PּMOS | הריוֹן | בריאות העצם בגִיל המעבר
בריאות האישה:
תסמונת שחלות מטבוליות פוליאנדוקרינית:
דיאטה קטוגנית לנשים עם PMOS,
דיאטה קטוגנית דלה מאוד בפחמימות,
והגבלת זמן האכילה בקרב נשים.
היריוֹן:
איכות התזונה בהיריון וגדילה עד גיל שנתיים,
עלייה במשקל ותוצאות היריון שליליות,
ומאפיינים אישיים, תזונה וסיבוכי היריון.
בריאות העצם בגִיל המעבר:
דפוסי תזונה והסיכון לאוסטאופורוזיס,
סידן, חלבון והתגובה לאוסטאופורוזיס,
תוסף טבעי לנשים בגיל המעבר.
תסמונת שחלות מטבוליות פוליאנדוקרינית
הערת מערכת: בשנת 2026 שונה השם של תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), וכיום היא מכונה תסמונת שחלות מטבולית פוליאנדוקרינית (PMOS). שינוי השם משקף תפיסה רחבה יותר של התסמונת, המדגישה כי לצד ההיבטים ההורמונליים קיימים בה גם מאפיינים מטבוליים משמעותיים, ובהם עמידות לאינסולין וסיכון מוגבר להפרעות מטבוליות. השם המקורי התמקד במאפיין השחלתי, ועל כן נטען כי הוא אינו משקף במלואו את מגוון המאפיינים של התסמונת ועלול לתרום להבנה חלקית שלה. השם החדש נמצא בתהליך הטמעה, והוא צפוי להשתלב באופן מלא בהנחיות הקליניות הבינלאומיות עד שנת 2028.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 נבחנה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מדדים אנתרופומטריים, מטבוליים והורמונליים בקרב נשים עם תסמונת שחלות מטבולית פוליאנדוקרינית (PMOS).
בסקירה נכללו 15 מחקרים, מהם 8 מחקרי עוקבה, 5 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-2 תיאורי מקרה. מרבית המשתתפות במחקרים אלו היו עם BMI מעל 25. במטה-אנליזה נכללו 10 מהמחקרים.
בהשוואה בין המדדים לפני ההתערבות ואחריה, נמצא כי הדיאטה הקטוגנית הובילה לירידה מובהקת ב-BMI (הפרש ממוצע 3.38 יחידות), במשקל (הפרש ממוצע 10.77 ק"ג) ובהיקף המותניים (הפרש ממוצע 8.93 ס"מ). בנוסף, נצפו ירידה ברמות ההורמון LH, שינויים במשך המחזור החודשי ושיפור בתנגודת לאינסולין.
בהשוואה לדיאטות אחרות, הדיאטה הקטוגנית הייתה קשורה לירידה גדולה יותר ב-BMI ובמשקל, וכן לשיפור ברמות LH ובתנגודת לאינסולין, אולם הממצאים בנוגע לפעילות אנדרוגנית ולשומני הדם לא היו עקביים.
החוקרים מסכמים כי דיאטה קטוגנית עשויה להוות התערבות תזונתית מבטיחה לשיפור המשקל, הרגישות לאינסולין והפרופיל ההורמונלי בקרב נשים עם PMOS ו-BMI מעל 25. עם זאת, השונות הרבה בין המחקרים והבדלים באיכותם מחייבים פרשנות זהירה של הממצאים, ונדרשים מחקרים נוספים לאישוש היעילות והבטיחות.
Arsenaki E, Stathi D, Triantafyllidis KK, Seldon Y, Bobotis S, Lockett G, Haran S, Kyrgiou M, Saso S, Kechagias KS. The effects of ketogenic diet on polycystic ovary syndrome: A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr. 2026 Jan;56:106535.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41483483/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 נבחנה ההשפעה של דיאטה קטוגנית דלה מאוד בפחמימות בקרב נשים עם תסמונת שחלות מטבולית פוליאנדוקרינית (PMOS).
בסקירה נכללו 12 מחקרים אקראיים מבוקרים, שבהם משך ההתערבות נע בין 4 ל-24 שבועות.
ב-6 מחקרים הצריכה הקלורית היומית הייתה 1,300-1,500 קלוריות, מתוכן 5-20% פחמימות, ב-5 מחקרים הצריכה הקלורית היומית הייתה 750-800 קלוריות, מתוכן 10-20% פחמימות, ובמחקר נוסף נבדקה דיאטה ים-תיכונית שכללה כ-20 גרם פחמימות ביום.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי ההתערבות הובילה לירידה מובהקת במדדים אנתרופומטריים, כולל משקל הגוף (הפרש ממוצע של 9.57 ק"ג), היקף המותניים (הפרש ממוצע של 7.75 ס"מ), מסת השומן (הפרש ממוצע של 7.44 ק"ג), BMI (הפרש ממוצע של 3.45 יחידות) ויחס מותניים-ירכיים.
בנוסף, נצפה שיפור מובהק במדדים הורמונליים, כולל רמות הטסטוסטרון, SHBG ו-LH, וכן ביחס LH ל-FSH, ללא השפעה מובהקת על רמות FSH.
במדדים המטבוליים נצפה שיפור ברמות הגלוקוז והאינסולין, בתנגודת לאינסולין וברמות הטריגליצרידים.
החוקרים מסכמים כי דיאטה קטוגנית דלה מאוד בפחמימות עשויה לסייע בשיפור הרכב הגוף, בהפחתת עודף אנדרוגנים, באיזון הורמוני המין ובשיפור האיזון הגליקמי בקרב נשים עם PMOS.
Tosatti JAG, Magalhães FMV, Gomes KB. Effects of the very low-carbohydrate ketogenic diet in women with polycystic ovary syndrome: a systematic review with meta-analysis of clinical trials. Br J Nutr. 2026 Jan 28;135(2):178-193.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41249157/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2026 נבחנה ההשפעה של הגבלת זמן האכילה (TRE) על מדדים מטבוליים, הורמונליים ואנתרופומטריים בקרב נשים עם תסמונת שחלות מטבולית פוליאנדוקרינית (PMOS).
הסקירה כללה 4 מחקרים אקראיים מבוקרים, שבהם השתתפו 216 נשים.
ב-3 מהמחקרים הגבלת זמן האכילה נבדקה בהשוואה להגבלה קלורית, ובמחקר אחד בהשוואה לאכילה ללא הגבלה קלורית. חלון האכילה הוגבל ל-6, 8 או 10 שעות, והחל בשעות הבוקר (8:00 או 9:00) או הצוהריים (13:00). משך ההתערבות נע בין 2 ל-6 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
היריוֹן
במחקר עוקבה משנת 2024 נבחן הקשר בין איכות התזונה של האם במהלך ההיריון לבין גודל התינוק בלידה ודפוסי הגדילה שלו עד גיל שנתיים.
החוקרים מציינים כי תינוק במשקל נמוך או גבוה ביחס לגיל ההיריון, וכן גדילה מהירה או איטית לאחר הלידה, קשורים לסיכון להשמנה בהמשך החיים.
המחקר התבסס על נתונים מ-8 עוקבות וכלל 2,854 צמדי אם-ילד. הגיל החציוני של האימהות היה 30, והמדגם היה מגוון מבחינת גזע ומוצא אתני.
איכות התזונה של האם הוערכה באמצעות שני מדדים: מדד HEI, המעריך את מידת ההתאמה להמלצות לתזונה בריאה, ומדד EDIP, המעריך את הפוטנציאל הדלקתי של התזונה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה פרוספקטיבי משנת 2024 נבחן הקשר בין שינויים במשקל במהלך שנות הפוריות לבין הסיכון לתוצאות הריון שליליות.
החוקרים מציינים כי BMI לפני ההיריון הוא גורם סיכון מבוסס לתוצאות הריון שליליות, אך הקשר בין מגמות של שינויים במשקל לבין תוצאות אלה פחות ברור.
המחקר נערך במסגרת מחקר האחיות (Nurses' Health Study II) וכלל 16,241 נשים ו-25,386 הריונות של עובר יחיד.
משקל גוף, גובה ומשקל בגיל 18 נאספו בתחילת המחקר בשנת 1989, והמשקל עודכן אחת לשנתיים. תוצאות ההיריון נאספו באמצעות דיווח עצמי בשנת 2009, וחושב מדד תוצאה משולב של תוצאות היריון שליליות שכלל הפרעות יתר לחץ דם בהריון, סוכרת היריון, לידה מוקדמת ולידת עובר מת.
משך הזמן הממוצע מגיל 18 להיריון היה 16.3 שנים, מתחילת המעקב להיריון 6.1 שנים ובין הריונות 2.9 שנים, כאשר השינוי הממוצע במשקל בתקופות זמן אלה היה 6.4, 3.1 ו-2.3 ק"ג, בהתאמה.
במהלך תקופת המחקר התרחשו 4,628 הריונות (18.2%) שבהם הופיעה לפחות אחת מתוצאות ההיריון השליליות.
העלייה במשקל מאז גיל 18 קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן כיצד מאפיינים אישיים של נשים בהיריון עשויים להשפיע על הקשר בין תזונה עתירת שומן, סוכר ונתרן לבין תוצאות היריון שליליות.
החוקרים מציינים כי תזונה מותאמת אישית מבוססת על זיהוי הבדלים בתגובה לדפוסי תזונה, במטרה להתאים את ההמלצות התזונתיות למאפיינים התנהגותיים, חברתיים, סביבתיים, גנטיים ומטבוליים של הפרט.
המחקר התבסס על נתוניהן של 8,054 נשים שנאספו ב-8 מרכזים רפואיים בארה"ב.
צריכת התזונה בתקופה לפני ההיריון הוערכה בשבועות 6-13 להיריון באמצעות שאלון צריכה תזונתית, ונבדק דפוס של תזונה עתירת שומן, סוכר ונתרן, בהשוואה לדפוסי תזונה אחרים.
תוצאות היריון שליליות נבדקו כמדד משולב שכלל רעלת היריון, סוכרת היריון, לידה מוקדמת ולידת תינוק קטן לגיל ההיריון.
כ-29% מהנשים צרכו תזונה שהתאפיינה בתכולה גבוהה של שומן, סוכר ונתרן, וכ-25% מהנשים אובחנו עם לפחות אחת מתוצאות ההיריון השליליות שנבדקו.
הקשר בין קרא עוד
בריאות העצם בגִיל המעבר
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון להתפתחות אוסטאופורוזיס, בדגש על תפקיד התזונה בשמירה על בריאות העצם בתקופת השינויים ההורמונליים בגיל המעבר.
במחקר נכללו 4,865 נשים בגיל 40-69 ללא אוסטאופורוזיס בתחילת המחקר.
במסגרת המחקר בוצעה הערכה תזונתית, והסיכון לאוסטאופורוזיס הוערך באמצעות מדד שהתבסס על דיווח עצמי ועל בדיקת אולטרסאונד.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-8 שנים תועדו 895 מקרים של אוסטאופורוזיס בקרב נשים לפני גיל המעבר ו-1,525 מקרים בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
בקרב נשים לפני גיל המעבר קרא עוד
במחקר אורך משנת 2026 נבחן האם צריכת סידן וחלבון משפיעה על התגובה לטיפול התרופתי באוסטאופורוזיס בקרב נשים עם צריכת סידן מספקת.
החוקרים מציינים כי תוספי סידן ניתנים לעיתים קרובות לצד טיפול תרופתי באוסטאופורוזיס, ללא התייחסות מספקת לצריכת הסידן מהמזון. מחקרים קודמים בקרב נשים מבוגרות עם צריכת סידן מספקת הצביעו על השפעה מועטה של תוספי סידן על התגובה לטיפול התרופתי, בעוד שצריכת חלבון נמוכה הייתה קשורה להפחתת התועלת מהטיפול. לפיכך, כאשר צריכת הסידן מספקת, ייתכן שאין צורך בתיסוף סידן, ויש חשיבות להתאמת התזונה כחלק מהטיפול באוסטאופורוזיס.
במחקר נכללו 586 נשים בגיל חציוני של 67 שנים. מבין המשתתפות, 101 קיבלו טיפול הורמונלי, 67 קיבלו טיפול תרופתי לאוסטאופורוזיס ו-418 לא קיבלו טיפול תרופתי הקשור לבריאות העצם. צריכת סידן וחלבון הוערכה באמצעות שאלוני תזונה, והשימוש בתוספי סידן תועד בתחילת המחקר ובמהלך תקופת המעקב.
צריכת הסידן הכוללת מהמזון ומתוספים עמדה בממוצע על 1,503 מ"ג ביום. 71% מהנשים עמדו בהמלצה לצריכה של לפחות 1,200 מ"ג סידן ביום, 51% השתמשו בתוספי סידן ו-70% נטלו ויטמין D.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 3.5 שנים הוערכו השינויים בצפיפות המינרלים, בחוזק ובמבנה העצם באזור הירך.
במחקר רטרוספקטיבי משנת 2026 נבחן הקשר בין השימוש בתוסף המבוסס על אבקת פרחים (פולן), ויטמין D וויטמין K2 לבין תסמיני גיל המעבר ומדדים של בריאות העצם.
במסגרת המחקר נעשה שימוש בתוסף המכיל אבקת פרחים לאחר הסרת הקליפה (Purified Cytoplasm of Pollen – PCP), המשמש כטיפול לא-הורמונלי בתסמיני גיל המעבר.
התוסף Femal Osteo הכיל 320 מ"ג PCP, 25 מק"ג ויטמין D, 10 מ"ג ויטמין E, 180 מק"ג ויטמין K2 ו-1.4 מ"ג ויטמין B6.
המחקר כלל נשים בגיל 45-60 שסבלו מתסמיני גיל המעבר והופנו למרפאת נשים.
בניתוח נכללו 22 נשים שבחרו להשתמש בתוסף ו-23 נשים שלא השתמשו בו ושימשו כקבוצת השוואה.
כל המשתתפות עברו בתחילת המחקר ולאחר 3 חודשים הערכה של הפרופיל ההורמונלי ושל סמני שחלוף העצם.
לאחר 3 חודשים נצפתה קרא עוד
