- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח הסקירה השבוע המלצות לצריכת מינרלים בהריון:
המלצה לרמת התיסוף המיטבית של מינרלים לנשים בהריון,
ונטילת תוספי ברזל במינון גבוה קשורה בסיכון מוגבר לסוכרת הריון.
הקשר שבין דיאטה קטוגנית וסרטן:
האם יש תמיכה לתרומה של דיאטה קטוגנית בקרב חולי סרטן באופן כללי?
ומהי השְֹפעתה בקרב חולי סרטן רקטלי?
השְֹפעת התזונה על התגובה הגליקמית ותחושת רעב:
האם למבנה העמילן יש השפעה על התגובה הגליקמית?
האם לצריכת בשר יש השפעה על התגובה הגליקמית והדלקתית?
ומהי ההשפעה של דיאטה עתירת חלבון ואינדקס גליקמי נמוך על תחושת הרעב לאחר דיאטת הרזייה?
על תזונה ותוספים למחלות כבד:
תוסף HMB למטופלים עם שחמת הכבד,
והקשר בין צריכת פרוקטוז והצטלקות כבדית בקרב משתתפים עם כבד שומני.
על ההשפעה של חומצה פולית:
ההשפעה של תוספי חומצה פולית על התגובה הגליקמית,
וההשפעה נוגדת הדלקת של חומצה פולית.
על השְֹפעת יוגה וטאי צ'י על מדדים אנתרופומטריים:
טאי-צ'י לירידה בהיקף המותניים,
וההשפעה של יוגה על אורח החיים ועל המדדים האנתרופומטריים.
ומגוון מחקרים בנושאים נוספים:
תזונה עשירה בחומצה אלפא-לינולנית קשורה בסיכון מופחת לתמותה,
זעפרן לטיפול ב-ADHD בקרב ילדים,
ורכיבים תזונתיים להגנה על העור מנזקי השמש.
במאמר מוצגות המלצות מבוססות מחקר בהתייחס לרמת התיסוף המיטבית של מינרלים עבור נשים בהריון בארה"ב. החוקרים מסבירים, כי בהיעדר תיסוף רמת המינרלים החיוניים נוטה לרדת בתקופת ההריון, כולל סידן, ברזל, מגנזיום, סלניום ואבץ וככל הנראה גם כרום ויוד. צריכה נמוכה מהנדרש של מינרלים החל מלפני הכניסה להריון ולאורך ההריון עצמו מגבירה את הסיכון לסיבוכים בהריון ולבעיות בריאותיות של היילוד. בארה"ב נמצא כי צריכת המינרלים הינה לרוב נמוכה מהקצובה המומלצת (RDA), בעיקר בהתייחס ליוד ומגנזיום, וכי 28% מהנשים סובלות מאנמיה של חוסר ברזל בטרימסטר השלישי.
במסגרת הסקירה מוצגים בהתייחס לכל אחד מהמינרלים הממצאים לגבי ההשפעה של תיסוף, נתוני הצריכה והמלצות המבוססות על העדויות הקיימות. להלן טבלה המסכמת את הממצאים, כאשר המלצת החוקרים לתיסוף מפורטת בעמודה הראשונה:
מהסקירה עולה כי באופן כללי תיסוף מיטבי של מינרלים יכול להפחית באופן מובהק סיבוכים בהריון, כולל אנמיה, יתר לחץ דם, סוכרת, יתר פעילות של בלוטת התריס, הפלה ורעלת הריון, וכן בעיות בריאותיות של היילוד, כולל אנמיה, אסתמה או צפצופים, אוטיזם, שיתוק מוחין, תת פעילות של בלוטת התריס, מוגבלות שכלית, משקל לידה נמוך, מום בתעלה העצבית, לידה מוקדמת ורככת. החוקרים מציינים כי בהערכה של 180 תוספים מסחריים המיועדים לנשים בהריון נמצאו הבדלים גדולים בתכולת המינרלים, כאשר תוספים רבים הכילו רק חלק מהמינרלים ובמינונים נמוכים מהמומלץ.
לפיכך, החוקרים קוראים לגיבוש המלצות ברורות לגבי הרמה המיטבית של תוספי מינרלים לנשים בהריון.
Adams JB, Sorenson JC, Pollard EL, Kirby JK, Audhya T. Evidence-Based Recommendations for an Optimal Prenatal Supplement for Women in the U.S., Part Two: Minerals. Nutrients. 2021 May 28;13(6):1849. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34071548/
במחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בסין נבדקו הקשרים בין רמת הפריטין בדם ונטילת תוספי ברזל ובין הסיכון להתפתחות סוכרת הריון. החוקרים מסבירים כי עודף ברזל מוביל להפרעה במטבוליזם של גלוקוז כתוצאה מפגיעה חמצונית בלבלב, בכבד וברקמת השריר. ישנן עדויות אפידמיולוגיות המראות כי בתחילת ההריון רמת פריטין גבוהה בדם, כסמן למאגרי הברזל בגוף, קשורה בסיכון מוגבר לסוכרת הריון, אולם הממצאים בהתייחס להשפעה של תוספי ברזל אינם עקביים.
במחקר נכללו 2,117 נשים בהריון, כאשר בשבוע 16 להריון נמדדה רמת הפריטין בדם ונאסף מידע אודות נטילת תוספים. סוכרת הריון אובחנה באמצעות מבחן סבילות לגלוקוז בשבוע 24-28 להריון. רמת הפריטין החציונית בדם הייתה 52.1 ננוגרם/מ"ל, וכ-40% מהמשתתפות דיווחו על נטילת תוספי ברזל בטרימסטר השני. כ-10% מהמשתתפות אובחנו עם סוכרת הריון. החוקרים סיווגו את הנשים לארבע קבוצות בהתאם לרמת הפריטין בדם (רבעונים).
נמצא כי בהשוואה לנשים עם רמת הפריטין הנמוכה ביותר, הסיכון לסוכרת הריון היה גבוה פי 2.14, פי 2.03 ופי 2.72 בקרב נשים ברבעון 2, 3 ו-4, בהתאמה. עוד נמצא כי נטילת תוספי ברזל בטרימסטר השני במינון גבוה מ-60 מ"ג/יום הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-37% לסוכרת הריון בהשוואה לנשים שלא נטלו כלל תוספי ברזל.
החוקרים מסכמים כי הסיכון להתפתחות סוכרת הריון היה הגבוה ביותר בקרב נשים עם רמת פריטין גבוהה מ-90 ננוגרם/מ"ל אשר נוטלות תוספי ברזל במינון גבוה מ-60 מ"ג/יום. יחד עם זאת, נטילת תוספי ברזל בקרב נשים עם רמת פריטין נמוכה (עד 30 ננוגרם/מ"ל) לא הייתה קשורה בסיכון מוגבר לסוכרת הריון. לפיכך, נדרשת הערכה בתחילת ההריון של מאגרי הברזל על מנת להמליץ על רמת התיסוף הנדרשת.
Zhang X, Wu M, Zhong C, Huang L, Zhang Y, Chen R, Zhou X, Xu S, Li Q, Cui W, Wang X, Chen X, Lin L, Zhang G, Xiong G, Sun G, Yang X, Hao L, Jin Z, Yang N. Association between maternal plasma ferritin concentration, iron supplement use, and the risk of gestational diabetes: a prospective cohort study. Am J Clin Nutr. 2021 Sep 1;114(3):1100-1106.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34019623/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה התרומה של דיאטה קטוגנית דלת פחמימות כחלק מהטיפול נוגד הסרטן.
בסקירה נכללו שישה מחקרים בהם נבדקה השפעה של דיאטה קטוגנית דלת פחמימות בהשוואה לכל דיאטה אחרת בקרב חולי סרטן. בניתוח נכללו סה"כ 79 מטופלים שצרכו דיאטה קטוגנית דלת פחמימות ו-74 מטופלים שצרכו דיאטה כללית או דיאטה המותאמת להנחיות ארגון הסרטן האמריקאי. משך ההתערבות נע בין ארבעה ל-24 שבועות.
באופן כללי קרא עוד.
Yang YF, Mattamel PB, Joseph T, Huang J, Chen Q, Akinwunmi BO, Zhang CJP, Ming WK. Efficacy of Low-Carbohydrate Ketogenic Diet as an Adjuvant Cancer Therapy: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2021 Apr 21;13(5):1388.
במחקר קליני מבוקר נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על הרכב הגוף בקרב מטופלים עם סרטן רקטלי לא גרורתי המקבלים טיפולי קרינה (רדיותרפיה). החוקרים מציינים כי נמצא קשר בין שמנות ומסת שריר נמוכה ובין פרוגנוזה גרועה יותר בקרב חולי סרטן קולורקטלי.
במחקר נכללו 49 מטופלים אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה קטוגנית או דיאטה סטנדרטית במהלך תקופת טיפולי הקרינה. הרכב הגוף נמדד פעם בשבוע, ובקרב מטופלים שעברו ניתוח נבדקה גם התגובה הפתולוגית. את המחקר השלימו 18 מטופלים שקיבלו דיאטה קטוגנית ו-23 מטופלים בקבוצת הביקורת.
באופן כללי קרא עוד.
Klement RJ, Koebrunner PS, Meyer D, Kanzler S, Sweeney RA. Impact of a ketogenic diet intervention during radiotherapy on body composition: IV. Final results of the KETOCOMP study for rectal cancer patients. Clin Nutr. 2021 Jul;40(7):4674-4684.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מוצלבים נבדקה ההשפעה של המבנה של מזונות עמילניים על התגובה הגליקמית ורמת התיאבון. החוקרים מסבירים כי למבנה של מזונות עמילניים השפעה על העיכול שלהם ועל התגובה הגליקמית, ובכך להשפיע בטווח הארוך על הסיכון לסוכרת ולשמנות.
בסקירה נכללו 25 מחקרים בהם 369 משתתפים, כאשר במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של יחס העמילוז לעמילופקטין, מידת הג'לטיזציה של העמילן, מידת הרטרוגרדציה של עמילן (התייבשות), האינטראקציה של חלבון ועמילן, והשְֹפעת מבנה התא והרקמה.
בניתוח כולל של הנתונים נמצאה קרא עוד.
Cai M, Dou B, Pugh JE, Lett AM, Frost GS. The impact of starchy food structure on postprandial glycemic response and appetite: a systematic review with meta-analysis of randomized crossover trials. Am J Clin Nutr. 2021 Aug 2;114(2):472-487.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת בשר אדום על האיזון הגליקמי ומדדי דלקת בקרב מבוגרים ללא תחלואה קרדיו-מטבולית. בסקירה נכללו 24 מאמרים בהם 20 מחקרים שונים שכללו מגוון התערבויות תזונתיות. סך הצריכה של בשר אדום נעה בין 71 ל-238 (חציון 131) גרם/יום, כאשר משך ההתערבות נע בין 2 ל-24 (חציון 6) שבועות.
במסגרת הניתוח נבדקה ההשפעה בקרב המשתתפים לפני ואחרי ההתערבות, נבדק השינוי בקרב משתתפים עם צריכה של יותר לעומת פחות מחצי מנה ליום של בשר אדום (כ-35 גרם) והוערך הקשר מנה-תגובה.
נמצא כי באופן כללי קרא עוד.
O'Connor LE, Kim JE, Clark CM, Zhu W, Campbell WW. Effects of Total Red Meat Intake on Glycemic Control and Inflammatory Biomarkers: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Adv Nutr. 2021 Feb 1;12(1):115-127.
במחקר אקראי מבוקר רב-מרכזי נבדקה ההשפעה ארוכת הטווח של התערבויות שונות על תחושת הרעב הסובייקטיבית בקרב משתתפים לאחר דיאטת הרזייה. מחקרים קודמים הראו עלייה בתחושת הרעב בשלב שימור המשקל לאחר דיאטת הרזייה, כאשר מחקר זה נועד לבחון את התרומה של דיאטה עתירת חלבון עם אינדקס גליקמי נמוך בשילוב פעילות גופנית.
מחקר זה נערך כחלק ממחקר מבוקר שנמשך שלוש שנים וכלל שלב ראשון של דיאטת הרזייה במשך שמונה שבועות ושלב שני של שימור הירידה במשקל במשך 148 שבועות. בשלב השני נכללו רק משתתפים עם ירידה של לפחות 8% ממשקלם. בשלב זה נכללו 2,223 משתתפים אשר חולקו אקראית לארבע קבוצות המחקר:
דיאטה עתירת חלבון הוגדרה כצריכה של 25% חלבון ו-45% פחמימות עם אינדקס גליקמי נמוך מ-50, ודיאטת הביקורת הוגדרה כצריכה של 15% חלבון ו-55.5 פחמימות עם אינדקס גליקמי גבוה מ-56. מדדים של רעב ושובע הוערכו לאורך שני שלבי ההתערבות, כאשר המשתתפים התבקשו לדווח על השינוי בתחושה הסובייקטיבית בהשוואה לשבוע הקודם.
נמצא כי החל קרא עוד.
Zhu R, Fogelholm M, Larsen TM, Poppitt SD, Silvestre MP, Vestentoft PS, Jalo E, Navas-Carretero S, Huttunen-Lenz M, Taylor MA, Stratton G, Swindell N, Kaartinen NE, Lam T, Handjieva-Darlenska T, Handjiev S, Schlicht W, Martinez JA, Seimon RV, Sainsbury A, Macdonald IA, Westerterp-Plantenga MS, Brand-Miller J, Raben A. A High-Protein, Low Glycemic Index Diet Suppresses Hunger but Not Weight Regain After Weight Loss: Results From a Large, 3-Years Randomized Trial (PREVIEW). Front Nutr. 2021 Jun 1;8:685648.
במחקר פיילוט אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף HMB (Beta-hydroxy-beta-methylbutyrate) על מסת ותפקוד השריר בקרב מטופלים עם שחמת הכבד. הרכיב HMB הינו נגזרת של חומצת האמינו לאוצין המיוצרת בתאי השריר באופן טבעי ומעודדת תהליכי בנייה של השריר במקביל לצמצום תהליכי פירוק השריר.
החוקרים מסבירים כי סרקופניה הינה גורם סיכון משמעותי לתחלואה ולתמותה בחולי שחמת הכבד, כאשר לתוסף HMB פוטנציאל לשפר את מסת ותפקוד השריר באמצעות הגברת הסינתזה של חלבון וצמצום תהליכי פירוק השריר.
במחקר נכללו 24 מטופלים עם שחמת הכבד אשר קיבלו ייעוץ לתזונה נכונה ולפעילות גופנית. בנוסף, המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף HMB במינון שלושה גרם/יום או פלסבו למשך 12 שבועות. בסיום ההתערבות נמצא קרא עוד.
Lattanzi B, Bruni A, Di Cola S, Molfino A, De Santis A, Muscaritoli M, Merli M. The Effects of 12-Week Beta-Hydroxy-Beta-Methylbutyrate Supplementation in Patients with Liver Cirrhosis: Results from a Randomized Controlled Single-Blind Pilot Study. Nutrients. 2021 Jul 2;13(7):2296.
במחקר חתך נבדק הקשר בין צריכת פרוקטוז ממקורות שונים, ובין הסיכון להצטלקות כבדית (פיברוזיס) בקרב משתתפים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית.
במחקר נכללו 128 משתתפים עם כבד שומני אשר עברו הערכה קלינית, תפקודית, ביוכימית ותזונתית. לכל משתתף חושבה פרופורציית הצריכה של פרוקטוז בתזונה תוך סיווג רמת העיבוד ומקור הפרוקטוז (מוסף או טבעי במזון). הגיל הממוצע של המשתתפים היה 54, 73% מהם היו נשים, וה-BMI הממוצע היה 32.6. סך צריכת הפרוקטוז היה 21.6 גרם, מהם 14.8 גרם ממקור טבעי ו-6.8 גרם פרוקטוז מוסף. לא נמצאו קרא עוד.
Azevedo VZ, Dall'Alba V. Fructose intake is not associated to the risk of hepatic fibrosis in patients with Non-Alcoholic Fatty Liver Disease (NAFLD). Clin Nutr. 2021 Jun;40(6):4275-4283.
בסקירה שיטתית ומטה אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי חומצה פולית על האיזון הגליקמי בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 24 מחקרים בהם 34,646 משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים בגיל ממוצע שנע בין 24 ל-65 ו-BMI ממוצע שנע בין 23.9 ל-32.3. במחקרים אלה ניתנו תוספי חומצה פולית במינון יומי שנע בין 0.25 ל-15 מ"ג/יום לתקופה של 3 עד 234 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Asbaghi O, Ashtary-Larky D, Bagheri R, Moosavian SP, Olyaei HP, Nazarian B, Rezaei Kelishadi M, Wong A, Candow DG, Dutheil F, Suzuki K, Alavi Naeini A. Folic Acid Supplementation Improves Glycemic Control for Diabetes Prevention and Management: A Systematic Review and Dose-Response Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2021 Jul 9;13(7):2355.
בסקירה שיטתית ומטה אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי חומצה פולית על מדדי דלקת בקרב מבוגרים מעל גיל 18. החוקרים מסבירים, כי קיים בסיס תיאורטי להשפעה המיטיבה של חומצה פולית על מדדי דלקת, אולם הממצאים הקליניים אינם עקביים. בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 1,392 משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים בגיל ממוצע שנע בין 24 ל-68 ו-BMI ממוצע שנע בין 23.3 ל-30.7.
במחקרים אלה ניתנו תוספי חומצה פולית במינון יומי שנע בין 0.8 ל-10 מ"ג/יום לתקופה של 2 עד 52 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוספי חומצה פולית הייתה קרא עוד.
Asbaghi O, Ashtary-Larky D, Bagheri R, Moosavian SP, Nazarian B, Afrisham R, Kelishadi MR, Wong A, Dutheil F, Suzuki K, Alavi Naeini A. Effects of Folic Acid Supplementation on Inflammatory Markers: A Grade-Assessed Systematic Review and Dose-Response Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2021 Jul 6;13(7):2327.
בניתוח משני של נתונים ממחקר אקראי מבוקר נבדקה התרומה של גורמי אורח חיים להשפעה של יוגה על הירידה במשקל. מחקרים קודמים הראו כי תרגול יוגה היה מלווה בירידה במשקל, אולם לא ברורים המנגנונים המעורבים בכך שכן יוגה למתחילים לרוב אינה מאוד מאומצת ולכן לא ניתן להסביר את הירידה במשקל על ידי הפעילות הגופנית בלבד. לפיכך, החוקרים מציעים מודל שבו ישנה גם השפעה ישירה של יוגה על המדדים האנתרופומטריים, אך גם השפעה עקיפה דרך השפעה על גורמי אורח החיים.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של יוגה בקרב נשים בגילאי 18-64 עם השמנה בטנית (היקף מותניים מעל 88 ס"מ ו-BMI מעל 25). מדדי המטרה העיקריים היו השינוי ב-BMI בהיקף המותניים, ובנוסף נמדדו הרגלי הפעילות הגופנית בזמן הפנאי ובעבודה, גורמים תזונתיים ותחושת מסוגלות עצמית בהקשר של פעילות גופנית ושל תזונה.
במחקר נכללו 60 נשים אשר חולקו אקראית להשתתפות ביוגה, שני מפגשים של 90 דקות בשבוע למשך 12 שבועות, או לקבוצת הביקורת שהייתה ברשימת המתנה. נמצא כי ליוגה קרא עוד.
Anheyer D, Koch AK, Thoms MS, Dobos G, Cramer H. Yoga in women with abdominal obesity - Do lifestyle factors mediate the effect? Secondary analysis of a RCT. Complement Ther Med. 2021 Aug;60:102741.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בהונג-קונג הוערכה התרומה של טאי-צ'י לטיפול בהשמנה בטנית. במחקר נכללו 543 מבוגרים מעל גיל 50 עם השמנה בטנית אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר: קבוצת ביקרות ללא כל התערבות, פעילות גופנית קונבנציונאלית (אירובי + כוח), או טאי-צ'י. ההתערבות נערכה במשך שעה שלוש פעמים בשבוע למשך 12 שבועות.
נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בשתי קבוצות ההתערבות קרא עוד.
Siu PM, Yu AP, Chin EC, Yu DS, Hui SS, Woo J, Fong DY, Wei GX, Irwin MR. Effects of Tai Chi or Conventional Exercise on Central Obesity in Middle-Aged and Older Adults : A Three-Group Randomized Controlled Trial. Ann Intern Med. 2021 Aug;174(8):1050-1057.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה נבדק הקשר בין רמת הצריכה והריכוז ברקמות של חומצה אלפא-לינולנית (ALA) ובין הסיכון לתמותה. חומצה אלפא-לינולנית הינה חומצת שומן רב בלתי רוויה מסוג אומגה 3 שמקורה בצומח, כאשר המקורות העיקריים הינם סויה, אגוזים, שמן קנולה וזרעי פשתן, בסקירה נכללו 41 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים בהם סה"כ 1,197,564 משתתפים. במהלך תקופת מעקב שנעה בין שנתיים ל-32 שנים תועדו 198,113 מקרי תמותה מכל גורם, 62,773 מקרי תמותה מגורמים קרדיווסקולריים ו-65,954 מקרי תמותה מסרטן.
נמצא כי בהשוואה לרמת צריכה נמוכה, קרא עוד.
Naghshi S, Aune D, Beyene J, Mobarak S, Asadi M, Sadeghi O. Dietary intake and biomarkers of alpha linolenic acid and risk of all cause, cardiovascular, and cancer mortality: systematic review and dose-response meta-analysis of cohort studies. BMJ. 2021 Oct 13;375:n2213.
במחקר פיילוט כפול סמיות מבוקר הוערכה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) לעומת טיפול תרופתי (מתילפנידאט) בקרב ילדים עם ADHD. החוקרים מציינים כי כ-30% מהילדים עם ADHD אינם מגיבים לטיפול התרופתי או יכולים לסבול את ההשפעות השליליות, ולכן ישנה חשיבות לזיהוי טיפולים טבעיים יעילים.
במחקר נכללו 54 ילדים בגילאי שש עד 17 אשר חולקו אקראית לקבלת מתילפנידאט או זעפרן במינון תואם למשקל הגוף (20 או 30 מ"ג/יום לילדים מעל או מתחת ל-30 ק"ג). רמת התסמינים הוערכה על ידי המורים וההורים בתחילת המחקר ולאחר שלושה ושישה שבועות. קרא עוד.
Baziar S, Aqamolaei A, Khadem E, Mortazavi SH, Naderi S, Sahebolzamani E, Mortezaei A, Jalilevand S, Mohammadi MR, Shahmirzadi M, Akhondzadeh S. Crocus sativus L. Versus Methylphenidate in Treatment of Children with Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder: A Randomized, Double-Blind Pilot Study. J Child Adolesc Psychopharmacol. 2019 Apr;29(3):205-212.
בסקירה מציגים החוקרים את המנגנונים הביולוגיים המעורבים בהשפעה המזיקה של קרינת השמש על העור, ודנים בהשפעה המיטיבה של מגוון רכיבים תזונתיים. חשיפה לקרינת UV מתבטאת בעור יבש, קמטים, פיגמנטציה וירידה בגמישות העור.
במסגרת הסקירה מפורטים המנגנונים המורכבים המעורבים בתהליכים אלה, כולל התפקיד של MMPs, TGF-β, שינויים ברקמת השומן העורית, הפרעות בפעילות הדלקתית והחיסונית, עקה חמצונית, פגיעה ב-DNA, התקצרות הטלומרים, שינוי ב-miRNA, הצטברות תוצרי גליקציה מתקדמים, שינוי באוכלוסיית חיידקי המעי, והפרעה בפעילות ציר ה-HPA.
בהמשך, מפורטים הממצאים הפרה-קליניים וקליניים העוסקים בהשפעה המיטיבה של רכיבים תזונתיים שונים. במחקרים קליניים הודגמה ההשפעה של קרא עוד.
Geng R, Kang SG, Huang K, Tong T. Boosting the Photoaged Skin: The Potential Role of Dietary Components. Nutrients. 2021 May 16;13(5):1691.
