פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

שיגדון (גאוט) - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 29/10/2018

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתריים | תוספי תזונה | גוף-נפש | ספריית מחקרים | מקורות

 

מחלת השיגדון המכונה גם גאוט, צינית, פודגרה, "מחלת העשירים" ועוד, הינה מחלת מפרקים הנוצרת עקב ליקוי בחילוף החומרים של חומצת שתן (Uric Acid) הגורם להצטברות החומצה ויצירת גבישים ברקמות הגוף השונות, בעיקר במפרקים.

חומצת השתן הינה תוצר פירוק של פורינים (מולקולות המהוות חלק ממרכיבי חומצות הגרעין DNA ו-RNA) וריכוזה בדם נקבע על פי האיזון בין ייצורה להפרשתה על ידי הכליות. בחולי שיגדון ישנה עלייה בייצור החומצה או ירידה במנגנונים אשר מפרקים אותה בכליות. הצטברות הגבישים במפרקים גורמת להתקפים אשר תדירותם משתנה מהתקף אחד בשנה להתקפים תכופים ומרובים. ההתקפים מלווים בכאבים חריפים ותגובה דלקתית המלווה בחום גבוה, נפיחות ואדמומיות במפרק הפגוע.

 

שיגדון מחולק לשני סוגים עיקריים, ראשוני (90% מהמקרים) ומשני:

שיגדון ראשוני - נגרם עקב ייצור מוגבר של חומצת שתן (רוב החולים) או ירידה ביכולת הפרשת חומצת השתן (כשליש מהחולים) או שתי ההפרעות יחדיו (נדיר).

שיגדון משני - פירושו רמה גבוהה של חומצת שתן עקב מחלה או הפרעה אחרת כגון מחלת כליות, סוכרת, שימוש בתרופות מסוימות וכד'.

 

המחלה נפוצה יותר בקרב גברים מעל גיל 30 ובנשים בגיל המעבר, אך יכולה להתפתח בכל גיל.

באם המחלה אינה מטופלת כיאות היא עלולה להתפתח לדלקת מפרקים כרונית המלווה בנפיחות מתמשכת ונזק קבוע למפרק הפגוע.

 

תסמינים של שיגדון / גאוט:

מחלת השיגדון מאופיינת בהתקפים פתאומיים, חוזרים ונשנים המתבטאים בכאב חריף במפרק אחד או יותר ונוטים להופיע בשעות הלילה המאוחרות.

כמחצית מהאנשים סובלים בתחילת ההתקף מכאב עז בבסיס בוהן כף הרגל (פודגרה).

בהתקפים מתקדמים עלולים להצטרף תסמינים של חום גבוה, צמרמורות, רעד וחולשה כללית.

דלקת כרונית מתבטאת בתסמינים של אודם, נפיחות, דלקת, רגישות והגבלה בתנועת המפרק.

בדרך כלל, המפרקים הפגועים יהיו בחלק התחתון של הגוף ויכללו בנוסף לבסיס בוהן כף הרגל גם את קדמת כף הרגל, קימור כף הרגל, גב כף הרגל והברכיים.

במקרים מסוימים עשויה להופיע המחלה גם בפלג הגוף העליון ולהתבטא באצבעות כפות הידיים, שורש כף היד והמרפקים.

בנוסף, אנשים אשר סובלים משיגדון עלולים לסבול גם מאבנים בכליות הנגרמות עקב הצטברות החומצה האורית.

 

גורמים לשיגדון / גאוט:

הסיבות לשיגדון כוללות מספר גורמי סיכון:

  • תורשה.
  • גיל ומין – שיגדון נפוץ יותר בקרב גברים בגיל המבוגר ומופיע בשכיחות נמוכה יותר בקרב נשים בגיל המעבר.
  • תזונה – צריכה מרובה של מזונות עשירים בפורינים המצויים (פירוט המזונות בסעיף תזונה).
  • עודף משקל – השמנה גורמת לעומס על מערכות הגוף ופוגעת בחילוף החומרים התקין.
  • צריכת אלכוהול מוגברת – צריכת אלכוהול מעכבת את הפרשת חומצת השתן על ידי הכליות.
  • מחלות ראשוניות – מחלות שונות כגון סוכרת, מחלות של דרכי השתן והכליות (חסימות מבניות, אבנים בכליות, בעיה בתפקוד הכליות וכד'),יתר לחץ דםרמת שומנים גבוהה בדםרעלת הריון ועוד, עלולות לגרום לעלייה ברמות חומצת השתן בדם או לפינוי לקוי של החומצה מהגוף.
  • צריכת נוזלים - צריכה מועטת של נוזלים או איבוד נוזלים עקב התייבשות, שלשולים והקאות.
  • תרופות – תרופות מסוימות עשויות להעלות רמות של חומצת שתן. לדוגמא תרופות משתנות (תיאזידים) ותרופות מדללות דם (אספירין).

 

אבחנה של שיגדון / גאוט:

אבחנה של שיגדון הינה פשוטה כאשר קיים התקף אופייני המופיע בבסיס מפרק הבוהן בכף הרגל (90% מהמקרים). אולם, במקרים בהם שיגדון פוגע במפרקים אחרים האבחנה קשה יותר וזאת בשל המחלות הרבות הקשורות במפרקים.

בדיקת רמות חומצת שתן בדם עשויה לעזור אך אינה משמשת מדד מדויק ומוחלט לאבחנה של שיגדון משום שחומצת שתן יכולה להופיע ברמות תקינות אצל אנשים הסובלים משיגדון, או ברמות גבוהות אצל אנשים אשר אינם סובלים משיגדון.

שאיבת נוזל סינוביאלי ובדיקתו תחת מיקרוסקופ ובאמצעות חומרים כימיים שונים מאפשרת זיהוי מדוייק יותר של שיגדון. בבדיקות המעבדה נראים גבישים מחטיים (צורת הגבישים היא זו הגורמת לכאב החריף) אשר אופייניים לשיגדון.

 

טיפול קונבנציונאלי בשיגדון / גאוט:

הטיפול הקונבנציונאלי לשיגדון מתמקד בשני היבטים:

 

טיפול אקוטי:

 

  • תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים (NSAID)- תרופות מקבוצה זו כגון (Ibuprofen (Advil, Nurofen או (Naproxen (Naxyn, Narocin, Point או (Diclofenac (Abitren, Voltaren, Cataflam מפחיתות את תחושת הכאב והתגובה הדלקתית במפרק הפגוע. תרופות מסוג זה עלולות לגרום לגירוי של הקיבה ולתופעות לוואי לא נעימות במערכת העיכול. כיום, קיימת קבוצה נוספת מסוג COXIBS המשמשת כנוגדת דלקת סלקטיבית ל- COX2 (מתווך דלקת) בעלת השפעה פחותה על הקיבה. דוגמא לתרופה מקבוצה זו הינה (Etoricoxib (Arcoxia.
  • סטרואידים – תרופות מסוג זה ניתנות בנטילה פומית, עירוי ורידי או בהזרקה למפרק הפגוע. הסטרואידים מסייעים להפחתת התגובה הדלקתית ובכך מקלים על הכאב והנפיחות. טיפול מסוג זה נמצא יעיל אך לאורך זמן עלול לגרום נזק (הרס סחוס כתוצאה מהזרקות חוזרות) ולכן ניתן רק בעת התקף. התרופה הסטרואידים השכיחה לטיפול בשיגדון הינה Prednison.
  • קולכיצין (Colchicine) – חומר פעיל המופק מצמח הסתוונית המסייע להפחתת הכאב והדלקתיות במפרק הפגוע. את הקולכיצין נהוג לתת בשעות הראשונות של התקף שיגדון. כיום, השימוש בחומר זה אינו נפוץ בשל תופעות הלוואי הקשות המתלוות לנטילתו (שלשולים, הקאות, בחילות, דיכוי מח עצם, נזק כבדי, דיכוי נשימתי ועוד).

 

טיפול מניעתי:

 

  • דיאטה מופחתת פורינים ואלכוהול והמלצות לשתייה מרובה.
  • תרופות להורדת חומצת שתן (Allopurinol (Alloril - תרופות אלו מסייעות בהורדה של רמות חומצת שתן בדם. התרופות ניתנות לאחר התקף ויש להקפיד על נטילתן למשך כל החיים שכן הפסקת נטילתן עלולה לגרום לעלייה חדה של חומצת שתן ולהחרפת השיגדון.
  • טיפול במחלות ראשוניות כגון סוכרתיתר לחץ דםעודף שומנים בדם, בעיות לב וכלי דם ועוד.

 

טיפול טבעי בשיגדון / גאוט

 

עיקר הטיפול הטבעי הוא הקניית אורח חיים בריא ומניעה של התקפי המחלה. כפי שנצפה גם במחקרים שנערכו בנושא, קיימת חשיבות רבה לתזונה נכונה ולשימוש בצמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בשיגדון. 
הטיפול התזונתי כולל הפחתה ניכרת בצריכת מזונות בעלי תכולה גבוהה של פורינים(1-3) וכן הפחתת צריכת אלכוהול(4-8), ומשקאות ממותקים(9-11)
לרשימה של תכולת פורינים במזונות, לחצו כאן
במקביל, הגברת צריכת תזונה בעלת מדד גליקמי נמוך(12), דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות שלא מכילים הרבה סוכר(7,11)
כמו כן, חשוב להקפיד על משקל תקין ועל ביצוע פעילות גופנית סדירה, שכן עודף משקל מהווה את אחד הגורמים העיקריים לשיגדון. בנוסף, בקרב חולי שיגדון כדאי לנטר מדדי BMI, היקף מותניים, טריגליצרידים, כולסטרול כללי, LDL ו-HDL. מדדים אלו נמצאו חריגים בקרב אנשים עם רמות גבוהות של חומצה אורית בדם(13).
בנוסף לטיפול התזונתי, המהווה את הבסיס לטיפול, קיימים מספר צמחי מרפא ורכיבים תזונתיים (מפורטים בהמשך), אשר מסייעים להפחתת רמות חומצת שתן ורמות הדלקת, הן כטיפול מניעתי והן כמענה אקוטי להתקפים.
בעת התקפים ניתן לעשות שימוש חיצוני בקרח. טכניקה זו נמצאה יעילה להפחתת הכאב במצבים אקוטיים של גאוט (בשילוב עם הטיפול התרופתי)(13).
טיפול אקוטי אפשרי נוסף כולל שימוש בקומפרסים חמים וקרים לסירוגין, אשר עשויים לשפר את זרימת הדם למפרק הפגוע ולהפחית את עוצמת הכאב והנפיחות.

 

תזונה לטיפול בשיגדון / גאוט:

ההיבט התזונתי החשוב ביותר בטיפול בגאוט הוא הפחתת צריכת מזונות בעלי תכולה גבוהה של הפורינים. פורינים מצויים בגרעין התא של כל תא צמח או תא חי. בעיקרו של דבר, פורינים הם אבני הבניין של כל היצורים החיים. כשפורינים מתפרקים בגוף הם יוצרים חומצה אורית(1-2). במספר מחקרים אפידמיולוגיים(14-16), הודגם כי צריכת בשר ודגים מעלה את ריכוז חומצת השתן בסרום ואת הסיכון לגאוט.

קיימים מספר סוגים של פורינים והשפּעתם על ריכוז חומצת השתן בסרום שונה. הפורינים Hypoxanthine, IMP, adenine, adenosine 5-monophosphate, guanosine 5-monophosphate נמצאו כמגדילים את ריכוז חומצת השתן בסרום גם בקרב נבדקים בריאים וגם בקרב חולי שיגדון(17). השפּעתו של Hypoxanthine נמצאה כחזקה ביותר. לעומת זאת, הפורין guanine אינו מעלה את רמת חומצת השתן בסרום או את הפרשתו(18). פורין זה הינו עיקרי ב

 למידע השלם למנויים

 

 

צמחי מרפא לטיפול בשיגדון / גאוט:

מספר המחקרים בהם נבדקו צמחי מרפא למניעה או טיפול של שיגדון הוא מועט ביותר. מסקירות שנעשו עולים ממצאים המעידים על יעילות של צמחי מרפא נוגדי דלקת(24-25), כגון אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), קערורית סינית (Scutellaria baicalensis) וקינמון (Cinnamomum zeylanicum), לצד צמחי מרפא נוגדי חמצון(26) כגון רוזמרין (Rosmarinus officinalis) או גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba). 
השימוש המסורתי, שטרם נחקר לעומקו, כולל שימוש בצמחי מרפא מתמירים ומשתנים כגון למידע השלם למנויים

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בשיגדון / גאוט:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

 

פורמולות לטיפול בשיגדון / גאוט:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני.

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול מניעתי בשיגדון / גאוט, בנוזל:

 

40% Apium graveolens
 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים  

   
   

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

פורמולה לטיפול מניעתי בשיגדון / גאוט, בכמוסות:

 

150mg Apium graveolens
   
 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים  

 

 

מינון: 1-3 כמוסות, 3 פעמים ביום

 

לטיפול מניעתי ניתן להשתמש בחליטות של צמחי מרפא מתמירים ונוגדי דלקת כגון   למידע השלם למנויים

 

פורמולה לטיפול אקוטי בשיגדון / גאוט, בכמוסות:

 

120mg Curcuma longa
 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 

 

מינון: 1-4 כמוסות, 3 פעמים ביום

 

לטיפול אקוטי ניתן להשתמש בחליטות של צמח המרפא נוגד הדלקת  למידע השלם למנויים

 

שילוב של צמחי מרפא ותרופות בטיפול בשיגדון / גאוט:

שילוב בין צמחי מרפא ותרופות יהיה תלוי בסוג התרופה:

NSAID -   למידע השלם למנויים

סטרואידים –   למידע השלם למנויים

קולכיצין –   למידע השלם למנויים

 

שמנים אתריים לטיפול בגאוט:
הטיפול בשמנים אתריים במצב של שיגדון יסייע בהקלה על התסמינים האופייניים. אופן השימוש הוא מריחת השמנים על המפרקים הפגועים. נבחר שמנים שהם משככי כאב, נוגדי דלקת ומשפרי זרימת דם.

השמנים העיקריים לטיפול בשיגדון גאוט: למידע השלם למנויים

שמנים נוספים בהם מומלץ להשתמש במצב של גאוט:
שמנים אתריים משככי כאבים, עם זיקה למפרקים ולשרירים, למשל למידע השלם למנויים

 

דוגמה לשמן ארומתרפי לטיפול בשיגדון (גאוט) במצב אקוטי:

 

שמן צמחי (שומשום, זית, המפ, חמאת שיאה וכד') - במ"ל   50
שמנים אתריים - בטיפות  
עשב לימון (Cymbopogon citratus) 15 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 

 

אופן השימוש: למרוח את השמן על  למידע השלם למנויים

 

דוגמה לשמן ארומתרפי לטיפול לטיפול בשיגדון (גאוט) במצב כרוני:

 

שמן צמחי (שומשום, זית, המפ, חמאת שיאה וכד') - במ"ל   50
שמנים אתריים - בטיפות  
עשב לימון (Cymbopogon citratus) 10 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 

 

אופן השימוש: למרוח את השמן על למידע השלם למנויים

 

תוספי תזונה לטיפול בשיגדון / גאוט:

בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול בשיגדון והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

 

טיפים לשימוש ביתי לטיפול בשיגדון / גאוט:

בחלק זה תמצאו טיפים ביתיים לטיפול בשיגדון / גאוט  למידע השלם למנויים

 

היבטים של גוף נפש בגאוט:
תופעת הגאוט משלבת בתוכה שלושה אלמנטים משמעותיים: 
התגבשות חומצה אורית, היעדר פינוי החומצה על ידי הכליות, ופגיעה במפרק.
התגבשות החומצה, והתגבשויות בגוף באופן כללי (כולל כולסטרול, אבנים, פוליפים, ציסטות וכד') נחשבים על פי הרפואה הסינית ל"ליחה". ליחה הנה הצטברות של פסולת שאמורה להיות מפונה על ידי הגוף, אך עקב חום או תקיעות היא מצטברת עד שגורמת לבעיות משניות.
ליחה מקושרת לטחול, ולאלמנט האדמה. במצבו הבריא הטחול אחראי להתמרה של חומרים בגוף, מרגע כניסתם דרך הפה ועד להעברתם לפינוי דרך הצואה והשתן. הפונקציה הרגשית המרכזית המתגלמת בטחול הנה  למידע השלם למנויים

 

מחקרים על שיגדון / גאוט ורפואה טבעית:

בחלק זה מפורטות סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בשיגדון.  למידע השלם למנויים

 

מקורות

  1. Richard J. Johnson, Takahiko Nakagawa et al. Umami: The Taste That Drives Purine Intake. The Journal of Rheumatology November 2013, 40 (11) 1794-1796. http://www.jrheum.org/content/40/11/1794.long.
  2. SL., Kolasinski. Food, drink, and herbs: alternative therapies and gout. Curr Rheumatol Rep. 2014 Apr;16(4):409. doi: 10.1007/s11926-014-0409-8. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24515282.
  3. Kaneko K, Aoyagi Y, Fukuuchi T, Inazawa K, Yamaoka N. Total purine and purine base content of common foodstuffs for facilitating nutritional therapy for gout and hyperuricemia. Biol Pharm Bull. 2014;37(5):709-21. Epub 2014 Feb 20. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24553148.
  4. Álvarez-Lario B, Alonso-Valdivielso JL. Hyperuricemia and gout; the role of diet. Nutr Hosp. 2014 Apr 1;29(4):760-70. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24679016.
  5. Ryu KA, Kang HH, Kim SY, Yoo MK, Kim JS, Lee CH, Wie GA. Comparison of nutrient intake and diet quality between hyperuricemia subjects and controls in Korea. Clin Nutr Res. 2014 Jan;3(1):56-63. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24527421.
  6. PT., Williams. Effects of diet, physical activity and performance, and body weight on incident gout in ostensibly healthy, vigorously active men. Am J Clin Nutr. 2008 May;87(5):1480-7. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18469274.
  7. Torralba KD, De Jesus E, Rachabattula S. The interplay between diet, urate transporters and the risk for gout and hyperuricemia: current and future directions. Int J Rheum Dis. 2012 Dec;15(6):499-506. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23253231.
  8. Robinson PC, Horsburgh S. Gout: joints and beyond, epidemiology, clinical features, treatment and co-morbidities. Maturitas. 2014 Aug;78(4):245-51. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24880206.
  9. Pizzorno J. and Murrey D. Gout. Textbook of Natural Medicine. s.l. : Churchill, 2012, pp. 1400-1405.
  10. GA., Bray. Energy and fructose from beverages sweetened with sugar or high-fructose corn syrup pose a health risk for some people. Adv Nutr. 2013 Mar 1;4(2):220-5. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23493538.
  11. Rai SK, Fung TT, Lu N, Keller SF, Curhan GC, Choi HK. The Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet, Western diet, and risk of gout in men: prospective cohort study. BMJ. 2017 May 9;357:j1794. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28487277.
  12. Juraschek SP, McAdams-Demarco M, Gelber AC, Sacks FM, Appel LJ, White KJ, Miller ER 3rd. Effects of Lowering Glycemic Index of Dietary Carbohydrate on Plasma Uric Acid Levels: The OmniCarb Randomized Clinical Trial. Arthritis Rheumatol. 2016 May;68(5):1281-9. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26636424.
  13. Moi JH, Sriranganathan MK, Falzon L, Edwards CJ, van der Heijde DM, Buchbinder R. Lifestyle interventions for the treatment of gout: a summary of 2 Cochrane systematic reviews. J Rheumatol Suppl. 2014 Sep;92:26-32. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25180125.
  14. Singh JA, et al. Risk factors for gout and prevention: a systematic review of the literature. Curr Opin Rheumatol. 2011 Mar;23(2):192-202. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21285714.
  15. Choi HK, Liu S, Curhan G. Intake of purine-rich foods, protein, and dairy products and relationship to serum levels of uric acid: The Third National Health and Nutrition Examination Survey. Arthritis Rheum. 52, 283–289 (2005). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15641075.
  16. Zhang Y, et al. Purine-rich foods intake and recurrent gout attacks. Ann Rheum Dis. 2012 Sep;71(9):1448-53. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22648933.
  17. Clifford, A. J, et al. Effect of oral purines on serum and urinary uric acid of normal, hyperuricemic and gouty humans. Journal of Nutrition (1976), 106(3), 428-34. http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.576.7655&rep=rep1&type=pdf.
  18. Brulé D, Sarwar G, Savoie L. Changes in serum and urinary uric acid levels in normal human subjects fed purine-rich foods containing different amounts of adenine and hypoxanthine. J Am Coll Nutr. 1992 Jun;11(3):353-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1619189.
  19. Choi HK, et al. Purine-rich foods, dairy and protein intake, and the risk of gout in men. N Engl J Med. 2004 Mar 11;350(11):1093-103. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15014182.
  20. Vieira AT, Galvão I, et al. Dietary fiber and the short-chain fatty acid acetate promote resolution of neutrophilic inflammation in a model of gout in mice. J Leukoc Biol. 2017 Jan;101(1):275-284. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27496979.
  21. Zhang Y, Neogi T, Chen C, Chaisson C, Hunter DJ, Choi HK. Cherry consumption and decreased risk of recurrent gout attacks. Arthritis Rheum. 2012 Dec;64(12):4004-11. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23023818.
  22. Ryu KA, Kang HH, Kim SY, Yoo MK, Kim JS, Lee CH, Wie GA. Comparison of nutrient intake and diet quality between hyperuricemia subjects and controls in Korea. Clin Nutr Res. 2014 Jan;3(1):56-63. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24527421.
  23. Foundation, The George Mateljan. What are purines and how are they related to food and health? WHfoods.org. http://www.whfoods.com/genpage.php?tname=george&dbid=51.
  24. Jung SM1, Schumacher HR, Kim H, Kim M, Lee SH, Pessler F. Reduction of urate crystal-induced inflammation by root extracts from traditional oriental medicinal plants: elevation of prostaglandin D2 levels. Arthritis Res Ther. 2007;9(4):R64. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17612394.
  25. Nakao K, Moriyama K, Murata K, Matsuda H, Tani T. Historical study on traditional Chinese formulations and crude drugs used for gouty arthritis. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22849240.
  26. Hudaib MM, Tawaha KA, Mohammad MK, Assaf AM, Issa AY, Alali FQ, Aburjai TA, Bustanji YK. Xanthine oxidase inhibitory activity of the methanolic extracts of selected Jordanian medicinal plants. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22262935.
  27. Rees WDW, Rhodes J, Wright JE, et al. . Effect of deglycyrrhizinated liquorice on gastric mucosal damage by aspirin. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/493863.
  28. Dehpour AR, Zolfaghari ME, Samadian T, et al. The protective effect of liquorice components and their derivatives against gastric ulcer induced by aspirin in rats. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8021806.
  29. Morgan AG, McAdam WAF, Pacsoo C, et al. Comparison between cimetidine and Caved-S in the treatment of gastric ulceration, and subsequent maintenance therapy. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7042486.
  30. Dehpour AR, Zolfaghari ME, Samadian T, et al. Antiulcer activities of liquorice and its derivatives in experimental gastric lesion induced by ibuprofen in rats. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0378.
  31. Chen MF, Shimada F, Kato H, et al. Effect of glycyrrhizin on the pharmacokinetics of prednisolone following low dosage of prednisolone hemisuccinate. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2253583.
  32. Chen MF, Shimada F, Kato H, Effect of oral administration of glycyrrhizin on the pharmacokinetics of prednisolone. Endocrinol Jpn. 1991;38(2):167–174. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1752235.
  33. Juraschek SP, Miller ER 3rd, Gelber AC. Effect of oral vitamin C supplementation on serum uric acid: a meta-analysis of randomized controlled trials. Arthritis Care Res (Hoboken). 2011 Sep;63(9):1295-306. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21671418.
  34. Lisa K. Stamp, John L. O'Donnell, Christopher Frampton, Jill M. Drake, Mei Zhang, Peter T. Chapman. Clinically Insignificant Effect of Supplemental Vitamin C on Serum Urate in Patients With Gout: A Pilot Randomized Controlled Trial. Arthritis & Rheumatism May 2013. http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/art.37925/abstract.
  35. Torralba KD, De Jesus E, Rachabattula S. The interplay between diet, urate transporters and the risk for gout and hyperuricemia: current and future directions. Int J Rheum Dis. 2012 Dec;15(6):499-506. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23253231.

דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם