פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש נובמבר 2018 - מקבץ 3

עודכן בתאריך 22/11/2018

מהי ההשפעה של דיאטה עתירת חלבון על חיידקי המעי? - שני מאמרים העוסקים בחקר המיקרוביום מצויים בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו.

נמשיך עם מחקרים מגוונים על תזונה:

צריכת פוֹליפנוֹלים להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי,

דיאטה ים-תיכונית להפחתת הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית?

ואם כבר דיאטה ים תיכונית, האם כדאי להוסיף לה מוצרי חלב?

ואם כבר מוצרי חלב, רגילים או מותססים?

האם צריכת ירקות עשירים בניטראטים יעילה להורדת לחץ הדם?

ואיזו תזונה יותר טובה לחולי סוכרת, מהחי או מהצומח?

בתחום צמחי המרפא,

האם חילבה אכן יעילה לעידוד ייצור חלב אם?

האם ארטישוק יעיל להורדת רמות השומנים בדם?

אילו צמחי מרפא יעילים לטיפול באלצהיימר?

האם מיצוי עץ אלון צרפתי יעיל לשיפור מצב הרוח ואיכות השינה?

והאם ארומתרפיה יעילה להקלה על תסמיני חרדה ודיכאון בקרב נשים מבוגרות?

ונושאים כלליים לסיום,

האם יש קשר בין זמן מסך לבין הרווחה הפסיכולוגית בקרב ילדים ומתבגרים?

והאם סיבולת לב ריאה הינה מדד לניבוי הסיכון לתמותה?

 

בכותרות השבועיות: ג'ינג'ר לטיפול בשמנות, קפה להפחתת הסיכון למחלות נוירו-דגנרטיביות, תוסף שמן אניס להקלה על דיכאון בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש, טבליות תה שחור לטיפול בשלשול אקוטי בקרב ילדים והפעילות הרפואית של שמן נים.

 

 

מהי ההשפעה של דיאטה עתירת חלבון על חיידקי המעי?

בשני מאמרים, שפורסמו מטעם קבוצת המחקר "My new gut", העוסקת בחקר המיקרוביום, בוחנים החוקרים את ההשפעה של דיאטה עתירת חלבון על חיידקי המעי. 

בסקירה בוחנים החוקרים מהי ההשפעה של דיאטה עתירת חלבון, המיועדת להרזיה - על חיידקי המעי. במסגרת הסקירה מפרטים החוקרים את הממצאים הקליניים לגבי התרומה של דיאטה עתירת חלבון לירידה במשקל ולשיפור מדדים מטבוליים. בהמשך, מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה על חיידקי המעי, תוך התייחסות להרכב החיידקים ולהשפעה על המטבוליטים המיוצרים על ידי אותם חיידקים וכן על הפעילות הדלקתית והביטוי הגנטית ברירית המעי. מהסקירה עולה כי דיאטה עתירת חלבון תורמת באופן כללי לירידה במשקל ולשיפור מדדים מטבוליים, אך גם משנה את תכולת המטבוליטים בצואה ובשתן ומשפיעה על הביטוי הגנטי בתאי רירית המעי. ההשפעה על הרכב חיידקי המעי הינה הטרוגנית, ומשתנה בהתאם להרכב התזונתי ולמקור החלבון. שני מחקרים הראו כי צריכה גבוהה של חלבון, שמקורו בבעלי חיים, קשורה בהיארעות ובחזרה של מחלת מעי דלקתית (IBD), אולם מחקרים אפידמיולוגיים אחרים הראו תוצאות הטרוגניות. נטילה קצרת טווח (3 שבועות) של תוסף חלבון קזאין או חלבון סויה לא הראו עדות לדלקת מוקוזיאלית רקטלית בהתבסס על ציטוקינים פרו-דלקתיים, שנבדקו בביופסיות רקטליות, ובהתבסס על ריכוזי קלפרוטקטין ו- sIgA – בהשוואה לתזונה איזוקלורית עם רמה נורמלית של חלבון. 

החוקרים מסכמים כי הממצאים הקיימים מעלים שאלות לגבי היבטים של בטיחות בדיאטה עתירת חלבון, זאת למרות שאין עדויות ברורות להשפעה מזיקה על בריאות המעי בטווח זמן קצר או בינוני. עם זאת, בהתבסס על ממצאים המצביעים על כך שההשפעה על חיידקי המעי תלויה במקור החלבון (מהחי או מהצומח), מחקרים עתידיים צריכים להתייחס גם לאיכות החלבון ולא רק לכמות החלבון בדיאטה.

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של כמות ומקור החלבון בדיאטה על הרכב חיידקי המעי, ייצור המטבוליטים ורירית המעי. במחקר נכללו 38 משתתפים עם עודף משקל, אשר חולקו באופן אקראי לצריכת אחד משני תוספי חלבון - קזאין או חלבון סויה - או תוסף מלטודקסטרין כביקורת.

כל המשתתפים צרכו את התוספים 3 פעמים ביום למשך 3 שבועות במינון שווה ערך ל-15% מהצריכה הקלורית היומית של כל משתתף (מחצית מצריכת החלבון היומית). נמצא כי לנטילת תוסף חלבון לא הייתה השפעה על הרכב חיידקי המעי, אולם כן נמצאה השפעה על המטבוליזם החיידקי ועל הביטוי של גנים ברירית הרקטום. החוקרים מראים כי צריכה של חלבון מהחי או מהצומח השפיעה באופן שונה על המטבוליטים ועל הביטוי הגנטי, אך לא הייתה קשורה בעלייה בפעילות הדלקתית. בנוסף, נמצא כי בשתי הקבוצות חלה ירידה בריכוז הבוטיראט - חומצת שומן קצרת שרשרת, שהינה בעלת תפקוד חשוב בשמירה על בריאות המעי. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מעלים שאלות חדשות לגבי ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטות עתירות חלבון על רירית המעי, ולכן קוראים לנקוט בזהירות ביישום של דיאטות מסוג זה לאורך זמן. 

קבוצת המחקר MyNewGut ממומנת על ידי האיחוד האירופי.

Blachier F, et al. High-protein diets for weight management: Interactions with the intestinal microbiota and consequences for gut health. A position paper by the my new gut study group. Clin Nutr. 2018 Sep 20. pii: S0261-5614(18)32454-3. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30274898

Beaumont M, et al. Quantity and source of dietary protein influence metabolite production by gut microbiota and rectal mucosa gene expression: a randomized, parallel, double-blind trial in overweight humans. Am J Clin Nutr. 2017 Oct;106(4):1005-1019. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28903954

 

 

צריכת פוֹליפנוֹלים להפחתת הסיכון הקרדיוֹוסקולרי

במחקר עוקבה נבדק הקשר בין צריכת פוֹליפנוֹלים מסוגים שונים בתזונה לבין הסיכון הקרדיווסקולרי. במחקר נכללו הנתונים של 84,158 משתתפים, כאשר צריכת הפוֹליפנוֹלים בתזונה הוערכה באמצעות ניתוח יומני אכילה של המשתתפים. צריכת פוֹליפנוֹלים הממוצעת של הייתה כ-1,000 מ"ג ליום - כאשר המקורות העיקריים היו קפה (49%), תה (23%), פירות (17%), ירקות (8%) ויין (5%) - ובאופן ספציפי המקורות העיקריים לאנתוציאנינים היו תותים ודובדבנים. המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר (שליש עליון) צרכו כ-1,388 מ"ג ליום פוֹליפנוֹלים ואילו המשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (שליש תחתון) צרכו כ-613 מ"ג ליום. בתקופת מעקב חציונית של כ-5 שנים, אובחנו 602 מקרים של אירוע קרדיווסקולרי משמעותי.

נמצא כי משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של אנתוציאנינים, קטכינים ופלאבונולים היו בסיכון קרדיווסקולרי נמוך ב- 34%, 26% ו-25%, בהתאמה, בהשוואה למשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר. מגמה דומה נמצאה גם עבור פוֹליפנוֹלים נוספים, כולל dihydrochalcones, proanthocyaninidins, dihydroflavonols, hydroxybenzoic acids, stilbenes. החוקרים מסכמים כי לפוֹליפנוֹלים בתזונה עשוי להיות תפקיד משמעותי בהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים מבוקרים תוך מעקב אחר מדדי הסיכון הקרדיווסקולריים על מנת לבחון מהם המנגנונים המעורבים.

Adriouch S, et al. Prospective Association between Total and Specific Dietary Polyphenol Intakes and Cardiovascular Disease Risk in the Nutrinet-Santé French Cohort. Nutrients. 2018 Oct 29;10(11). pii: E1587. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30380657

 

 

דיאטה ים-תִיכונית קשורה בסיכון מופחת לדלקת מִפרקים שגרוֹנית בקרב גברים

במחקר מקרה-בקרה מבוסס אוכלוסייה, שנערך בשבדיה, נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית. במחקר נכללו 1,721 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית, אליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 3,667 משתתפים בריאים בעלי מאפיינים דומים. לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בטווח של 0-9, אשר מבוסס על שאלון תזונה שמילאו המשתתפים.

נמצא כי ל-24% מהמטופלים ול-28% מקבוצת הביקורת הייתה התאמה גבוהה לדיאטה הים תיכונית עם ציונים של 6-9. משתתפים אלה היו בסיכון נמוך ב-21% להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונית, בהשוואה למשתתפים עם ציונים נמוכים של 0-2. קשר זה היה משמעותי במיוחד בקרב גברים, עם סיכון נמוך ב-51%, אך הסיכון בקרב נשים היה נמוך ב-6% בלבד ולא היה מובהק סטטיסטית. עוד נמצא כי קרא עוד.

Johansson K, et al. Mediterranean diet and risk of rheumatoid arthritis: a population-based case-control study. Arthritis Res Ther. 2018 Aug 9;20(1):175. 

 

 

האם מומלץ להוסיף מוצרי חלב לדיאטה הים התִיכונית? 

במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית, בשילוב מוצרי חלב, על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. החוקרים מסבירים כי לדיאטה הים-תיכונית תרומה מוכחת לבריאות הקרדיווסקולרית, אולם אינה בהכרח מספיקה על מנת לעמוד בהמלצות לצריכת סידן ומוצרי חלב. במחקר נכללו 41 מתנדבים בגילאי 45-75, המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי (עם יתר לחץ דם סיסטולי ולפחות שני גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים נוספים). כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות: דיאטה ים-תיכונית בשילוב 3-4 מנות ליום של מוצרי חלב ודיאטה דלת שומן. המשתתפים שקיבלו את הדיאטה דלת השומן הונחו להמשיך בדיאטה הרגילה שלהם, תוך הפחתת צריכת השומן הכללית - בין השאר מהמקורות הבאים: שמן, חמאה, מרגרניה, מוצרי חלב מלא, בשרים מעובדים ועתירי שומן, אגוזים, שוקולד, עוגות, ביסקוויטים, מאפים וגלידות – והחלפתם בלחם, דגנים, קטניות, אורז, ירקות, פירות, בשרים רזים ומוצרי חלב דלי שומן; באופן ספציפי, הם הונחו לצרוך עד 20 מ"ל שמן ועד 2 כפיות חמאה או מרגרינה – ביום, וכן להוציא שומן נראה מבשרים ומדגים – לפני הבישול. כל דיאטה ארכה 8 שבועות עם הפסקה של 8 שבועות ביניהן. מדד המטרה העיקרי היה השינוי בלחץ הדם הסיסטולי, שנבדק באופן עצמאי 3 פעמים ביום. מדדי המטרה המשניים כללו: הרכב גוף, פרופיל שומנים, מדדי גלוקוז ואינסולין, CRP וציון בסולם פרמינגהם.

נמצא כי קרא עוד.

Wade AT, et al. A Mediterranean diet supplemented with dairy foods improves markers of cardiovascular risk: results from the MedDairy randomized controlled trial. Am J Clin Nutr. 2018 Oct 22. 

 

 

מוצרי חלב מותססים קשורים בסיכון מופחת למחלת לב כלִילית

במחקר עוקבה, שנערך בפינלנד, נבדק האם יש הבדל בקשר בין צריכת מוצרי חלב מותססים ולא מותססים לבין הסיכון למחלת לב כלילית, בקרב אוכלוסייה המאופיינת בצריכה גבוהה של מוצרי חלב. במחקר נכללו הנתונים של 1,981 גברים בגילאי 42-60 - ללא מחלת לב בתחילת המחקר. תזונת המשתתפים הוערכה באמצעות יומני אכילה של ארבעה ימים והנתונים אודות אירועים של מחלת לב כלילית נאספו באמצעות רשומות הבריאות הלאומיות. לאורך תקופת מעקב של כ-20 שנה תועדו 472 אירועים של מחלת לב כלילית. מהנתונים עולה כי קרא עוד.

Koskinen TT, et al. Intake of fermented and non-fermented dairy products and risk of incident CHD: the Kuopio Ischaemic Heart Disease Risk Factor Study. Br J Nutr. 2018 Oct 29:1-10. 

 

 

 

צריכת ירקות עשירים בנִיטראטים אינה יעילה להורדת לחץ הדם

במחקר אקראי מוצלב נבדקה התרומה של צריכת ירקות עשירים בניטראטים להורדת לחץ הדם. במחקר נכללו 30 מטופלים עם קדם יתר לָחץ דם או יתר לחץ דם דרגה 1, אשר קיבלו שלוש התערבויות שונות בסדר אקראי, כל התערבות ארכה ארבעה שבועות, עם ארבעה שבועות הפרדה ביניהן : 

  1. צריכה נוספת על הקיים של כ-200 גרם ליום ירקות עשירים בניטראטים (כ-150 מ"ג ניטראטים ליום).
  2. צריכה נוספת של כ-200 גרם ליום ירקות דלים בניטראטים (כ-22 מ"ג ניטראטים ליום).
  3. ללא תוספת ירקות (כ-6 מ"ג ניטראטים ליום).

החוקרים העריכו את ההיענות באמצעות יומני אכילה ובאמצעות מדידת רמת הניטראטים בדם, כאשר מדד המטרה העיקרי היה לחץ הדם ובנוסף הוערכו השינויים בנוקשות העורקים. 

נמצא כי קרא עוד.

Blekkenhorst LC, et al. Nitrate-rich vegetables do not lower blood pressure in individuals with mildly elevated blood pressure: a 4-wk randomized controlled crossover trial. Am J Clin Nutr. 2018 Jun 1;107(6):894-908. 

 

 

היתרונות של תזונה מהצומח לחולי סוּכרת

בסקירה שיטתית העריכו החוקרים את העדויות ממחקרים מבוקרים לגבי התרומה של דיאטות המבוססות על הצומח למבוגרים חולי סוכרת. בסקירה נכללו 11 מחקרים, בהם סה"כ 433 משתתפים בני כ-55 בממוצע.

במחקרים השונים נבדקה ההשפעה של דיאטה צמחונית או טבעונית בהשוואה לדיאטה אומניבורית ("אוכלי כל") או לדיאטה המותאמת לחולי סוכרת (בהתאם להנחיות של ארגון הסוכרת במדינת המחקר). משך המחקרים היה 3-74 שבועות, עם ממוצע של 23 שבועות. נמצא כי קרא עוד.

Toumpanakis A, Turnbull T, Alba-Barba I. Effectiveness of plant-based diets in promoting well-being in the management of type 2 diabetes: a systematic review. BMJ Open Diabetes Research and Care 2018;6:e000534. 

 

 

האם חִילבה אכן יעיל לעידוד ייצור חלב אם? 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה הגלקטוגוגית (מעודדת ייצור חלב אם) של חילבה (Trigonella foenum graecum). בסקירה נכללו חמישה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקה ההשפעה של חילבה בצורת כמוסות או תה (סה"כ 122 נשים) בהשוואה לטיפולים אחרים, לפלסבו או לקבוצת ביקורת שלא קיבלה כל טיפול. נמצא כי לחילבה הייתה השפעה גלקטוגוגית משמעותית בהשוואה לפלסבו או לקבוצת ביקורת. עם זאת, ההשפעה של חילבה הייתה נמוכה יותר בהשוואה לרכיבים גלקטוגוגים אחרים.

באופן ספציפי, במחקר אחד, שנערך במצרים, נמצא כי קרא עוד.

Khan TM, Wu DB, Dolzhenko AV. Effectiveness of fenugreek as a galactagogue: A network meta-analysis. Phytother Res. 2018 Mar;32(3):402-412. 

 

 

ההשפעה של מיצוי ארטִישוק על רמות השוּמנים בדם

בסקירה מוצגות העדויות הקליניות לגבי ההשפעה של מיצוי ארטישוק (Cynara scolymus) על רמות השומנים בדם. מהסקירה עולה כי למיצוי ארטישוק פוטנציאל להורדת LDL, כולסטרול כללי וטריגליצרידים, אולם לא נמצאה תמיכה להשפעה משמעותית על רמת ה-HDL. בהתייחס למינונים, 2-3 גרם ליום מיצוי ארטישוק עשוי לתרום להפחתה של 8-49 מ"ג/דצ"ל ברמת ה-LDL, 12-55 מ"ג/דצ"ל ברמת הכולסטרול הכללי ו-11-51 מ"ג/דצ"ל ברמת הטריגליצרידים. את ההשפעה המיטיבה של מיצוי ארטישוק על רמת השומנים בדם ניתן לייחס לרכיבים הפעילים לוטאולין וחומצה כלורוגנית.

בנוסף, נמצא כי קרא עוד.

Santos HO, Bueno AA, Mota JF. The effect of artichoke on lipid profile: A review of possible mechanisms of action. Pharmacol Res. 2018 Oct 9;137:170-178. 

 

 

צמחי מרפא לטיפול באלצְהיימר

בסקירה1 דנים החוקרים בתרומה של רכיבים טבעיים לטיפול באלצהיימר. במסגרת הסקירה מתייחסים החוקרים לאפידמיולוגיה של מחלת האלצהיימר, גורמי הסיכון להתפתחות מחלה, התסמינים ושלבי המחלה ואסטרטגיית הטיפול. בחלקה השני של הסקירה מוצגים הממצאים, בעיקר הפרה-קליניים, לגבי הפוטנציאל של השימוש בצמחי מרפא, תוך פירוט הרכיבים הפעילים המשמעותיים ומנגנוני הפעולה קרא עוד.

Manoharan S, et al. Alzheimer's Disease and Medicinal Plants: An Overview. Adv Neurobiol. 2016;12:95-105. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27651250

1הסקירה הינה חלק מספר העוסק בתפקיד של רכיבים טבעיים במחלות נוירו-דגנרטיביות:

Essa MM, Akbar M, Guillemin G, (editors). The Benefits of Natural Products for Neurodegenerative Diseases. Springer International Publishing; 2016 (Advances in Neurobiology; vol. 12). 

 

 

 

מיצוי עץ אלון צרפתי לשיפור מצב הרוח ואיכוּת השינה

במחקר מבוקר נבדקה ההשפעה של התוסף Robuvit® בקרב מטופלים הסובלים משילוב של שינויים במצב הרוח, עקה חמצונית, עייפות והפרעות שינה. במחקר נכללו 40 משתתפים, כולם קיבלו תוכנית טיפול סטנדרטית, שכללה צמצום הצריכה של קפאין ומשקאות קלים, הימנעות מצריכת סוכר ומלח, הקפדה על ארוחת ערב קלה עד השעה 20:00, התאמה של תכנית פעילות גופנית מתונה בהתאם לסגנון החיים, הגברת חשיפה לשמש, מנוחה של 8 שעות לפחות, הימנעות משימוש במכשירים אלקטרוניים שעה לפני השינה, פעילות גופנית קצרה 4-5 פעמים ביום כהפוגה לתקופות ממושכות של ישיבה והגברת הצריכה של פירות וירקות טריים, כולל מיצים טבעיים. 18 משתתפים מתוך ה-40 קיבלו גם את התוסף - מיצוי עץ אלון צרפתי, במינון 300 מ"ג ליום למשך 8 שבועות (22 המשתתפים הנותרים המשיכו בתכנית הטיפול הסטנדרטית). החלוקה לקבוצות היתה בהתאם להחלטת המטופל ולא נעשתה באופן אקראי . 

באופן כללי, נמצא כי קרא עוד.

Belcaro G, et al. Improvement in mood, oxidative stress, fatigue, and insomnia following supplementarymanagement with Robuvit®. J Neurosurg Sci. 2018 Aug;62(4):423-427. 

 

 

ארוֹמתרפיה להקלה על תסמיני חָרדה ודִיכאון בקרב נשים מבוגרות

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות של ארומתרפיה להקלה על תסמינים פסיכולוגיים בקרב נשים מבוגרות. בסקירה נכללו ארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקה ההשפעה של עיסוי ארומתרפי (תערובות שונות של שמנים ארומטיים) בהשוואה לקבוצת ביקורת, שקיבלה עיסוי ללא שמנים ארומטיים או שלא קיבלה כל טיפול. ניתוח כולל של הממצאים מצביע על קרא עוד.

Babakhanian M, et al. Effect of Aromatherapy on the Treatment of Psychological Symptoms in Postmenopausal and Elderly Women: A Systematic Review and Meta-analysis. J Menopausal Med. 2018 Aug;24(2):127-132. 

 

 

הקשר בין זמן מסך לבין הרווחה הפסיכולוגית בקרב ילדים ומתבגרים

במחקר חתך מבוסס אוכלוסייה נבדק הקשר בין זמן מסך לבין מדדים של רווחה פסיכולוגית בקרב ילדים ומתבגרים בארה"ב. במחקר נכללו הנתונים של 40,337 ילדים בגילאי 2-17, כאשר זמן מסך כלל שימוש בטלפון נייד, מחשב, מכשירים אלקטרוניים, משחקים אלקטרוניים וטלוויזיה. מהנתונים עולה כי קרא עוד.

Twenge JM, Campbell WK. Associations between screen time and lower psychological well-being among children and adolescents: Evidence from a population-based study. Prev Med Rep. 2018 Oct 18;12:271-283. 

 

 

סִיבולת לב ריאה כמדד לניבוי הסיכון לתמותה

במחקר אורך הוערך הקשר בין סיבולת לב ריאה לבין הסיכון לתמותה בקרב גברים ונשים בריאים. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים מראים שקיים קשר שלילי בין סיבולת לב ריאה לבין תמותה, אולם קשר זה נקבע כמעט רק באמצעות הערכה של סיבולת לב ריאה ולא באמצעות מדידה ישירה. במחקר נכללו 4,137 משתתפים בריאים בני 43 בממוצע, אשר ביצעו מבדקי כושר לקביעת רמת הסיבולת הבסיסית - אותה סיווגו ל-3 רמות: נמוכה, בינונית או גבוהה. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-24 שנה, 727 מהמשתתפים נפטרו.

נמצא כי קרא עוד.

Imboden MT, et al. Cardiorespiratory Fitness and Mortality in Healthy Men and Women. J Am Coll Cardiol. 2018 Nov 6;72(19):2283-2292. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

גִ'ינג'ר לטיפול בשמנוּת

במחקר, שנערך בקרב חולדות אשר צרכו תזונה עתירת שומן, נמצא כי צריכת מיצוי ג'ינג'ר (Zingiber officinale) הייתה מלווה במיתון העלייה במסת השומן והפעילות הדלקתית, זאת באמצעות ויסות הביטוי של גנים הקשורים באגירת שומן ושל ציטוקינים פרו-דלקתיים. 

Kim S, et al. ginger Extract Ameliorates Obesity and Inflammation via Regulating MicroRNA-21/132 Expression and AMPK Activation in White Adipose Tissue. Nutrients. 2018 Oct 23;10(11). pii: E1567.

 

 

כיצד קפה עשוי לתרום להפחתת הסיכון למחלות נוֹירו-דגנרטיביות?

במחקר מעבדה, בו נבדק מהם הרכיבים בקפה, אשר עשויים לתרום למניעת מחלות נוירו-דגנרטיביות (כגון אלצהיימר ופרקינסון), נמצא כי הרכיב הפעיל phenylindane, הנוצר בתהליך קליית הקפה תורם לעיכוב ההצטברות של משקעים חלבוניים (בטא-עמילואידים וטאו) במוח. 

Mancini RS, Wang Y, Weaver DF. Phenylindanes in Brewed Coffee Inhibit Amyloid-Beta and Tau Aggregation. Front Neurosci. 2018 Oct 12;12:735. 

 

 

תוסף שמן אנִיס להקלה על דִיכאון בקרב מטופלים עם תִסמונת המעי הרגִיש

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 120 משתתפים, נמצא כי נטילת תוסף שמן אניס (Pimpinella anisum) במינון 600 מ"ג ליום למשך 4 שבועות עשויה לתרום להקלה על תסמיני דיכאון בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש

החוקרים מדווחים על העדר מימון או ניגודי אינטרסים. 

Mosaffa-Jahromi M, et al. Effectiveness of Anise Oil for Treatment of Mild to Moderate Depression in Patients With Irritable Bowel Syndrome: A Randomized Active and Placebo-Controlled Clinical Trial. J Evid Based Complementary Altern Med. 2017 Jan;22(1):41-46. 

 

 

טבליות תה שחור לטיפול בשִלשול אקוטי בקרב ילדים

במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 120 ילדים בגילאי 2-12, נמצא כי נטילת טבליות תה שחור במינון של 500 מ"ג או 1,000 מ"ג ליום הייתה יעילה להפחתת תסמינים של שלשול אקוטי, שאינו ממקור חיידקי. 

החוקרים מדווחים על העדר מימון או ניגודי אינטרסים. 

Doustfatemeh S, et al. The Effect of Black Tea (Camellia sinensis (L) Kuntze) on Pediatrics With Acute Nonbacterial Diarrhea: A Randomized Controlled Trial. J Evid Based Complementary Altern Med. 2017 Jan;22(1):114-119. 

 

 

הפעילות הרפואית של שמן נים

בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי ההרכב של נים (Azadirachta indica), מנגנוני הפעולה של הרכיבים השונים שבצמח והשְפעתו הרפואית, בדגש על פעילות כנגד פתוגנים שונים כולל זיהומים חיידקיים ונגיפיים וכן השפעה מגינה מפני הדבקה באמצעות יתושים, כגון מלריה. 

Gupta SC, et al. Neem (Azadirachta indica): An indian traditional panacea with modern molecular basis. Phytomedicine. 2017 Oct 15;34:14-20. 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם