מה נבדק?
במחקר, המבוסס על נתונים מ-16 מחקרי עוקבה מבריטניה, נבדק מהי התרומה של דיכאון וחרדה לניבוי הסיכון לתמותה מסרטן.
המחקר
במחקר נכללו נתונים של כ-160,000 משתתפים מעל גיל 16 (טווח הגילאים היה 16-102, גיל ממוצע 46), ללא מחלת סרטן ידועה, אשר ענו על שאלון להערכת מצוקה פסיכולוגית בתחילת המחקר. בתקופת מעקב ממוצעת של כ-9.5 שנים 16,267 מהמשתתפים נפטרו, 4,353 מהם כתוצאה מסרטן.
תוצאות המחקר
נמצא כי המשתתפים עם רמת המצוקה הפסיכולוגית הגבוהה ביותר (ציון 7-12 בשאלון GHQ-12) היו בסיכון גבוה בכ-32% לתמותה מסרטן באופן כללי בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר (ציון 0-6) וכן בסיכון גבוה ב-45% לתמותה מסרטן שאינו קשור בעישון, בסיכון גבוה ב-84% לתמותה מסרטן קולרקטלי, בסיכון גבוה פי 2.42 לתמותה מסרטן הערמונית, בסיכון גבוה פי 2.76 לתמותה מסרטן הלבלב, בסיכון גבוה פי 2.59 לתמותה מסרטן הוושט ובסיכון גבוה פי 3.86 לתמותה מלוקמיה. ממצאי המחקר תומכים בקשר בין הבריאות הנפשית לבין הסיכון לתמותה מסרטן, אם כי קשר זה אינו מעיד על סיבתיות.
הערת המערכת: הבחירה בטווח גילאים כה רחב, כולל גילאים צעירים מאוד, תמוהה. לא מפורטות סיבות התמותה שאינן כתוצאה מסרטן.
קרא עוד על דיכאון
קרא עוד על סרטן
מקור
Psychological distress in relation to site specific cancer mortality: pooling of unpublished data from 16 prospective cohort studies.
Batty GD, Russ TC, Stamatakis E, Kivimäki M.
BMJ. 2017 Jan 25;356:j108. doi: 10.1136/bmj.j108.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28122812