- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח הסקירה השבועית שלנו מטא-אנליזה שהוקדשה כולה לשאלה שמטרידה רבים מאיתנו - האם פסטה משמינה?
נמשיך עם מחקר המציג תוצאות מרשימות במיוחד אודות ההשפעה של מעבר לדיאטה צמחונית על מדדי הסיכון הקרדיווסקולריים.
ונענה על השאלה האם ריכוז הקרוטנואידים ברשתית קשור בתפקוד קוגניטיבי ובאינטליגנציה גבוהים יותר?
זאת ועוד, סיכום ארבעה מחקרים מגיליון גרונטולוגי, אשר הוקדש לתרומה הבריאותית של הדיאטה הים-תיכונית לגיל השלישי וסקירת עדויות בנוגע ליעילות הטיפול באמצעות רכיבים צמחיים בפנציטופניה.
בתחום המטבולי והקרדיווסקולרי נציג מגוון מחקרים, אשר בדקו:
נסיים במחקר אשר בדק השפּעת תוסף שמנים אתריים בקרב מטופלים עם COPD, ובסקירה אשר בדקה מהי התרומה המטבולית של הגבלת חומצות אמינו גופרתיות בתזונה?
הכותרות השבועיות שלנו מספרות על קווה-קווה לטיפול בהפרעת חרדה, ג'ינסנג לטיפול בעייפות, ניקוטינאמיד ריבוזיד לעיכוב תהליכי הזדקנות , תזונה עשירה במגנזיום להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, ההשפעה של ארוחה עתירת שומן אחת ומדדי שומן הקשורים בסיכון הקרדיווסקולרי.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של צריכת פסטה בתזונה על מדדי השמנה. החוקרים מסבירים כי פסטה הינה דוגמא חשובה לדגן לא מלא ומעובד, אך בעלת אינדקס גליקמי נמוך, ולכן לא ידוע האם ההשפעה של צריכת פסטה דומה לזו של דגנים אחרים בעלי אינדקס גליקמי נמוך או שדווקא מובילה להשמנה בדומה לדגנים לא מלאים ומעובדים.
בסקירה נכללו 32 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם הוערכה ההשפעה של פסטה, כחלק מתזונה בעלת ערך גליקמי נמוך, על מדדי השמנה. המחקרים השונים ארכו 9-21 שבועות וכללו 21-112 משתתפים, בגילאי 40-58 ובעלי BMI של 28-32. מניתוח כלל הנתונים עולה כי צריכת פסטה כחלק מתזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך הייתה מלווה בירידה מובהקת קלה במשקל וב-BMI בהשוואה לתזונה בעלת אינדקס גליקמי גבוה. לא נמצאה השפעה על מדדי השמנה נוספים, כגון מסת השומן או היקף המותניים.
החוקרים מסכמים כי צריכת פסטה כחלק מתזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך אינה גורמת להשמנה ועשויה אף להוביל לירידה קלה במשקל.
Chiavaroli L, et al. Effect of pasta in the context of low-glycaemic index dietary patterns on body weight and markers of adiposity: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials in adults. BMJ Open. 2018 Apr 2;8(3):e019438.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29615407
נבדקה ההשפעה של מעבר לדיאטה צמחונית על מדדי הסיכון הקרדיווסקולריים.
במחקר נכללו 31 מטופלים ממרפאה קרדיווסקולרית בגילאי 32-69 עם יתר לחץ דם, רמת LDL גבוהה ועודף משקל או שמנות. המשתתפים צרכו דיאטה צמחונית למשך ארבעה שבועות, כאשר הדיאטה הוגדרה באמצעות שיטת סיווג מזון על סולם של 0 עד 10. במחקר הנוכחי הדיאטה לא הוגבלה מבחינה קלורית וכללה: מים ומשקאות צמחיים טבעיים, פירות וירקות חיים, מזונות חיים (raw) עם תכולת שומן גבוהה כמו אבוקדו וזרעים ומזונות מהצומח בצורות בישול קצרות (בישול או אפייה בטמפרטורה נמוכה או אידוי קצר). כל הארוחות והמזונות סופקו למשתתפים לאורך כל תקופת המחקר. באופן כללי, ההיענות לדיאטה הייתה טובה והמשתתפים הביעו שביעות רצון גבוהה.
בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי המשתתפים ירדו בממוצע 6.7 ק"ג, לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ירד ב-16.6 ו-9.1 מ"מ כספית בהתאמה, ירידה שהייתה מלווה בירידה ב-33% בשימוש בתרופות ללחץ דם. בנוסף נמצאה ירידה מובהקת במדדי השומנים בדם, כולל ירידה ברמת ה-HDL, עם ירידה ברמת הכולסטרול הכללי (33.8 מ"ג/דצ"ל), ה-LDLי(24.6 מ"ג/דצ"ל) והטריגליצרידים (19.6 מ"ג/דצ"ל). למרות שלא נמצאה ירידה ברמת הגלוקוז בצום, חלה ירידה מובהקת ברמת האינסולין וירידה קלה אך מובהקת ברמת ההמוגלובין המסוכרר וכן ברמת מדד הדלקת CRP.
החוקרים מסכמים כי מעבר לתזונה צמחונית עשוי להוות גישה טיפולית יעילה להפחתת גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים ולהפחתת השימוש בתרופות, אולם נדרשים מחקרים גדולים יותר עם קבוצת ביקורת על מנת לאשש את הממצאים.
המחקר מומן ונערך בשיתוף מכון המחקר והבריאות הפרטי Johnsie and Aubary Montgomery Institute of Medical Education and Research.
Najjar RS, Moore CE, Montgomery BD. A defined, plant-based diet utilized in an outpatient cardiovascular clinic effectively treats hypercholesterolemia and hypertension and reduces medications. Clin Cardiol. 2018 Mar;41(3):307-313.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29575002
להלן שני מחקרים תצפיתיים, העוסקים בקשר בין ריכוז הקרוטנואידים במקולה, מרכז הרשתית, לבין התפקוד הקוגניטיבי ורמת האינטליגנציה.
במחקר הראשון נבדק הקשר בין ריכוז הקרוטנואידים במקולה לבין רמת האינטליגנציה בקרב 114 מבוגרים עם עודף משקל או השמנה בגילאי 25-45. החוקרים העריכו את הרכב הגוף באמצעות DEXA, את צפיפות הפיגמנט במקולה (MPOD), את הצריכה התזונתית של לוטאין וזאקסנטין ואת רמת האינטליגנציה הכללית (IQ) והאינטליגנציה הנוזלית (פלואידית, היכולת המולדת לניתוח וחשיבה מורכבת) והגבישית (קריסטלית, היכולת ללמידה ורכישת ידע במהלך החיים). נמצא כי קרא עוד
במחקר השני נבדק הקשר בין צפיפות הפיגמנט במקולה (MPOD) לבין התפקוד הקוגניטיבי בקרב 51 ילדים בגילאי 7-13. באופן כללי, הממצאים מצביעים על כך קרא עוד
• Khan NA, et al. Macular Xanthophylls Are Related to Intellectual Ability among Adults with Overweight and Obesity. Nutrients. 2018 Mar 23;10(4). pii: E396.
• Saint SE, Renzi-Hammond LM, Khan NA, Hillman CH, Frick JE, Hammond BR. The Macular Carotenoids are Associated with Cognitive Function in Preadolescent Children. Nutrients. 2018 Feb 10;10(2). pii: E193.
לאחרונה פורסם גיליון מיוחד בכתב העת The Journals of Gerontology, העוסק בתרומה הבריאותית של הדיאטה הים-תיכונית, בדגש על הגיל השלישי. להלן מוצגים ארבעה מהמחקרים:
בסקירה, המבוססת על עדויות קליניות, מסכמים החוקרים את המנגנונים המטבוליים והמולקולריים הקשורים בהשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית למניעת תחלואה כרונית ולהארכת תוחלת החיים. אומנם המנגנונים המדויקים אינם ידועים לגמרי, אך ישנן עדויות לכך שהדיאטה הים-תיכונית משפיעה בחמישה היבטים מרכזיים: קרא עוד
במחקר עוקבה, שנערך בספרד, נבדק הקשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון להפרעה בתפקוד הגופני בקרב קשישים. במחקר נכללו הנתונים של 1,630 משתתפים מעל גיל 60. בהתבסס על שאלוני תזונה שהמשתתפים מילאו בתחילת המחקר, החוקרים קבעו לכל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית על פי המדדים MDS (ובשמו המלא: Mediterranean Diet Score) ו-MEDAS (ובשמו המלא: Mediterranean Diet Adherence Screener). בתקופת מעקב של כ-3.5 שנים אובחנו 343 מקרים של הגבלה בתנועה, 212 מקרים של הגבלה בניידות ו-457 מקרים של ירידה כללית בתפקוד הגופני. נמצא כי קרא עוד
במחקר עוקבה, שנערך בצרפת, בו נכללו כ-3,000 משתתפים בגילאי 45-60, אחריהם בוצע מעקב של 12-15 שנה, נמצא כי קרא עוד
במחקר מוצלב נחקרה התרומה של תזונה ים-תיכונית מועשרת בתוסף קו-אנזים Q10 להפחתת רמת תוצרי גליקציה מתקדמים (AGEs). החוקרים מסבירים כי קרא עוד
• Tosti V, Bertozzi B, Fontana L. Health Benefits of the Mediterranean Diet: Metabolic and Molecular Mechanisms. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2018 Mar 2;73(3):318-326.
• Struijk EA, Guallar-Castillón P, Rodríguez-Artalejo F, López-García E. Mediterranean Dietary Patterns and Impaired Physical Function in Older Adults. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2018 Mar 2;73(3):333-339.
• Assmann KE, et al. Association Between Adherence to the Mediterranean Diet at Midlife and Healthy Aging in a Cohort of French Adults. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2018 Mar 2;73(3):347-354.
• Lopez-Moreno J, et al. Mediterranean Diet Supplemented With Coenzyme Q10 Modulates the Postprandial Metabolism of Advanced Glycation End Products in Elderly Men and Women. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 2018 Mar 2;73(3):340-346.
בסקירה מוצגות העדויות בנוגע ליעילות של הטיפול באמצעות רכיבים צמחיים בפנציטופניה, מצב רפואי בו ישנה ירידה בו-זמנית במספר תאי הדם האדומים, הלבנים וטסיות הדם.
במסגרת הסקירה מפורטים הגורמים לפנציטופניה והטיפולים הרפואיים המקובלים, כולל תרופות המעודדות את פעילות מח העצם, עירוי דם, השתלת מח עצם וטיפול בתאי גזע. עם זאת, טיפולים אלה יקרים ומלווים בהשפעות שליליות ולכן עשוי להיות יתרון לשימוש בצמחי מרפא. להלן צמחי המרפא העיקריים שנמצאו במחקרים פרה-קליניים וקליניים כמגבירים את ייצור תאי הדם השונים: קרא עוד
Bagwe SM, Kale PP, Bhatt LK, Prabhavalkar KS. Herbal approach in the treatment of pancytopenia.
J Complement Integr Med. 2017 Mar 1;14(1). pii: /j/jcim.2017.14.issue-1/jcim-2016-0053/jcim-2016-0053.xml. doi: 10.1515/jcim-2016-0053.
מחקרים על תסמונת מטבולית:
כחלק ממחקר עוקבה גדול, העוסק בתזונה ובבריאות, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין דפוס צריכת החלבון בתזונה לבין הסיכון לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים.
במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של כ-81,000 משתתפים, השייכים לכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי. על בסיס שאלוני תזונה, החוקרים זיהו חמישה דפוסים תזונתיים המתייחסים למקור החלבון העיקרי בדיאטה: דגנים, מזונות מעובדים, בשר, קטניות, פירות וירקות, אגוזים וזרעים. בתקופת מעקב ממוצעת של כ-9 שנים 2,276 מהמשתתפים נפטרו כתוצאה מגורמים קרדיווסקולריים.
מניתוח הנתונים עולה כי קרא עוד
Tharrey M, Mariotti F, Mashchak A, Barbillon P, Delattre M, Fraser GE. Patterns of plant and animal protein intake are strongly associated with cardiovascular mortality: the Adventist Health Study-2 cohort. Int J Epidemiol. 2018 Apr 2.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי הוערך הקשר בין צריכת תזונה עשירה בניטראטים לבין הסיכון לתמותה מטרשת עורקים בקרב קשישים. החוקרים מסבירים כי לירקות עשירים בניטראטים, בעיקר סלק ועלים ירוקים, השפעה מיטיבה על לחץ הדם ותפקוד כלי הדם, אולם לא ידוע האם תזונה עשירה בניטראטים תורמת להפחתת הסיכון לתמותה כתוצאה מטרשת עורקים.
במחקר הנוכחי נכללו 1,226 נשים אוסטרליות בגילאי 70-85, ללא טרשת עורקים או סוכרת, אחריהן נערך מעקב של 15 שנה. בתקופת המעקב 238 מהמשתתפות נפטרו כתוצאה מגורמים הקשורים בטרשת עורקים.
נמצא כי קרא עוד
Blekkenhorst LC, et al. Association of dietary nitrate with atherosclerotic vascular disease mortality: a prospective cohort study of older adult women. Am J Clin Nutr. 2017 Jul;106(1):207-216.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף סלניום בקרב משתתפים עם שמנות, הסובלים מתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס וסוכרת סוג 2.
במחקר נכללו 50 משתתפים, אשר בנוסף לצריכת דיאטה דלת-קלוריות חולקו אקראית לנטילת תוסף סלניום במינון 83 מק"ג/יום או פלסבו - למשך שנה. בסיום תקופת ההתערבות נמצא כי קרא עוד
Guarino G, et al. Selenium Supplementation in Obese Patients with Subclinical Hypothyroidism and Type 2 Diabetes. J Nutri Health Sci 5(2): 202, 2018
בסקירה מוצגים הממצאים העדכניים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע להשפעה המיטיבה של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) לטיפול בשמנות ובתסמונת המטבולית ומנגנוני הפעולה הקשורים בכך. במסגרת הסקירה מוצגת ההשפעה של ג'ינג'ר על תחלואה מטבולית, כולל שמנות, סוכרת, כבד שומני ומחלות קרדיווסקולריות.
במחקרים הקליניים המוצגים בסקירה נעשה שימוש במינונים של 1-3 גרם ג'ינג'ר ליום למשך 8-12 שבועות והודגמה השפעה קרא עוד
Wang J, Ke W, Bao R, Hu X, Chen F. Beneficial effects of ginger Zingiber officinale Roscoe on obesity and metabolic syndrome: a review. Ann N Y Acad Sci. 2017 Jun;1398(1):83-98.
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי ההשפעה של קוורצטין במצבי דלקת, שמנות וסוכרת סוג 2. מחקרים שונים מראים כי קיים קשר בין מצב של דלקת תת-קלינית לבין שמנות והתפתחות של תנגודת לאינסולין וסוכרת. קוורצטין הינו פלבונואיד המצוי ברכיבים מהצומח, כולל עלים ירוקים, פירות שונים, תבלינים וצמחי מרפא ויין.
במסגרת הסקירה מוצגות העדויות בנוגע להשפעה של קוורצטין על קרא עוד
Chen S, Jiang H, Wu X, Fang J. Therapeutic Effects of Quercetin on Inflammation, Obesity, and Type 2 Diabetes. Mediators Inflamm. 2016;2016:9340637.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה היעילות של תוסף טוקוטריאנול, נגזרת של ויטמין E (המופקת משמן דקלים), לטיפול בנוירופתיה סוכּרתִית. כחלק ממחקר גדול, הכולל כ-14,000 חולי סוכרת ממספר מרפאות במלזיה, במחקר הנוכחי נכללו 300 מטופלים מעל גיל 20, שאובחנו עם נוירופתיה סוכּרתִית. המטופלים חולקו אקראית לקבלת 200 מ"ג פעמיים ביום תוסף טוקוטריאנול או פלסבו - למשך 12 חודשים. מטופלים משתי הקבוצות עם רמת הומוציסטאין גבוהה קיבלו בנוסף תוסף חומצה פולית וויטמין B12.
בסיום תקופת ההתערבות, קרא עוד
Hor CP, et al. Efficacy of Oral Mixed Tocotrienols in Diabetic Peripheral Neuropathy: A Randomized Clinical Trial.
JAMA Neurol. 2018 Apr 1;75(4):444-452.
בהתבסס על מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, במאמר הנוכחי מוצג ניתוח נוסף של נתוני המחקר להערכת ההשפעה של תוסף המכיל שמנים אתריים בקרב מטופלים עם ברונכיטיס כרוני ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). התוסף, המשווק בגרְמניה בכמוסות תחת השם המסחרי GeloMyrtol® forte, מכיל 4 שמנים אתריים – שמן אקליפטוס, תפוז, הדס ולימון.
במחקר נכללו 260 מטופלים עם ברונכיטיס כרוני, אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף במינון 300 מ"ג 3 פעמים ביום או פלסבו - למשך 6 חודשים. בניתוח הנוכחי נכללו הנתונים של 64 מהמשתתפים, שאובחנו עם COPD בנוסף לברונכיטיס כרוני (35 משתתפים שנטלו את התוסף ו-29 שנטלו פלסבו).
נמצא כי קרא עוד
Beeh KM, Beier J, Candler H, Wittig T. Effect of ELOM-080 on exacerbations and symptoms in COPD patients with a chronic bronchitis phenotype - a post-hoc analysis of a randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trial. Int J Chron Obstruct Pulmon Dis. 2016 Nov 23;11:2877-2884.
בסקירה מסכמים החוקרים את הממצאים העדכניים, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, בנוגע לתרומה הפוטנציאלית של הגבלת חומצות האמינו הגופרתיות מתיונין וציסטאין בתזונה. החוקרים מסבירים כי לחומצות אמינו אלה תפקידים מרכזיים במטבוליזם ובשמירה על הבריאות, אולם לצריכה עודפת עלולות להיות השפעות שליליות.
במחקרים פרה-קליניים נמצא כי קרא עוד
Dong Z, Sinha R, Richie JP Jr. Disease prevention and delayed aging by dietary sulfur amino acid restriction: translational implications. Ann N Y Acad Sci. 2018 Feb 5.
כותרות נוספות...
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, בה נכללו 12 מחקרים קליניים, נמצאו עדויות מעורבות לגבי היעילות של קווה-קווה (Piper methysticum) לטיפול בהפרעת חרדה. מהסקירה עולה כי קווה-קווה הינה בטוחה ונסבלת היטב בטיפול קצר טווח של 4-8 שבועות במינון של 120-180 מ"ג/יום מהחומר הפעיל Kavalactones.
Ooi SL, Henderson P, Pak SC. Kava for Generalized Anxiety Disorder: A Review of Current Evidence.
J Altern Complement Med. 2018 Apr 11.
בסקירה שיטתית, בה נכללו 10 מחקרים, נמצא כי השימוש בג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) ובג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius) הינו בטוח ועשוי להיות בעל יעילות מסוימת לטיפול בעייפות על רקע תחלואה כרונית.
Arring NM, Millstine D, Marks LA, Nail LM. Ginseng as a Treatment for Fatigue: A Systematic Review.
J Altern Complement Med. 2018 Apr 6.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב נמצא כי נטילת תוסף ניקוטינאמיד ריבוזיד, נגזרת של ויטמין B3, הובילה להגברת הייצור של NAD+, רכיב שרמתו בתא יורדת בתהליך ההזדקנות, וכתוצאה מכך לשיפור התפקוד הגופני.
Martens CR, et al. Chronic nicotinamide riboside supplementation is well-tolerated and elevates NAD+ in healthy middle-aged and older adults. Nat Commun. 2018 Mar 29;9(1):1286.
בסקירה, המבוססת בעיקר על ממצאים אפידמיולוגיים, מסכמים החוקרים כי צריכה גבוהה של מגנזיום קשורה בסיכון נמוך יותר לגורמי סיכון קרדיווסקולריים (תסמונת מטבולית, סוכרת ויתר לחץ דם), לשבץ ולתחלואה קרדיווסקולרית וכי רמה גבוהה יותר של מגנזיום בדם קשורה בסיכון נמוך יותר לתחלואה קרדיווסקולרית.
Rosique-Esteban N, et al. Dietary Magnesium and Cardiovascular Disease: A Review with Emphasis in Epidemiological Studies. Nutrients. 2018 Feb 1;10(2). pii: E168.
במחקר קליני מוצלב, בו נכללו עשרה מתנדבים בריאים, נמצא כי בהשוואה לארוחה דלת שומן בעלת ערך קלורי זהה, צריכת ארוחה עתירת שומן אחת הובילה לעלייה במדדי השומן (טריגליצרידים, כולסטרול וחומצות שומן חופשיות), לפגיעה בתפקוד כלי הדם (flow-mediated dilation) ולשינוי במבנה כדוריות הדם האדומות – בבדיקה שלאחר הארוחה.
Benson TW, et al. A single high-fat meal provokes pathological erythrocyte remodeling and increasesmyeloperoxidase levels: implications for acute coronary syndrome. Lab Invest. 2018 Mar 23.
במחקר עוקבה, המבוסס על מחקר מבוקר העוסק בהשפּעת הדיאטה הים-תיכונית, זוהו מדדי שומן בפלסמה הקשורים בסיכון הקרדיווסקולרי:
לא נמצאה השפעה לדיאטה הים-תיכונית על מדדים אלה.
Razquin C, et al. Plasma lipidome patterns associated with cardiovascular risk in the PREDIMED trial: A case-cohort study. Int J Cardiol.
