מזון אולטרה-מעובד | בריאות הנפש | השפעות מטבוליות
ההשלכות של צריכת מזון אולטרה-מעובד:
מזון אולטרה-מעובד והתפתחות נוירולוגית,
מזון אולטרה-מעובד ותסמינים התנהגותיים,
ומזון אולטרה-מעובד ובריאות הנפש.
טיפול טבעי ובריאות הנפש:
צמחי מרפא ובריאות הנפש בילדים,
אומגה 3 לטיפול בדיכאון בקרב ילדים,
וויטמין D ודיכאון במתבגרים.
השפעות מטבוליות:
צריכת חלבון וגדילה בילדות המוקדמת,
רכיבים תזונתיים והשפעה מטבולית בילדים,
ורכיבים תזונתיים ותחלואה נלווית.
ההשלכות של צריכת מזון אולטרה-מעובד
במחקר עוקבה פרוספקטיבי משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לאורך זמן לבין תפקוד קוגניטיבי ומדדים מבניים של המוח בילדות המוקדמת.
ברקע למחקר החוקרים מסבירים כי איכות התזונה בשנות החיים המוקדמות עשויה להשפיע על מסלולי ההתפתחות הנוירולוגית, אולם הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין תפקודים נוירו-קוגניטיביים טרם נבחן בהיקף נרחב.
במסגרת המחקר חושב אחוז הצריכה של מזון אולטרה-מעובד מתוך כלל הצריכה הקלורית, ונבחנה הצריכה המצטברת מגיל 6 חודשים ועד גיל 72 חודשים.
התפקוד הקוגניטיבי הוערך בגיל 24 ובגיל 72 חודשים, ונפחי אזורים תת-קורטיקליים במוח נמדדו בגיל 72 חודשים באמצעות בדיקות MRI.
נמצא כי צריכה מצטברת של מזון אולטרה-מעובד לא הייתה קשורה לתפקוד הקוגניטיבי בגיל 24 או בגיל 72 חודשים.
עם זאת, נמצא קשר בין צריכה מצטברת גבוהה יותר של מזון אולטרה-מעובד לבין ירידה בנפח באזורים תת-קורטיקליים מסוימים במוח. בממוצע, כל עלייה של 10% בשיעור הצריכה המצטברת של מזון אולטרה-מעובד הייתה קשורה לירידה של 1.92% בנפח התת-קורטיקלי.
החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה יותר של מזון אולטרה-מעובד מגיל הינקות ועד הילדות המוקדמת הייתה קשורה להבדלים בהתפתחות הנוירולוגית בגיל 6 שנים. ממצאים אלה מדגישים את תקופת החיים המוקדמת כחלון זמן שעשוי להיות רלוונטי למאמצי מניעה תזונתיים. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים כדי לזהות את חלונות הזמן הרלוונטיים, להבהיר את המנגנונים הנוירו-ביולוגיים המעורבים, לזהות גורמים תזונתיים ספציפיים ולבחון את ההשלכות ארוכות הטווח.
Ottino-González J, Adise S, Descarpentrie A, Esaian S, Marquess KM, Paudel D, Li H, Alderete TL, Bansal R, Peterson BS, Goran MI. Early-Life Cumulative Intake of Ultra-Processed Foods and Subcortical Brain Volume at Age Six Years: A Prospective Cohort Study. Am J Clin Nutr. 2026 Aug;124(2):101350.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/42373346/
במחקר עוקבה משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד בגיל 3 לבין מדדים התנהגותיים ורגשיים בגיל 5.
המחקר נערך במסגרת מחקר עוקבה גדול בקנדה. החוקרים מציינים כי מזונות אולטרה-מעובדים מהווים כמעט מחצית מצריכת האנרגיה בקרב ילדים בגיל הגן בקנדה, אולם השפּעתם על התפקוד ההתנהגותי והרגשי של ילדים עדיין אינה מובנת דיה.
צריכת מזון אולטרה-מעובד הוערכה באמצעות שאלוני תזונה וסווגה בהתאם לשיטת NOVA, המחלקת מזונות לארבע קטגוריות לפי מידת העיבוד שלהם. רמת הצריכה חושבה כאחוז מכלל הצריכה הקלורית.
מדדי ההתנהגות הוערכו בגיל 5 באמצעות שאלון CBCL, הכולל ציון בין 0 ל-100, כאשר ציון גבוה יותר מצביע על חומרה גבוהה יותר של תסמינים התנהגותיים.
הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין מדדי ההתנהגות תוקנן למגוון גורמים, בהם תזונת האם, גורמים הקשורים ללידה, אופן ההזנה בינקות, מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ומאפיינים מתקופת הילדות המוקדמת.
בנוסף, במסגרת הניתוח הסטטיסטי נבדקה התרומה של החלפת 10% מהצריכה הקלורית שמקורה במזון אולטרה-מעובד במזונות בדרגת עיבוד נמוכה.
בניתוח נכללו 2,077 ילדים. בגיל 3, מזונות אולטרה-מעובדים היוו בממוצע 45.5% מצריכת האנרגיה היומית.
בגיל 5, הציון הכולל הממוצע במדד CBCL היה 41.2, עם ציון של 44.6 עבור תסמינים פנימיים (כמו חרדה, דיכאון, נסיגה חברתית) ו-39.6 עבור תסמינים חיצוניים (כמו תוקפנות, כעס, אימפולסיביות).
החוקרים מראים כי כל עלייה של 10% בצריכת קלוריות שמקורה במזונות אולטרה-מעובדים הייתה קשורה בעלייה בציונים אלה, במיוחד תסמינים פנימיים. החלפה של 10% מצריכת האנרגיה במזונות בדרגת עיבוד נמוכה הייתה קשורה לירידה במדדים אלה.
החוקרים מסכמים כי בקרב ילדים בגיל הגן בקנדה, צריכה גבוהה יותר של מזונות אולטרה-מעובדים הייתה קשורה ליותר תסמינים התנהגותיים ורגשיים בגיל 5. ממצאים אלה מצביעים על כך שהחלפת מזונות אולטרה-מעובדים במזונות בדרגת עיבוד נמוכה יותר במהלך שנות הגן עשויה לתמוך בהתפתחות התנהגותית בריאה יותר, עם השלכות אפשריות גם על בריאות הנפש בטווח הארוך.
Kavanagh ME, Chen ZH, Tamana SK, Moraes TJ, Simons E, Turvey SE, Subbarao P, Mandhane PJ, Miliku K. Ultraprocessed Food Consumption and Behavioral Outcomes in Canadian Children. JAMA Netw Open. 2026 Mar 2;9(3):e260434.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41774440/
בסקירה שיטתית משנת 2026 נבחן הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין מדדים של בריאות הנפש בקרב ילדים ומתבגרים.
העלייה בצריכת מזון אולטרה-מעובד נמצאה בעלת השפעות בריאותיות שליליות, כולל בתחום בריאות הנפש, כאשר הממצאים מצביעים על שיעורים גבוהים יותר של דיכאון, חרדה וקשיים קוגניטיביים.
הסקירה כללה 20 מחקרים, מהם 17 מחקרי חתך, שני מחקרי עוקבה ומחקר מקרה-ביקורת אחד.
ברוב המחקרים נמצא כי קרא עוד
טיפול טבעי ובריאות הנפש
בסקירה משנת 2025 הוערכו העדויות הקליניות לשימוש בתוספים צמחיים לטיפול בתסמינים הקשורים לבריאות הנפש בקרב ילדים, לצד בחינת המנגנונים הפרמקולוגיים המעורבים.
ברקע למחקר מציינים החוקרים כי חלה עלייה בשכיחות תסמיני חרדה, חוסר שקט והפרעות מצב רוח בקרב ילדים ומתבגרים. לנוכח המגבלות של הטיפולים התרופתיים הקונבנציונליים בילדים, במיוחד במצבים קלים או תת-קליניים, גובר העניין בגישות משלימות, ובהן טיפול בצמחי מרפא.
בסקירה נכללו 29 מחקרים קליניים, מהם 18 התמקדו בילדים עם אבחנה רשמית, כגון הפרעת קשב, חרדה או דיכאון, ו-11 בחנו מאפיינים תת-קליניים, כגון חוסר שקט, חוסר מנוחה והפרעות שינה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 על תסמיני דיכאון בקרב ילדים ומתבגרים.
ברקע למחקר החוקרים מציינים כי מאז מגפת הקורונה חלה עלייה ניכרת בשכיחות הדיכאון בקרב מתבגרים, נוסף על הקושי הקיים במתן שירותי בריאות הנפש. תיסוף אומגה 3 מומלץ כאסטרטגיה מניעתית לדיכאון בקרב מבוגרים בסיכון גבוה, וכן כאסטרטגיה טיפולית בדיכאון קל עד בינוני או כטיפול משלים לטיפול תרופתי. ההשפעה האפשרית של חומצות שומן אומגה 3 על דיכאון עשויה להיות קשורה להשפּעתן על העברת אותות עצביים, שמירה על ממברנות התאים ופעילות נוגדת דלקת.
בסקירה נכללו רק מחקרים אקראיים מבוקרים בקרב משתתפים עד גיל 19 שאובחנו עם דיכאון, ובהם הושווה תיסוף אומגה 3 לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו, הייתה בהמתנה להתערבות, קיבלה טיפול סטנדרטי או לא קיבלה כל התערבות או טיפול.
בסך הכול נכללו 5 מחקרים, שבהם השתתפו 228 ילדים ומתבגרים. בכל המחקרים ההשוואה הייתה לפלסבו, ומשך ההתערבות נע בין 10 ל-16 שבועות. ההתערבויות כללו שילובים של EPA ו-DHA, במינונים וביחסים שונים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר חתך משנת 2026 נבחן הקשר בין רמת ויטמין D לבין חומרת תסמיני דיכאון בקרב מתבגרים, וכן האם מדדי דלקת משפיעים על קשר זה.
החוקרים מציינים כי זוהה קשר בין ויטמין D לדיכאון, בין היתר באמצעות מנגנונים נוגדי דלקת, אולם הראיות מוגבלות, בעיקר בקרב מתבגרים.
המחקר כלל 465 משתתפים בגיל 11-19 שנים המאושפזים במחלקה פסיכיאטרית.
במהלך האשפוז נלקחו בדיקות דם בצום ונבדקו רמות ויטמין D והמדד הדלקתי CRP, ובתת-מדגם של 177 משתתפים נבדקו מדדים דלקתיים נוספים.
תסמיני דיכאון הוערכו באמצעות המדד BDI, לצד מדד להערכה עצמית ומדד להערכת הורים.
בקרב כ-43% מהמשתתפים נמצאה קרא עוד
השפעות מטבוליות
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה ההשפעה של צריכת חלבון על התפתחות שמנות, הרכב הגוף ומדדים מטבוליים בקרב תינוקות בגיל 6 עד 23 חודשים.
החוקרים מציינים כי צריכת חלבון בגיל זה חיונית לגדילה ולהתפתחות, אולם ההשפעה של כמות החלבון ומקורו על הסיכון לשמנות ועל מדדים מטבוליים אינה ברורה.
בסקירה נכללו 20 פרסומים המבוססים על 19 מחקרים אקראיים מבוקרים, אשר השוו בין צריכת חלבון גבוהה לנמוכה, בין חלבון מהחי לחלבון מהצומח ובין חלבון שמקורו בבשר לחלבון ממוצרי חלב. ההתערבויות כללו מזונות משלימים מועשרים ותוספים תזונתיים עשירים בחלבון, ונמשכו 3 עד 12 חודשים.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד
בסקירה משנת 2025 הוערך תפקידם של רכיבים תזונתיים ופרוביוטיקה, בשילוב התערבויות באורח החיים, בניהול שמנות בילדות. זהו חלקה הראשון של הסקירה אשר עוסק בהשפעה של רכיבים טבעיים שונים על ניהול המשקל ועל היבטים מטבוליים הקשורים לשמנות.
גם פרה-ופרוביוטיקה עשויות לתרום לניהול שמנות ולשיפור מדדים מטבוליים, בין היתר באמצעות השפעה על הרכב חיידקי המעי, הגברת שובע, שיפור הרגישות לאינסולין והפחתת דלקת.
בסקירה משנת 2025 הוערך תפקידם של רכיבים תזונתיים ופרוביוטיקה, בשילוב התערבויות באורח החיים, בניהול שמנות בילדות.
זהו חלקה השני של הסקירה המתמקד בתפקידם של רכיבים טבעיים שונים בניהול תחלואה נלווית לשמנות, מעבר להפרעות המטבוליות. החוקרים סוקרים את השימוש ברכיבים אלה בהקשר של יתר לחץ דם, תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), בריאות העצם ובריאות הנפש, תוך בחינת מנגנוני הפעולה שלהם והרלוונטיות הקלינית.
