השפעה על בריאות מנטלית | השפעה על בריאות קרדיווסקולרית | השפעה על בחולי סרְטן
השימוש בקנאביס
השפעות על הבריאות המנטלית:
קנאביס לטיפול בהפרעות חרדה,
השימוש בקנאביס וטיפול ב-PTSD,
וקנאביס וסיכון מוגבר לדיכאון.
השפעות על הבריאות הקרדיווסקולרית:
קנאביס והשפּעתו על הלב והנשימה,
הקשר בין קנאביס לסיכון קרדיווסקולרי,
וההשפעה של קנאביס על קצב הלב.
השפעות בחולי סרְטן:
שימוש בקנאביס בחולי סרטן
קנבינואידים להקלה בתסמינים,
ושמן קנאביס בהשוואה לטיפול פליאטיבי.
השפעות הקנאביס על הבריאות המנטלית
בסקירה שיטתית משנת 2025 נבחנה היעילות של קנאביס רפואי לטיפול בהפרעות חרדה.
החוקרים מציינים כי העלייה בשכיחות האבחנות של הפרעות חרדה הובילה להתעניינות גוברת בחלופות לטיפולים התרופתיים המקובלים, ובהן קנאביס רפואי. הסקירה התמקדה בהפרעות הקשורות לחרדה ובחנה מגוון רחב של תכשירים והתערבויות מבוססי קנאביס בקרב אוכלוסייה מעל גיל 18.
הסקירה כללה 57 מחקרים, מהם 23 מחקרי עוקבה, 17 מחקרים אקראיים מבוקרים, 10 מחקרי חתך ו-7 מחקרים איכותניים או אחרים.
במחקרים אלו נבדקו תכשירים שונים: 42% מהמחקרים בחנו שילובים שונים של CBD, THC ותכשירים סינתטיים; 25% התמקדו ב-CBD בלבד; 7% בחנו את התרכובת הסינתטית נבילון (Nabilone); ו-9% עסקו ב-THC בלבד. ב-18% מהמחקרים לא צוין כלל סוג הקנאביס.
מתוך 13 המחקרים שהוגדרו כבעלי האיכות הגבוהה ביותר, 9 דיווחו על שיפור בתסמיני חרדה במצבים כגון הפרעת חרדה מוכללת (GAD), חרדה חברתית (SAD) והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). מנגד, 4 מחקרים דיווחו על תוצאות שליליות במצבים כגון הפרעה טורדנית-כפייתית, טריכוטילומניה, חרדת מבחנים וחרדה חברתית.
למעלה מ-90% מכלל המחקרים, כולל מחקרים באיכות מתודולוגית נמוכה יותר, דיווחו על תוצאות חיוביות עבור תכשירים מבוססי CBD ו-THC.
עם זאת, ביותר ממחצית מהמחקרים (53%) לא דווח באופן מספק על סוג החומר או המינון שנעשה בהם שימוש, או שהמידע התבסס על דיווח עצמי בלבד.
החוקרים מסכמים כי באופן כללי זוהתה הטרוגניות גבוהה בין המחקרים מבחינת סוג המחקר, סוגי הפרעות החרדה שנבדקו, גודל המדגמים ואופן מדידת התוצאות, דבר המגביל את היכולת להסיק מסקנות חד-משמעיות. עם זאת, הממצאים מצביעים על כך שלקנאביס רפואי פוטנציאל להפחתת תסמיני חרדה, אך אין די מידע לגבי יעילותו ארוכת הטווח והשפּעתו הכוללת על איכות החיים. לפיכך, נדרשים מחקרים נוספים, איכותיים וארוכי טווח, אשר יתמקדו בסטנדרטיזציה של מינונים, אפיון סוגי הקנבינואידים השונים והערכת ההשפעות ארוכות הטווח של הטיפול.
Roberts L, Sorial E, Budgeon CA, Lee K, Preen DB, Cumming C. Medicinal cannabis in the management of anxiety disorders: A systematic review. Psychiatry Res. 2025 Aug;350:116552.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40413923/
במחקר תצפיתי משנת 2026 נבחנה ההשפעה של תדירות השימוש בקנאביס על תוצאות הטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בקרב יוצאי צבא.
החוקרים מציינים כי השפּעת השימוש בקנאביס בקרב אנשים המתמודדים עם PTSD עדיין אינה ברורה, ומעטים המחקרים שבחנו סוגיה זו במסגרת של טיפול אינטנסיבי.
המחקר כלל שתי קבוצות בלתי תלויות של יוצאי צבא שהשתתפו בתוכנית טיפול אינטנסיבית המבוססת על עיבוד קוגניטיבי.
הקבוצה הראשונה כללה 488 משתתפים שהשתתפו בתוכנית טיפול בת שלושה שבועות, ואילו הקבוצה השנייה כללה 253 משתתפים שהשתתפו בתוכנית טיפול בת שבועיים.
במסגרת המחקר המשתתפים דיווחו על תדירות השימוש בקנאביס במהלך השבועיים שקדמו להערכה ותסמיני PTSD ודיכאון הוערכו לפני תחילת הטיפול, במהלכו ולאחר סיומו באמצעות כלי הערכה סטנדרטיים. החוקרים בחנו את הקשר בין תדירות השימוש בקנאביס לבין שינויים בעוצמת התסמינים לאורך זמן.
ממצאי המחקר הראו כי באופן כללי המשתתפים בשתי הקבוצות דיווחו על שיעורי שימוש נמוכים בקנאביס הן לפני הטיפול והן במהלכו.
תדירות השימוש בקנאביס לא נמצאה קשורה באופן מובהק לשינויים בתסמיני PTSD לאורך תקופת המעקב. קשר בין השימוש בקנאביס לבין חומרת תסמיני הדיכאון נמצאו רק במסגרת תוכנית הטיפול בת השבועיים, אך לא בקבוצת המחקר השנייה.
החוקרים מסכמים כי שימוש בקנאביס בתדירות נמוכה, הן לפני תחילת הטיפול והן במהלכו, לא היה קשור באופן משמעותי לתוצאות הטיפול ב-PTSD. עם זאת, הם מדגישים כי יש צורך במחקרים עתידיים שיבחנו האם שימוש בתדירות גבוהה יותר, וכן מינוני שימוש שונים בקנאביס, עשויים להשפיע באופן שונה על תוצאות הטיפול.
Schubert RA, Splaine CC, Montes MM, Pridgen SA, Kaysen DL, Held P. Impact of self-reported cannabis use on veterans' intensive PTSD treatment outcomes. Psychol Trauma. 2026 Mar;18(3):628-637.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40048203/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחן הקשר בין שימוש בקנאביס לבין התפתחות דיכאון, כעדכון לסקירה קודמת משנת 2014, תוך התמקדות בהשפעה של התחלת שימוש מוקדמת בקנאביס (בגיל ההתבגרות) ושל שימוש כבד.
הסקירה כללה 22 מחקרי אורך, מתוכם 14 נכללו גם בסקירה הקודמת, אשר בחנו את הקשר בין שימוש בקנאביס לבין שינויים בתסמיני דיכאון לאורך זמן. ב-12 מהמחקרים המשתתפים היו מתחת לגיל 18 בתחילת תקופת המעקב, ומשך המעקב החציוני עמד על 7 שנים.
הניתוח המשולב של הנתונים הצביע על כך קרא עוד
השפעות הקנאביס על הבריאות הקרדיווסקולרית
בסקירה שיטתית משנת 2024 נבחנו העדויות הקיימות באשר להשפעות השימוש בקנאביס על המערכת הקרדיווסקולרית ועל מערכת הנשימה, תוך התייחסות להבדלים בין דרכי השימוש השונות.
החוקרים מדגישים כי אופן השימוש בקנאביס משפיע על מאפייני הספיגה, קצב הופעת ההשפעה, עוצמתה והשלכותיה הבריאותיות האפשריות.
עישון הוא אופן הצריכה הנפוץ ביותר של קנאביס, ומתאפיין בהופעה מהירה של השפעה פסיכואקטיבית .בריכוזים גבוהים יותר של קנבינואידים בדם ובהשפעות חריפות יותר. לצד זאת, עישון כרוך בהשפעות שליליות אפשריות על מערכת הנשימה, כגון ברונכיטיס והרחבת יתר של הריאות, וכן במגוון השפעות קרדיווסקולריות.
אידוי (Vaping) מוצג כחלופה לעישון, אשר עשויה להפחית את החשיפה לתוצרי בעירה רעילים. עם זאת, גם שיטת שימוש זו עלולה להיות מלווה בגירוי מסוים של מערכת הנשימה.
צריכה פומית באמצעות מוצרים אכילים מאופיינת בהופעה מאוחרת יותר של ההשפעה, כאשר השפּעתה על מערכת הנשימה נחשבת מצומצמת יחסית, בעוד שהשלכותיה הקרדיווסקולריות טרם אופיינו באופן מלא.
בנוסף, קיימות דרכי שימוש פחות נפוצות, ובהן מתן דרך ריריות (כגון מתן תת-לשוני או תוך-אפי) וכן מתן דרך העור באמצעות קרמים או מדבקות המשמשים בעיקר להשפעה מקומית, כגון שיכוך כאב.
הסקירה כללה 42 מחקרים, ובהם 6 דיווחי מקרה, 21 סקירות ו-15 מחקרים אמפיריים.
במסגרת המחקרים שנסקרו זוהו ארבע צורות שימוש עיקריות בקנאביס: עישון, אידוי, צריכה פומית ודאבינג (Dabbing) - שימוש במיצויי קנאביס מרוכזים באמצעות עישון או אידוי.
ממצאי הסקירה הצביעו על כך קרא עוד
במחקר חתך משנת 2026 נבחן הקשר בין שימוש בקנאביס לבין תוצאות קרדיווסקולריות באוכלוסייה הכללית.
המחקר התבסס על נתוני סקר BRFSS, סקר שנתי רחב היקף מייצג לכלל האוכלוסייה בארה"ב
האוסף מידע בנוגע להתנהגויות בריאותיות, גורמי סיכון, מחלות כרוניות ושימוש בשירותי מניעה.
הניתוח כלל 436,949 מבוגרים שהשתתפו בסקר בין השנים 2020-2023
מבין המשתתפים, 87.3% דיווחו שלא השתמשו בקנאביס במהלך 30 הימים שקדמו לסקר, 7.7% דיווחו על שימוש שאינו יומיומי, ו-5.0% דיווחו על שימוש יומי.
השכיחות המשוקללת של התוצאות הקרדיווסקולריות הייתה 4.4% למחלת לב כלילית, 4.5% לאוטם שריר הלב, 3.6% לשבץ מוחי ו-9.3% למדד קרדיווסקולרי כללי.
מניתוח הממצאים עולה כי קרא עוד
במחקר תצפיתי משנת 2026 נבחנה ההשפעה האקוטית של THC על קצב הלב בקרב קשישים, תוך בחינת ההשפעה של פעילות גופנית על קשר זה.
החוקרים מציינים כי השימוש בקנאביס נמצא במגמת עלייה בקרב מבוגרים. לאור ממצאים המצביעים על קשר בין THC לבין עלייה אקוטית בקצב הלב, ישנו חשש לגבי השפּעת הקנאביס על בריאות קרדיווסקולרית בקרב אוכלוסייה מבוגרת. במקביל, ידוע כי פעילות גופנית סדירה קשורה לירידה בקצב הלב ולהפחתת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. עם זאת, טרם הובהר האם וכיצד רמת הפעילות הגופנית משפיעה על התגובה הפיזיולוגית האקוטית ל-THC.
המחקר התבסס על נתונים ממחקר רחב יותר שנערך בארה"ב, אשר בחן את השימוש בקנאביס באמצעות מוצרים אכילים לצורך טיפול בבעיות שינה, כאב או הפרעות במצב הרוח בקרב מבוגרים בני 60 ומעלה.
במסגרת המחקר ניתנה למשתתפים אפשרות לצרוך מוצרי קנאביס ללא הגבלה במהלך תקופה של 4 שבועות. המשתתפים דיווחו על סוגי המוצרים שצרכו, ומינון ה-THC תועד על ידי החוקרים.
בנוסף, נאספו נתונים על רמת הפעילות הגופנית של המשתתפים, אשר סווגה לשלוש קטגוריות: פעילות גבוהה, בינונית או נמוכה.
קצב הלב ורמות ה-THC בדם נמדדו לפני צריכת הקנאביס ושעתיים לאחריה. החוקרים בחנו את הקשר בין מינון ה-THC וריכוזו בדם לבין השינוי בקצב הלב לפני ואחרי השימוש, תוך בחינת השפּעת רמת הפעילות הגופנית.
בניתוח הנתונים נכללו 234 משתתפים. קרא עוד
השפעות הקנאביס בחולי סרְטן
בנייר עמדה משנת 2024 מוצגות הנחיות מטעם החברה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) בנוגע לשימוש בקנאביס בקרב מבוגרים המתמודדים עם מחלת הסרטן.
נתונים קודמים מצביעים על כך שבין 20% ליותר מ-40% מהמטופלים המבוגרים עם סרטן מדווחים על שימוש בקנאביס. הסיבות הרפואיות השכיחות לשימוש כוללות ניסיון להשיג השפעה אנטי-סרטנית, הקלה בכאב, טיפול בהפרעות שינה, חרדה, בחילות, הקאות וירידה בתיאבון.
מטרת המסמך היא לספק הנחיות לרופאים, לחולי סרטן מבוגרים, למטפלים, לחוקרים ולמוסדות אונקולוגיים באשר לשימוש הרפואי בקנאביס ובקנבינואידים, לרבות מיצוי קנאביס מלא (ספקטרום מלא), קנבינואידים סינתטיים ונגזרות צמחיות של קנאביס, קנבינואידים מבודדים ושילובים של רכיבי קנאביס.
ההנחיות מתמקדות בשלוש שאלות קליניות מרכזיות: כיצד יש לקיים תקשורת בין אנשים מקצוע לבין מטופלים בנושא שימוש בקנאביס ו/או קנבינואידים; האם שימוש בחומרים אלו עשוי לשפר את הטיפול האונקולוגי; והאם קנאביס או קנבינואידים יכולים להפחית רעילות הקשורה לטיפולים אונקולוגיים, להקל על תסמינים או לשפר את איכות החיים.
לצורך גיבוש ההמלצות בוצעה סקירה שיטתית של הספרות שכללה מחקרים אקראיים מבוקרים ומחקרי עוקבה. בסך הכול נכללו 13 סקירות שיטתיות ו-5 מחקרים נוספים, כאשר עבור מרבית התוצאות רמת הוודאות של הראיות נמצאה נמוכה או נמוכה מאוד.
מן הסקירה עלה כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה היעילות והבטיחות של שימוש בקנבינואידים לניהול התסמינים בקרב חולי סרטן.
החוקרים מציינים כי למרות השימוש הנרחב בקנבינואידים להקלה על תסמינים הקשורים למחלת הסרטן, עדיין חסרות הנחיות טיפוליות ברורות בנושא.
בסקירה נכללו 98 מחקרים, מהם 56 מחקרים אקראיים מבוקרים, 13 מחקרי התערבות לא-אקראיים ו-29 מחקרים תצפיתיים, אשר כללו בסך הכול 21,397 משתתפים.
המשתתפים היו חולי סרטן שקיבלו טיפול אנטי-סרטני או טיפול פליאטיבי, וטופלו בתכשירים מבוססי קנבינואידים מסוגים שונים המבוססים בעיקר על THC, על CBD או שילוב שלהם בשאיפה, מתן פומי, תוך-שרירי או מקומי.
יעילות הטיפול נבחנה בהשוואה לערכי הבסיס או לקבוצת ביקורת בהתייחס לתסמינים כגון כאב, בחילות, הקאות, הפרעות שינה, חרדה, דיכאון, אובדן תיאבון, ניידות ואיכות חיים כוללת, לצד הערכת בטיחות והשפעות שליליות.
בניתוח הכולל של הממצאים נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה יעילותו של שמן קנאביס בהפחתת עומס התסמינים בקרב מטופלים עם סרטן מתקדם, בהשוואה לטיפול פליאטיבי בלבד.
במסגרת המחקר נעשה שימוש בשמן קנאביס רפואי המכיל יחס שווה של THC ו-CBD בריכוז של 10 מ"ג למ"ל.
המשתתפים חולקו באקראי לקבלת שמן קנאביס או שמן פלסבו, כאשר מינון הטיפול הועלה בהדרגה במשך 14 ימים בהתאם לסבילות המטופל וליעילות הטיפול, שנמשך עד ליום ה-28.
התסמינים הוערכו באמצעות מדד ESAS, ולכל משתתף חושב ציון כולל של עומס התסמינים.
מדד התוצאה העיקרי היה השינוי בציון הכולל לאחר 14 ימים ביחס לערכי הבסיס. בנוסף, נבחנו שינויים בתסמינים ספציפיים, שימוש באופיואידים, מינון הקנאביס שנבחר על ידי המשתתפים, איכות חיים, תסמינים פסיכולוגיים, שינוי כללי נתפס והשפעות שליליות.
מתוך 144 מטופלים שהחלו את המחקר, הניתוח התבסס על 120 מטופלים שהשלימו את תקופת ההתערבות עד ליום ה-14.
נמצא כי קרא עוד
