- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע מחקרים על שמנות והשמנה:
מהי היעילות והבטיחות של תוספי גרסיניה לירידה במשקל?
מהי ההשפעה של קצח על טיפול בשמנות?
האם לתוספי ויטמין E השפעה על מדדי שמנות?
והאם טאי צ'י יעיל לצמצום ההיקפים?
נמשיך עם מחקרים בתחום הבריאות הנפשית:
פרוביוטיקה להקלה על סטרס,
והשפעה נוירו-פסיכיאטרית מיטיבה לויתניה משכרת.
נביא שני מחקרים הבודקים האם לתוספי אומגה 3 תועלת קרדיווסקולרית,
ושני מחקרים נוספים על חשיבות פעילות גופנית בהריון.
נתאר מחקרים על מחלות ממאירות:
גירעון קלורי לשיפור יעילות הכימותרפיה בלוקמיה,
והקשר בין אקרילאמידים בתזונה והסיכון לממאירות המטולוגית.
נראה מחקרים על דפוסי תזונה:
מחקר על ההשפעה של דיאטה דלת פחמימות בשילוב אימוני התנגדות,
ומחקר על דפוס התזונה, צריכת הסידן והסיכון לשבר בירך.
נביא סקירה מקיפה על הפוטנציאל של שום לטיפול במחלת כליות כרונית,
ונסכם במחקר על תזונה עשירה באומגה 3 ודלה באומגה 6 להקלה על מיגרנות.
בסקירה מוצגות העדויות בהתייחס ליעילות ולתופעות הלוואי של תוספים לירידה במשקל, המבוססים על גרסיניה קמבוג'יה (Garcinia cambogia). ההשפעה המיטיבה של גרסיניה על ירידה במשקל, מיוחסת בעיקר לרכיב הפעיל HCA (hydroxycitric acid), אשר תורם לירידה בצריכת המזון באמצעות ויסות רמת הסרוטונין, והשפעה מטבולית הכוללת הגברת חמצון שומנים והפחתת סינתזה של שומנים ופחמימות.
במסגרת הסקירה, מפורטים הממצאים הפרה-קליניים והקליניים בהתייחס ליעילות של גרסיניה להפחתה ולשמירה על המשקל, וכן בהתייחס להשפעות שליליות.
מהסקירה עולה כי תוספים המבוססים על גרסיניה נמצאו יעילים בכמחצית מהמחקרים, בעיקר כטיפול משלים בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי. בנוסף, בשל ההשפעה המיטיבה על פרופיל השומנים והסוכרים, תוספים אלה עשויים להיות יעילים לטיפול בתחלואה נלווית הקשורה בשמנות. במחקרים קליניים רבים התוספים נמצאו בטוחים, אולם לצד זאת ישנם דיווחים רבים על מקרים של השפעות שליליות, בעיקר פגיעה כבדית, אך גם רעילות של סרוטונין ומאניה. יחד עם זאת, מרבית התוספים כוללים מרכיבים רבים, ולא ניתן לקשור באופן חד משמעי את ההשפעות השליליות לגרסיניה ול-HCA.
לסיכום, למרות שהעדויות אינן חד משמעיות, הממצאים מצביעים על כך שתוספי גרסיניה עשויים להיות יעילים לירידה במשקל בטווח הקצר, אולם יש להמשיך ולבחון היבטים של בטיחות.
Andueza N, Giner RM, Portillo MP. Risks Associated with the Use of Garcinia as a Nutritional Complement to Lose Weight. Nutrients. 2021 Jan 29;13(2):450.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33572973/
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של שמן קצח (Nigella sativa) על המדדים האנתרופומטריים, הרכב הגוף, הצריכה התזונתית והתיאבון בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 45 נשים בגילאי 25 עד 55, עם מדד BMI בטווח 27 עד 35. כל המשתתפות קיבלו בסדר אקראי כמוסות שמן קצח במינון 2,000 מ"ג/יום (שתי כמוסות של 1,000 מ"ג, אחת לפני ארוחת צהריים ואחת לפני ארוחת ערב) או פלסבו, כל תנאי למשך שמונה שבועות עם הפרדה של ארבעה שבועות בין התנאים.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת שמן קצח הייתה מלווה בירידה מובהקת במשקל הגוף, ב-BMI ובהיקף המותניים וכן באחוז השומן, במסת השומן ובשומן הבטני. בנוסף, נטילת שמן קצח תרמה לירידה בתחושת התיאבון ולעלייה בתחושת השובע. לא דווח על השפעות שליליות משמעותיות. המנגנון העיקרי המוצע הוא שיפור הרגישות לאינסולין המובילה לשיפור הפרופיל המטבולי כתוצאה מהתכולה הגבוהה של חומצות שומן בלתי רוויות המצויה בקצח.
החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של תוספי קצח לטיפול בשמנות, כאשר יש להמשיך ולבחון את ההשפעה של מינונים שונים במחקרים עם מספר משתתפים גדול יותר, ועם תקופת התערבות ממושכת יותר.
המחקר מומן על ידי מענקי מחקר בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Safi S, Razmpoosh E, Fallahzadeh H, Mazaheri M, Abdollahi N, Nazari M, Nadjarzadeh A, Salehi-Abargouei A. The effect of Nigella sativa on appetite, anthropometric and body composition indices among overweight and obese women: A crossover, double-blind, placebo-controlled, randomized clinical trial. Complement Ther Med. 2021 Mar;57:102653.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33370571/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של תוספי ויטמין E על מדדים של שמנות. החוקרים מסבירים, כי הוצעו מנגנונים שונים המעורבים בהשפעה של ויטמין E על ירידה במשקל, אולם במחקרים התערבותיים לא נמצאו תוצאות עקביות. מחקרים קודמים מראים, כי לויטמין E השפעה נוגדת דלקת ונוגדת חמצון, אשר תורמת להפחתת ציטוקינים דלקתיים הגורמים לירידה ברגישות לאינסולין ובכך מגבירים שמנות. בנוסף, ישנן עדויות לכך שאלפא-טוקופרול מגביר את הביטוי של אדיפונקטין, הורמון המעורב בחמצון שומנים, בעיכוב ייצור הגלוקוז בכבד, ובשיפור הרגישות לאינסולין. מעבר לכך, לויטמין E תרומה להפחתת הכולסטרול באמצעות דיכוי אנזימים המעורבים בסינתזה של כולסטרול. מכאן, משוער כי ויטמין E עשוי להיות יעיל להפחתת שמנות במסלולים שונים.
בסקירה נכללו 24 מחקרים בהם 1,267 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, משך ההתערבות נע בין חודש אחד ל-24 חודשים, ומינון תוספי ויטמין E נע בין 67 ל-900 מ"ג/יום. בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
Emami MR, Jamshidi S, Zarezadeh M, Khorshidi M, Olang B, Sajadi Hezaveh Z, Sohouli M, Aryaeian N. Can Vitamin E supplementation affect obesity indices? A systematic review and meta-analysis of twenty-four randomized controlled trials. Clin Nutr. 2021 May;40(5):3201-3209.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בהונג קונג, נבדקה היעילות של טאי צ'י לטיפול בהשמנה מרכזית. במחקר נכללו 543 מבוגרים מעל גיל 50 אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות למשך 12 שבועות:
קבוצת ביקורת – ללא התערבות
אימון גופני סטנדרטי (אירובי וכוח) למשך שעה שלוש פעמים בשבוע
אימון טאי צ'י למשך שעה שלוש פעמים בשבוע
מדד המטרה העיקרי היה היקף המותניים. בנוסף נמדדו המשקל, ה-BMI, HDL, טריגליצרידים, גלוקוז בצום, לחץ הדם ושיעור המשתתפים ללא השמנה מרכזית בסיום תקופת ההתערבות ולאחר מעקב של 26 שבועות נוספים.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Siu PM, Yu AP, Chin EC, Yu DS, Hui SS, Woo J, Fong DY, Wei GX, Irwin MR. Effects of Tai Chi or Conventional Exercise on Central Obesity in Middle-Aged and Older Adults : A Three-Group Randomized Controlled Trial. Ann Intern Med. 2021 Jun 1.
במחקר פיילוט פתוח שנערך בטאיוואן, נבדקה היעילות של תוסף פרוביוטיקה להקלה על תסמיני סטרס ומצב רוח, בקרב מומחי IT המצויים ברמת סטרס גבוהה. במחקר נכללו 36 משתתפים אשר נטלו במשך שמונה שבועות שתי כמוסות ליום מהתוסף ©PS128, מינון שווה ערך ל-20 מיליארד חיידקים מהסוג Lactobacillus plantarum. יעילות ההתערבות הוגדרה כירידה של 20% לפחות במדד PSS (Perceived Stress Scale). בנוסף, נאספו מדדים אובייקטיבים של סטרס ברוק ומבדק של ביצועי קשב.
בהשוואה לנתוני הבסיס, בסיום ההתערבות נמצא קרא עוד.
המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת .Bened Biomedical Co., Ltd המפתחת את התוסף.
Wu SI, Wu CC, Tsai PJ, Cheng LH, Hsu CC, Shan IK, Chan PY, Lin TW, Ko CJ, Chen WL, Tsai YC. Psychobiotic Supplementation of PS128TM Improves Stress, Anxiety, and Insomnia in Highly Stressed Information Technology Specialists: A Pilot Study. Front Nutr. 2021 Mar 26;8:614105.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס להשפעה הנוירו-פסיכיאטרית של ויתניה משכרת (Withania somnifera), בדגש על השימוש במצבי סטרס, דיכאון, חרדה, ואינסומניה. מהסקירה עולה כי מחקרים בחיות מעבדה ובבני אדם הדגימו את הפעילות נוגדת הסטרס והחרדה של מיצוי שורש ועלי ויתניה. כמו כן, הודגמה השפעה מיטיבה על תסמיני דיכאון ואינסומניה, אולם מספר העדויות הינו מוגבל.
מחקרים שונים מציעים כי קרא עוד.
Speers AB, Cabey KA, Soumyanath A, Wright KM. Effects of Withania somnifera (ashwagandha) on Stress and the Stress-Related Neuropsychiatric Disorders Anxiety, Depression, and Insomnia. Curr Neuropharmacol. 2021 Jul 12.
להלן שני מחקרים העוסקים בתועלת הקרדיווסקולרית של תוספי אומגה 3.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2021) הוערכה ההשפעה של תוספי אומגה 3 על התוצאות הקרדיווסקולריות, ואת ההבדלים בין תוספי EPA בלבד לעומת שילוב של EPA ו-DHA. בניתוח נכללו 38 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 149,051 משתתפים. מבין המחקרים, בארבעה מחקרים נבדקה ההשפעה של תוספי EPA בטווח מינונים של 1.8 עד 4 גרם/יום, וב-34 מחקרים נבדקה ההשפעה של תוספי EPA + DHA בטווח מינונים של 0.4 עד 5.5 גרם/יום. משך ההתערבות החציוני היה שנתיים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
בניתוח משני של מחקר אקראי מבוקר (STRENGTH),(2021) נבדק הקשר בין רמת אומגה 3 בדם ובין התוצאות הקרדיווסקולריות בקרב משתתפים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. החוקרים מציינים כי הממצאים העדכניים אינם עקביים בהתייחס לתועלת הקרדיווסקולרית של נטילת תוספי אומגה 3. במחקר נכללו 13,078 משתתפים מ-675 מרכזים רפואיים אשר גויסו למחקר בין השנים 2014 עד 2017, כאשר המחקר הופסק בשנת 2020. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת ארבעה גרם/יום אומגה 3 במבנה של חומצה קרבוקסילית, או פלסבו (שמן תירס). החוקרים בדקו את הסיכון לתוצאות קרדיווסקולריות בקרב המשתתפים עם הרמה הגבוהה ביותר (שליש עליון) של EPA ו-DHA בדם לאחר שנה מתחילת ההתערבות, בהשוואה לפלסבו.
נמצא כי קרא עוד.
Khan, Safi U. et al. Effect of omega-3 fatty acids on cardiovascular outcomes: A systematic review and meta-analysis. EClinicalMedicine Published:July 08, 2021.
Nissen SE, Lincoff AM, Wolski K, Ballantyne CM, Kastelein JJP, Ridker PM, Ray KK, McGuire DK, Mozaffarian D, Koenig W, Davidson MH, Garcia M, Katona BG, Himmelmann A, Loss LE, Poole M, Menon V, Nicholls SJ. Association Between Achieved ω-3 Fatty Acid Levels and Major Adverse Cardiovascular Outcomes in Patients With High Cardiovascular Risk: A Secondary Analysis of the STRENGTH Trial. JAMA Cardiol. 2021 May 16:e211157.
