סרְטן גניקולוגי | התערבות תזונתית ב-IִBS | שימוש טיפולי בתוספי כוּרכום
טיפול וגורמי סיכון לסרְטן גניקולוגי:
טיפול אינטגרטיבי לנשים בניתוח גניקולוגי,
צריכת תה והסיכון לסרטן גניקולוגי,
תזונה ונגיף הפפילומה האנושי,
גורמים תזונתיים וסיכון לסרטן גניקולוגי.
התערבות תזונתית ב-IִBS:
התערבות תזונתית לעומת טיפול תרופתי,
דיאטה בהתאמה אישית,
דיאטה דלת FODMAP,
ופרוביוטיקה להקלה בקרב ילדים.
שימוש טיפולי בתוספי כוּרכום:
כורכומין לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית,
ההשפעה של כורכום על לחץ הדם,
כורכום לטיפול בהפרעות עיכול,
ותוספי כורכומין בשילוב פיפרין.
טיפול וגורמי סיכון לסרְטן גניקולוגי
במחקר אקראי מבוקר (2023) שנערך בישראל נבדקה ההשפעה של טיפול אונקולוגי אינטגרטיבי על רמת הכאב והחרדה בקרב נשים שעברו ניתוח גניקולוגי-אונקולוגי.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של 3 גישות טיפוליות:
במחקר נכללו 99 נשים בעלות מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ובריאותיים דומים אשר היו מיועדות לעבור ניתוח כחלק מהטיפול בסרטן שחלה, סרטן רחם או סרטן צוואר הרחם. מדדים שונים של כאב וחרדה נבדקו לפני הניתוח ואחריו.
המשתתפות חולקו אקראית ל-3 קבוצות המחקר: 45 נשים בקבוצה 1, 25 נשים בקבוצה 2, ו-29 נשים בקבוצה 3.
נמצא כי הציון הכללי במדד להערכת כאב, חרדה ואיכות חיים היה גבוה באופן מובהק בשתי קבוצות ההתערבות (קבוצה 1 + 2) בהשוואה לקבוצת הביקורת, כולל הציון המתייחס לכאב חמור ולחרדה.
עוד נמצא כי בהתייחס לציון של כאב חמור היה יתרון מובהק לקבוצה 1 בהשוואה לקבוצת הביקורת.
כמו כן, בשתי קבוצות ההתערבות נצפה שיפור במדד של דיכאון ביחס לנתוני הבסיס, ובקבוצת 1 נמצא שיפור בתחושת הדאגה בהשוואה לקבוצה 2.
החוקרים מסכמים כי התערבות הכוללת טכניקות מגע והרפיה לפני הניתוח עשויות להפחית תחושות של חרדה ודיכאון לאחר הניתוח, כאשר הוספת דיקור במהלך הניתוח עשויה גם לתרום להפחתת רמת הכאב.
נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים ולהמשיך ולבחון את ההשפעה של דיקור במהלך ניתוח.
Ben-Arye E, Segev Y, Galil G, Marom I, Gressel O, Stein N, Hirsh I, Samuels N, Schmidt M, Schiff E, Lurie I, Lavie O. Acupuncture during gynecological oncology surgery: A randomized controlled trial assessing the impact of integrative therapies on perioperative pain and anxiety. Cancer. 2023 Mar 15;129(6):908-919.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36647622/
במטה-אנליזה (2023) של מחקרי עוקבה הוערך הקשר בין צריכת תה מסוגים שונים ובין הסיכון להתפתחות סרטן גניקולוגי.
בסקירה נכללו 19 מחקרי עוקבה בהם כ-2 מיליון נשים, מהן 12,155 נשים אובחנו עם סרטן גניקולוגי במהלך תקופת המעקב.
בניתוח כולל של הנתונים לא נמצא קשר מובהק בין צריכת תה ובין הסיכון לסרטן גניקולוגי באופן כללי, וכן בהתייחס לסיכון לסרטן שחלה, סרטן רחם או סרטן צוואר הרחם באופן ספציפי.
בנוסף, החוקרים ביצעו ניתוח לפי סוג התה ולפי אזור גיאוגרפי. החוקרים מבחינים בין תה שמקורו בצמח Camellia sinensis (תה ירוק, כולל תה שחור וכדומה) המופק מעלי הצמח, לעומת תה שמקורו בצמחים אחרים, כגון ג'ינסנג, המופק מחלקי צמח אחרים כגון זרע או גבעול.
נמצא כי צריכת תה ממקור של תה ירוק הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-33% לסרטן שחלה, כאשר הסיכון הנמוך ביותר נמצא עבור תה שחור (סיכון נמוך ב-36%).
בניתוח לפי מינון נמצא כי הסיכון לסרטן שחלה היה הנמוך ביותר עבור צריכה של 1.4 עד 3.12 כוסות ליום, אולם תוצאה זאת לא הייתה מובהקת סטטיסטית.
מסקנת החוקרים היא כי לצריכת תה ממקור של תה ירוק עשויה להיות תרומה להפחתת הסיכון לסרטן שחלה, ללא קשר מובהק לסרטן גניקולוגי מסוג אחר, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
Zheng F, Chen K, Zhong J, Tang S, Xu S, Lu W, Wu Y, Xia D. Association between Different Types of Tea Consumption and Risk of Gynecologic Cancer: A Meta-Analysis of Cohort Studies. Nutrients. 2023 Jan 13;15(2):403.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36678274/
במחקר חתך (2023) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין איכות התזונה ובין הימצאות נגיף הפפילומה האנושי (HPV) בקרב נשים, כגורם סיכון עיקרי להתפתחות סרטן צוואר הרחם.
במחקר נכללו 10,543 נשים שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2003-2016.
איכות התזונה הוערכה באמצעות המדד לאכילה בריאה (HEI) המחושב על פי הצריכה של 13 קבוצות מזון עם ציון כולל של 0 עד 100.
במסגרת המחקר נבדק הקשר בין ציון איכות התזונה ובין הסטטוס של הימצאות נגיף הפפילומה בצוואר הרחם, כאשר ישנם 37 זנים ידועים של נגיף הפפילומה, מהם 12 סוגים מוגדרים בסיכון גבוה להתפתחות סרטן צוואר הרחם ו-25 מוגדרים בסיכון נמוך.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך (2022) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית ובין הסיכון לאבחנה של סרטן גניקולוגי.
במחקר נכללו 12,437 נשים מעל גיל 20 שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בשנים 2007-2016.
במסגרת המחקר נבדק הקשר בין 30 גורמים תזונתיים, כולל אבות המזון, ויטמינים, מינרלים, קפאין ואלכוהול, ובין אבחנה של סרטן גניקולוגי, כולל סרטן שחלה, סרטן רחם וסרטן צוואר הרחם.
התערבות תזונתית ב-IִBS
במחקר אקראי מבוקר (2024) נבדקה ההשפעה של התערבות תזונתית לעומת טיפול תרופתי בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS).
במחקר נכללו משתתפים מעל גיל 18 עם IBS ברמת חומרה בינונית עד גבוהה אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות המחקר:
ההתערבות נמשכה 4 שבועות ולאחר מכן הוצע למשתתפים להמשיך את ההתערבות התזונתית לתקופת מעקב של 6 חודשים נוספים.
מדד המטרה העיקרי היה שיעור התגובה לטיפול לאחר 4 שבועות (ירידה של 50 נקודות לפחות במדד חומרת התסמינים), ובנוסף נבדקו מדדים של בטיחות.
בניתוח נכללו 294 משתתפים בגיל 38 בממוצע, מהם 82% נשים.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר (2024) הוערכה היעילות של התערבות תזונתית מותאמת אישית לעומת דיאטה דלת FODMAP לטיפול בתסמונת המעי הרגיש (IBS).
במחקר נכללו 121 משתתפים עם אבחנה של IBS אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות הדיאטה (70 בקבוצת הדיאטה בהתאמה אישית ו-51 בקבוצת הדיאטה דלת FODMAP).
הדיאטה הותאמה אישית באמצעות מודל של בינה מלאכותית על פי המאפיינים האישיים של אוכלוסיית חיידקי המעי, וכללה המלצות להרכב התזונתי המיטבי במטרה להשפיע על חיידקי המעי כאסטרטגיה לטיפול ב-IBS.
משך ההתערבות היה 6 שבועות, כאשר בסיום ההתערבות נבדק ההבדל בין הקבוצות במדד חומרת התסמינים.
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) הוערכה היעילות של דיאטה דלת FODMAP לטיפול בתסמונת המעי הרגיש (IBS).
במסגרת הסקירה נכללו 11 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם הוערכה היעילות הקלינית, וכן 19 מחקרי עולם אמיתי, מהם 4 מחקרים מבוקרים והיתר מחקרים תצפיתיים, מחקרי הערכה או מחקרי פיילוט.
מדדי המטרה שהוערכו כללו דיווח עצמי של מרקם ותדירות היציאות, כאב בטן, חומרת התסמינים באופן כללי ואיכות החיים.
במחקרי היעילות הקלינית נמצא כי קרא עוד
במחקר קליני פתוח (2024) נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה בקרב ילדים ומתבגרים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS).
במחקר נכללו 64 משתתפים בגיל 8 עד 18 אשר קיבלו תוסף המכיל 1 מיליארד חיידקים מהסוג Bifidobacterium longum (Alflorex®) במשך 12 שבועות.
החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על חומרת התסמינים במערכת העיכול ועל מאפייני היציאות, וכן את הקשר לרמת הבסיס של ויטמין D.
נמצא כי קרא עוד
שימוש טיפולי בתוספי כוּרכום
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2024) הוערכה היעילות של כרכומין בשימוש חיצוני לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS).
במחקר נכללו 70 מטופלים בגיל 44 בממוצע אשר אובחנו עם CTS ביד אחת או בשתיהן.
המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות, קבוצת ההתערבות קיבלה ג'ל לשימוש חיצוני המכיל כורכומין (C3 complex בריכוז 1%), וקבוצת הביקורת קיבלה ג'ל ללא חומר פעיל. כל המשתתפים התבקשו למרוח את הג'ל פעמיים ביום, בבוקר ובערב, במשך 8 שבועות. בנוסף, כל המשתתפים קיבלו סד למפרק כף היד לשימוש בשעות הלילה במהלך כל תקופת המחקר.
מדדי המטרה העיקריים היו ציון המבטא את חומרת התסמינים (SSS) וציון המבטא את היכולת התפקודית (FSS) כחלק משאלון להערכת תסמונת התעלה הקרפלית (BCTQ), ובנוסף בוצעה בדיקה של התגובה העצבית (EDX).
נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2024) של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי כורכום/כורכומין על לחץ הדם ועל גורמים אשר עשויים להיות מעורבים בהתפתחות של יתר לחץ דם.
בסקירה נכללו 35 מחקרים בהם סה"כ 2,250 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 18 ל-70, בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים כולל סוכרת סוג 2, תסמונת מטבולית, כבד שומני, שמנות, מטופלי דיאליזה, COPD ועוד.
במחקרים אלה ניתנו תוספים מסוגים שונים במינון שנע בין 50 מ"ג ליום כורכומין ועד 3 גרם ליום אבקת כורכום. משך ההתערבות נע בין 4 ל-24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית (2024) הוערכו העדויות לגבי הבטיחות והיעילות של כורכום לטיפול בהפרעות במערכת העיכול.
בסקירה נכללו 26 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי כורכום מסוגים שונים במצבים של מחלות מעי דלקתיות (9 מחקרים), תסמונת המעי הרגיש (5 מחקרים), דיספפסיה (5 מחקרים), כיבי קיבה (4 מחקרים), זיהום הליקובקטר פילורי (2 מחקרים), והפרעות במערכת העיכול (מחקר אחד).
מדדי התוצאה כללו תגובה לטיפול, הישנות המחלה ומדדי איכות חיים.
החוקרים מציינים כי קרא עוד
בסקירה (2023) מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי הבטיחות והיעילות של תוספי כורכומין בשילוב פיפרין לשיפור הבריאות. החוקרים מציינים כי לכורכומין השפעה נוגדת דלקת ונוגדת חמצון אשר עשויה לסייע הן במניעת תחלואה והן בטיפול, כאשר השילוב עם פיפרין תורם להעלאת הזמינות הביולוגית.
במסגרת הסקירה מוצגים המנגנונים בהם כורכומין תורם לבריאות האדם, המגבלות של המחקרים הקליניים בתחום והתרומה של השילוב עם פיפרין.
בהמשך, מפורטים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וממחקרים קליניים בהתייחס למגוון מצבים בריאותיים.
המחקרים הקליניים כוללים מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של כורכומין-פיפרין במצבים של מחלת כבד שומני, סוכרת סוג 2, התסמונת המטבולית, שמנות, טראומה מוחית, ומחלות נשימה כולל COVID-19.
באופן כללי עולה מהסקירה כי קרא עוד
