הפחתת סטְרס | תזונה וסרְטן | תיסוף סִידן בהריוֹן | הגיל השלישי
התערבויות להפחתת סטְרס:
ההשפעה של שיעורי בישול,
ג'ינסנג קוריאני להפחתת סטרס,
פרוביוטיקה להקלה על סטרס,
ותוסף PEA לשיפור החוסן.
תזונה וסרְטן:
תזונה וסרטן השד,
תזונה צמחית וסרטן במערכת העיכול,
דפוס התזונה וסרטן קולורקטלי,
ואינדקס גליקמי והסיכון לסרטן ריאות.
תיסוף סִידן לנשים בהיריוֹן:
וההשפעה של סידן במינון נמוך.
הגיל השלישי:
פעילות גופנית ותוסף HMB,
התערבות תזונתית וסינביוטיקה,
קנאביס לשיפור התיאבון,
ומיצוי רימון והתפקוד הקוגניטיבי.
התערבויות להפחתת סטְרס
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה ההשפעה של התערבות וירטואלית המבוססת על שיעורי בישול על הבריאות הנפשית ואיכות החיים.
המחקר נשען על עקרונות הרפואה הקולינרית, גישה שמטרתה להקנות כלים יישומיים לתזונה בריאה כאסטרטגיה למניעה ולטיפול במחלות כרוניות, מתוך ההנחה כי לעיסוק בבישול ולדפוסי התזונה השפעה ישירה על הרווחה הפסיכולוגית והחברתית של הפרט.
המחקר כלל 40 משתתפים, רובם נשים, בגיל ממוצע של 64 שנים, אשר נמצאים בסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.
המשתתפים הונחו לאמץ תזונה טבעונית בשני תנאים תזונתיים בסדר אקראי: צריכה גבוהה של שמן זית כתית מעולה (4 כפות ליום) או צריכה נמוכה (עד כף אחת ליום). כל אחד מהתנאים נמשך 4 שבועות, עם שבוע הפרדה ביניהם.
בנוסף, ההתערבות כללה מפגש אישי להצגת עקרונות הדיאטה והתאמה תזונתית אישית, וכן 8 שיעורי בישול קבוצתיים שבועיים במתכונת וירטואלית, בני 90 דקות כל אחד.
בתחילת המחקר ובסיומו מילאו המשתתפים שאלונים להערכת תחושת סטרס, רגשות חיוביים ושליליים ואיכות חיים הקשורה לבריאות.
ממצאי המחקר הצביעו על השפעה מיטיבה להתערבות, שהתבטאה בירידה של כ-19% ברמות הסטרס, בעלייה של 6-8% ברגשות חיוביים ובירידה של כ-13% ברגשות שליליים. נוסף על כך, נצפה שיפור במדדי אנרגיה וירידה בתחושת העייפות, לצד עלייה באיכות החיים הכללית הקשורה לבריאות.
באופן כללי, שני התנאים התזונתיים הובילו לשיפור במצב הרוח ולהפחתת סטרס, עם יתרון לצריכה גבוהה יותר של שמן זית. עם זאת, חלק מההשפעות היו תלויות בסדר התנאים כך שנדרשים מחקרים נוספים להבהרת ממצא זה.
לסיכום, תוצאות המחקר מחזקות את הפוטנציאל של התערבות קולינרית קבוצתית, גם בפורמט וירטואלי, ככלי לשיפור המצב הרגשי ואיכות החיים. תרומה זו עשויה לנבוע משילוב של תמיכה חברתית, שיפור במצב הבריאותי, העשרת איכות התזונה וההשפעה הפסיכו-חברתית הטמונה בבישול.
Krenek AM, Aggarwal M, Chung ST, Courville AB, Farmer N, Guo J, Mathews A. Influence of a Virtual Plant-Based Culinary Medicine Intervention on Mood, Stress, and Quality of Life Among Patients at Risk for Cardiovascular Disease. Nutrients. 2025 Apr 16;17(8):1357.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40284222/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה ההשפעה של ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) על תחושת הסטרס הסובייקטיבית, וכן על מדדים רגשיים וקוגניטיביים, בקרב מבוגרים עם רמות סטרס מתונות.
המחקר כלל 149 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף ג'ינסנג או פלסבו במשך 3 שבועות.
