צמחים אסורים | צמחים מותרים | מחקרים

 

ככלל, מוטב להמעיט בצריכת צמחי מרפא בזמן הריון, בפרט בשליש הראשון בו מתרחשת מרבית התפתחות העובר. למרות שמדובר בכמויות קטנות, מוטב להמעיט בצריכת תמציות אלכוהוליות ולצרוך צמחי מרפא בתמציות יבשות ובחליטות.

יחד עם זאת, בעיות רבות המופיעות בזמן הריון יכולות להיות מטופלות על ידי צמחי מרפא יעילים ובטוחים לשימוש. פירוט לגבי אפשרויות השימוש נמצא בהמשך, בהתאם לכל בעיה.

 

צמחי מרפא שיש להימנע משימוש בהם בהריוֹן:

• צמחי מרפא בעלי פעילות הורמונלית חזקה כגון שיח אברהם (Vitex agnus castus), בטטת בר (Dioscorea villosa), אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa), קוהוש כחול (Caulophylum thalictroides), תלתן אדום (Trifolium pratense), זנב הארי (Leonurus cardiaca) וכד'.
• צמחי מרפא המכילים אלקלואידים כגון ברברית מצויה (Berberis vulgaris) או חותם זהב (Hydrastis canadensis) וכד' ובמיוחד צמחי מרפא המכילים אלקלואידים פירוליזידינים. מרכיבים אלו עלולים לגרום לנזק בכבד העובר. לדוגמא: קומפרי (Symphytum officinalis) ופרפרה (Tussilago farfara).
• צמחי מרפא בעלי פעילות משלשלת כגון אשחר (Rhamnus purshiana), אלוורה (Aloe spp) וסנה (Cassia spp). צמחים אלו מגבירים את פעילות המעי ועלולים לגרום להתכווצות שרירי הרחם ולהפלה. על מנת לעודד פעילות מעי ולמנוע עצירות בהריון יש לבצע שינויים בתזונה ולהקפיד על פעילות גופנית מבוקרת. בנוסף, ניתן להשתמש בסיבים מסיסים כגון זרעי פשתן וזרעי פסיליום.
• צמחי מרפא ממשפחת השפתניים כגון מרווה (Salvia officinalis), בן אזוב (Hyssopus officinalis), זוטה לבנה (Micromeria fruticosa), נענע חריפה (Mentha piperita), נענע (Mentha) וכד'. מרווה ונענע בעיקר, אך גם שאר הצמחים, מכילים רמות שונות של פיטואסטרוגן (נגזרת צמחית של אסטרוגן). הורמון ההריון הוא דווקא פרוגסטרון ולכן בכדי לא ליצור חוסר איזון הורמונלי, מוטב להימנע משימוש בהם. בנוסף, צמחי מרפא ממשפחת השפתניים נוטים לגרום לייבוש חלב הנקה.
• צמחי מרפא מרים כגון אנדרוגראפיס (Andrographis paniculata), ג'נטיאן (Gentiana lutea) וברברית מצויה (Berberis vulgaris). לטעם המר השפעה מנקזת כלפי מטה, השפעה שאינה רצויה בזמן הריון.
• צמחי מרפא בעלי פונטציאל רעילות או תופעות לוואי כגון פיטולקה (Phytolacca americana), תויה מערבית (Thuja occidentalis) וכד'.
• פרחי קמומיל (Matricaria recutita או Chamaemelum nobile) - ככל הנראה אינם מתאימים לשימוש בהריון.
  זהו צמח מרפא המסייע להרגעת המערכת העצבית ומשפר את מצב רוח. בנוסף, מקל על הפרעות בעיכול כגון נפיחויות, גזים, עצירות וכד'. בשילוב עם ג'ינג'ר עשוי לסייע לבחילות בוקר שאופייניות לשליש הראשון של ההריון.
  עם זאת, קיימת מחלוקת בספרות המקצועית, בעוד מקורות שונים סוברים כי השימוש בהריון הינו ראוי ובטוח, מקורות אחרים טוענים כי מוטב להימנע משימוש בזמן זה. גם העדויות אינן חד משמעיות:
  מחקר שנערך בקרב 392 נשים הרות, מתוכן 37 שהשתמשו באופן קבוע בקמומיל*, מצא כי הנשים שהשתמשו בקמומיל* היו בסיכון מוגבר של 21.6% להפלה, וחוו צירים מוקדמים באותו שיעור, בהשוואה לנשים שלא השתמשו בקמומיל*.
  *החוקרים לא ציינו אם מדובר בקמומיל רומאי (Chamaemelum nobile) או גרמני (Matricaria recutita).
  כמו כן, מחקר מעבדה מצא כי לחליטת בבונג פעילות ממריצת רחם.
  לעומת זאת, שימוש מסורתי בחליטת בבונג ברחבי העולם לא הראה פגיעה בעוברים או תופעות לוואי בהריון.
  נטילה פומית של בבונג בקרב חולדות לא הדגימה טרטוגניות או פגיעה בהתפתחות העובר.

 

צמחי מרפא מותרים לשימוש בהריוֹן:

קיימים צמחי מרפא רבים המותרים לשימוש במהלך תקופת ההריון. אלו מפורטים בהמשך בצורה פרטנית בהתאם לכל בעיה אפשרית. להלן מספר דוגמאות:

• צמחי המרפא קינמון (Cinnamomum zeylanicum) וג'ינג'ר (Zingiber officinale) מותרים לשימוש בכמויות קטנות בשל תכונת החימום שלהם. שתיית חליטות ג'ינג'ר (4-5 פרוסות ג'ינג'ר טרי לכוס מים) הינה טיפול יעיל לבחילות והקאות בזמן הריון.
• עלי סרפד (Urtica dioica)- עשירים בברזל. טובים במיוחד לעייפות כרונית ותשישות עקב רמות ברזל נמוכות, כמו גם לניקוז נוזלים (בצקות).
• עלי פטל אדום (Rubus idaeus)- מזינים ומחזקים את שרירי הרחם, מגבירים את תנובת החלב ומסייעים לשיקום הרחם לאחר לידה. קיימים חילוקי דעות באשר למועד תחילת השימוש. מרבית הספרות המקצועית ממליצה על שימוש בצמח מרפא זה החל מאמצע השליש השני של ההריון.
• שום (Allium sativum) - צמח מרפא מומלץ לשימוש במהלך ההריון כולו, וכל המרבה הרי זה משובח. השום מחזק את מערכת החיסון, מסייע באיזון רמות סוכר, מנקה את הדם ומונע מחלות.

 

מחקרים על צמחי מרפא בהריוֹן:

סקר שנערך על ידי חוקרים ממרכז מחקר סביבתי בשכם (אפריל 2015) בו נבדקה השכיחות והגורמים הקשורים בשימוש בצמחי מרפא בקרב נשים פלסטינאיות במהלך ההריון והלידה ולטיפול בתינוק.

במסגרת הסקר רואיינו 372 נשים, כ-72% מהן דיווחו על שימוש בצמחי מרפא בתקופת ההריון ובטיפול בתינוקות.

הצמחים העיקריים בהם נעשה שימוש בשלבים שונים של ההריון היו אניס (Pimpinella anisum), מרווה משולשת (Salvia fruticosa), בבונג זהוב (קמומיל ים-תיכוני, Matricaria aurea) ומנטה (Mentha spicata). 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25900613

מאמר (אוקטובר 2014) המציג את נושא השימוש בתרופות ללא מרשם בקרב נשים בהריון. הכותבים טוענים כי למרות היעדר עדויות מחקריות מבוססות, נשים רבות נוטות להשתמש בתרופות ללא מרשם במהלך ההריון, בעיקר לטיפול באלרגיות, בבעיות נשימה, בבעיות בדרכי העיכול, בבעיות עור וכן לשיכוך כאבים.

הכותבים סוקרים את המידע הקיים בנוגע לתרופות שונות.

תרופות לשיכוך כאב והורדת חום מסוג Acetaminophen (אקמול) נחשבות כבטוחות לשימוש במהלך כל שלבי ההריון. תרופות להצטננות נחשבות בטוחות לשימוש לזמן קצר לאחר השליש הראשון להריון. כיום ישנן תרופות רבות ללא מרשם המיועדות לטיפול בהפרעות בדרכי העיכול; חוסמי קולטני היסטמין ומעכבי משאבות פרוטונים לא נמצאו כבעלי השפעה על העובר.

באופן כללי לא מומלץ להשתמש בהריון בתרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs), במיוחד בשלבי ההתפתחות הראשונים ובשליש האחרון להריון.

הכותבים מציינים כי העדויות לגבי בטיחות השימוש בצמחי מרפא הינן מוגבלות אף יותר.

ג'ינג'ר (Zingiber officinalis) נחשב יעיל ובטוח להקלה על בחילות, וקרמים בשימוש חיצוני נחשבים גם כן לבטוחים. הכותבים קוראים לשקול היטב את התועלות לעומת הסיכונים ותופעות הלוואי בשימוש בתרופות ללא מרשם במהלך ההריון.

אנו מזכירים כי בניגוד לתרופות, על אף היעדר מחקר מודרני המאשר בטיחות, לעיתים קיים תיעוד לשימוש מסורתי רב-שנים בצמחי מרפא מסויימים להקלה על מכאובים שונים במהלך ההריון. בכל אחד מהמונוגרפים של אינדקס צמחי המרפא באתר תוכלו למצוא סעיף המפרט את הראיות לבטיחות השימוש בצמח במהלך תקופה זו. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25369643

במחקר עוקבה (2017) שנערך בפינלנד נבדק הקשר בין צריכת שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) במהלך ההריון לבין מאפייני התבגרות מינית, פעילות נוירואנדוקרינית, תפקוד קוגניטיבי ובעיות פסיכיאטריות.

במסגרת המחקר נכללו 378 ילדים שנולדו בשנת 1998 ונבדקו בגיל 12.5 בממוצע. נמצא כי בנות שנחשפו לרמת גליציריזין גבוהה בהריון (מעל 500 מ"ג/שבוע) היו גבוהות יותר ובעלות משקל ו-BMI גבוהים יותר וכן היו בעלות נטייה להתפתחות מינית מוקדמת יותר. בנוסף, בנים ובנות שנחשפו לרמת גליציריזין גבוהה היו בעלי ציוני IQ נמוכים ב-7 נקודות בממוצע, היו בעלי זיכרון פחות טוב והיו בסיכון גבוה פי 3.3 להפרעות קשב וריכוז בהשוואה לילדים שנחשפו לרמת גליציריזין נמוכה מ-249 מ"ג/שבוע. לא נמצא קשר בין צריכת שוש קירח לבין רמות הקורטיזול.

החוקרים מסכמים כי צריכת שוש קירח במהלך ההריון עשויה להיות קשורה בפגיעה ארוכת טווח בהתפתחות הילד.

https://academic.oup.com/aje/article-abstract/doi/10.1093/aje/kww172/2967089/Maternal-Licorice-Consumption-During-Pregnancy-and?redirectedFrom=fulltext