פיטואסטרוגנים וגידולים תלויי הורמונים - חילבה

 

מאמרים נוספים בסדרה: סויה | זִרעי פשתן | בּטטת בר | שוּש קירח | תלְתן אדום | קוֹהוש שחור | כשוּתנית

 

חילבה (גרגרנית יוונית, Trigonella foenum-graecum \ Fenugreek)

זיקתם למערכת הרבייה הנשית מתקשרת לרוב להשפּעתם הגלקטוגוגית (הגברת תנובת חלב). 

בשל תכולת הסאפונין דיוסגנין, נחקרה השפּעת החילבה גם על וויסות של קולטני אסטרוגן. 

בנוגע להשפעה זו של הדיוסגנין, הדיעות חלוקות - 

במחקרים מוקדמים נצפתה פעילות אסטרוגנית שלו₍₁₎ בעוד שבמחקרים עדכניים יותר לא נצפתה כלל השפעה כזו₍₂₎.

יש לציין כי לדיוסגנין מיוחסות גם השפעות נוגדות-סרטן שאינן נובעות מהשפעותיו ההורמונליות₍₃₎.

בספרות המקצועית לא קיימים היום פרסומים של מחקרים קליניים או אפידימיולוגיים 

ולכן המידע המובא להלן מבוסס על מחקרים שנערכו בבעלי חיים או בתנאי מעבדה בלבד.

 

סרטן שד

מחקר משנת 2012 בחן את ההשפעה נוגדת-הסרטן של הדיוסגנין מהחילבה על עכברות שנגרמו להם גידולי שד. 

העכברות טופלו בדיוסגנין במינון של כ20 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף למשך 45 יום. 

התוצאות הדגימו קרא עוד

 

מחקר משנת 2005 בחן לראשונה את ההשפעה של תמצית זרעי חילבה על עכברות שנגרמו להן גידולי שד.

במינון של 200 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף, תמצית החילבה הדגימה קרא עוד

 

מחקר משנת 2014 הראה גם הוא את הפעילות האפופטוטית של מיצוי אתנולי של חילבה מצמח שלם, על תאי סרטן מסוג MCF-7,

ואת המנגנונים השונים הקשורים בפעילות זו₍₆₎.

 

מחקר משנת 2011 בחן את הפעילות האפופטוטית של של מיצוי זרעי חילבה בתאי סרטן-שד מסוג MCF-7.

החילבה הרג ביעילות את התאים על-ידי השראת אפופטוזיס. 

כאשר התאים נחשפו לכ-50 מ"ק/מ"ל תמצית במשך 24 שעות, נצפה אפופטוזיס בשיעור של קרא עוד

 

מחקר מעבדה משנת 2010 בחן את ההשפעה האסטרוגנית של תמצית זרעי חילבה על תאי סרטן-שד בעלי קולטנים חיוביים לאסטרוגן (MCF-7).

המינונים שנבדקו היו כ- 20-320 מ"ק/מ"ל. התוצאות הראו המרצה של הפרוליפרציה התאית על-ידי קרא עוד

 

מחקר משנת 2009 בחן את ההשפעה של דיוסגנין, סאפונין סטרואידיאלי המצוי בחילבה ובצמחים נוספים,

על מנגנון איתות-תאי Akt\PKB (Protein Kinase B), הגורם לחסימת התהליך האפופטוטי בתאי סרטן. 

הדיוסגנין חסם את פעילות המסלול ואת הביטוי של חלבוני המטרה שלו קרא עוד

 

מחקר נוסף משנת 2009 הראה כי לתמצית זרעי חילבה השפעה ציטוטוקסית סלקטיבית על תאים סרטניים לעומת תאים רגילים.

מינון של כ- 10-15 מ"ק/מ"ל הציג פעילות מעכבת קרא עוד

 

מחקר משנת 2007 בחן את ההשפעה של תמציות מימיות ואלכוהוליות של סויה ושל חילבה

על צמיחה של תאי סרטן שד מסוג MCF-7 בעלי קולטנים חיוביים לאסטרוגן. 

בעוד המיצויים של הסויה הגבירו את הגדילה וסינתזת ה-DNA בתאים,

תמצית אלכוהולית של חילבה הפחיתה את שרידות התא והשרתה שינויים אפופטוטיים מוקדמים₍₁₁₎.

 

סרטן הערמונית

מחקר משנת 2011 בדק את ההשפעה של הדיוסגנין ותכונותיו נוגדות הסרטן, על נדידה ופלישה של תאי סרטן הערמונית מסוג PC-3. 

הדיוסגנין קרא עוד

 

סיכום

לצערנו, אין מחקרים קליניים המעידים באופן מובהק על פעילות נוגדת סרטן של החילבה ו/או הרכיב הפעיל דיוסגנין בגידולים ממאירים תלויי הורמונים. 

עם זאת, מתוך המידע שמתקבל מהסקירה, ניתן לראות תמונה דומה לזו שראינו בסקירות הצמחים הקודמות בסדרה –

פעילות תאית שאינה ממריצה גידולים תלויי הורמונים, ואף מעכבת את שגשוגם ומשרה מוות תאי טבעי (אפופטוזיס). 

נוסיף על כך, שהחילבה נחשב מאז ומתמיד לצמח בעל עוצמת פעילות עדינה ופרופיל בטיחות גבוה,

ויש לו השפעות רפואיות נוספות העשויות לתמוך בטיפול במחלה, כגון השפעה חיובית על משק הסוכר והשומנים.

 

 

מקורות

 

1. Aradhana, Rao AR, Kale RK.Diosgenin--a growth stimulator of mammary gland of ovariectomized mouse. Indian J Exp Biol. 1992 May;30(5):367-70.
2. Medigović I, Ristić N, Živanović J, Šošić-Jurjević B, Filipović B, Milošević V, Nestorović N.Diosgenin does not express estrogenic activity: a uterotrophic assay. Can J Physiol Pharmacol. 2014 Apr;92(4):292-8.
3. Raju J, Mehta R. Cancer chemopreventive and therapeutic effects of diosgenin, a food saponin. Nutr Cancer. 2009;61(1):27-35.
4. Jagadeesan J, Nandakumar N, Rengarajan T, Balasubramanian MP. Diosgenin, a steroidal saponin, exhibits anticancer activity by attenuating lipid peroxidation via enhancing antioxidant defense system during NMU-induced breast carcinoma. J Environ Pathol Toxicol Oncol. 2012;31(2):121-9.
5. Amin A, Alkaabi A, Al-Falasi S, Daoud SA. Chemopreventive activities of Trigonella foenum graecum (Fenugreek) against breast cancer. Cell Biol Int. 2005 Aug;29(8):687-94.
6. Alshatwi AA, Shafi G, Hasan TN, Syed NA, Khoja KK. Fenugreek induced apoptosis in breast cancer MCF-7 cells mediated independently by fas receptor change. Asian Pac J Cancer Prev. 2013;14(10):5783-8.
7. Khoja KK, Shaf G, Hasan TN, Syed NA, Al-Khalifa AS, Al-Assaf AH, Alshatwi AA. Fenugreek, a naturally occurring edible spice, kills MCF-7 human breast cancer cells via an apoptotic pathway. Asian Pac J Cancer Prev. 2011;12(12):3299-304.
8. Sreeja S, Anju VS, Sreeja S. In vitro estrogenic activities of fenugreek Trigonella foenum graecum seeds. Indian J Med Res. 2010 jun;131:814-9.
9. Srinivasan S, Koduru S, Kumar R, Venguswamy G, Kyprianou N, Damodaran C. Diosgenin targets Akt-mediated prosurvival signaling in human breast cancer cells. Int J Cancer. 2009 Aug 15;125(4):961-7.
10. Shabbeer S, Sobolewski M, Anchoori RK, Kachhap S, Hidalgo M, Jimeno A, Davidson N, Carducci MA, Khan SR. Fenugreek: a naturally occurring edible spice as an anticancer agent. Cancer Biol Ther. 2009 Feb;8(3):272-8.
11. Sebastian KS, Thampan RV. Differential effects of soybean and fenugreek extracts on the growth of MCF-7 cells. Chem Biol Interact. 2007 Nov 20;170(2):135-43.
12. Chen PS, Shih YW, Huang HC, Cheng HW. Diosgenin, a steroidal saponin, inhibits migration and invasion of human prostate cancer PC-3 cells by reducing matrix metalloproteinases expression. PLoS One. 2011;6(5):e20164.