלת שתי כמוסות ליום (כל כמוסה מכילה 1 גרם) או פלסבו - למשך 12 שבועות. 

נמצא כי קרא עוד.

Aryaeian N, Hadidi M, Mahmoudi M, Asgari M, Hezaveh ZS, Sadehi SK. The effect of black barberry hydroalcoholic extract on immune mediators in patients with active rheumatoid arthritis: A randomized, double-blind, controlled clinical trial [published online ahead of print, 2020 Sep 10]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6874. 

 

 

מהי פירמידת המזון המומלצת לחולי דלקת מִפרקים שגרוֹנית?

בסקירה הוערכו העדויות העדכניות בהתייחס לגישה התזונתית המיטבית לחולי דלקת מפרקים שגרונית, במטרה לגבש פירמידת מזון מומלצת. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות רבות המצביעות על חשיבות התזונה בניהול המחלה, בדגש על תהליכי דלקת, הופעת אנטיגנים, פעילות נוגדת חמצון והשפעה על חיידקי המעי. בסקירה נכללו 227 מחקרים, אשר סווגו לקטגוריות בהתאם לנושא התזונתי, כולל: צריכה קלורית, BMI והרכב הגוף; פירות וירקות; פחמימות; שמן זית; זרעים; אגוזים; תבלינים; אלכוהול; מוצרי חלב; דגים; בשר; ביצים; קטניות; קפה ותה; תוספי אומגה 3; תוספי ויטמין D; תוספים נוגדי חמצון; נתרן ומלח; צום. 

בהתאם לממצאים גובשה פירמידת המזון הכוללת את הדגשים הבאים:

Rondanelli M, Perdoni F, Peroni G, et al. Ideal food pyramid for patients with rheumatoid arthritis: A narrative review [published online ahead of print, 2020 Sep 2]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30436-2.

 

 

תוסף פרוֹביוטיקה לטיפול בדלקת מִפרקים פסוֹריאטית

במחקר פיילוט פתוח נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה בקרב חולי דלקת מפרקים פסוריאטית. במחקר נכללו 10 מטופלים מעל גיל 18, עם פעילות מחלה ברמה קלה עד בינונית. כל המשתתפים קיבלו את התוסף OMNi-BiOTiC® STRESS Repair במינון שלושה גרם ליום, למשך 12 שבועות. התוסף מכיל FOS, אינולין, חלבון מהצומח ותשעה זני חיידקים מהסוגים Lactobacillus ו-Bifidobacterium, עם לפחות 7.5 מיליארד חיידקים למנה. 

בדיקות דם וצואה נאספו בתחילת המחקר, לאחר 12 שבועות התערבות ולאחר 12 שבועות נוספים של מעקב. מדד המטרה העיקרי היה מדד פעילות המחלה, כבסיס למחקר אקראי מבוקר עתידי. בקרב כל המשתתפים נמצאה רמת בסיס גבוהה של zonulin, חלבון המשמש כמדד לחדירות המעי בשל השְפעתו על ה-tight junctions, כאשר חלבון זה נמצא קשור בעלייה בתאים חיסוניים מהסוג Th17. עוד נמצאה רמת קלפרוטקטין גבוהה, מדד לדלקת במעי, בקרב שישה מבין 10 המשתתפים. 

בעקבות נטילת התוסף קרא עוד

Haidmayer A, Bosch P, Lackner A, D'Orazio M, Fessler J, Stradner MH. Effects of Probiotic Strains on Disease Activity and Enteric Permeability in Psoriatic Arthritis-A Pilot Open-Label Study. Nutrients. 2020;12(8):2337. Published 2020 Aug 5.

 

 

צוֹם לסירוגין בשילוב אימוני התנגדות אינו מוביל לירידה במסת הגוף הרזה

בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של צום לסירוגין (הגבלת זמן האכילה) בשילוב אימוני התנגדות על מסת הגוף הרזה. החוקרים מסבירים כי במהלך הגבלה קלורית או צום עלול להיות פירוק מוגבר של חלבון בשריר וירידה בסינתזת החלבון בשריר, וכתוצאה מכך להוביל לירידה במאזן החלבון בגוף ולירידה במסת הגוף הרזה. 

בסקירה נכללו שמונה מחקרים, חלקם קליניים מבוקרים וחלקם תצפיתיים, בהם נבדקו אסטרטגיות שונות של צום לסירוגין בקרב משתתפים עם אורח חיים יושבני או משתתפים מאומנים גופנית. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במסת הגוף הרזה, ובנוסף נבדקו ההבדלים במשקל, במסת השומן ובהיענות להתערבות. 

מהסקירה עולה כי קרא עוד.

Keenan S, Cooke MB, Belski R. The Effects of Intermittent Fasting Combined with Resistance Training on Lean Body Mass: A Systematic Review of Human Studies. Nutrients. 2020;12(8):2349. Published 2020 Aug 6.

 

 

ההשפעה הפסיכולוגית של "זמן מסך" ו"זמן ירוק" בקרב צעירים

בסקירה שיטתית הוערכו העדויות בהתייחס לקשר בין זמן המסך וזמן החשיפה לטבע (זמן ירוק) לבין תוצאות פסיכולוגיות, כולל בריאות נפשית, תפקוד קוגניטיבי והישגים אקדמיים, בקרב צעירים בקבוצות גיל שונות. החוקרים מסבירים כי ההתפתחות הטכנולוגית בעשורים האחרונים הובילה לעלייה בזמן המסך, במקביל לירידה בזמן החשיפה לטבע, מגמה אשר עלולה להשפיע על הבריאות הנפשית ועל תחושת הרווחה. בסקירה נכללו 186 מחקרים, כאשר מרביתם מחקרי חתך שנערכו באירופה ובארה"ב. 

באופן כללי נמצא כי קרא עוד.

Oswald TK, Rumbold AR, Kedzior SGE, Moore VM. Psychological impacts of "screen time" and "green time" for children and adolescents: A systematic scoping review. PLoS One. 2020;15(9):e0237725. Published 2020 Sep 4. 

 

 

אורח חיים בריא להפחתת הסיכון למחלת כליוֹת כרונית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכו העדויות לגבי הקשר בין גורמי אורח חיים הפיכים לבין הסיכון למחלת כליות כרונית. החוקרים מציינים כי למרות העלייה בהיארעות של מחלת כליות כרונית, אין המלצות מבוססות ראיות לשינוי באורח החיים כאסטרטגיה למניעה ראשונית. 

בסקירה נכללו 104 מחקרי עוקבה בהם השתתפו 2,755,719 מבוגרים ללא מחלת כליות כרונית אשר דיווחו על מגוון גורמי אורח חיים, כולל תזונה, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול ועישון. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

Kelly JT, Su G, Zhang L, et al. Modifiable Lifestyle Factors for Primary Prevention of CKD: A Systematic Review and Meta-Analysis [published online ahead of print, 2020 Aug 31]. J Am Soc Nephrol. 2020;ASN.2020030384. 

 

 

מהי ההשפעה של עיסוי בטני על תפקוד מערכת העיכול?

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של עיסוי בטני על תפקוד מערכת העיכול. בסקירה נכללו עשרה מחקרים, בהם 464 משתתפים הסובלים ממגוון מצבים בריאותיים . במחקרים השונים נעשה שימוש במגוון טכניקות של עיסוי בטני במשך מספר ימים או לאורך כמה שבועות. 

המימצאים העיקריים העולים מהסקירה: קרא עוד.

