- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
טיפול טבעי בתסמינים הקשורים לגיל המעבר:
ההשפעה המיטיבה של דיאטה מהצומח,
התועלת של ויטמין E ואומגה 3,
הקשר לרמת LDL בדם,
והקשר למחלת כבד שומני.
צמחי מרפא לטיפול ב-ADHD:
ההשפעה של זעפרן בקרב מבוגרים וילדים,
פיקנוגנול לטיפול בילדים,
ומגוון צמחי מרפא לטיפול בילדים.
היתרונות והחסרונות של תזונה צמחונית:
סיכון מופחת לסרטן וושט, קיבה ולבלב,
סיכון מופחת לאירוע קרדיווסקולרי,
סיכון מוגבר לשבר בירך,
ושכיחות גבוהה יותר של דיכאון.
השפעה מיטיבה לתוספי סיבים:
להורדת לחץ הדם וקצב הלב,
ולהקלה על עצירות.
הטיפול הטבעי בתסמינים הקשורים לגִיל המעבר
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של התערבות תזונתית לטיפול בתסמינים וזומוטוריים (גלי חום והזעות לילה) ולשיפור איכות החיים בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
במחקר נכללו 84 נשים אשר דיווחו על גלי חום ברמה בינונית-חמורה פעמיים ביום לפחות. המשתתפות חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות התזונתית או לקבוצת הביקורת שהמשיכה בתזונה הרגילה. ההתערבות התזונתית כללה דיאטה טבעונית דלת שומן עם חצי כוס ליום של פולי סויה מבושלים (כ-86 גרם) למשך 12 שבועות. במהלך תקופת ההתערבות המשתתפות תיעדו באמצעות אפליקציה את תדירות וחומרת גלי החום וכן תסמינים גופניים, פסיכולוגיים ותפקוד מיני.
נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה של 88% בגלי חום ברמה בינונית-חמורה, לעומת ירידה של 34% בקבוצת הביקורת. מעבר לכך, כ-50% מהמשתתפות בקבוצת ההתערבות דיווחו על העדר גלי חום ברמה בינונית-חמורה בסוף ההתערבות, כאשר בקבוצת הביקורת לא היה שינוי ביחס לנתוני הבסיס. החוקרים מראים כי השְֹפעת ההתערבות הייתה בלתי תלויה בעונה או ביכולת הייצור של אקוול (מטבוליט של סויה). עוד נמצא כי בקבוצת ההתערבות חל שיפור גדול יותר בתסמינים גופניים, פסיכולוגיים ובתפקוד המיני.
החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית הכוללת דיאטה המבוססת על הצומח וצריכת סויה תורמת לירידה מובהקת בתדירות ובחומרת גלי החום ותסמינים נוספים של גיל המעבר.
Barnard ND, Kahleova H, Holtz DN, et al. A dietary intervention for vasomotor symptoms of menopause: a randomized, controlled trial. Menopause. 2023;30(1):80-87. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36253903/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות של ויטמין E ואומגה 3 לטיפול בגלי חום בקרב נשים בגיל המעבר.
בסקירה נכללו 10 מחקרי התערבות בהם 1,100 משתתפות.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי על סמך הממצאים הקיימים לא ניתן לקבוע מסקנה ברורה לגבי ההשפעה של ויטמין E ואומגה 3 על גלי חום בקרב נשים בגיל המעבר.
אין גישה למאמר המלא
Maghalian M, Hasanzadeh R, Mirghafourvand M. The effect of oral Vitamin E and omega-3 alone and in combination on menopausal hot flushes: A systematic review and meta-analysis. Post Reprod Health. 2022 Apr 21:20533691221083196.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35445622/
במחקר עוקבה שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין פרופיל השומנים ובין הסיכון להופעה מוקדמת של תסמינים וזומוטוריים (גלי חום והזעות לילה) בקרב נשים לפני גיל המעבר.
במחקר נכללו 2,540 נשים בגיל 42-52 ללא תסמינים בתחילת המחקר. במהלך תקופת מעקב חציונית של 4.4 שנים נבדקה ההופעה ורמת החומרה של תסמינים וזומוטוריים, כולל גלי חום והזעות לילה.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך נבדק הקשר בין מחלת כבד שומני לא אלכוהולית ובין הסיכון להופעה מוקדמת של תסמינים וזומוטוריים (גלי חום והזעות לילה) בקרב נשים לפני גיל המעבר עם משקל נמוך או עם עודף משקל.
במחקר נכללו 4,242 נשים בנות 45 בממוצע. תסמינים וזומוטוריים הוערכו באמצעות שאלון, הצטברות שומן בכבד נמדדה באמצעות אולטרסאונד ומשקל נמוך הוגדר כ-BMI מתחת ל-23.
