מה נבדק?
בסקירה שיטתית הוערך הקשר בין פעילות גופנית לבין אושר.
המחקר
בסקירה נכללו 15 מחקרים תצפיתיים (13 מחקרי חתך ו-2 מחקרי אורך) ו-8 מחקרים התערבותיים (6 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-2 מחקרים מבוקרים לא אקראיים). מחקרים אלה כללו קבוצות אוכלוסייה ממדינות ומאזורים שונים בעולם. בכל המחקרים התצפיתיים נמצא קשר חיובי בין פעילות גופנית לבין אושר, כך שגם פעילות גופנית מועטה (כ-10 דקות בשבוע או פעילות ביום אחד בשבוע) הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של אושר.
תוצאות המחקר
מהמחקרים השונים עולה כי ייתכן וקשר זה מושפע מגורמים שונים כגון שיפור המצב הבריאותי והתפקוד החברתי. ממחקרים אקראיים מבוקרים, אשר התמקדו בעיקר באוכלוסייה מבוגרת ובמטופלים המחלימים מסרטן, עולה כי הן פעילות אירובית והן אימונים הכוללים מתיחות ושיווי משקל היו יעילים לשיפור רמת האושר. יחד עם זאת, מדובר במספר מועט של מחקרים שאינו מאפשר לקבוע מסקנה חד משמעית לגבי קשר סיבתי בין פעילות גופנית לבין שיפור מידת האושר. נדרשים מחקרים נוספים על מנת להבהיר מהם המנגנונים העומדים בבסיס ממצאים אלה ולבחון מהו סוג ומשך הפעילות המיטיבי המוביל לשיפור במידת האושר.
מקור
Zhanjia ZhangWeiyun Chen. A Systematic Review of the Relationship Between Physical Activity and Happiness. Journal of Happiness Studies, 2018.
https://doi.org/10.1007/s10902-018-9976-0