Mahlagha Dehghan, et al. The Effect of Abdominal Massage on Gastrointestinal Functions: a Systematic Review. Complementary Therapies in Medicine, Volume 54, 2020. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

תוסף טבעי לטיפול בכבד שוּמני

במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו בו נכללו 102 משתתפים הסובלים מכבד שומני (סטאטוזיס), נמצא כי נטילת תוסף המכיל מיצוי ברגמוט (Citrus bergamia) וארטישוק (Cynara cardunculus) במינון 300 מ"ג/יום למשך 12 שבועות תרמה לירידה בתכולת השומן בכבד. 

המחקר מומן על ידי מענק מטעם ממשלת איטליה.  

Ferro Y, Montalcini T, Mazza E, et al. Randomized Clinical Trial: Bergamot Citrus and Wild Cardoon Reduce Liver Steatosis and Body Weight in Non-diabetic Individuals Aged Over 50 Years. Front Endocrinol (Lausanne). 2020;11:494. Published 2020 Aug 11.

 

 

הקשר בין מדדים אנתרופומטריים והסיכון לתמוּתה

במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בטאיוואן, בו נכללו 463,002 מבוגרים, נמצא כי שיעור התמותה הנמוך ביותר היה בטווח BMI של 23.5 עד 24.9 (קשר בצורת U). החוקרים מציינים כי ממצא זה תומך בכך שב-BMI צריך להישאר כמדד הסקר העיקרי לזיהוי השמנה, ובנוסף מציגים ממצאים התומכים גם בשימוש בהיקף המותניים, יחס מותניים לגובה ו/או אחוז השומן במקביל ל-BMI בהערכת הסיכון לתמותה.   

Yu T, Bo Y, Chang LY, Liu X, Tam T, Lao XQ. Adiposity and risk of death: A prospective cohort study of 463,002 adults [published online ahead of print, 2020 Sep 16]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30464-7.

 

 

רמת DHA גבוהה קשורה בסיכון מופחת למחלות ריאה

במחקר תצפיתי המבוסס על הנתונים ממחקר עוקבה (6,573 משתתפים) ועל ניתוח חתך משלושה מחקרי עוקבה (סה"כ 10,193 משתתפים), נמצא כי רמת DHA גבוהה בדם הייתה קשורה בסיכון מופחת לאשפוז ולתמותה ממחלות ריאה אינטרסטיציאליות (ILD) וכן לשיעור נמוך יותר של ממצאים חריגים ב-CT ריאות. 

Kim JS, Steffen BT, Podolanczuk AJ, et al. Associations of Omega-3 Fatty acids with Interstitial Lung Disease and Lung Imaging Abnormalities Among Adults [published online ahead of print, 2020 Aug 17]. Am J Epidemiol. 2020;kwaa168.

 

 

תוסף קרוטנואִידים לשמירה על בריאות העין

במחקר פתוח בו נכללו 16 משתתפים בריאים בגילאי 26-57 הודגמה היעילות של תוסף המבוסס על לוטאין וזאקסנטין במינון גבוה לשיפור צפיפות הפיגמנט במקולה (MPOD) ורמת הקרוטנואידים בעור.  

Obana A, Gohto Y, Nakazawa R, Moriyama T, Gellermann W, Bernstein PS. Effect of an antioxidant supplement containing high dose lutein and zeaxanthin on macular pigment and skin carotenoid levels. Sci Rep. 2020;10(1):10262. Published 2020 Jun 24.

 

 

פעילות נוגדת סרְטן לרכיב הפעיל בקערוּרית סינית

במחקר מעבדה מדגימים החוקרים את הפעילות נוגדת הסרטן של Baicalin, הרכיב הפעיל העיקרי בקערורית סינית (Scutellaria baicalensis), כנגד תאי סרטן המעי. 

Tao Y, Zhan S, Wang Y, Zhou G, Liang H, Chen X, Shen H. Baicalin, the major component of traditional Chinese medicine Scutellaria baicalensis induces colon cancer cell apoptosis through inhibition of oncomiRNAs. Sci Rep. 2018 Sep 27;8(1):14477.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם