פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

צ׳פרל - Larrea tridentata (mexicana)

עודכן בתאריך 10/08/2018

Chapparal, Creosote bush


משפחה בוטנית: זוגניים – Zygophyllaceae

חלק הצמח | איכויות | רכיבים פעילים | התוויות | מינונים | רגישות | תופעות לוואי  | 

מינון יתר | אזהרות | התוויות נגד | רעילות | אינטראקציות | הריון | הנקה

 

השם העממי הנפוץ של הצמח הינו מטעה, כיוון ש-Chapparal מתייחס לאיזור בו הצמחיה עמידה לתנאי בצורת ושמש חזקה. בעוד צמח זה אכן מותאם לתנאי יובש (xerophyte), הוא גדל באיזור זה רק לעיתים נדירות.

הסוג הבוטני קרוי על שם הכומר הספרדי חואן אנטוניו הרננדז דה-לראה. שם המין tridentata (בלטינית: שלוש שיניים) מתייחס למראה העלים.

רק בשנות ה-40 של המאה ה-20 הבדילו את המין L. divaricata מהמין L. tridentata, ועדיין לא ברור האם שני המינים שווי ערך מבחינה רפואית.

צ׳פרל הינו שיח מדברי. מוצאו בצפון אמריקה (המין L. divaricata מוצאו בדרום אמריקה).

כיום, צ׳פרל אינו נמצא באף אחת מרשימות הצמחים של משרד הבריאות, ולכן באופן עקרוני הוא אסור לשיווק לקהל הרחב.

 

חלק הצמח בשימוש

עלים.

 

איכויות

טמפרטורה: קר.

לחות: יבש.

טעם: ארסי, מר, מלוח.

 

רכיבים פעילים עיקריים

החומרים הפעילים העיקריים נמצאים בשרף הצמח (עד 10% ממשקל העלים היבשים).

ליגנאנים (העיקרי ביניהם Nordihydroguaiaretic acid או בקיצור NDGA, המהווה כ-80% מתכולת השרף, כמו כן norisoguaiacin, dihydroguaiaretic acid), פלבונואידים (quercetin, kaempferol, isorhamnetin), נפתאקינונים (larreantin), טריטרפנים פנטציקליים, שמן נדיף, חומצות אורגניות.

 

התוויות

שימוש פנימי – סרטן*, זיהומים ויראליים.

שימוש חיצוני – סרטן, זיהומים ויראליים (הרפס, זיהומי שלבקת, אבעבועות רוח).

 

*יש לציין כי לא קיימת עדות מודרנית ליעילות של צ׳פרל בטיפול בסרטן

במחקר קליני בלתי מבוקר(4) שנערך בשנת 1970 על חולים בעלי ממאירות שאינה ניתנת לריפוי, נצפה כיווץ של הגידול אצל ארבעה מתוך 45 מטופלים שנטלו תה צ׳פרל או NDGA. הנסיגה נמשכה בין 10 ימים ל-20 חודשים. ביתר המטופלים, הגידול המשיך לגדול. לא קיימת גישה למחקר המקורי ולא ברור באילו מינונים ניטל הצמח.

 

מינונים 

תמצית נוזלית בריכוז 1:3, 45% אלכוהול – 1-5 מ״ל ביום.

תמצית יבשה – תלוי בריכוז התמצית; מינון השווה ל- 0.75-1.75 גרם צמח ביום.

חליטה – 1-3 גרם ביום.

בפורמולה – 15%-20%.

 

רגישות

בספרות הרפואית מופיעים דיווחים על למידע השלם למנויים

 

תופעות לוואי

תופעות לוואי לשימוש בצ׳פרל עלולות לכלול למידע השלם למנויים

למרות שקיימים מספר עשרות בודדות של דיווחי מקרה אודות רעילות כבדית שנגרמה בעקבות שימוש בצ׳פרל, חשוב להדגיש כי בצמח נעשה שימוש נרחב ואחוז המקרים המדווחים הינו זעום.

סקר שנערך על ידי הקרן לחקר צמחי מרפא(5) מעלה ש למידע השלם למנויים

יש לציין כי במחקר קליני רטרוספקטיבי שנערך למידע השלם למנויים

במחקר קליני אחר, אף אחד מבין 59 חולי סרטן סופני ששתו למידע השלם למנויים

כמו כן, קיים דיווח מקרה בודד(7) אודות למידע השלם למנויים

 

מינון יתר

מינון יתר עלול לגרום ל למידע השלם למנויים

 

אזהרות וצעדי מנע

הגנה מפני רעילות כבדית – לצמחים מסויימים מוצמדת אזהרה מפני רעילות כבדית בעקבות מספר דיווחי מקרה (אמינים יותר או פחות), אך במקרה של צ׳פרל, בהיעדר מחקרים קליניים נרחבים המצביעים על בטיחות בשימוש של הצמח, ולאור הדיווחים אשר בחלקם כללו נזק משמעותי למטופלים, יש לנקוט זהירות יתרה בשימוש בו:

בכדי להגן על הכבד מפני רעילות פוטנציאלית ככל הניתן, מומלץ לשלב נטילת צ׳פרל עם למידע השלם למנויים

כמו כן, במהלך השימוש בצ׳פרל מומלץ לצמצמם ככל הניתן את החשיפה ל למידע השלם למנויים

מומלץ לצמצם את משך השימוש בצ׳פרל ל למידע השלם למנויים

יש להפסיק את השימוש בצ'פרל באם למידע השלם למנויים

מחלות כליה – למידע השלם למנויים

 

התוויות נגד

צ׳פרל אסור לשימוש בקרב למידע השלם למנויים

ברפואה הסינית המסורתית מוגדרת התוויית נגד לשימוש בצ׳פרל במצבי למידע השלם למנויים

 

רעילות

רעילות כבדית – למידע השלם למנויים

רעילותכלייתית – למידע השלם למנויים

מדד רעילות LD50: למידע השלם למנויים

 

תגובות הדדיות עם תרופות צמחי מרפא תוספי תזונה

השפעה על חילוף חומרים תרופתי למידע השלם למנויים

 

תרופות בעלות פוטנציאל רעילות לכבד למידע השלם למנויים

 

ויטמין K ותרופות נוגדות קרישה למידע השלם למנויים

 

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידאליות (NSAIDs) למידע השלם למנויים

 

תרופות לוויסות רמות הסוכר בדם למידע השלם למנויים

 

הריון

צ'פרל אסור לשימוש בהריון(8,10).

ברפואת הילידים הבוליביאנית, חליטה של המין L. divaricata משמשת ל למידע השלם למנויים

במקסיקו, חליטת צ׳פרל שימשה כ למידע השלם למנויים

 

הנקה

צ'פרל אסור לשימוש בהנקה(8).

 

 

מקורות

  1. De Smet PAGM et al. (eds.). Adverse Effects of Herb Drugs 2. Springer-Verlag, Berlin, 1993. pp 231-240.
  2. Leonforte, J. F. Contact dermatitis from Larrea (creosote bush). J Am Acad.Dermatol. 1986;14(2 Pt 1):202-207.
  3. Shasky, D. R. Contact dermatitis from Larrea tridentata (creosote bush). J Am Acad.Dermatol. 1986;15(2 Pt 1):302.
  4. Smart CR, Hogle CR, Vogel H, et al. Clinical experience with nordihydroguaiaretic acid—“chaparrel [sic] tea” in the treatment of cancer. Rocky Mtn Med J 1970; 67:39–43.
  5. Blumenthal M. Herb industry and FDA issue chaparral warning: experts unable to explain possible links to five cases of hepatitis. HerbalGram 1993;28:38,39,53,59,63,69-69.
  6. Heron S, Yarnell E. The safety of low-dose Larrea tridentata (DC) Coville (creosote bush or chaparral): a retrospective clinical study. J Altern Complement Med. 2001 Apr;7(2):175-85.
  7. Tregellas WM, South SF: Autoimmune syndrome induced by chaparral ingestion. Transfusion 20:647-648, 1980.
  8. Mills. S, Bone K, The Essential Guide to Herbal Safety. Churchill Livingstone, 2005
  9. McGuffin M, Hobbs C, Upton R, Goldberg A (eds). American Herbal Products Association’s Botanical Safety Handbook. Boca Raton, FL: CRC Press, 1997
  10. Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010
  11. Stone, B. FDA press release. Dec. 10, 1992
  12. Brinker F. “Botanical Medicine Research Summaries,” from Eclectic Dispensatory of Botanical Therapeutics, vol. II. Eclectic Medical Pub., Sandy, Ore., 1995
  13. Bensky D, Gamble A, Kaptchuk T. Chinese Herbal Medicine Materia Medica. Vista, CA: Eastland Press, 1993
  14. Sheikh NM, Philen RM, Love LA. Chaparral-associated hepatotoxicity. Arch Intern Med 1997;157:913-9.
  15. Obermeyer, W. R., Musser, S. M., Betz, J. M., Casey, R. E., Pohland, A. E., and Page, S. W. Chemical studies of phytoestrogens and related compounds in dietary supplements: flax and chaparral. Proc Soc Exp Biol Med 1995;208(1):6-12.
  16. Smith AY, Feddersen RM, Gardner KD Jr, Davis CJ Jr. Cystic renal cell carcinoma and acquired renal cystic disease associated with consumption of chaparral tea: a case report. J Urol. 1994 Dec;152(6 Pt 1):2089-91.
  17. Foodman T, Grice HC, Becking GC, et al. A cystic nephropathy induced by nordihydroguaiaretic acid in the rat. Lab. Invest., 23(1):93-107, 1970
  18. Grice HC, Becking G, Goodman T. Toxic properties of nordihydroguaiaretic acid. Fd. Cosmet. Toxicol., 6:155- 161, 1968
  19. Lehman, AJ, Fitzhugh, OG, Nelson, AA, and Woodard, G. The pharmacological evaluation of antioxidants. Adv Food Res 1951;3:197-208.
  20. Ansar S, Iqbal M, Athar M.Nordihydroguairetic acid is a potent inhibitor of ferric-nitrilotriacetate-mediated hepatic and renal toxicity, and renal tumour promotion, in mice. Carcinogenesis. 1999 Apr;20(4):599-606.
  21. Gardner, KD Jr, Reed, WP, Evan, AP, Zedalis, J, Hylarides, MD, and Leon, AA. Endotoxin provocation of experimental renal cystic disease. Kidney Int 1987;32(3):329-334.
  22. Anesini C, Boccio J, Cremaschi G, et al: Phytother Res 11:521-523, 1997.
  23. Agarwal, R., Wang, Z. Y., Bik, D. P., and Mukhtar, H. Nordihydroguaiaretic acid, an inhibitor of lipoxygenase, also inhibits cytochrome P-450-mediated monooxygenase activity in rat epidermal and hepatic microsomes. Drug Metab Dispos. 1991;19(3):620-624.
  24. Capdevila, J, Gil, L, Orellana, M, Marnett, LJ, Mason, JI, Yadagiri, P, and Falck, JR. Inhibitors of cytochrome P-450-dependent arachidonic acid metabolism. Arch Biochem Biophys 1988;261(2):257-263.
  25. Sahu SC, Ruggles DI, O'Donnell MW. Prooxidant activity and toxicity of nordihydroguaiaretic acid in clone-9 rat hepatocyte cultures. Food Chem Toxicol. 2006 Oct;44(10):1751-7. Epub 2006 Jun 7.
  26. Gimeno, M. F., Shattner, M. A., Borda, E., Gimeno, A. L., and Lazzari, M. A. Lipoxygenase inhibitors alter aggregation and adhesiveness of human blood platelets from aspirin-treated patients. Prostaglandins Leukot Med 1983;11(1):109-119.
  27. Cho, CH and Ogle, CW. Potentiation of indomethacin-induced gastric ulcers in rats by nordihydroguaiaretic acid (NDGA), an inhibitor of lipoxygenase. Asia Pacific Journal of Pharmacology 1987;2(1):49-52.
  28. Luo, J., Chuang, T., Cheung, J., Quan, J., Tsai, J., Sullivan, C., Hector, R. F., Reed, M. J., Meszaros, K., King, S. R., Carlson, T. J., and Reaven, G. M. Masoprocol (nordihydroguaiaretic acid): a new antihyperglycemic agent isolated from the creosote bush (Larrea tridentata). Eur.J Pharmacol 4-3-1998;346(1):77-79.
  29. Bastien JW. Pharmacopeia of Qollahuaya Andeans. J Ethnopharmacol. 1983 Jul;8(1):97-111.
  30. Moser MB: Kiva 35:201- 210, 1970.
  31. Konno, C, Martin, A, Ma, B-X, Lu, Z-Z, Xue, H-Z, Erdelmeier, CAJ, Nuzzo, NA, Soejarta, DD, Cordell, GA, Waller, DP, and Fong, HHS. Search for fertility regulating agents from Larrea tridentata. Proceedings: The First Princess Chulabhorn Science Congress 1987, International Congress on Natural Products 1987;2:328-337.
  32. Mikuni, M, Yoshida, M, Hellberg, P, Peterson, CA, Edwin, SS, Brännström, M, and Peterson, CM. The lipoxygenase inhibitor, nordihydroguaiaretic acid, inhibits ovulation and reduces leukotriene and prostaglandin levels in the rat ovary. Biol Reprod 1998;58(5):1211-1216.
  33. Konno C, Lu ZZ, Xue HZ, Erdelmeier CA, Meksuriyen D, Che CT, Cordell GA, Soejarto DD, Waller DP, Fong HH. Furanoid lignans from Larrea tridentata. J Nat Prod. 1990 Mar-Apr;53(2):396-406.

דוגמא למונוגרף מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

בחזרה לדף הראשי של האינדקס

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם