עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש אפריל 2020 - מקבץ 3

עודכן בתאריך 15/04/2020

אכינצאה לטיפול בחרדה? מחקר חדש ומעניין בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו. 

 

כמו כן, מחקרים קליניים על: 

סירופ צמחי לשיפור התפקוד המיני בקרב גברים,

סופורה להקלה על תסמיני גמילה מאופיואידים,

ורפלקסולוגיה להקלה על עצירות בקרב חולי טרשת נפוצה

 

נציג גם מבחר מטא-אנליזות שבוצעו בתחומים שונים: 

תוספי קרניטין וכורכום למטופלים עם מחלת כבד שומני,

אומגה 3 במצבים של דלקת לבלב חריפה או אלח דם,

השפעות שליליות של תוספי פרוביוטיקה בקרב מבוגרים עם מחלות מעי דלקתיות,

פיסטוקים ואגוזי מלך לשיפור פרופיל השומנים,

ותוספי ויטמין D וסידן להפחתת הסיכון לשברים.

 

מחקרים נוספים בהמשך: 

פרופיל הבטיחות של ויטמין D במינונים גבוהים,

פעילות גופנית לשמירה על הדיאטה,

דיאטה המבוססת על מזון מן הצומח למטופלים עם מחלת העורקים הפריפריאליים,

הקשר בין תזונה בריאה לגמישות מטבולית,

והקשר בין צריכת דגים לגורמי סיכון קרדיווסקולריים.

 

בכותרות השבוע: 

ההשפעה של שיבולת שועל על התגובה הגליקמית,

התרומה של כורכומין לחולי קוליטיס,

השתלת צואה לטיפול בזיהומים חוזרים של קלוסטרידיום דיפיצילה,

סלמון לשיפור היכולת הקוגניטיבית בקרב ילדים,

הקשר בין הרכב חיידקי המעי ודפוס התזונה בילדים,

והפעילות נוגדת הסוכרת של רכיבים אנתרקינונים.

 

 

קִיפודנית להקלה על חַרדה

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה נוגדת החרדה של תמצית מתוקננת של שורש קיפודנית צרת עלים (Echinacea angustifolia). במחקר נכללו 62 משתתפים בריאים, הסובלים מרמת חרדה גבוהה (מעל 45 נקודות במדד STAI, כאשר ממוצע האוכלוסייה הינו כ-35 נקודות). המשתתפים חולקו אקראית לנטילת כמוסות קיפודנית במינון 40 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו - למשך 7 ימים. כמוסות הקיפודנית משווקות תחת המוצר המסחרי AnxioCalm, המכיל תמצית פטנטית בשם EP107 ™, בעלת פרופיל ייחודי של אלקמידים. אלקמידים הינם רכיבים ליפופיליים, המצויים בעיקר בשורש של Echinacea purpurea ו-Echinacea angustifolia; חומרים אלה נקשרים לרצפטור CB1 של קנבינואידים ומעכבים את האנזים fatty acid amide hydrolase (FAAH), המהווה מטרה בפיתוח תרופות נוגדות חרדה

בתחילת המחקר, בסיום ההתערבות ולאחר 3 שבועות מעקב הוערכו רמת החרדה (באמצעות המדד STAI), רמת דיכאון (באמצעות המדד BDI) ותחושת מצוקה (באמצעות המדד PSS). 

נמצא כי בקרב המשתתפים שנטלו קיפודנית חלה ירידה של 11 נקודות במדד החרדה בסיום תקופת ההתערבות, לעומת ירידה של 3 נקודות בקבוצת הפלסבו (p<0.01). ההשפעה המיטיבה נשמרה במהלך תקופת המעקב והייתה בולטת במיוחד בקרב משתתפים עם רמת חרדה בסיסית גבוהה. לא נמצאה השפעה להתערבות על רמת הדיכאון או על תחושת המצוקה. לא דווח על השפעות שליליות הקשורות בהתערבות. 

ממצאים אלה מצביעים על התרומה של תמצית הקיפודנית שנבדקה להקלה במצבי חרדה

אחד ממחברי המאמר הינו ממפתחי הפטנט. 

Haller J, Krecsak L, Zámbori J. Double-blind placebo controlled trial of the anxiolytic effects of a standardized Echinacea extract. Phytother Res. 2020;34(3):660–668. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31876052/

 

 

 

סירופ צמחי לשיפור התפקוד המיני בקרב גברים

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך באיראן, נבדקה היעילות והבטיחות של סירופ צמחי לשיפור התפקוד וההנאה המינית בקרב גברים. במחקר נכללו 100 גברים נשואים ובריאים, אשר נטלו את הסירופ או פלסבו 7-12 שעות לפני קיום יחסי מין. הסירופ הכיל 20% קוטב מצוי (Tribulus terrestris), 20% ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), 20% ג'ינג'ר (Zingiber officinale), 10% חרוב (Ceratonia siliqua), 10% פרג (Papaver rhoeas), 5% פולן עץ דקל, ו-15% דבש. המשתתפים התבקשו לענות על שאלון להערכת החוויה המינית (Arizona Sexual Experience Scale) בתחילת המחקר ולאחר קיום יחסי המין. 

נמצא כי בהשוואה לפלסבו, גברים שנטלו את הסירופ דיווחו על רמה גבוהה יותר במדדים של חשק מיני, עוררות, זקפה, אורגזמה וסיפוק. לא דווח על השפעות שליליות משמעותיות הקשורות בהתערבות

החוקרים מסכמים כי הסירופ תרם לשיפור התפקוד והחוויה המינית, ועשוי להוות חלופה יעילה ובטוחה לתרופות המיועדות להגברת התפקוד המיני.

המחקר מומן על ידי החברה האיראנית Taranom Exir Taha Co. 

Nasser Ebrahimpour, Mahdiyeh Khazaneha, Mehrzad Mehrbani, Parviz Rayegan, Mahboobeh Raeiszadeh. Efficacy of Herbal Based Syrup on male sexual experiences: A double-blind randomized clinical trial. Journal of Traditional and Complementary Medicine 2020,.

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2225411019308752

 

 

סוֹפורה להקלה על תסמיני גמילה מאופיואידים

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, שנערך באיראן, הוערכה היעילות והבטיחות של מיצוי זרעי סופורה (Sophora alopecuroides) להקלה על תסמיני גמילה מאופיואידים. במחקר נכללו 100 מכורים לאופיום, הנמצאים בתהליך גמילה. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת כמוסות סופורה במינון 1,200 מ"ג/יום או פלסבו - למשך 8 ימים. תסמיני הגמילה הוערכו בתחילת המחקר, ביום השלישי וביום השמיני, וכן נלקחו בדיקות דם בתחילת המחקר ובסיומו. 

נמצא כי קרא עוד.

Kianbakht S, Hajiaghaee R, Akhondzadeh S. Efficacy and safety of Sophora alopecuroides var. alopecuroides seed extract for opioid detoxification: A randomized, double-blind, and placebo-controlled clinical trial [published online ahead of print, 2019 Dec 3]. Phytother Res. 2019;10.1002/ptr.6578. 

 

 

רפלקסולוגיה להקלה על עצִירות בקרב חולי טרשת נפוֹצה

במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של רפלקסולוגיה על עצירות ועל איכות החיים, בקרב מטופלים עם טרשת נפוצה. במחקר נכללו 63 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו טיפול רפלקסולוגי למשך 30-40 דקות, פעמיים בשבוע ולמשך 6 שבועות. למשתתפים בקבוצת הביקורת ניתן עיסוי רגליים שטחי (בלי לחיצות) בכף הרגל. 

נמצא כי קרא עוד.

Sajadi M, Davodabady F, Naseri-Salahshour V, Harorani M, Ebrahimi-Monfared M. The effect of foot reflexology on constipation and quality of life in patients with multiple sclerosis. A randomized controlled trial. Complement Ther Med. 2020;48:102270. 

 

 

תוספי קרנִיטין למטופלים עם מחלת כבד שוּמני

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי קרניטין בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. הרציונל בבחירת תוסף קרניטין נובע ממחקרים שמצאו יתרונות לקרניטין במספר מחלות כבד, ומהידע הקיים לגבי קרניטין כמשתתף בתהליכי נטרול רדיקלים חפשיים וכבעל פעילות נוגדת דלקת. 

בסקירה נכללו חמישה מחקרים, בהם 334 מטופלים. במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי קרניטין במינון 300 עד 2,000 מ"ג/יום, למשך תקופת התערבות של 12 עד 24 שבועות (לא צוין במאמר מה קיבלה קבוצת הביקורת). 

בניתוח כולל של התוצאות נמצא כי קרא עוד.

Abolfathi M, Mohd-Yusof BN, Hanipah ZN, Mohd Redzwan S, Yusof LM, Khosroshahi MZ. The effects of carnitine supplementation on clinical characteristics of patients with non-alcoholic fatty liver disease: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2020;48:102273. 

 

 

כוּרכומין לצמצום היקפי המותניים בקרב מטופלים עם כבד שוּמני

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי כורכומין על מדדים אנתרופומטריים, בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. בסקירה נכללו שמונה מחקרים, בהם 520 מטופלים, כאשר מינון הכורכומין נע בין 70 ל-3,000 מ"ג/יום למשך 8 עד 12 שבועות (בשניים מהמחקרים נעשה שימוש בננו-כורכומין במינון 80 ו-400 מ"ג/יום, בשאר המחקרים נעשה שימוש בכורכומין בצורתו הטבעית). קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Baziar N, Parohan M. The effects of curcumin supplementation on body mass index, body weight, and waist circumference in patients with nonalcoholic fatty liver disease: A systematic review and dose-response meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2020;34(3):464–474. 

 

 

אוֹמגה 3 במצבים של דּלקת לבלב חריפה או אלח דם

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות והבטיחות של תוספי אומגה 3 במצבים של דלקת לבלב חריפה ושל אלח דם. החוקרים מסבירים כי דלקת לבלב חריפה מאופיינת בתגובה דלקתית חזקה, שעלולה להוביל לסינדרום תגובה דלקתית מערכתית (SIRS –Systemic inflammatory response syndrome), כשל איברים ומוות, כאשר נטילה מוקדמת של אומגה 3 עשויה לתרום להפחתת תגובה דלקתית זאת. בסקירה נכללו חמישה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 229 מטופלים. במחקרים אלה נעשה שימוש במוצרים מסחריים של אומגה 3 במינון 0.2 גרם/ק"ג/יום או 3.3 גרם/יום- בזריקה או בהזנה אנטרלית. 

בקרב מטופלים עם דלקת לבלב חריפה, אשר קיבלו אומגה 3 בטווח של 48 שעות מהאשפוז, נמצאה קרא עוד.

Wolbrink DRJ, Grundsell JR, Witteman B, et al. Are omega-3 fatty acids safe and effective in acute pancreatitis or sepsis? A systematic review and meta-analysis [published online ahead of print, 2019 Dec 16]. Clin Nutr. 2019;S0261-5614(19)33175-9. 

 

 

השפעות שליליות של תוספי פרוֹביוטיקה בקרב מבוגרים עם מחלות מעִי דלקתיות

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכו השפעות שליליות הקשורות בנטילת תוספי פרוביוטיקה או סינביוטיקה, בקרב מבוגרים עם מחלות מעי דלקתיות. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות התומכות ביעילות של פרוביוטיקה לטיפול במחלות מעי דלקתיות, אולם אין מספיק עדויות בהתייחס לפרופיל הבטיחות. בסקירה נכללו תשעה מחקרים, בהם 826 מטופלים בני כ-41 בממוצע, אשר קיבלו תוסף פרוביוטיקה / סינביוטיקה או פלסבו. בשישה מחקרים נכללו חולי קוליטיס ובשלושה מחקרים חולי קרוהן. במחקרים השונים נעשה שימוש במגוון רחב של חיידקים פרוביוטיים במגוון מינונים. 

נמצא כי קרא עוד.

Dore MP, Bibbò S, Fresi G, Bassotti G, Pes GM. Side Effects Associated with Probiotic Use in Adult Patients with Inflammatory Bowel Disease: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2019;11(12):2913. Published 2019 Dec 2. 

 

 

פיסטוקים ואגוזי מלך לשיפור פרופיל השומנים

במטה-אנליזה של מחקרים קליניים נערכה השוואה בין ההשפעה של אגוזים שונים על פרופיל השומנים. בניתוח נכללו 34 מחקרים, בהם 1,677 משתתפים, אשר בדקו את ההשפעה של דיאטה המועשרת באגוזי מלך, פיסטוקים, אגוזי לוז, קשיו או שקדים. 

נמצא כי קרא עוד.

Liu K, Hui S, Wang B, Kaliannan K, Guo X, Liang L. Comparative effects of different types of tree nut consumption on blood lipids: a network meta-analysis of clinical trials. Am J Clin Nutr. 2020;111(1):219–227. 

 

 

תוספי וִיטמין D וסִידן להפחתת הסיכון לשברים

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין ויטמין D וסידן לבין הסיכון לשברים. החוקרים מסבירים כי תוספי ויטמין D וסידן מומלצים למניעת שברים, אולם במחקרים אקראיים מבוקרים קודמים נמצאו תוצאות סותרות, ולא ברור מהי מידת היעילות או מהו המינון ותוכנית התיסוף האופטימאלית. בסקירה נכללו מחקרים תצפיתיים, בהם נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם לבין הסיכון לשברים, וכן מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקה ההשפעה של תוספי ויטמין D לבד או בשילוב סידן

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

Yao P, Bennett D, Mafham M, et al. Vitamin D and Calcium for the Prevention of Fracture: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Netw Open. 2019;2(12):e1917789. Published 2019 Dec 2. 

 

 

פרופיל הבטיחות של וִיטמין D במינונים גבוהים

בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר הוערכה הבטיחות של תוספי ויטמין D במינון של עד 10,000 יחידות ליום. במחקר, שנערך בקנדה, נכללו 373 מבוגרים בגילאי 55-70 עם רמת ויטמין D בדם של 30-125 ננומול/ליטר (בארץ טווח 75-250 ננומול/ליטר נחשב תקין). המשתתפים חולקו באופן אקראי לנטילת תוסף ויטמין D בשלושה מינונים: 400, 4,000 או 10,000 יחידות/יום במשך 3 שנים. בנוסף, ניתנו תוספי סידן במידה והצריכה התזונתית הייתה נמוכה מ-1,200 מ"ג/יום. 

לא נמצאו קרא עוד.

 

Billington EO, Burt LA, Rose MS, et al. Safety of High-Dose Vitamin D Supplementation: Secondary Analysis of a Randomized Controlled Trial. J Clin Endocrinol Metab. 2020;105(4):dgz212. 

 

 

 

פעילות גוּפנית מסייעת לשמירה על הדיאטה

במחקר קליני נבדק האם פעילות גופנית מהווה גורם סיכון או גורם מגן לסטייה מהדיאטה, בקרב משתתפים בתוכנית ירידה במשקל. החוקרים מסבירים כי לא ברור האם פעילות גופנית מגבירה או מפחיתה את התיאבון, ובכך את הסיכון לסטייה מהדיאטה. ברוב המחקרים, הערכת הקשר בין פעילות גופנית לבין הצריכה התזונתית הינה מוגבלת בשל תנאי מעבדה, הגדרות קשיחות של הפעילות הגופנית או הכללת משתתפים במשקל תקין. במחקר הנוכחי החוקרים שאפו לבחון קשר זה במצב של פעילות גופנית בחיי היומיום ברמות שונות של עצימות. במחקר נכללו 130 מבוגרים עם עודף משקל או שמנות, המשתתפים בתוכנית ירידה במשקל, הכוללת תזונה ופעילות גופנית. הפעילות הגופנית נמדדה באמצעות מד תאוצה והצריכה התזונתית נבדקה באמצעות שאלונים קצרים, שנשלחו לטלפון הנייד מספר פעמים ביום. 

נמצא כי קרא עוד.

Crochiere RJ, Kerrigan SG, Lampe EW, et al. Is physical activity a risk or protective factor for subsequent dietary lapses among behavioral weight loss participants?. Health Psychol. 2020;39(3):240–244. 

 

 

דיאטה המבוססת על מזון מן הצומח למטופלים עם מחלת העורקים הפריפריאליים

במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של דיאטה המבוססת על מזון מן הצומח על תפקוד כלי הדם בקרב מטופלים עם מחלת עורקים פריפריאליים (PAD). המחלה מאופיינת בזרימת דם לקויה לגפיים, באופן חלקי כתוצאה מטרשת עורקים. במחקר נכללו 52 מטופלים, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות: 1) קבוצת ההתערבות, שקיבלה דיאטה המבוססת על הצומח 2) קבוצת הביקורת שלא קיבלה ייעוץ תזונתי ספציפי. בתחילת המחקר ולאחר ארבעה חודשים נמדדו פרופיל שומנים, מדדי דלקת, Nitric oxide) NO) ומדדים של תפקוד כלי הדם (FMD, IMT, PWV). 

בסיום המחקר קרא עוד.

Lin P, Leslie D, Levine M, Davis G, Esselstyn C. Plant-Based Diet Reverses Vascular Endothelial Dysfunction in Patients with Peripheral Arterial Disease. ijdrp [Internet]. 27Jan.2020 

 

 

האם תזונה בריאה עשויה לשפר את הגמישות המטבולית?

במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של תזונה בריאה, לעומת תזונה מערבית, על הגמישות המטבולית והרגישות לאינסולין. גמישות מטבולית הינה היכולת של הגוף לנצל את האנרגיה בהתאם לסוג המזון (פחמימות או שומנים), כאשר חוסר גמישות מטבולית קשור בשמנות, תסמונת מטבולית ותנגודת לאינסולין. במחקר נכללו 40 משתתפים עם עודף משקל או שמנות, אשר חולקו באופן אקראי לצריכת אחד משני דפוסי דיאטה למשך 6 שבועות: 1) דיאטה בריאה, המבוססת על פירות וירקות, קטניות, סיבים, אגוזים, דגים עתירי שומן ורמה נמוכה של פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה, 2) דיאטה מערבית טיפוסית. 

באופן כללי קרא עוד.  

Fechner E, Bilet L, Peters HPF, et al. Effects of a whole diet approach on metabolic flexibility, insulin sensitivity and postprandial glucose responses in overweight and obese adults - A randomized controlled trial [published online ahead of print, 2019 Dec 17]. Clin Nutr. 2019;S0261-5614(19)33179-6. 

 

 

האם לצריכת דגים השפעה על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים?

במחקר חתך נבדק הקשר בין צריכת דגים לבין גורמי סיכון קרדיווסקולריים, כולל לחץ דם ו-BMI. במחקר נכללו הנתונים של 4,680 משתתפים בגילאי 40-59 מיפן, סין, בריטניה וארה"ב. הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות ארבעה יומני אכילה של 24 שעות, ולחץ הדם נמדד בשמונה מדידות נפרדות. בנוסף, נבדקו מטבוליטים בשתן, הקשורים בצריכת דגים. 

להלן הממצאים העיקרייםקרא עוד.

GIBSon R, Lau CE, Loo RL, et al. The association of fish consumption and its urinary metabolites with cardiovascular risk factors: the International Study of Macro-/Micronutrients and Blood Pressure (INTERMAP). Am J Clin Nutr. 2020;111(2):280–290. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

ההשפעה של שיבולת שועל על התגובה הגליקמית

במחקר אקראי מוצלב, בו נכללו 28 משתתפים, מראים החוקרים כי צריכת שיבולת שועל, המכילה בטא-גלוקן בעל רמת צמיגיות גבוהה (סובין שיבולת שועל), תורמת להפחתת רמות הגלוקוז והאינסולין לאחר הארוחה ומאיטה את קצב ריקון הקיבה, אך ללא השפעה על התיאבון או צריכת המזון.

Wolever TMS, Tosh SM, Spruill SE, et al. Increasing oat β-glucan viscosity in a breakfast meal slows gastric emptying and reduces glycemic and insulinemic responses but has no effect on appetite, food intake, or plasma ghrelin and PYY responses in healthy humans: a randomized, placebo-controlled, crossover trial. Am J Clin Nutr. 2020;111(2):319–328. 

 

 

התרומה של כוּרכומין לחולי קוֹליטיס

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 70 מטופלים עם קוליטיס ברמה קלה עד בינונית, נמצא כי צריכת 1,500 מ"ג/יום תוסף כורכומין (turmeric extract), לעומת פלסבו (מלטודקסטרין) למשך 8 שבועות תרמה לשיפור התוצאות הקליניות, איכות החיים ומדדי הדלקת.

Sadeghi N, Mansoori A, Shayesteh A, Hashemi SJ. The effect of curcumin supplementation on clinical outcomes and inflammatory markers in patients with ulcerative colitis [published online ahead of print, 2019 Dec 4]. Phytother Res. 2019;10.1002/ptr.6581. 

 

 

השתלת צואה לטיפול בזיהומים חוזרים של קלוסטרידיום דיפיצילה

במחקר עוקבה פרוספקטיבי, בו נכללו 290 מטופלים הסובלים מזיהומים חוזרים של החיידק קלוסטרידיום דיפיצילה, נמצא כי טיפול בהשתלת צואה היה קשור בסיכון נמוך יותר להתפתחות אלח דם, לעומת טיפול באנטיביוטיקה. 

Ianiro G, Murri R, Sciumè GD, et al. Incidence of Bloodstream Infections, Length of Hospital Stay, and Survival in Patients With Recurrent Clostridioides difficile Infection Treated With Fecal Microbiota Transplantation or Antibiotics: A Prospective Cohort Study [published online ahead of print, 2019 Nov 5]. Ann Intern Med. 2019;10.7326/M18-3635. 

 

 

סלמון לשיפור היכולת הקוֹגניטיבית בקרב ילדים

במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 205 ילדים בגילאי 4-6, נמצא כי לצריכת סלמון אטלנטי 3 פעמים בשבוע, לעומת בשר, הייתה השפעה מיטיבה על מדדים מסוימים של התפקוד הקוגניטיבי. לטענת החוקרים, חציון צריכת הכספית הוא רק כ-4% מהצריכה הנסבלת, כפי שהוגדרה ע״י הפאנל האירופאי לבטיחות במזון, כך שאין סכנה של צריכת כספית מוגברת. 

החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

Demmelmair H, Øyen J, Pickert T, et al. The effect of Atlantic salmon consumption on the cognitive performance of preschool children - A randomized controlled trial. Clin Nutr. 2019;38(6):2558–2568. 

 

 

הקשר בין הרכב חיידקי המעי ודפוס התזונה בילדים

במחקר תצפיתי, במסגרתו נבדקו דגימות צואה של 319 ילדים בני 5, מדגימים החוקרים את הקשר בין הרכב חיידקי המעי לבין דפוס התזונה וה-BMI. 

Leong C, Haszard JJ, Heath AM, et al. Using compositional principal component analysis to describe children’s gut microbiota in relation to diet and body composition. Am J Clin Nutr. 2020;111(1):70–78. 

 

 

הפעילות נוגדת הסוּכרת של רכיבים אנתרקִינונים

בסקירה דנים החוקרים בפעילות נוגדת הסוכרת של רכיבים אנתרקינונים, כאשר הרכיבים שנמצאו בעלי הפעילות המשמעותית ביותר הם emodin (המצוי בצמחים Senna obtusifolia, Rheum australe) ו-rhein (המצוי בצמח Rheum spp.). 

Mohammed A, Ibrahim MA, Tajuddeen N, Aliyu AB, Isah MB. Antidiabetic potential of anthraquinones: A review. Phytother Res. 2020;34(3):486–504. 

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם