בריאות קרדיווסקולרית | ההשפעה של מיצי פירות | בריאות השיער
בריאות קרדיווסקולרית:
עישון ותחלואה קרדיווסקולרית,
פעילות גופנית וסיכון קרדיווסקולרי,
ותזונה, שינה ותחלואה קרדיווסקולרית.
ההשפעה הבריאותית של מיצי פירות:
פירות שלמים לעומת מיצי פירות,
מיצי פירות ומשקל גוף,
ומיצי פירות וירקות וחיידקי המעי והפה.
בריאות השיער:
ויתניה לשיפור בריאות העור והשיער,
דקל ננסי לטיפול בשיער דליל,
וג'ינוסטמה לשיפור בריאות השיער.
בריאות קרדיווסקולרית
בניתוח משולב של מחקרי עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין עישון סיגריות לבין הסיכון הקרדיווסקולרי.
החוקרים מציינים כי ישנה אי-ודאות לגבי מאפייני הקשר בין עישון לבין תוצאות בריאותיות שונות, במיוחד בהקשר של תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.
במסגרת המחקר נבחן הקשר בין שנות-קופסה, מספר סיגריות ליום ומשך הזמן מאז הפסקת העישון לבין תוצאות קרדיווסקולריות שונות בהתבסס על נתונים מ-22 מחקרי עוקבה ובסך הכול 323,826 משתתפים.
משך המעקב החציוני עבור תוצאות קרדיווסקולריות שונות נע בין כ-14 ל-20 שנים.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי המסר המרכזי הוא כי גם עישון ברמה נמוכה קשור לסיכון קרדיווסקולרי ואילו הפסקת עישון תורמת לירידה מהירה ומשמעותית בסיכון, אשר ממשיכה להשתפר לאורך שני עשורים.
Tasdighi E, Yao Z, Dardari ZA, Jha KK, Osuji N, Rajan T, Boakye E, Matsushita K, Simonsick EM, Lima JAC, Lloyd-Jones DM, Cohen DL, Appel LJ, Khera A, Hall ME, Rodriguez CJ, Judd S, Cole SA, Ramachandran VS, Benjamin EJ, Lotufo PA, Bittencourt MS, El Khoudary SR, Thurston RC, Derby CA, Psaty BM, Eaton CB, LaMonte MJ, Cawthon PM, Orwoll ES, Bhatnagar A, DeFilippis AP, Blaha MJ. Association between cigarette smoking status, intensity, and cessation duration with long-term incidence of nine cardiovascular and mortality outcomes: The Cross-Cohort Collaboration (CCC). PLoS Med. 2025 Nov 18;22(11):e1004561.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41252354/
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין רמת הפעילות הגופנית האקראית, כלומר פעילויות יומיומיות שאינן חלק מפעילות גופנית מתוכננת, לבין הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי ולתמותה.
המחקר כלל 24,139 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, בני 62 בממוצע, שאינם מבצעים פעילות גופנית סדירה.
הוצאת האנרגיה מפעילות אקראית ומשך הפעילות היומי ברמות העצימות השונות הוערכו באמצעות מדידות אובייקטיביות.
במהלך תקופת מעקב של כ-8 שנים תועדו 908 אירועים קרדיווסקולריים, 223 מקרים תמותה על רקע קרדיווסקולרי ו-1,071 מקרי תמותה מכל גורם.
נמצא קשר בצורת L בין נפח הפעילות לבין הסיכון הקרדיווסקולרי, כך שעיקר התועלת הושגה כבר ברמות פעילות נמוכות יחסית.
ספציפית, כל כמות של פעילות אקראית בעצימות גבוהה או בינונית הייתה קשורה בסיכון מופחת, ללא תועלת נוספת מעבר לכ-14 דקות ביום של פעילות בעצימות גבוהה ו-34-50 דקות של פעילות בעצימות בינונית.
הערכים החציוניים, 4.6 דקות ליום של פעילות בעצימות גבוהה ו-23.8 דקות ליום של פעילות בעצימות בינונית, נמצאו קשורים בהפחתה של 38% ו-50%, בהתאמה, בסיכון לתמותה קרדיווסקולרית.
לעומת זאת, פעילות בעצימות נמוכה הדגימה קשר חלש יותר, שהיה מובהק סטטיסטית רק בהיקפים העולים על 130 דקות ביום.
בהשוואה בין רמות העצימות, דקה אחת של פעילות בעצימות גבוהה נמצאה שוות ערך לכ- 2.8 עד 3.4 דקות של פעילות בעצימות בינונית, או לכ- 34.7 עד 48.5 דקות של פעילות בעצימות נמוכה מבחינת ההשפעה על הסיכון.
החוקרים מסכמים כי גם כמויות קטנות של פעילות גופנית אקראית בעצימות בינונית או גבוהה קשורות לירידה בסיכון הקרדיווסקולרי, ומדגישים את הפוטנציאל הבריאותי המשמעותי של פעילות יומיומית בלתי מובנית, במיוחד עבור אנשים המתקשים להתמיד בפעילות גופנית סדירה.
Stamatakis E, Biswas RK, Koemel NA, Sabag A, Pulsford R, Atkin AJ, Stathi A, Cheng S, Thøgersen-Ntoumani C, Blodgett JM, Bauman A, Celis-Morales C, Hamer M, Gill JMR, Ahmadi MN. Dose Response of Incidental Physical Activity Against Cardiovascular Events and Mortality. Circulation. 2025 Apr 15;151(15):1063-1075.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40228066/
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין איכות התזונה וסדירות השינה לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, תוך התמקדות בהשפעה המשולבת של שני גורמי אורח חיים אלה.
המחקר כלל 1,782 משתתפים ללא מחלה קרדיווסקולרית ידועה, שגויסו למחקר בין השנים 2010-2013.
איכות התזונה הוערכה באמצעות המדד לאכילה בריאה. סדירות השינה נמדדה באופן אובייקטיבי באמצעות אקטיגרפיה במשך 5-7 ימים רצופים, תוך התייחסות הן לתזמון השינה והן למשך השינה.
לצורך ניתוח ההשפעה המשולבת, כל המדדים סווגו לשתי קטגוריות של רמה גבוהה או נמוכה.
המעקב נמשך עד שנת 2020, ובמהלכו תועדו 188 אירועים קרדיווסקולריים.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
ההשפעה הבריאותית של מיצי פירות
בסקירה משנת 2025 הוערכו הראיות לגבי צריכת פירות שלמים לעומת מיצי פירות 100% במטרה להעריך את תרומתם הבריאותית ולתמוך בגיבוש הנחיות תזונתיות מבוססות ראיות.
הרקע למחקר נשען על העלייה בצריכת סוכרים, בין היתר ממשקאות ממותקים, ועל המחלוקת הקיימת בספרות המדעית ובהנחיות התזונתיות באשר למקומם של מיצי פירות בתזונה. מחד, מיצי פירות נתפסים כמקור נוח לרכיבים תזונתיים ומאידך, הם מאופיינים בתכולת סוכר גבוהה ובהיעדר סיבים תזונתיים.
הסקירה השוותה בין פירות שלמים למיצי פירות מבחינת הרכב תזונתי, השפּעתם על תחושת רעב ושובע, וכן הקשר למחלות כרוניות כגון סוכרת סוג 2, מחלות קרדיווסקולריות ושמנות.
מהממצאים עולה כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחן הקשר בין צריכת מיצי פירות (100% פרי) לבין משקל גוף בקרב ילדים ומבוגרים.
הסקירה כללה מחקרי עוקבה עם תקופת מעקב של 6 חודשים לפחות, וכן מחקרים אקראיים מבוקרים שבהם נבחנה השפּעת צריכת מיצי פירות למשך שבועיים לפחות. הניתוח בוצע בנפרד עבור אוכלוסיות ילדים ומבוגרים.
במחקרי העוקבה נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של צריכת מיצי פירות וירקות על הרכב אוכלוסיית החיידקים במעי ובחלל הפה.
החוקרים מציינים כי צריכת מיצים נתפסת כדרך נוחה להגדלת צריכת פירות וירקות, וכי דיאטות המבוססות על מיצים בלבד משווקות כאמצעי לניקוי מערכת העיכול ולשיפור הבריאות הכללית. עם זאת, תהליך הסחיטה מסיר את מרבית הסיבים הבלתי מסיסים, עובדה העלולה להפחית מהיתרונות הבריאותיים של צריכת פירות וירקות בשלמותם. צריכת סיבים נמוכה עשויה להשפיע על הרכב חיידקי המעי, על חילוף החומרים, על תפקוד מערכת החיסון ואף על הבריאות הנפשית.
במחקר השתתפו 14 מתנדבים. בשלב הראשון כל המשתתפים הקפידו על דיאטה מקדימה במשך 3 ימים, שכללה פירות וירקות טריים, דגנים נטולי גלוטן, ביצים ושתייה של 8 כוסות מים ביום, תוך הימנעות מאלכוהול, קפאין, סוכר, מזון מעובד, מוצרי חלב, בשר אדום וגלוטן.
לאחר מכן חולקו המשתתפים באופן אקראי לשלוש קבוצות דיאטה למשך שלושה ימים:
הרכב החיידקים בצואה ובחלל הפה נבדק בארבע נקודות זמן: בתחילת המחקר, לאחר הדיאטה המקדימה, בסיום ההתערבות ולאחר מעקב של 14 ימים.
נמצא כי קרא עוד
בריאות השיער
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2026 נבחנה הבטיחות והיעילות של ויתניה משכרת (Withania somnifera) לשיפור בריאות העור והשיער בקרב מבוגרים בריאים.
החוקרים מציינים כי לבריאות העור והשיער חשיבות בהיבטים פסיכולוגיים, בריאותיים ובהיבטי איכות החיים, וכי לצמחי מרפא כגון ויתניה עשויה להיות השפעה מיטיבה בהקשר זה.
המחקר כלל משתתפים בריאים בגיל 18-60 הסובלים מבעיות עור או מנשירת שיער קלה עד בינונית.
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת כמוסות ויתניה (KSM-66) במינון של 300 מ"ג פעמיים ביום לאחר הארוחות, או פלסבו, במשך 75 יום.
הערכת היעילות התבססה על מדדים של איבוד מים משכבות העור העמוקות (TEWL), פרמטרים הקשורים לאיכות השיער, וכן מדדי איכות חיים.
בתום תקופת המחקר נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2026 הוערכה היעילות של תמצית דקל ננסי (Serenoa repens) להגברת צמיחת שיער בקרב מבוגרים.
במחקר נכללו 60 משתתפים בריאים (30 גברים ו-30 נשים) בגיל 25-65, אשר דיווחו על שיער דליל.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות (40 משתתפים) שנטלה כמוסה אחת ליום של התוסף במשך 180 יום, או לקבוצת הביקורת (20 משתתפים) שקיבלה פלסבו.
התוסף SEREVELLE מכיל תמצית חומצות שומן המופקות מדקל ננסי, הידועות ביכולתן לעכב את פעילות האנזים 5-אלפא רדוקטאז. כל כמוסה מכילה 160 מ״ג תמצית, מתוכם 105 מ״ג חומצות שומן פעילות.
במהלך תקופת ההתערבות המשתתפים התבקשו לשמור על שגרת טיפוח השיער הרגילה שלהם, ללא שינוי בהרגלי התזונה או בטיפול התרופתי.
הערכת צמיחת השיער בוצעה בתחילת המחקר ולאחר 90 ו-180 יום, באמצעות הערכת החוקרים וצילומי קרקפת.
לאחר 180 ימי טיפול קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה הבטיחות והיעילות של תמצית ג'ינוסטמה (Gynostemma pentaphyllum) לשיפור בריאות השיער.
החוקרים מציינים כי לבריאות השיער חשיבות הן בהיבט האסתטי והן בהיבט הרווחה הפסיכולוגית. עם זאת, טיפולים קיימים מציגים לעיתים יעילות מוגבלת ועלולים להיות מלווים בהשפעות שליליות. לצמח הג'ינוסטמה מיוחסות תכונות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת העשויות לתרום לשיפור מצב השיער, אך העדויות הקליניות בנושא עדיין מצומצמות.
המחקר כלל 100 משתתפים בריאים בגיל 19-60 ללא היסטוריה של מצבים רפואיים הקשורים לנשירת שיער, אשר הציגו פגיעה בינונית באיכות השיער.
המשתתפים חולקו אקראית לצריכת 340 מ"ל תמצית ג'ינוסטמה, או פלסבו, פעם ביום לפני ארוחת הבוקר במשך 24 שבועות.
מדדי התוצאה העיקריים כללו אלסטיות השיער, צפיפות, קוטר, ברק ושביעות רצון סובייקטיבית. הבטיחות הוערכה באמצעות בדיקות מעבדה ומעקב אחר השפעות שליליות.
בתום תקופת המחקר נמצא כי קרא עוד
