עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מרץ 2022 - מקבץ 2

עודכן בתאריך 16/07/2023

במרכז הסקירה השבוע צמחי מרפא, תוספים ותזונה לתחום הקרדיווסקולרי:

גוג'י ברי לתמיכה בבריאות הקרדיווסקולרית,

תמצית קפה ירוק לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים,

מיצוי שום שחור מיושן להורדת לחץ הדם,

ושני מחקרים על הקשר שבין צריכת שמן זית והסיכון לתחלואה ולתמותה.

 

בהמשך שני מחקרים על תסמונת השחלות הפוליציסטיות:

כורכומין לשיפור האיזון הגליקמי בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות,

והשפעה מיטיבה לתוסף מלטונין ומגנזיום בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות.

 

על ויטמין D:

הקשר בין רמת ויטמין D ונגעים בחומר הלבן במוח,

ההשפעה של ויטמין D ואימוני התנגדות בקרב קשישים,

וארבעה מחקרים על ויטמין D לחולי קורונה.

 

ולסיכום שלוש סקירות מקיפות על תוספי תזונה לפתולוגיות ספציפיות:

אומגה 3 לחולי זאבת,

הקשר בין הליקובקטר פילורי וויטמינים,

ותיסוף תזונתי למטופלים עם דלקת לבלב חריפה.

 

 

גוג'י ברי לתמיכה בבריאות הקרדיווסקולרית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של גוג'י ברי (.Lycium spp) על הבריאות הקרדיווסקולרית. בסקירה נכללו 11 מחקרים בהם 547 משתתפים, כאשר בשלושה מחקרים נכללו משתתפים עם תחלואה מטבולית וביתר המחקרים נכללו משתתפים בריאים. במחקרים אלה נעשה שימוש בפרי השלם (מיובש במינון 14, 15 או 90 גרם/יום או תוסף המבוסס על חלב במינון 7.3 גרם/יום), במיץ הפרי (120 מ"ל/יום), במיצוי של הרכיבים הפעילים (0.72 או 150 מ"ג/יום), או במרתח (80 מ"ל/יום). משך ההתערבות נע בין 2 ל-16 שבועות.

בהתבסס על עשרה מחקרים שנכללו במטה-אנליזה, נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת נטילת גוג'י ברי הייתה מלווה בשיפור מובהק ברמת הטריגליצרידים וה-HDL, כאשר ההשפעה הייתה משמעותית יותר במחקרים בהם נעשה שימוש בפרי השלם. עוד נמצא כי ההתערבות תרמה לשיפור מובהק במדד MDA לעקה חמצונית. לא נמצאה השפעה על מדדים נוספים שנבדקו.

החוקרים מסכמים, כי נטילת גוג'י ברי נמצאה יעילה לשיפור פרופיל השומנים ולהפחתת עקה חמצונית, ובכך ממצאים אלה תומכים בשילוב של גוג'י ברי כחלק מדפוס התזונה לשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית.

המחקר מומן על ידי האוניברסיטה הלאומית של סינגפור והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

Toh DWK, Low JHM, Kim JE. Cardiovascular disease risk reduction with wolfberry consumption: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Eur J Nutr. 2021 Nov 27.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34839399/

 

 

תמצית קפה ירוק לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התועלת האפשרית של תמצית קפה ירוק לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים. בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 19 זרועות התערבות ו-637 משתתפים.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תמצית קפה ירוק הייתה מלווה בשיפור מובהק ברמת הכולסטרול הכללי (ירידה של 5.93 מ"ג/דצ"ל), ברמת הגלוקוז בצום (ירידה של 2.21 מ"ג/דצ"ל), בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי (ירידה של 3.08 ו-2.27 מ"מ כספית, בהתאמה), במשקל (ירידה של 1.24 ק"ג) וב-BMI (ירידה של 0.55). בנוסף, נמצא תמיכה להשפעה מיטיבה על מדדים נוספים, כולל LDL, רמת אינסולין בצום והיקף מותניים, וכן על רמת הטריגליצרידים. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התרומה של תמצית קפה ירוק לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים.

החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני ועל העדר ניגודי אינטרסים.

Pourmasoumi M, Hadi A, Marx W, Najafgholizadeh A, Kaur S, Sahebkar A. The Effect of Green Coffee Bean Extract on Cardiovascular Risk Factors: A Systematic Review and Meta-analysis. Adv Exp Med Biol. 2021;1328:323-345.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34981487/

 

 

מיצוי שום שחור מיושן להורדת לחץ הדם

במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של מיצוי שום שחור מיושן (ABG), על גורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב מבוגרים עם יתר כולסטרול. במחקר נכללו 67 מבוגרים עם רמת LDL מעל 115 מ"ג/דצ"ל, אשר צרכו בסדר אקראי 250 מ"ג מיצוי שום שחור מיושן (1.25 מ"ג S-allyl-L-cysteine) או פלסבו, כל אחד למשך שישה שבועות עם שלושה שבועות הפרדה בין התנאים. בתחילת ובסיום כל תקופת התערבות נבדקה ההשפעה על לחץ הדם, פרופיל השומנים, רגישות לאינסולין, מדדי דלקת ועקה חמצונית ומדדים אנתרופומטריים.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

צריכת שמן זית קשורה בסיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה

להלן שני מחקרי עוקבה העוסקים בקשר בין צריכת שמן זית, והסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה.

במחקר המבוסס על שלושה מחקרי עוקבה שנערכו בספרד נבדק הקשר בין צריכת שמן זית ובין תחלואה קרדיווסקולרית. במסגרת המחקר נבדק הקשר בין צריכת שמן זית ובין:

  • טרשת עורקים תת-קלינית (בהתבסס על הנתונים של 2,318 גברים מהמחקר AWHS).
  • הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 10.8 שנים (בהתבסס על הנתונים של 18,266 גברים ונשים מהמחקר SUN).
  • הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי לאחר תקופת מעקב ממוצעת של עד 22.8 שנים (בהתבסס על הנתונים של 39,393 גברים ונשים מהמחקר EPIC-Spain).

צריכת שמן זית הוערכה בתחילת תקופת המעקב באמצעות שאלוני תזונה.

נמצא כי קרא עוד.     

 

במחקר המבוסס על שני מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת שמן זית ובין הסיכון לתמותה. החוקרים מציינים כי צריכת שמן זית קשורה בסיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית, אולם הקשר לסיכון לתמותה אינו ברור.

במחקר נכללו נתוני המעקב משנת 1990 ועד 2018 של 60,582 נשים ממחקר האחיות ו-31,801 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות, כולם ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית או סרטן בתחילת תקופת המעקב. הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות שאלונים כל ארבע שנים במהלך תקופת המעקב.

במהלך מעקב של 28 שנה תועדו 36,856 מקרי תמותה. נמצא כי קרא עוד.

 

 

כורכומִין לשיפור האיזון הגליקמי בקרב נשים עם תסמונת השחלוֹת הפוליציסטיות

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התועלת הקלינית של תוסף כורכומין בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. בסקירה נכללו חמישה מחקרים בהם 296 משתתפות בנות 29 בממוצע. בארבעה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של כורכומין בהשוואה לפלסבו ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה של כורכומין בשילוב מטפורמין בהשוואה למטפורמין בלבד. במחקרים נעשה שימוש בתוספים שונים בטווח מינונים של 80 מ"ג/יום לתוספים עם זמינות ביולוגית גבוהה ועד 1,500 מ"ג/יום.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

השפעה מיטיבה לתוסף מלטוֹנין ומגנזְיום בקרב נשים עם תסמונת השחלוֹת הפוליציסטיות

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה המטבולית וההורמונלית של תוספי מלטונין ומגנזיום בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות. במחקר נכללו 84 נשים בגיל 18 עד 40 אשר חולקו אקראית לארבע קבוצות המחקר למשך שמונה שבועות:

  1. מגנזיום אוקסיד במינון 250 מ"ג/יום
  2. מלטונין במינון 6 מ"ג/יום
  3. מגנזיום + מלטונין
  4. פלסבו

בתקופת המחקר המשתתפות התבקשו לא לבצע שינויים בהרגלי האכילה והפעילות הגופנית ולא לעשות שימוש בתרופות או בתוספים נוספים שעלולים להשפיע על מערכת הרבייה.

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

 

לא נמצא קשר בין רמת וִיטמין D ונגעים בחומר הלבן במוח

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין רמת ויטמין D ונגעים בחומר הלבן במוח בקרב קשישים. נגעים בחומר הלבן (white matter hyperintensity) מאפיינים מחלות ניווניות של מערכת העצבים, כגון מחלת אלצהיימר. בסקירה נכללו חמישה מחקרים תצפיתיים בהם 4,393 משתתפים בטווח גילאים ממוצע של 62 עד 74. במחקרים אלה חסר וחסר יחסי של ויטמין D הוגדרו כרמה הנמוכה מ-50 או מ-75 ננומול/ליטר.

נמצא כי קרא עוד.

 

 

ההשפעה של וִִִיטמין D ואימוני התנגדות בקרב קשישים

במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D בשילוב אימוני התנגדות על רמת ויטמין D בדם והתפקוד הגופני בקרב קשישים. במחקר נכללו 100 קשישים בגיל 65 עד 85 עם רמת ויטמין D של עד 30 ננוגרם/מ"ל. כל המשתתפים קיבלו 400 מ"ג/יום סידן, ובנוסף חולקו אקראית לנטילת ויטמין D במינון 800 יחב"ל/יום או 50,000 יחב"ל/חודש, או לקבוצת ביקורת שלא קיבלה ויטמין D. לאחר ארבעה שבועות של נטילת התוספים, כל המשתתפים התחילו תכנית אימוני התנגדות למשך עשרה שבועות. רמת ויטמין D, חוזק השריר ומדדים של תפקוד גופני הוערכו בתחילת המחקר, לאחר ארבעה שבועות ובסיום ההתערבות.

להלן הממצאים העיקריים קרא עוד.

 

 

וִִִיטמין D לחולי קוֹרונה

להלן ארבעה מחקרים העוסקים בקשר בין ויטמין D והתוצאות הקליניות בקרב חולי קורונה (COVID-19).

במטה-אנליזה של מחקרים קליניים נבדק הקשר בין רמת ויטמין D ובין מחלת קורונה חמורה, אשר הוגדרה כאשפוז בטיפול נמרץ או תמותה, ובנוסף הוערך הסיכון להידבקות בקורונה ולאשפוז. רמת ויטמין D סווגה כחסר יחסי, חסר או חסר חמור (עד 75, עד 50 או עד 25 ננומול/ליטר, בהתאמה). בניתוח נכללו 54 מחקרים בהם סה"כ 1,403,715 משתתפים. נמצא כי חסר חמור, חסר וחסר יחסי היו קשורים בסיכון גבוה פי 2.63, פי 2.16 ופי 2.83 לאשפוז בטיפול נמרץ; בסיכון גבוה פי 2.60, פי 1.84 ופי 4.15 לתמותה; בסיכון גבוה פי 1.68, פי 1.83 ופי 1.49 להידבקות בקורונה; בסיכון גבוה פי 2.51, פי 2.38 ופי 1.82 לאשפוז.

מסקנת החוקרים היא כי קרא עוד.

 

 

אוֹמגה 3 לחולי זאבֶת

בסקירה שיטתית הוערכה התרומה של תיסוף אומגה 3 בקרב חולי זאבת אדמנתית מערכתית. בסקירה נכללו 13 מחקרים אשר העריכו את ההשפעה של תוספי אומגה 3 על פעילות המחלה, מהם 11 מחקרים התערבותיים ושני מחקרים תצפיתיים. במחקרים אלה נעשה שימוש במגוון תוספי אומגה 3 במינונים שונים וביחסים שונים של EPA ו-DHA למשך 12 עד 34 שבועות, ונבדקה ההשפעה על מאפיינים קליניים, הפעילות החיסונית, סמנים ביולוגיים, מדדי פעילות המחלה, על תפקודי הכליות, על פעילות האנדותל ועל הרכב ופעילות הטסיות. החוקרים מציינים כי חולי זאבת רבים סובלים מתחלואה קרדיווסקולרית קלינית ותת-קלינית כתוצאה מתהליכי דלקת בכלי הדם, ולכן משוער כי לאומגה 3 תהיה השפעה מיטיבה אשר תתרום לשיפור המצב הכללי של החולים.

מהסקירה עולה כי קרא עוד.

 

 

הקשר בין הליקוֹבקטר פילורי וויטמינים

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק הקשר בין מגוון ויטמינים ובין זיהום הליקובקטר פילורי והכחדתו. בסקירה נכללו 48 מחקרים, מהם 39 מחקרים תצפיתיים ותשעה מחקרים אקראיים מבוקרים, עם סה"כ 173,013 משתתפים.

בהתייחס לרמת הויטמינים בדם, ב-31 מהמחקרים נערכה השוואה בין משתתפים עם או בלי זיהום, בחמישה מחקרים נכללו משתתפים לאחר טיפול שהצליח לעומת טיפול שנכשל בהכחדת החיידק, בשישה מחקרים נערכה השוואה בין רמת הויטמינים בדם לפני הטיפול לעומת אחרי הכחדת החיידק, ובעשרה מחקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמינים על הצלחת הטיפול.

להלן הממצאים העיקריים קרא עוד.

 

 

תיסוף תזונתי למטופלים עם דלקת לבלב חריפה

בסקירה שיטתית ומטה אנליזה הוערכה התרומה של תיסוף תזונתי לשיפור התפקוד החיסוני בקרב מטופלים עם דלקת לבלב חריפה. בסקירה נכללו 14 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 568 מטופלים. במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי גלוטמין, אומגה 3 וארגינין בנטילה אנטרלית או פראנטרלית, ונבדקה ההשפעה על מגוון מדדים קליניים כולל תמותה, סיבוכים, קריסת מערכות, משך אשפוז, התערבות טיפולית, BMI ומדדים ביוכימיים.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי ההתערבות התזונתית הייתה מלווה בסיכון נמוך ב-58% לקריסת מערכות, ב-22% לסיבוכים זיהומיים וב-63% לתמותה. עוד נמצא כי משך האשפוז היה קצר יותר עם הפרש של 1.73 ימים, סך ההתערבויות הרפואיות היה נמוך יותר, והירידה ב-BMI הייתה מתונה יותר.

  • מסכמים כי לתיסוף תזונתי, כגון גלוטמין ואומגה 3, עשויה להיות תרומה לשיפור התוצאות הקליניות בקרב מטופלים עם דלקת לבלב חריפה.

Zhou J, Xue Y, Liu Y, Li XK, Tong ZH, Li WQ. The effect of immunonutrition in patients with acute pancreatitis: a systematic review and meta-analysis. J Hum Nutr Diet. 2021 Apr;34(2):429-439.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33001472/




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם