בשנים האחרונות הצטברו ראיות לפעילות נוגדת הסרטן של התה הירוק (Camellia sinensis).
הראיות מצביעות על פעילות כנגד סוגי סרטן רבים ובמיוחד כנגד סרטן הערמונית.
סקרנו את המחקרים העיקריים מהשנים האחרונות, לשיפוטכם...
מחקרים קליניים
מחקר קליני רנדומלי (2014) בחן את ההשפעה של תה ירוק ותה שחור בגברים הסובלים מסרטן הערמונית לפני ניתוח.
93 גברים חולקו לקבל 6 כוסות ביום תה ירוק, תה שחור או מים כביקורת.
נראה כי צריכת תה ירוק הובילה להפחתה משמעותית ברמות NFkB בהשוואה לתה שחור ולמים.
ב-32 מתוך 34 הגברים שצרכו תה ירוק נצפו פוליפנוֹלים ברקמות הערמונית.
לא נמצאו פוליפנוֹלים ברקמות הערמונית של גברים בקבוצות הביקורת והתה השחור.
תה ירוק הוביל אף לירידה קטנה אך מובהקת ברמות PSA, ירידה שלא נצפתה בקבוצות האחרות(1).
מחקר קליני (2009) הדגים כי נטילת תוסף יומי של ECGC במינון של 800 מ"ג ליום בקרב חולי סרטן ערמונית לפני ניתוח
הביא לירידה משמעותית ברמות VEG, HGF ו-PSA. כמו כן הודגמה ירידה ברמות IGF-1, IGFBG-3 וביחס ביניהם, כמו גם שיפור בתפקודי הכבד(2).
מחקרים אפידימיולוגיים
סקירה (משנת 2013) בחנה מידע העולה ממחקרים אפידמיולוגיים על תה ירוק ומניעת סרטן.
מסקירה זו עולה כי מספר מחקרים קליניים בשלב 2, מראים השפעה מעכבת של תמצית תה ירוק כנגד התפתחות נגעים טרום ממאירים של סרטן הערמונית והפיכתם לגידולים ממאירים(3).
מחקר אפידימיולוגי ביפן (2007) לא נמצא קשר לסרטן ערמונית מקומי אולם צריכת תה ירוק הביאה לירידה של 48% בסיכון למחלה מתקדמת בקרב גברים ששתו 5 כוסות ליום לעומת כאלו ששתו פחות מכוס אחת(4).
סקירות
סקירה (משנת 2015) בחנה את הידע הנרכש מהעשור האחרון הנוגע לתה ירוק ולסרטן.
הסקירה בחנה מספר מחקרי קוהורט ומחקרים רנדומלים מבוקרים ומצאה כי צריכת תה ירוק קשורה בהפחתת היארעות מקרי סרטן.
מחקרי מעבדה ומחקרים בבעלי חיים מתארים כי המנגנונים המסייעים לתה ירוק למנוע סרטן קשורים בהשפעה על מנגנון אפופטוזיס, שינוי במנגנון ויסות החלבונים, הפעלה של תאים הורגי סרטן ודיכוי הפעלת NFkB.
תה ירוק מתערב במנגנונים הקשורים בשגשוג תאים, מוטציה, דלקת ושליחת גרורות.
עם זאת, הסקירה מעלה כי ישנם מחקרים סותרים, וכי יש להמשיך לחקור את המנגנונים המדוייקים הקשורים בצריכת תה ירוק וההשפעה כנגד סרטן המעי הגס, עור, ריאות, ערמונית וסרטן השד(5).
סקירה (2015) בחנה את גורמי הסיכון והגורמים העשויים להגן מפני סרטן הערמונית.
סקירה זו מצאה כי גורמים תזונתיים אשר יכולים להגן מפני סרטן הערמונית כוללים צריכת תה ירוק, וכן ליקופן מעגבניות, ופיטואסטרוגנים מסויה(6).
סקירה (2014) בחנה את ההשפעה של תה ירוק על הטיפול בסרטן.
מסקירה זו עולה כי מחקרים בבעלי חיים מראים כי שימוש בפוליפנוֹלים מתה ירוק ו- EGCG מעכב קרצינוגנים במקרי סרטן הערמונית, וסוגי סרטן נוספים.
מחקרי מעבדה הראו כי שימוש בפוליפנוֹלים מתה ירוק ו-EGCG מעודדים אפופטוזיס, עיכוב תא ומעכב גרורות בגידולים, ללא השפעה שלילית על תאים בריאים(7).
מטה אנליזה (2014) בחנה את הקשר בין צריכת תה לסיכון להתפתחות סרטן הערמונית.
נמצא כי צריכת תה (ללא קשר לסוג התה) קשורה בסיכון מופחת לסבול מסרטן הערמונית, בעיקר בסין ובהודו(8).
סקירה (2013) בחנה מידע העולה ממחקרים אפידמיולוגיים על תה ירוק ומניעת סרטן.
מסקירה זו עולה כי מספר מחקרים קליניים בשלב 2, מראים השפעה מעכבת של תמצית תה ירוק כנגד התפתחות נגעים טרום ממאירים של סרטן הערמונית והפיכתם לגידולים ממאירים(9).
סקירה (2013) בחנה את דרכי הפעולה של תה ירוק במניעת סרטן הערמונית.
הסקירה מעלה כי לתה ירוק דרכי פעולה רבות כנגד סרטן הערמונית, כגון פעילות נוגדת חמצון, עידוד אפופטוזיס ועיכוב פעילות תאים, עידוד פעילות אנזימים מעכלי קרצינוגנים, עיכוב מתילציה שלDNA ועוד.
הפעילות של תה ירוק כנגד סרטן הערמונית בעלת אפשרויות טיפוליות לטווח ארוך(10).
מחקרי מעבדה ובעלי חיים
במחקר מעבדה עדכני (2015) נבדק האם תה ירוק וקוורצטין תורמים ליעילות הטיפול הכימותרפי המקובל בסרטן הערמונית (דוקסטקסל).
במחקר נבדקה ההשפעה של כימותרפיה לבד או במשולב עם תה ירוק וקוורצטין על תאי סרטן הערמונית.
נמצא כי הטיפול המשולב הגביר את הפעילות האנטי-סרטנית של הכימותרפיה באופן ניכר(11).
מחקר מעבדה (2014) בחן את ההשפעה של תמצית סטנדרטית של תה ירוק כנגד תאי סרטן הערמונית.
מחקר זה מצא כי השימוש בתמצית התה הירוק מעודדת מוות תאי, עיכוב פעילות תאית, סטרס אנדופלזמתי ותגובות חלבוניות בתאי הסרטן.
12 שעות לאחר השימוש בתה הירוק נראתה שרשרת פעילות בתאי הסרטן המובילה למוות תאי(12).
מחקר מעבדה (2012) בחן את ההשפעה של תה ירוק על תאי סרטן הערמונית.
מחקר זה מצא כי שימוש בפוליפנוֹלים מתה ירוק מעודדים מוות של תאי סרטן הערמונית בשתי דרכים שונות,
זאת ללא קשר לפעילות גן P53 (גן האחראי לעיכוב גידולים, אשר פעמים רבות נמצא שאינו פעיל בחולי סרטן הערמונית)(13).
מנגנוני פעולה אפשריים נוספים שנחקרו:
חסימת רכיבים קרצינוגניים (ניטרוזאמינים), מניעת נזק ב-DNA, עיכוב גידולים, המרצת מוות תאי והגברת תגובה חיסונית(14-17).