התוסף ניתן במינון של 200 מ"ג ליום, מתוכם 24 מ"ג ג'ינסנוסידים.
בתחילת המחקר ובסיומו הוערכה תחושת הסטרס באמצעות שאלון PSS. בנוסף, נבחנו רגשות חיוביים ושליליים באמצעות מדד PANAS, תסמיני דיכאון באמצעות שאלון BDI, וכן בוצעה הערכה קוגניטיבית באמצעות מבחנים סטנדרטיים לבדיקת זיכרון ותפקודים ניהוליים.
ממצאי המחקר הראו כי בקבוצת הג’ינסנג חלה ירידה גדולה יותר באופן מובהק בתחושת הסטרס וברמות הרגשות השליליים בהשוואה לקבוצת הפלסבו. בשתי הקבוצות נצפתה ירידה דומה בתסמיני דיכאון, ולא נמצאו שינויים מובהקים ברמות הרגשות החיוביים.
בנוסף, נמצא יתרון לקבוצת ההתערבות במבחן להערכת תפקודים ניהוליים.
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על תרומה רגשית וקוגניטיבית אפשרית של ג’ינסנג קוריאני בקרב מבוגרים עם רמות סטרס מתונות, ומהווים בסיס למחקרים נוספים לבחינת יעילותו בשיפור תחושת הרווחה הפסיכולוגית.
המחקר מומן על ידי חברת Botalys SA שסיפקה את התוסף.
Dormal V, Jonniaux L, Buchet M, Simar L, Copine S, Deldicque L. Effect of Hydroponically Grown Red Panax ginseng on Perceived Stress Level, Emotional Processing, and Cognitive Functions in Moderately Stressed Adults: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study. Nutrients. 2025 Mar 9;17(6):955.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40289951/
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה התרומה של פרוביוטיקה לשיפור תגובת הגוף לסטרס.
החוקרים מציינים כי צריכת פרוביוטיקה עשויה להשפיע על התגובה לסטרס באמצעות ציר המעי-מוח, בין היתר דרך ויסות פעילות מערכת החיסון והגברת ייצור ציטוקינים.
המחקר הנוכחי התמקד בהשפּעת חיידקים פרוביוטיים מהזן Lactococcus cremoris, המופקים מקפיר.
במחקר השתתפו 107 מבוגרים בריאים עם תגובת סטרס מוגברת אשר חולקו אקראית לקבוצת התערבות שקיבלה תוסף פרוביוטיקה או לקבוצת פלסבו, למשך תקופה של 8 שבועות. התוסף ניתן במינון יומי של כמוסה אחת, המכילה כ-59 מיליארד חיידקים.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תוסף תזונה על מדדים פיזיולוגיים וסובייקטיביים של סטרס בקרב סטודנטיות.
ההתערבות התמקדה ב-PEA (Palmitoylethanolamide), מולקולה שומנית אנדוגנית, בעלת פעילות אנטי-דלקתית, משככת כאב ומגינה עצבית, הפועלת באופן עקיף דרך המערכת האנדוקנבינואידית.
התוסף שנבדק היה Levagen+®, צורה של PEA המיוצרת בטכנולוגיה שמטרתה שיפור הזמינות הביולוגית.
במחקר השתתפו 16 סטודנטיות שאובחנו כבעלות רמות סטרס מתונות בהתאם למדד ה-PSS.
כל המשתתפות צרכו בסדר אקראי את התוסף במינון 600 מ"ג ליום או פלסבו, כל תנאי במשך 6 שבועות עם הפרדה של 6 שבועות בין התנאים.
הערכת הסטרס בוצעה באמצעות מדדים אובייקטיביים, ובהם השתנות קצב הלב (HRV) ורמות קורטיזול ברוק, וכן באמצעות מדדים סובייקטיביים של סטרס ומצב רגשי (PSS ו-PANAS).
הממצאים הצביעו על קרא עוד
תזונה וסרְטן
להלן שני מחקרי עוקבה העוסקים בקשר בין גורמים תזונתיים לבין הסיכון להתפתחות סרטן השד.
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחנו הקשרים שבין צריכת סך הפוליפנוֹלים ותתי-סוגים שלהם לבין הסיכון להתפתחות סרטן השד.
המחקר נערך בדרום ארה"ב וכלל נתונים של 42,260 נשים, אשר מרביתן משתייכות לאוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה. צריכת פוליפנוֹלים הוערכה על בסיס שאלוני תזונה.
זוהו פערים משמעותיים ברמות הצריכה בין קבוצות אתניות, כאשר נשים לבנות שאינן היספניות צרכו בממוצע 1,122 מ"ג פוליפנוֹלים ליום, לעומת צריכה של 535 מ"ג ליום בלבד בקרב נשים שחורות.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-11 שנה תועדו 1,141 מקרים חדשים של סרטן שד.
נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין צריכת סוגי בשר שונים לבין הסיכון להתפתחות סרטן השד.
המחקר נערך בקוריאה וכלל 71,264 נשים בגיל 40-69.
מקרים חדשים של סרטן שד ומקרי תמותה תועדו על בסיס רשומות רפואיות במהלך תקופת מעקב של 14 שנה, במהלכה תועדו בסך הכול 713 מקרים של סרטן שד.
ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין דפוסי תזונה מבוססת צומח לבין הסיכון להתפתחות סוגים שונים של סרטן במערכת העיכול, וכן הקשר להרכב חיידקי המעי ולמטבוליטים בדם.
המחקר נערך בדרום ארה"ב וכלל 71,533 מבוגרים, אשר מרביתם משתייכים לאוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה.
הצריכה התזונתית הוערכה בתחילת תקופת המעקב ולכל משתתף חושבו ציונים בשלושה מדדים של תזונה מבוססת צומח: ציון כללי של תזונה מבוססת צומח (PDI), ציון של תזונה בריאה מבוססת צומח (hPDI) וציון של תזונה לא-בריאה מבוססת צומח (uPDI).
נתונים על אבחנות סרטן ותמותה נאספו באמצעות רשומות רפואיות.
הקשר בין מדדי התזונה לבין הסיכון להתפתחות סרטן נבחן בכלל המדגם, ובנוסף נבדקו הקשרים להרכב חיידקי המעי ולמטבוליטים בדם בתת-מדגמים שכללו 417 ו-1,581 משתתפים, בהתאמה.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-12 שנים תועדו 783 מקרים חדשים של סרטן קולורקטלי, 316 מקרים של סרטן הכבד ו-295 מקרים של סרטן הלבלב.
במדגם הכולל נמצא כי משתתפים בעלי ציון גבוה של תזונה בריאה מבוססת צומח (hPDI), בהשוואה לבעלי ציון נמוך, היו בסיכון נמוך ב-33% להתפתחות סרטן הכבד.
באופן כללי קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2026 נבחן הקשר בין דפוסי תזונה שונים לבין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי.
במסגרת המחקר בוצע ניתוח משולב של נתונים ממספר מחקרי עוקבה במטרה להרחיב את יכולת ההכללה של הממצאים לאוכלוסיות בעלות הרגלי תזונה מגוונים.
החוקרים בחנו את הקשר בין שלושה מדדים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי: המדד לתזונה אינסולינמית (rEDIH), המדד לתזונה דלקתית (rEDIP) והמדד לתזונה בריאה (HEI-2015).
מדד ה-rEDIH מבוסס על צריכת מזונות הקשורים לרמות של פפטיד C בדם, ואילו מדד ה-rEDIP מבוסס על מזונות הקשורים לרמות של סמנים דלקתיים בדם. שני המדדים מחושבים על פי צריכה של 18 קבוצות מזון. מחקרים קודמים הראו כי ציונים נמוכים בשני מדדים אלה קשורים בסיכון מופחת לסרטן קולורקטלי, ואף נמצאו כבעלי קשר חזק יותר להפחתת סיכון לסרטן בהשוואה לדפוסי תזונה המבוססים על עקרונות כלליים של אכילה בריאה.
המדגם כלל 501,892 נשים ו-407,390 גברים משישה מחקרי עוקבה שנערכו בארה"ב ובאירופה.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-15 שנה תועדו 16,525 מקרים חדשים של סרטן קולורקטלי.
הממצאים הצביעו על קרא עוד
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחן הקשר בין האינדקס הגליקמי והעומס הגליקמי של התזונה לבין הסיכון להתפתחות סרטן ריאות.
המחקר כלל כ-155,000 משתתפים בגיל 55-74 אשר מילאו שאלון תזונתי מפורט בתחילת תקופת המעקב. אבחנה של סרטן ריאות נקבעה בהתאם לבדיקה פתולוגית.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-12 שנה תועדו 1,706 מקרים של סרטן ריאות, מתוכם 86% מסוג NSCLC ו-14% מסוג SCLC.
נמצא כי קרא עוד
תיסוף סִידן לנשים בהיריוֹן
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה היעילות של תיסוף סידן טרם ההיריון למניעת התפתחות של הפרעות יתר לחץ דם, לנוכח תרומתן המשמעותית של הפרעות אלו לתחלואה ולתמותה אימהית ועוברית.
במסגרת הסקירה אותר רק מחקר אחד כפול-סמיות מבוקר פלסבו אשר כלל 1,355 נשים שתכננו היריון והיו בעלות היסטוריה של סיבוכי רעלת היריון בהיריון קודם.
המשתתפות חולקו אקראית לנטילת תוסף סידן במינון 500 מ"ג ליום, או פלסבו, עד לשבוע 20 להיריון.
בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO), כל המשתתפות קיבלו תיסוף סידן במינון של 1,500 מ״ג ליום החל מהשבוע ה-20 להיריון ועד הלידה.
בניתוח משולב קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של תיסוף סידן במהלך ההיריון על הסיכון להתפתחות הפרעות יתר לחץ דם, וכן על תוצאות קליניות של האם והיילוד.
בסקירה נכללו 10 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם בסך הכול 37,504 נשים בהיריון. במחקרים אלו נבחנה ההשפעה של תיסוף סידן בהשוואה לפלסבו וכן של נטילת סידן במינון נמוך בהשוואה למינון גבוה.
בין המחקרים שנכללו בסקירה נמצאה הטרוגניות משמעותית, בין היתר ברמת ההכנסה של האוכלוסיות הנחקרות, בצריכת הסידן התזונתית, וברמת הסיכון הבסיסית להתפתחות רעלת היריון.
בהשוואת תיסוף סידן לפלסבו קרא עוד
במאמר משנת 2024 מוצגים שני מחקרים אקראיים מבוקרים שנועדו לבחון האם בקרב נשים הרות תיסוף יומי של סידן במינון נמוך (500 מ״ג) אינו נופל ביעילותו מתיסוף במינון גבוה (1,500 מ״ג) במניעת רעלת היריון ולידה מוקדמת.
המחקר נערך על רקע המלצת ארגון הבריאות העולמי (WHO), לפיהן נשים הרות באוכלוסיות עם צריכת סידן נמוכה נדרשות לתיסוף של 1,500-2,000 מ״ג סידן ליום, בחלוקה לשלוש מנות. עם זאת, מורכבות יישום הנחיה זו מהווה חסם משמעותי להטמעתה בפועל.
החוקרים ביצעו שני מחקרים אקראיים מבוקרים בהודו ובטנזניה, שכל אחד מהם כלל כ-11,000 נשים מעל גיל 18, בהיריון ראשון, עד שבוע 20 להיריון.
המשתתפות חולקו אקראית לנטילת תוסף סידן קרבונט במינון יומי של 500 מ״ג במנה אחת, או 1,500 מ״ג ליום מחולקים לשלוש מנות, וזאת עד למועד הלידה.
בהתאם להנחיות הקליניות בהודו, הכוללות שילוב של ויטמין D עם תיסוף סידן, המשתתפות בשתי קבוצות המחקר בהודו קיבלו בנוסף ויטמין D במינון יומי של 250 יחב״ל.
בשני מוקדי המחקר, הודו וטנזניה, קרא עוד
הגיל השלישי
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה המשולבת של פעילות גופנית ותוסף HMB על מדדים גופניים וקוגניטיביים בקרב קשישים המתגוררים בבתי אבות.
המחקר כלל 72 משתתפים, בגיל ממוצע של 83 שנים, אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות:
תכנית הפעילות הגופנית נמשכה 12 שבועות וכללה אימונים 5 ימים בשבוע, תוך התאמה אישית, ושילבה אימוני התנגדות, סיבולת, שיווי משקל וגמישות.
תיסוף ה-HMB ניתן במינון של 3 גרם ליום, בצורת אבקה מהולה במשקה.
בתחילת המחקר ובסיומו המשתתפים עברו הערכה גופנית וקוגניטיבית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של התערבות תזונתית בשילוב תוסף סינביוטיקה על מדדים תזונתיים והרכב חיידקי המעי בקרב קשישים בקוריאה.
החוקרים מציינים כי תהליך ההזדקנות מלוּוה בירידה בוויסות המערכת החיסונית, וכי תזונה מאוזנת וצריכת פרוביוטיקה עשויות לתרום להפחתת תחלואה הקשורה בגיל ולשיפור התפקוד החיסוני.
המחקר כלל 48 משתתפים מעל גיל 65 אשר חולקו אקראית להתערבות תזונתית בלבד או להתערבות תזונתית בשילוב סינביוטיקה.
במסגרת ההתערבות סופקה למשתתפים דיאטה מאוזנת, קלה לבליעה ולעיכול, שהותאמה לצרכים התזונתיים של קשישים, תוך דגש על צריכה מספקת של חלבון, סידן וויטמין D. מלבד הדרכה תזונתית, המשתתפים קיבלו מדי יום ארוחת צהריים וארוחת ערב.
תוסף הסינביוטיקה (Pharmsville Gut Health 365 Synbiotics) כלל 17 זנים של חיידקים פרוביוטיים בשילוב רכיבים פרה-ביוטיים, וניתן במינון של שתי מנות ביום. כל מנה הכילה 5.5 גרם תוסף וכ-100 מיליון חיידקים פרוביוטיים.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2025 נבחנה ההשפעה של התערבות מבוססת קנאביס על הצריכה הקלורית בקרב קשישים.
החוקרים מציינים כי אנורקסיה בגיל הזקנה היא תופעה שכיחה המהווה גורם סיכון משמעותי לתת-תזונה, וכי אפשרויות ההתערבות היעילות הקיימות כיום מוגבלות. בהקשר זה הוצע כי קנאביס רפואי המכיל THC ו-CBD עשוי לתרום להגברת התיאבון.
המחקר כלל 17 משתתפים בני 65 ומעלה, כולם עם רמות תיאבון נמוכות.
ההתערבות כללה מתן קנאביס בשתי מנות, כאשר כל מנה הכילה 8.1 מ״ג THC ו-7.5 מ״ג CBD.
כל המשתתפים קיבלו בסדר אקראי קנאביס או פלסבו בשני ימי מחקר נפרדים, עם תקופת הפרדה של שבועיים בין התנאים.
בכל אחד מימי המחקר נאספו תחילה מדדים בריאותיים ומדדי בטיחות. לאחר מכן ניתנה המנה הראשונה של קנאביס או פלסבו באמצעות ספריי לרירית הפה, ובוצע ניטור נוסף של מדדי בטיחות לצורך הערכת תגובה מיידית. כעבור 25 דקות הוגשה ארוחת בוקר סטנדרטית בצורת משקה תזונתי.
לאחר 4 שעות ניתנה המנה השנייה של קנאביס או פלסבו, וכעבור 25 דקות הוגשה ארוחת צהריים ללא הגבלה קלורית. המעקב אחר מדדים בריאותיים ומדדי בטיחות נמשך לאורך כ-6 שעות בסך הכול.
מדד התוצאה העיקרי היה ההבדל בצריכה הקלורית בארוחת הצהריים בין תנאי הקנאביס והפלסבו.
תוצאות המחקר קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבדקה ההשפעה של מיצוי רימון על התפקוד הקוגניטיבי והגופני באוכלוסייה מבוגרת.
המחקר כלל 86 משתתפים, שחולקו באופן אקראי לנטילת מיצוי רימון במינון 740 מ"ג ליום או לפלסבו, למשך 12 שבועות.
התפקוד הקוגניטיבי הוערך באמצעות סדרת מבחנים ממוחשבים, בעוד שהערכת התפקוד הגופני כללה מדידות של שיווי משקל, מהירות הליכה, מבחן ישיבה-עמידה וחוזק אחיזה.
מהתוצאות עולה כי קרא עוד
