- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
רכיבים צמחיים למניעה וטיפול בסרטן הערמונית, מהו המינון הבטוח של צמחי מרפא, ההשפעה של תזונה עשירה בפוליפנוֹלים במחלות מעי דלקתיות, אכילאה אלף העלה לטיפול במוקוזיטיס בפה בחולי סרטן, ההרכב והפעילות הרפואית של תמצית פרופוליס אדום, מאטה לירידה במשקל, תוסף כורכומין לאחר אימון ועוד...
סקירה מקיפה אשר מסכמת את העדויות ממחקרים פרה-קליניים לגבי מגוון גדול של רכיבים צמחיים אשר נמצאו יעילים למניעה וטיפול בסרטן הערמונית.
הכותבים מציגים את מנגנוני הפעילות באמצעותם רכיבים אלה תורמים לעיכוב הגידול של תאים סרטניים ולעצירת תהליך חלוקת התא, לדיכוי תהליכי אנגיוגנזה ולעידוד תהליכי תמותת תאים סרטניים.
בסקירה מתייחסים הכותבים לרכיבים הצמחיים הבאים:
אפיגנין (פלבון המצוי בצמחים ממשפחת המורכבים וכן בירקות ופירות); ארטמיסינין ונגזרותיו (הרכיב הפעיל בצמח הלענה Artemisia); לרכיבים הפעילים Baicalin ו-Baicalein (המצויים בצמח קערורית סינית Scutellaria baicalensis); ברברין (אלקלואיד המופק מצמח הברברית Berberis); חומצה בטולינית (טריטרפן פנטה-ציקלי המופק מקליפת עץ הלבנה Betula papyrifera), קפסאיצין (מצמח הפלפלת Capsicum); כורכומין (המופק מכורכום Curcuma longa); דאידזאין (איזופלבון המצוי בפולי סויה); דלפינידין (אנתוציאנידין המצוי במגוון צמחים, ירקות ופירות); EGCG (קטכין המופק מתה ירוק Camellia sinensis); פיסטין (פלבונול המופק ממגוון צמחים כגון Acacia greggii); פורמונונטין (פיטואסטרוגן המצוי בתלתן אדום Trifolium pratense); חומצה גאלית (פוליפנול המצוי בזרעי ענבים Vitis vinifera); גניסטאין (איזופלבון המצוי בפולי סויה); Gambogic Acid (רכיב המופק מהצמח Garcinia hanburyi); ג'ינסנוסידים (הרכיבים הפעילים בג'ינסנג Panax); הרכיבים הפעילים בצמח הליקוריץ הסיני Glycyrrhiza uralensis, גוסיפול (רכיב המצוי בזרעי כותנה Gossypium hirsutum); לוטאולין (פלבון המופק מהצמח ההודי ביבהיטקי Terminalia chebula); רכיבים המופקים מצמח המגנוליה (Magnolia); ליקופן (קרוטנואיד במופק בעיקר מעגבניות); Oridonin המופק מהצמח Rabdosia rubescens; סולפוראפן (המצוי בירקות מצליבים); Phenethyl-isothiocyanat המצוי במגוון ירקות מצליבים; קוורצטין (פלבונול המופק מענבים Vitis vinifera); חומצה אלגית (רכיב פוליפנולי המצוי בעיקר בפירות יער ורימון); Sanguinarine (המופק מהצמח סאנגווינאריה Sanguinaria Canadensis); סיליבינין (המופק מגדילן מצוי Silybum marianum); ו- Thymoquinone (פיטוכימיקל המופק מזרעי קצח Nigella sativa); חומצה אורוסולית (רכיב טריטרפנואידי המופק מהצמח Cornus officinalis).
Bioactive natural products against prostate cancer: mechanism of action and autophagic/apoptotic molecularpathways.
Gioti K, Tenta R.
Planta Med. 2015 May;81(7):543-62. doi: 10.1055/s-0035-1545845. Epub 2015 Apr 15.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25875508
סקירה שנועדה להעריך מהו המינון הבטוח של צמחי מרפא לבני אדם בהתבסס על סקירת מחקרי רעילות בבעלי חיים. בסקירה נכללו 112 מאמרים הכוללים 233 מחקרים בהם נבדק צמח בודד ו-128 מחקרים בהם נבדקו מספר צמחים.
בהתבסס על כלל המחקרים, החוקרים מראים כי המינון שווה הערך בבני אדם (HED - human equivalent dose) הממוצע הינו 278 מ"ג לק"ג משקל גוף (כ-16.5 גרם צמחים ביום לאדם שמשקלו 60 ק"ג).
בניתוח בהתאם לסוג ההתוויה הרפואית נמצא כי ערך ה-HED הגבוה ביותר היה עבור הגברת ויטאליות (433 מ"ג/ק"ג, שווה ערך לכ-25 גרם צמחים ביום לאדם שמשקלו 60 ק"ג) והנמוך ביותר עבור מחלות זיהומיות (110 מ"ג/ק"ג, שווה ערך לכ-6.5 גרם צמחים ביום לאדם שמשקלו 60 ק"ג).
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלו לגבי המינון הבטוח של צמחי מרפא הינם חשובים להמשך הפיתוח של תרופות חדשות וכן כתמיכה לשימוש הקליני בצמחי מרפא.
Characterizing the human equivalent dose of herbal medicines in animal toxicity studies.
Bae JW, Kim DH, Lee WW, Kim HY, Son CG.
J Ethnopharmacol. 2015 Mar 13;162:1-6. doi: 10.1016/j.jep.2014.12.023. Epub 2014 Dec 24.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25543017
סקירה אשר בוחנת את העדויות ממחקרים בחיות מעבדה לגבי ההשפעה של פוליפנוֹלים שמקורם בתזונה במחלות מעי דלקתיות, קרוהן וקוליטיס.
במחקרים רבים נבדקה התרומה של פוליפנוֹלים שונים למניעת קוליטיס, העיקריים שבהם הינם קרא עוד
A review of the efficacy of dietary polyphenols in experimental models of inflammatory bowel diseases.
Martin DA, Bolling BW.
Food Funct. 2015 Jun;6(6):1773-86. doi: 10.1039/c5fo00202h.
מחקר קליני כפול-סמיות בו נבדקה ההשפעה של שטיפת פה המכילה אכילאה אלף העלה על מוקוזיטיס בפה כתוצאה מטיפולי כימותרפיה.
במחקר השתתפו 56 חולי סרטן אשר חולקו אקראית לקבוצת הטיפול או לקבוצת הביקורת. כל המשתתפים התבקשו לגרגר 15 מ"ל שטיפת פה ייעודית 4 פעמים ביום למשך 14 יום, כאשר בקבוצת הטיפול שטיפת הפה הכילה גם מיצוי אכילאה. נמצא כי קרא עוד
Effect of adding the herb Achillea millefolium on mouthwash on chemotherapy induced oral mucositis in cancer patients: A double-blind randomized controlled trial.
Miranzadeh S, Adib-Hajbaghery M, Soleymanpoor L, Ehsani M.
Eur J Oncol Nurs. 2015 Jun;19(3):207-13. doi: 10.1016/j.ejon.2014.10.019. Epub 2015 Feb 7.
כותרות נוספות...
מחקר מעבדה אשר בוחן את ההרכב ואת הפעילות נוגדת החמצון ונוגדת הסרטן של תמצית פרופוליס אדום.
Brazilian red propolis: phytochemical screening, antioxidant activity and effect against cancer cells.
de Mendonça IC, et al.
BMC Complement Altern Med. 2015 Oct 14;15:357. doi: 10.1186/s12906-015-0888-9.
מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו בו נמצא כי נטילת תוסף מאטה - Ilex Paraguariensis - (3 כמוסות של 350 מ"ג 3 פעמים ביום לפני הארוחות, סה"כ 3 גרם ליום) במשך 12 שבועות הייתה יעילה לירידה במשקל.
Anti-obesity effects of Yerba Mate (Ilex Paraguariensis): a randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trial.
Kim SY, Oh MR, Kim MG, Chae HJ, Chae SW.
BMC Complement Altern Med. 2015 Sep 25;15:338. doi: 10.1186/s12906-015-0859-1.
במחקר מבוקר פלסבו נמצא כי נטילת תוסף כורכומין מסחרי במינון 400 מ"ג ליום לפני ואחרי אימון גופני בעצימות גבוהה הייתה יעילה להפחתת הפגיעה בשריר ולהתאוששות מהירה יותר.
Reduced inflammatory and muscle damage biomarkers following oral supplementation with bioavailable curcumin.
Brian K. McFarlin, et al.
BBA Clinical, Volume 5, June 2016, Pages 72–78. doi:10.1016/j.bbacli.2016.02.003
סקירת מחקרים בחיות מעבדה מצביעה על הפעילות נוגדת החמצון של ויתניה התורמת להגנה על פעילות המוח ולמניעת הפרעות נוירו-התנהגותיות.
Withania somnifera (ashwagandha) in neurobehavioural disorders induced by brain oxidative stress in rodents: a systematic review and meta-analysis.
Durg S, Dhadde SB, Vandal R, Shivakumar BS, Charan CS.
J Pharm Pharmacol. 2015 Jul;67(7):879-99. doi: 10.1111/jphp.12398. Epub 2015 Apr 1.