בהתאם לכך, המשתתפות סווגו לארבע קטגוריות: 1) ללא כבד שומני עם משקל נמוך, 2) ללא כבד שומני עם עודף משקל, 3) עם כבד שומני ומשקל נמוך, 4) עם כבד שומני ועודף משקל.
נמצא כי קרא עוד
צמחי מרפא לטיפול ב- ADHֹD
להלן שני מחקרים בהם נבדקה היעילות של זעפרן (Crocus sativus) כטיפול משלים ב-ADHD בקרב ילדים ובקרב מבוגרים.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות של זעפרן כטיפול תומך ב-ADHD בקרב מבוגרים. ברקע למחקר מציינים החוקרים כי כ-30% מהמטופלים אינם מגיבים היטב לטיפול התרופתי מבחינת יעילות או סבילות. מחקרים קודמים מצאו השפעה מיטיבה לזעפרן בקרב ילדים אולם היעילות בקרב מבוגרים אינה ידועה.
במחקר נכללו 56 משתתפים המאובחנים עם ADHD. כל המשתתפים קיבלו רטלין במינון 30 מ"ג ליום ובנוסף חולקו אקראית לנטילת זעפרן במינון 15 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו למשך 6 שבועות.
נמצא כי קרא עוד
במחקר קליני מבוקר (לא אקראי) נבדקה היעילות של תוסף זעפרן לטיפול ב-ADHD בקרב ילדים.
במחקר נכללו ילדים בגיל 7 עד 17 עם אבחנה של ADHD שלא קיבלו טיפול כלשהו ב-6 החודשים שקדמו למחקר. המשתתפים בחרו אחד משני הטיפולים למשך 3 חודשים, כך שקבוצה אחת של 27 ילדים קיבלה טיפול תרופתי (מנה אחת בבוקר של מתילפנידאט בשחרור ממושך) וקבוצה שניה של 36 ילדים קיבלה תוסף זעפרן (Saffr'Activ) במינון 30 מ"ג ליום במנה אחת בערב.
נמצא כי קרא עוד
להלן שני מאמרים המציגים את התוצאות ממחקר אקראי מבוקר בו נבדקה ההשפעה של פיקנוגנול (מיצוי קליפת עץ אורן צרפתי) בקרב ילדים עם ADHD.
במחקר נכללו 88 ילדים בני 10 בממוצע אשר חולקו אקראית לנטילת פיקנוגנול, טיפול תרופתי (מתילפנידאט) או פלסבו למשך 10 שבועות.
נמצא כי קרא עוד
במאמר המשך מוצגים הממצאים לגבי השְֹפעת ההתערבות על מדדים חיסוניים, עקה חמצונית וסמנים עצביים.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית מוצגות העדויות העדכניות בהתייחס לשימוש ברפואת צמחים לטיפול ב-ADHD בקרב ילדים עד גיל 18.
בסקירה נכללו 7 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 200 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון רכיבים צמחיים, כולל זעפרן (Crocus sativus), קליפת עץ אורן (Pinus pinaster) המכילה את הרכיב הפעיל Oligopin, פשטה שרועה (Bacopa monnieri), ולריאן (Valeriana officinalis), גינקו דו-אונתי (Gingko biloba), או פורמולה המכילה מליסה (Melissa officinalis), אדמונית (Paeonia), ויתניה משכרת (Withania somnifera), ספלילה (Centella asiatica), פשטה שרועה (Bacopa monnieri) וספירולינה (Spirulina platensis). קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו או טיפול תרופתי (מתילפנידאט).
באופן כללי נמצאו קרא עוד
היתרונות והחסרונות של תזונה צמחונית
במחקר מקרה-ביקורת נבדק הקשר בין דפוסים של תזונה צמחונית ובין סרטן וושט, קיבה ולבלב.
במחקר נכללו 1,233 משתתפים משני אזורים בספרד, מהם 778 חולי סרטן (199 סרטן ושט, 414 סרטן קיבה ו-165 סרטן לבלב) וקבוצת ביקורת של 455 משתתפים בריאים.
באמצעות שאלוני תזונה החוקרים חישבו לכל משתתף שלושה ציונים: דפוס כללי של תזונה מהצומח, דפוס של תזונה בריאה מהצומח ודפוס של תזונה לא בריאה מהצומח.
באופן כללי דפוס של תזונה בריאה מהצומח כלל צריכה גבוהה של ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, תפוחי אדמה (מבושלים או אפויים), אגוזים, שמן זית, תה וקפה וצריכה נמוכה של דגנים מלוטשים, צ'יפס, מיצי פירות, משקאות ממותקים וממתקים וכן של מזונות מהחי כולל בשר, שומן מהחי (חמאה), ביצים, דגים ומוצרי חלב.
בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר, המשתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר של תזונה כללית מהצומח קרא עוד
במחקר עוקבה פרוספקטיבי הוערך הקשר בין איכות התזונה הצמחונית ובין הסיכון הקרדיווסקולרי. החוקרים מסבירים כי ישנה הטרוגניות בין דיאטות צמחוניות שונות ולפיכך עשויים להיות הבדלים בתועלת הבריאותית. במחקר זה בוצעה השוואה בין דיאטה צמחונית בריאה לדיאטה צמחונית פחות בריאה ולדיאטה הכוללת בשר.
במחקר נכללו הנתונים של 391,124 משתתפים מהביו-בנק הבריטי אשר סווגו לצמחוניים או לאוכלי בשר. לאחר מכן, כל קבוצה סווגה לתזונה בריאה או לתזונה פחות בריאה בהתאם למידת ההתאמה להנחיות התזונתיות בבריטניה (התאמה נמוכה לעומת גבוהה). בכל קבוצה נבדק הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי משמעותי, כולל מחלת לב כלילית ואוטם שריר הלב.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 10.4 שנים תועדו 40,048 אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים. לאחר התאמה לתחלואה ולגורמי אורח חיים נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין דפוס התזונה ובין הסיכון לשבר בירך בקרב נשים, והאם קשר זה תלוי ב-BMI.
במחקר נכללו 26,318 נשים בגיל 35 עד 69 אשר סווגו לארבעה דפוסי תזונה בהתאם לשאלוני תזונה שמולאו בשנים 1995-1998: 1) אוכלות בשר באופן קבוע (5 ומעלה מנות בשבוע); 2) אוכלות בשר לפעמים (עד 5 מנות בשבוע); 3) אוכלות דגים אך לא בשר; 4) צמחוניות. מקרים של שבר בירך נאספו באמצעות הרשומות הרפואיות עד לשנת 2019.
במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-22 שנים תועדו 822 מקרים של שבר בירך. נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך שנערך בברזיל נבדק הקשר בין תזונה נטולת בשר ובין דיכאון.
במחקר נכללו הנתונים של 14,216 משתתפים בגיל 35 עד 74 אשר מילאו שאלוני תזונה וכן שאלון להערכת אפיזודות של דיכאון. החוקרים בדקו את הקשר בין תזונה נטולת בשר ובין אפיזודות של דיכאון תוך נטרול משתנים סוציו-דמוגרפיים, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, מצב בריאותי, BMI ומדדים תזונתיים.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד
ההשפעה המיטיבה של תוספי סיבים
להלן סדרה של שני מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של תוסף סיבים על לחץ הדם וקצב הלב בקרב מבוגרים עם יתר לחץ דם. החוקרים מסבירים כי נמצא קשר בין צריכה נמוכה של סיבים ובין עלייה בלחץ הדם, אולם מנגנון הפעולה אינו ברור.
במחקר הראשון נכללו 50 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. כל המשתתפים קיבלו הדרכה תזונתית לטיפול ביתר לחץ דם בהתאם לדיאטת DASH. בנוסף, קבוצת ההתערבות קיבלה 30 גרם ליום סובין שיבולת שועל (8.9 גרם סיבים תזונתיים) למשך 3 חודשים. בתחילת ההתערבות ובסיומה נמדד לחץ הדם בבדיקה בודדת ובניטור של 24 שעות, ובנוסף נבדק הרכב אוכלוסיית חיידקי המעי.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד
במחקר השני נכללו 70 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת, עם התערבות זהה למחקר הראשון.
לאחר 3 חודשים נמצא כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של תוספי סיבים להקלה על עצירות כרונית בקרב מבוגרים. החוקרים מסבירים כי העלאת צריכת הסיבים עשויה להיות יעילה להקלה על עצירות, אולם אין הנחיות ברורות לגבי סוג הסיבים, המינון ומשך השימוש הנדרש.
בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם 1,251 משתתפים. במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספים של סיבים פרה-ביוטיים או סיבים אחרים (כולל פסיליום, פולידקסטרוז, אינולין, פקטין ועוד) במינון 4 עד 40 גרם ליום למשך 2 עד 8 שבועות. קבוצת הביקורת קיבלה מלטודקסטרין או התערבויות אחרות נטולות סיבים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי שיעור התגובה קרא עוד