במחקר תצפיתי נבדק האם פעילות גופנית במהלך הטרימסטר הראשון להריון, עשויה להפחית את הסיכון לסקירת הריון לא תקינה או להתפתחות סוכרת הריון. במחקר נכללו הנתונים של 2,246 נשים בהריון המטופלות בארגון הבריאות Kaiser Permanente. החוקרים ניתחו את הנתונים בהתאם לשלושה קריטריונים של פעילות גופנית:
מעל לאחוזון ה-75 של פעילות בעצימות בינונית-גבוהה (מעל 13.2 MET שעות בשבוע / מעל 264 דקות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית)
בהתאם להמלצות הנוכחיות של לפחות 7.5 MET שעות בשבוע / לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית
כל פעילות בעצימות גבוהה
מבין כלל המשתתפות, שיעור הנשים עם סקירת הריון לא תקינה היה 24.3% ושיעור הנשים עם אבחנה של סוכרת הריון היה 6.5%.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר מקרה-בקרה נבדק הקשר בין פעילות גופנית וריכוזי ציטוקינים דלקתיים, ובין הסיכון ללידה מוקדמת. החוקרים מסבירים כי למערכת החיסון תפקיד בתהליך הלידה, כאשר פעילות גופנית בהריון עשויה להשפיע על התפקוד החיסוני ועל תזמון הלידה.
במחקר נכללו 28 נשים עם לידה מוקדמת ספונטנית (לפני שבוע 37 להריון) ללא תסמינים מקדימים ו-52 נשים שילדו לאחר שבוע 37 להריון. החוקרים בדקו את דפוסי הפעילות הגופנית ואת הריכוז של 19 ציטוקינים בשבוע 16 ו-27 להריון. באופן כללי לא נמצאו הבדלים משמעותיים בדפוסי הפעילות הגופנית בין שתי הקבוצות. בקרב נשים עם לידה מוקדמת נמצאו רמות גבוהות יותר של IL-10 בשבוע 16 ו-27 להריון, וכן רמות גבוהות יותר של TNF-α, IL-8 ו- MCP-1 בשבוע 27 להריון. עוד נמצא כי ריכוז גבוה יותר של IL-10 היה קשור בזמן הליכה מועט יותר.
החוקרים מציעים כי קרא עוד.
Ehrlich SF, Ferrara A, Hedderson MM, Feng J, Neugebauer R. Exercise During the First Trimester of Pregnancy and the Risks of Abnormal Screening and Gestational Diabetes Mellitus. Diabetes Care. 2021 Feb;44(2):425-432.
Steckle V, Shynlova O, Lye S, Bocking A. Low-intensity physical activity may protect pregnant women against spontaneous preterm labour: a prospective case-control study. Appl Physiol Nutr Metab. 2021 Apr;46(4):337-345.
במחקר התערבותי מבוקר (לא אקראי), נבדקה היעילות של הגבלה תזונתית ופעילות גופנית לשיפור יעילות הכימותרפיה, בקרב צעירים עם אבחנה חדשה של לוקמיה לימפובלסטית חריפה של תאי B (B-ALL). החוקרים מסבירים, כי כ-40% מהחולים הצעירים מתחילים את הטיפול ב-B-ALL במצב של שמנות, כאשר עודף משקל או שמנות קשורים ביעילות נמוכה יותר של הטיפול ובעמידות לכימותרפיה, וכן בפרוגנוזה גרועה יותר. מעבר לכך, ההתערבות עשויה להיות יעילה גם לחולים במשקל תקין, שכן עצם הטיפול ויושבנות ממושכת מובילים להשמנה מהירה. במחקר נכללו 40 חולים בגילאי 10-21, כאשר יעילות ההתערבות הושוותה לקבוצת ביקורת היסטורית של 80 חולים.
ההתערבות נועדה לייצר גרעון קלורי של 20% לפחות ביחס לדרישה האנרגטית המחושבת, בחלוקה שווה להפחתה בצריכה הקלורית ולהגברת ההוצאה הקלורית, וכללה הדרכה, התערבות תזונתית ופעילות גופנית (ראו פירוט בטבלה מטה). מדד המטרה העיקרי היה השינוי במסת השומן.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Orgel E, Framson C, Buxton R, Kim J, Li G, Tucci J, Freyer DR, Sun W, Oberley MJ, Dieli-Conwright C, Mittelman SD. Caloric and nutrient restriction to augment chemotherapy efficacy for acute lymphoblastic leukemia: the IDEAL trial. Blood Adv. 2021 Apr 13;5(7):1853-1861.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך ביפן, נבדק הקשר בין צריכת אקרילאמידים בתזונה, ובין הסיכון להתפתחות ממאירויות המטולוגיות. אקרילאמידים הינם חומרים שנקבעו על ידי ארגונים בינלאומיים כקרצינוגנים. אקרילאמידים משמשים בתהליכים תעשייתיים רבים, וכן מצויים בכמות קטנה במזונות שונים, בעיקר מזונות המכילים עמילנים. בטמפרטורות גבוהות (כגון טיגון או צלייה) כמות האקרילאמידים עולה באופן משמעותי כתוצאה מתגובה בין סוכר וחומצת האמינו אספרגין.
במחקר נכללו הנתונים של 85,303 משתתפים בגילאי 40-69, אחריהם נערך מעקב החל משנת 1995. הצריכה התזונתית של אקרילאמידים חושבה בהתאם לשאלוני צריכה תזונתית שמילאו המשתתפים ובהתאם לאופן הכנת המזון, בדגש על מזונות בתזונה היפנית המכילים אקרילאמידים כולל אורז, ירקות שונים, ירקות עמילניים וחמאה מטוגנת. לאחר תקופת מעקב של קרא עוד.
Zha L, Liu R, Sobue T, Kitamura T, Ishihara J, Kotemori A, Ikeda S, Sawada N, Iwasaki M, Tsugane S, For The Jphc Study Group. Dietary Acrylamide Intake and the Risk of Hematological Malignancies: The Japan Public Health Center-Based Prospective Study. Nutrients. 2021 Feb 11;13(2):590.
במחקר אקראי מבוקר החוקרים השוו בין ההשפעות של שתי דיאטות דלות פחמימות על הרכב הגוף, חוזק השריר והפרופיל ההורמונלי בקרב גברים. במחקר נכללו 20 גברים באמצע החיים בעלי ניסיון באימוני התנגדות.
בארבעת השבועות הראשונים כל המשתתפים צרכו דיאטה מערבית מבוקרת בשילוב תכנית אימוני התנגדות. לאחר מכן, המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה למשך שמונה שבועות, דיאטה קטוגנית לעומת לא קטוגנית, שתיהן היפו-קלוריות דלות פחמימות ועתירות שומן עם כמות חלבונים זהה. הדיאטות כללו בעיקר בשר, דגים, חמאה, שמן קוקוס לבישול, גבינות שמנות, זרעי פשתן, שמן זית, ירקות ירוקים וביצים. הדיאטה הלא קטוגנית כללה מעט אורז מלא. הרכב הדיאטה הקטוגנית היה 20% חלבון, 5% פחמימות ו-75% שומן, לעומת 20% חלבון, 15% פחמימות ו-65% שומן בדיאטה הלא קטוגנית. רמת גופי הקטון נמדדה באופן שבועי, רמת הטסטוסטרון והאינסולין פעם בשבועיים, חוזק השריר והרכב הגוף פעם בחודש, ופרופיל השומנים ורמת הגלוקוז נמדדו בתחילת המחקר ובסיומו.
נמצא כי קרא עוד.
Vidić V, Ilić V, Toskić L, Janković N, Ugarković D. Effects of calorie restricted low carbohydrate high fat ketogenic vs. non-ketogenic diet on strength, body-composition, hormonal and lipid profile in trained middle-aged men. Clin Nutr. 2021 Apr;40(4):1495-1502.
במחקר עוקבה שנערך בשבדיה, נבדק האם הקשר בין צריכת הסידן בתזונה והסיכון לשבר בירך מושפע מדפוס התזונה. במחקר נכללו 82,092 משתתפים אשר מילאו שאלוני תזונה בהפרש של 12 שנה, כאשר תזונה בריאה נמדדה בהתאם למדד לדיאטה ים תיכונית. מידע על שבר בירך נאסף באמצעות רשומות הבריאות הלאומיות. צריכת הסידן בתזונה והציון במדד של דיאטה ים תיכונית חולקו לשלוש קטגוריות כל אחד (נמוך, בינוני, גבוה), כך שכלל המשתתפים סווגו לתשע קבוצות. במהלך תקופת מעקב של 20 שנה תועדו 5,938 מקרים של שבר בירך.
באופן כללי נמצא קרא עוד.
Warensjö Lemming E, Byberg L, Höijer J, Larsson SC, Wolk A, Michaëlsson K. Combinations of dietary calcium intake and mediterranean-style diet on risk of hip fracture: A longitudinal cohort study of 82,000 women and men. Clin Nutr. 2021 Jun;40(6):4161-4170.
בסקירה של מחקרים פרה-קליניים וקליניים מתמקדים החוקרים בהשפעה הבריאותית המיטיבה של שום (Allium sativum), בדגש על מחלת כליות כרונית. לשום פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת משמעותית, המיוחסת בעיקר לתרכובות הגופרתיות המצויות בו. במסגרת הסקירה מפורטים המאפיינים של צורות השימוש השונות, כולל שמן שום, שום שחור ותמצית שום מיושן, וכן היבטים של המטבוליזם והזמינות הביולוגית של שום. בהמשך מפורטים הממצאים בהתייחס להשפעה של שום בהגנה על הכבד ועל הלב וכלי הדם, להשפעה המיטיבה על חיידקי המעי, ההשפעה במצבי סוכרת ולטיפול במחלת כליות כרונית.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
Ribeiro M, Alvarenga L, Cardozo LFMF, Chermut TR, Sequeira J, de Souza Gouveia Moreira L, Teixeira KTR, Shiels PG, Stenvinkel P, Mafra D. From the distinctive smell to therapeutic effects: Garlic for cardiovascular, hepatic, gut, diabetes and chronic kidney disease. Clin Nutr. 2021 Mar 10:S0261-5614(21)00144-8.
במחקר אקראי מבוקר נבדק כיצד שינויים ברמת אומגה 3 ואומגה 6 תורמים להקלה על מיגרנות. באופן ספציפי, נבדקה ההשפעה של התערבות תזונתית המובילה לעלייה ברמת אומגה 3, עם או בלי ירידה ברמת אומגה 6, על מתווכים שומניים המעורבים בפתוגנזה של מיגרנה ועל חומרת המיגרנה. במחקר נכללו 182 משתתפים בני 38 בממוצע, 88% מהם נשים, אשר דיווחו על מיגרנות במשך חמישה עד 20 ימים בחודש (67% מהמשתתפים סווגו כסובלים ממיגרנה כרונית).
המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות דיאטה למשך 16 שבועות:
אוֹמגה 3: הגברת הצריכה של EPA + DHA ל-1.5 גרם/יום וצריכה של חומצה לינולאית ברמה קבועה של 7% מסך הקלוריות.
אוֹמגה 3-אומגה 6: הגברת הצריכה של EPA + DHA ל-1.5 גרם/יום והפחתת הצריכה של חומצה לינולאית לעד 1.8% מסך הקלוריות.
דיאטת ביקורת: שמירה על צריכה של עד 150 מ"ג/יום EPA + DHA וצריכה של חומצה לינולאית ברמה קבועה של 7% מסך הקלוריות.
הדיאטות היו דומות ככל הניתן, כאשר ההבדלים העיקריים היו שימוש בתערובות שונות של שמנים וחמאה וצריכת דגים שומניים בקבוצות ההתערבות לעומת דגים רזים או עוף בקבוצת הביקורת.
מדדי המטרה העיקריים כללו את רמת המתווך 17-HDHA הקשור בוויסות תחושת הכאב, וציון במדד HIT-6 המיועד להערכת ההשפעה של כאבי הראש על איכות החיים.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Ramsden C E, Zamora D, Faurot K R, MacIntosh B, Horowitz M, Keyes G S et al. Dietary alteration of n-3 and n-6 fatty acids for headache reduction in adults with migraine: randomized controlled trial BMJ 2021; 374 :n1448 doi:10.1136/bmj.n1448
