תסמונת גיל המעבר - טיפול טבעי

גיל המעבר (מנופאוזה) הינו תהליך טבעי בו נפסק המחזור החודשי ומסתיימת תקופת הפוריות אצל האישה. תהליך גיל המעבר מאופיין בירידה בהפרשת הורמוני המין הנשיים (בעיקר ירידה בהפרשת אסטרוגן) הגורמים לשיבוש במאזן ההורמונלי ולהופעתם של תסמינים רבים ומגוונים המשתנים מאישה לאישה בחומרתם ובמשך הזמן בו יופיעו. 

את גיל המעבר נהוג לחלק ל- 3 שלבים:

טרום מנופאוזה (פרימנופאוזה) - תקופה המגיעה לפני הפסקת הוסת.
מנופאוזה - התקופה בה מפסיקה הוסת. 
פוסט מנופאוזה - לאחר הפסקת הוסת.

מרבית הנשים עוברות את תהליך גיל המעבר בגילאים שבין 48-55 כאשר תקופת הפרימנופאוזה מגיעה כ-10 שנים לפני כן ומלווה בתופעות של אי סדירות במחזור החודשי ותנודות הורמונליות הנוצרות עקב ירידה בתפקוד השחלות וביוצים לא רגילים המופיעים כתוצאה מירידה ברמות האסטרוגן.

גיל המעבר מוגדר כאשר עברו 12 חודשים ללא הופעת מחזור חודשי.
גיל המעבר יכול להתקיים גם בשלב מוקדם יותר בקרב נשים אשר סובלות מאי סדירות וסת או אי הופעת וסת ובקרב נשים אשר נאלצו לעבור כריתת רחם או שחלות עקב מחלות שונות כגון שחלות פוליציסטיות, אנדומטריוזיס, גידולים סרטניים במערכת הרבייה וכד'.

תסמינים של תסמונת גיל המעבר / מנופאוזה:

התסמינים של גיל המעבר משתנים מאישה לאישה בתדירותם ובחומרתם. 

התסמינים נוצרים כתוצאה מירידה ברמות הורמוני המין הנשיים וכוללים:

• אי סדירות במחזור החודשי - הדימום הוסתי יכול להיות כבד או קל, קצר או ארוך ולהופיע בתדירות שונה מהרגיל.
• גלי חום - מופיעים עקב התרחבות כלי הדם. תסמין זה שכיח במרבית המקרים ומהווה את אחד מהמאפיינים העיקריים של תופעת גיל המעבר. גלי חום מתאפיינים בתחושות של חום בפנים, בכתפיים, בראש ובחלק העליון של הגב וכרוכים בהזעה. לעיתים מתלווים לגלי חום תסמינים נוספים הכוללים הסמקה, תחושת נימול, דופק מהיר, דקירות בידיים וסחרחורת. תחושת חרדה, עקצוצים או לחץ בראש יכולים במקרים מסוימים להופיע כתסמינים מוקדמים לגלי חום.
• יובש בנרתיק - הירידה ברמת האסטרוגן משפיעה על דופן הנרתיק, הדופן נעשית דקה יותר, בלוטות הריר הולכות ונעלמות והרירית מתייבשת. הפרשת הריר בנרתיק יורדת בעת גירוי מיני, וקיום יחסי מין עלול להיות מלווה בכאבים.
• דלקות חוזרות בשלפוחית השתן - בעקבות הירידה ברמת האסטרוגן קיימים שינויים בדופן הנרתיק ומערכת השתן. פלורת החיידקים בנרתיק מופחתת וחומציות הנרתיק משתנה, מה שמוביל לירידה משמעותית בעמידות הנרתיק ובמערכת השתן ולעלייה בשכיחות הזיהומים בנרתיק.
• אי שליטה במתן שתן - בריחת שתן ותכיפות במתן שתן הנוצרות עקב איבוד גמישות רקמות הנרתיק והרחם הנוצר כתוצאה מירידה באסטרוגן.
• כאבי ראש.
• גפיים קרות.
• קשיים בריכוז.
• שינויים במצבי רוח - דיכאון, רגזנות, חוסר סובלנות ועוד.
• דפיקות לב מואצות.
• חשק מיני ירוד.
• חוסר שיווי משקל.
• עייפות מרובה.
• נדודי שינה.
• כיווצי שרירים ברגליים.
• יובש בעור.
• נשירת שיער מוגברת.

תסמינים רבים של גיל המעבר ובעיקר גלי החום מתקיימים כתוצאה משינוי בתפקוד ההיפותלמוס אשר מקשר בין מערכת העצבים והמערכת ההורמונלית.

ההיפותלמוס מפקח על רבים מתפקודי הגוף, כגון: טמפרטורת הגוף, קצב חילוף החומרים, שינה, מצב הרוח, חשק מיני ושחרור של הורמוני בלוטת יותרת המוח.
בנוסף, קיימות מספר מחלות אשר עלולות להתגבר עקב הפסקת המחזור החודשי הכוללות מחלות לב וכלי דם, איבוד צפיפות עצם (אוסטאופירוזיס), השמנה (בטנית בעיקר) וירידה בתפקודים שכליים (כגון שיכחה).

גורמים לתסמונת גיל המעבר / מנופאוזה:
הגורם לתסמונת גיל המעבר הוא ירידה ברמות הורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון. ירידה ברמות הורמונים אלו יכולה להתקיים בכל אחד מהמצבים הבאים:

• תהליך ביולוגי טבעי - סיום גיל הפוריות ותחילת גיל הבלות.
• כריתת רחם או שחלות - במחלות מסוימות כגון אנדומטריוזיס, שחלות פוליציסטיות, סרטן וכד' נאלצת האישה לעבור כריתה של הרחם והשחלות המשפיעה על המאזן ההורמונלי.
• טיפולים כימותרפיים / כימותרפיים הורמונליים - טיפולים אלו יכולים לשבש את המערך ההורמונלי ולגרום לאי הופעת וסת או הפסקתה.
• אי הופעה או הפסקת וסת מוקדמת - תופעות אלו יכולות להתרחש עקב גורמים גנטיים, מחלות אוטואימוניות, אנורקסיה, דיאטות קיצוניות, עישון או מסיבות שאינן ברורות.

אבחנה של תסמונת גיל המעבר / מנופאוזה:
אבחנה של תסמונת גיל המעבר נעשית באמצעות התסמינים האופייניים ובעיקרם אי סדירות מחזור חודשי והופעת גלי חום. 

לעיתים נעשות בדיקות דם המודדות את רמת ההורמונים המשתתפים בתהליך הרבייה. בבדיקות אלו נמדדות רמות האסטרוגן ורמות ההורמון FSH (הורמון מגרה זקיק), המופרש מבלוטת יותרת המוח אל השחלות. בתסמונת גיל המעבר נראית עלייה ברמות FSH וירידה ברמות אסטרוגן.

תופעות של גיל מעבר יכולות להיות דומות לאלו של תת פעילות בלוטת התריס. לכן, במקרים מסוימים מבצעים בדיקה המודדת את רמת ההורמון TSH (הורמון מגרה בלוטת התריס).

במקרים בהם מופיעים תסמינים בנרתיק כגון יובש, גרד, כאבים בעת קיום יחסי מין וכד', נעשית בדיקה גניקולוגית ולקיחת דגימה מרירית הרחם על מנת לשלול נוכחות מזהמים.

טיפול קונבנציונאלי בתסמונת גיל המעבר / מנופאוזה:
הטיפול הקונבנציונאלי בתסמונת גיל המעבר הוא מתן תחליפים הורמונליים וטיפול תרופתי בתסמינים נוספים כגון יתר לחץ דם, ירידה בצפיפות עצם, דיכאון ועוד.

• טיפול הורמונלי (HRT) - תרופות מסוג זה כגון (Estradiol (Estrofem, Progynova, Eviana מכילות הורמונים סינתטיים המחקים באופן מלאכותי את פעילות הורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון. הטיפול בהורמונים המלאכותיים ובעיקר באסטרוגן הינו בעייתי ושנוי במחלוקת שכן הוא נמצא כמסייע בהפחתת תסמינים של תסמונת גיל המעבר אך בטווח הארוך עלול להעלות סיכון לסרטן השד, התפתחות אבני מרה והיווצרות קרישי דם. כמו כן, הטיפול עלול לכלול תופעות לוואי כגון בחילה, רגישות בשדיים, דיכאון, הפרעות כבדיות, הגדלה של שריר הרחם, עצירת שתן, הפרעות במשק הסוכר בסרום, כאבי ראש, השמנה, בצקתיות ואסתמה. עם זאת, קיימים מקרים בהם תרופות אלו משפרות את איכות חיי המטופלת ולכן התאמת הטיפול נעשית באופן פרטני תוך מתן תשומת לב ליתרונות ולחסרונות של התרופה בהתאם לכל מקרה. 
• תרופות למניעת דילול עצם:
  • ביפוספונטים - משפחה של תרופות אשר מעכבת פירוק עצם. התרופה מאזנת את היחס בין תאי עצם הורסים (אוסטאוקלסטים) לתאי עצם בונים (אוסטאובלסטים) לטובת יצירת עצם, על ידי פעולות שונות המתערבות בפעילות אנזימתית בעצם. בנטילה של תרופות ממשפחה זו יש צורך לשמור על מאגרים זמינים של סידן וויטמין D. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Alendronic Acid (Alendronate, Fosalan, Maxibone ו- (Risedronic Acid (Actonel
  • רלוקסיפן (אויסטה) - תרופה זו המשתייכת למשפחת (SERM (selective estrogen receptor modulator מונעת איבוד עצם, משפרת את תמונת השומנים בדם ומפחיתה סיכון לסרטן השד וסרטן הרחם. עם זאת, השימוש בתרופה זו עלול להגביר את הסיכון להיווצרות קרישי דם.
• תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI כגון (Paroxetine (Seroxate, Paxxet), Citalopram (Cipramil, Recital), Fluoxetine (Flutine, Prozac, Prizma תרופות אלו נמצאו כמקלות על תסמינים כגון גלי חום והזעות לילה. עם זאת, הן אינן בעלות השפעה הורמונלית.
• תרופות צמחיות - כיום נעשה שימוש נרחב בתרופות המכילות פיטואסטרוגנים (אסטרוגנים צמחיים) המבצעות בצורה טבעית את פעולתן של התחליפים ההורמונליים ומסייעות בהקלה על התסמינים השונים ובעיקרם גלי חום. דוגמא לתרופות מסוג זה: טבליות קוהוש שחור, אלטרנה פורטה (שילוב של קוהוש שחור ואיזופלבונואידים המופק מסויה), סויה ויט (שילוב של ויטמין C ואיזופלבונואידים) ועוד.

טיפול טבעי בתסמונת גיל המעבר/ מנופאוזה

הטיפול הטבעי בתסמונת גיל המעבר יכול להועיל רבות בהקלה של התסמינים ובשיפור אורח החיים.

הטיפול כולל שילוב של תזונה, צמחי מרפא ובמידת הצורך גם תוספי תזונה ספציפיים. 

הטיפול צריך להיות מותאם למטופלת הבודדת בהתאם לתסמינים הפרטניים ולמצבה הרפואי הכללי.
מבחינה תזונתית חשוב להקפיד על צריכת מזונות המכילים פיטואסטרוגנים (מוצרי סויה, זרעי פשתן וכד') לצד צמצום צריכת מזונות מחממים וממריצים (כגון בשר אדום, קפאין, אלכוהול וכד').

שאר ההנחיות התזונתיות מפורטות בהמשך. 
צמחי מרפא ידועים בפעילותם המיטיבה על תסמיני גיל המעבר בכלל ועל גלי חום בפרט.

נשים רבות ברחבי העולם רוכשות כיום תרופות צמחיות כתחליף לטיפול ההורמונלי, אשר בשל הסיכונים שהוא טומן בחובו, הפך למוקצה בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה.

מחקרים מראים כי שימוש בטכניקות הרפיה (טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, מדיטציות וכד') יכול לסייע רבות בהפחתה של תדירות ועוצמת גלי חום הנגרמים עקב גיל המעבר ולהוות מרכיב קריטי בהצלחת הטיפול. 

כמו כן, תסמונת גיל המעבר מסמלת את המעבר מפוריות לבלות. תקופה זו עלולה לגרום לתחושות של חוסר חיוניות ולמשבר מנטאלי ונפשי. לכן, יש לשים לב למצבה הנפשי של המטופלת ולתת מענה לתחושות אלו במידת הצורך.

בנוסף, חשוב להמליץ על ביצוע פעילות גופנית אשר משפרת את התחושה הכללית, מסייעת בהפחתת עוצמת וחומרת גלי חום, מפחיתה רמות שומנים וטריגליצרידים, משפרת את זרימת הדם וצפיפות עצם, ותורמת לעלייה במצב הרוח (מעלה רמות של אנדורפין- הורמון המשרה תחושת רגיעה).

בסקירת המחקרים בהמשך ניתן לקרוא על מחקרים קליניים רבים המראים את חשיבות התזונה ואפשרויות הטיפול בעזרת צמחי מרפא ותוספי תזונה.