- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
ההשפעה הבריאותית של פרוֹביוטיקה | הטיפול הטבעי באנדוֹמטריוזיס | אי-סבילות ללקטוז | שיפור איכות התזונה
ההשפעה הבריאותית של תוספי פרוביוטיקה:
למניעת שלשול על רקע שימוש באנטיביוטיקה,
למניעת GBS בהריון,
לשיפור האיזון הגליקמי,
ולמטופלים עם התסמונת המטבולית.
הטיפול הטבעי באנדומטריוזיס:
ההשפעה של תוסף נ-אצטיל ציסטאין,
התועלת של התערבות תזונתית,
הפוטנציאל של דיקור,
וההשפעה של כורכומין.
הטיפול באי-סבילות ללקטוז:
פרוביוטיקה לשיפור העיכול של לקטוז,
חלב פרה במינון עולה לטיפול באי-סבילות ללקטוז,
והטיפול בהפרעה בעיכול לקטוז בקרב קשישים.
שיפור איכות התזונה:
ההשפעה של ארוחת בוקר עשירה בחלבון על התגובה הגליקמית,
ההשפעה של שיטת הסימון התזונתי על הבחירה במזון בריא,
האיכות התזונתית של דיאטה מוגבלת קלורית,
ואסטרטגיה לשיפור דפוס התזונה.
ההשפעה הבריאותית של תוספי פרוֹביוטיקה
להלן שני מחקרים העוסקים ביעילות של פרוביוטיקה למניעה של שלשול על רקע השימוש באנטיביוטיקה בקרב קשישים ובקרב ילדים.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה התועלת של נטילה מוקדמת של פרוביוטיקה למניעת שלשול על רקע שימוש באנטיביוטיקה בקרב קשישים מעל גיל 65.
בסקירה נכללו 8 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 4,691 משתתפים. במחקרים אלה קבוצת ההתערבות קיבלה מגוון תוספי פרוביוטיקה וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. ב-6 מהמחקרים המשתתפים החלו לקבל את הפרוביוטיקה בטווח של יומיים מהתחלת השימוש באנטיביוטיקה.
השכיחות של שלשול נעה בין 10-21% בקבוצת הפרוביוטיקה ובין 8-35% בקבוצת הפלסבו.
בניתוח כולל של הנתונים לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בסיכון לשלשול. עם זאת, בניתוח שכלל רק 6 מהמחקרים בהם המשתתפים החלו לקבל את הפרוביוטיקה בטווח של יומיים מהתחלת השימוש באנטיביוטיקה נמצא סיכון נמוך ב-29% לשלשול.
החוקרים מציעים מספר מנגנונים בהם פרוביוטיקה עשויה לתרום למניעת שלשול על רקע שימוש באנטיביוטיקה: השפעה על רמת החומציות של המעי ומניעת התפתחות של חיידקים פתוגניים, עיכוב בהפרשת רעלנים ממקור חיידקי, עידוד של תחרות בין חיידקים מיטיבים וחיידקים פתוגניים, והגנה על מחסום ורירית המעי.
החוקרים מסכמים כי ניתן להמליץ לקשישים על נטילת פרוביוטיקה באופן שגרתי מיד עם התחלת הטיפול האנטיביוטי למניעת התפתחות של שלשל.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות של תוסף פרוביוטיקה להפחתת הסיכון לשלשול על רקע שימוש באנטיביוטיקה בקרב ילדים.
במחקר נכללו 350 ילדים מגיל 3 חודשים ועד 18 שנה שגויסו למחקר במהלך של 24 שעות מהתחלת השימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח, במסגרת אשפוז או כמטופלי חוץ.
המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו. ההתערבות כללה תוסף פרוביוטיקה במינון יומי של 10 מיליארד חיידקים מ-8 זני חיידקים השייכים למשפחות Bifidobacterium, Lactobacillus, Lacticaseibacillus ו-Ligilactobacillus. ההתערבות ניתנה במשך כל הטיפול האנטיביוטי ועד 7 ימים לאחר מכן.
נמצא כי נטילת תוסף הפרוביוטיקה לא הייתה קשורה באופן מובהק בסיכון להתפתחות שלשול על רקע אנטיביוטיקה, אולם נמצא סיכון נמוך ב-35% לשלשול באופן כללי.
לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במשך השלשול ובסיבוכים הקשורים בשלשול ולא נמצאו הבדלים בהתייחס להשפעות שליליות.
מסקנת החוקרים היא כי תוסף פרוביוטיקה תרם להפחתת הסיכון לשלשול באופן כללי, ללא השפעה מובהקת על הסיכון לשלשול על רקע שימוש באנטיביוטיקה שהוגדר באופן מאוד ספציפי.
המחקר נתמך על ידי חברת Winclove Probiotics המייצרת את התוסף.
Zhang L, Zeng X, Guo D, Zou Y, Gan H, Huang X. Early use of probiotics might prevent antibiotic-associated diarrhea in elderly (>65 years): a systematic review and meta-analysis. BMC Geriatr. 2022 Jul 6;22(1):562.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35794520/
Lukasik J, Dierikx T, Besseling-van der Vaart I, de Meij T, Szajewska H; Multispecies Probiotic in AAD Study Group. Multispecies Probiotic for the Prevention of Antibiotic-Associated Diarrhea in Children: A Randomized Clinical Trial. JAMA Pediatr. 2022 Sep 1;176(9):860-866.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35727573/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של תיסוף פרוביוטיקה על ריכוז סטרפטוקוק מסוג GBS) B) בקרב נשים בטרימסטר השלישי להריון. חיידק זה הינו שכיח במערכת העיכול ולרוב אינו נחשב מסוכן, אולם חשיפה לחיידק בתעלת הלידה עלולה לגרום למחלה קשה ואף קטלנית בקרב יילודים.
במסגרת הסקירה נבדקה ההשפעה של תיסוף פרוביוטיקה על דגימה חיובית ל-GBS נרתיקית/רקטלית בשבוע 35-37 להריון, ובנוסף נבדקו התוצאות לאם וליילוד.
בניתוח נכללו 5 מחקרים בהם נעשה שימוש במגוון תוספי פרוביוטיקה בטווח מינון של 100 אלף ועד 5.4 מיליארד חיידקים ליום. משך ההתערבות נע בין 2 ל-12 שבועות. ב-3 מהמחקרים נכללו נשים שהתוצאה שלהן לדגימת GBS הייתה חיובית, בעוד שבשאר המחקרים השתתפו נשים שמצב ה-GBS שלהן לא היה ידוע.
נמצא כי נטילת תוספי פרוביוטיקה הייתה מלווה בשיעור נמוך יותר של דגימות חיוביות ל-GBS בהשוואה לפלסבו (31.9% לעומת 38.6%), נתון המבטא סיכוי נמוך ב-38% לדגימה חיובית.
עוד נמצא כי נטילת פרוביוטיקה הייתה יעילה גם בקרב נשים שהתוצאה שלהן לדגימת GBS לפני ההתערבות הייתה חיובית, להן היה סיכוי גבוה יותר לדגימה שלילית לאחר ההתערבות בהשוואה לפלסבו.
בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי פרוביוטיקה הייתה יעילה יותר במחקרים בהם ההתערבות החלה לאחר שבוע 30 להריון, ללא השפעה משמעותית למשך ההתערבות.
מסקנת החוקרים היא כי תיסוף פרוביוטיקה בטרימסטר השלישי להריון נמצא יעיל להפחתת הסיכון להתיישבות של חיידקים מסוג GBS ויש להמשיך ולבחון האם עשויה להיות לכך תועלת בהפחתת השימוש באנטיביוטיקה במהלך הלידה.
Menichini D, Chiossi G, Monari F, De Seta F, Facchinetti F. Supplementation of Probiotics in Pregnant Women Targeting Group B Streptococcus Colonization: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2022 Oct 27;14(21):4520.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36364782/
אין גישה למאמר המלא ולכן אין נתונים על ההתערבות
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תיסוף פרוביוטיקה וסינביוטיקה בקרב משתתפים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2.
בסקירה נכללו 46 מחקרים בהם 3,067 משתתפים.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה התועלת הקרדיו-מטבולית של תוסף פרוביוטיקה בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית.
במחקר נכללו 130 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 12 שבועות. התוסף הכיל מינון יומי של 10 מיליארד חיידקים מהסוג Lacticaseibacillus paracasei.
החוקרים בחנו את ההשפעה על תפקוד כלי הדם ועל המאפיינים של התסמונת המטבולית.
נמצא כי קרא עוד.
הטיפול הטבעי באנדוֹמטריוזיס
במחקר קליני נבדקה ההשפעה של תוסף נ-אצטיל ציסטאין (NAC) בקרב נשים עם אנדומטריוזיס, כולל ההשפעה על רמת הכאב, גודל הציסטות בשחלה, הפוריות ורמת הסמן Ca125 הקשור בדלקת בפריטונאום (צפק).
במחקר נכללו 120 נשים בגיל 18 עד 45 עם אבחנה של אנדומטריוזיס שאינן נוטלות טיפול הורמונלי ואינן בהריון.
כל המשתתפות קיבלו 600 מ"ג ליום NAC במשך 3 ימים רצופים בכל שבוע למשך 3 חודשים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר פיילוט מבוקר נבדקה ההשפעה של התערבות תזונתית על רמת הכאב ואיכות החיים בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.
במחקר נכללו 62 נשים אשר בחרו באחת משלוש קבוצות המחקר למשך 6 חודשים:
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של דיקור ושימוש במוקסה על חומרת התסמינים ואיכות החיים בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.
בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 1,018 משתתפות. ב-6 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של דיקור, ב-3 מחקרים נבדק השימוש במוקסה, ובמחקרים האחרים נבדקו שילובים של טיפולים שונים הכוללים דיקור ושימוש במוקסה.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך באיראן נבדקה היעילות של כורכומין להקלה על כאב ולשיפור איכות החיים בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.
במחקר נכללו 68 נשים אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף כורכומין או פלסבו במינון 500 מ"ג פעמיים ביום למשך 8 שבועות.
בסיום תקופת ההתערבות קרא עוד.
הטיפול באי-סבילות ללקטוז
במחקר אקראי מבוקר הוערכה התרומה של תוסף פרוביוטיקה מהסוג Bifidobacterium animalis לשיפור העיכול של לקטוז. החוקרים מסבירים כי זני חיידקים מסוימים יכולים לייצר לקטאז, האנזים המסייע בעיכול הלקטוז, ובכך ללסייע במטבוליזם של לקטוז.
ההשפעה של תוסף הפרוביוטיקה על פעילות הלקטאז נבדקה בניסוי פרה-קליני ולאחר מכן מערכו שני ניסויים קליניים מוצלבים להערכת ההשפעה בקרב משתתפים עם אי-סבילות ללקטוז.
בכל מחקר נכללו 34 משתתפים בריאים בגיל 25 עד 60. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי פרוביוטיקה, לקטאז או פלסבו, עם הפרדה של שבוע בין התנאים.
התגובה ללקטוז נבדקה באמצעות מבחן נשיפה בתחילת המחקר ובמהלך 6 שעות לאחר הצריכה של כל התערבות. בנוסף, המשתתפים דיווחו על תסמינים במערכת העיכול ונאספו דגימות צואה.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר קליני שנערך ביפן נבדקה היעילות של מתן חלב פרה במינון עולה בהדרגה לטיפול באי-סבילות ללקטוז.
במחקר נכללו משתתפים המדווחים על תסמינים במערכת העיכול כתוצאה מצריכה של מוצרי חלב, כאשר הפרעה בספיגת לקטוז וצמיחת יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO) הוערכה באמצעות מבחן נשיפה. מבין 46 משתתפים שדיווחו על תסמינים, 35 אובחנו עם הפרעה בספיגת לקטוז ול-6 מהם אובחן גם SIBO.
משתתפים שזוהו עם הפרעה בספיגת לקטוז התבקשו לצרוך חלב פרה עם עלייה במינון כל 4 עד 7 ימים, החל מ-30 מ"ל ועד 200 מ"ל. החוקרים בחנו את השינוי בתסמינים ובספיגת הלקטוז לאחר ההתערבות וכן בחנו את השינוי בחיידקי המעי באמצעות דגימות צואה.
בניתוח הסופי נכללו 32 משתתפים בגיל 14 עד 68, כאשר משך ההתערבות הממוצע היה 41 יום.
בעקבות הצריכה של חלב קרא עוד.
במאמר דעה מציגים החוקרים את הממצאים בהתייחס בהפרעה בספיגה ואי-סבילות ללקטוז בקרב קשישים ודנים בהשלכות של כך בטיפול הקליני.
החוקרים מסבירים כי הפרעה בספיגת לקטוז הינה מצב שכיח הנובע מחסר בלקטאז, כאשר עם העלייה בגיל ישנה ירידה טבעית בפעילות הלקטאז. הפרעה בספיגת לקטוז אינה בהכרח מלווה בתסמינים במערכת העיכול, כאשר השכיחות של אי-סבילות ללקטוז הינה כשליש מהמקרים של חסר לקטאז.
כיום הגישה הטיפולית העיקרית הינה הימנעות מצריכת מוצרי חלב, אולם יש לכך חסרונות בהיבט התזונתי והבריאותי, בעיקר בקרב קשישים.
במסגרת הסקירה מוצגת קרא עוד.
שיפור איכות התזונה
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של ארוחת בוקר עשירה בחלבון על רמת הגלוקוז במהלך היום.
במחקר נכללו 12 מתנדבים בריאים אשר השתתפו בארבעה ימי התערבות במהלך של שבועיים.
בימי ההתערבות כל המשתתפים קיבלו ארוחת בוקר, צהריים וערב, וכן ארוחת ערב ביום שקדם להתערבות. כל הארוחות ניתנו בזמן קבוע ובוצע ניטור רציף של רמת הגלוקוז עד לאחר ארוחת הערב.
נמצא כי קרא עוד.
בסדרה של שני ניסויים נבדק כיצד שיטת הסימון התזונתי עשויה להשפיע על הבחירה במזון בריא.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של ארבע שיטות לסימון תזונתי, כפי שמוצגות באיור המצורף:
בניסוי הראשון נבדקה היכולת של המשתתפים לבחור מזון בריא יותר בין שתי חלופות. במסגרת הניסוי הוצגו ל-44 משתתפים צמדים של שני מזונות שונים מאותה קבוצת מזון (למשל עוגיות) להם סימון תזונתי באותה שיטה והם התבקשו לבחור את המזון הבריא יותר.
כמצופה, נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה האיכות התזונתית של דיאטה מוגבלת קלורית בקרב מבוגרים.
המחקר נערך ב-3 מרכזים נפרדים ומטרתו הייתה להעריך את ההיתכנות של הגבלה קלורית בקרב מבוגרים עם עודף משקל (BMI בטווח של 23.5 עד 29.9).
במחקר נכללו 142משתתפים אשר חולקו אקראית לדיאטה עם הפחתה של 10% עד 25% מהקלוריות או לקבוצת ביקורת.
הערכה תזונתית נערכה לאחר 6, 9 ו-12 חודשים בהתייחס לסך הצריכה הקלורית ולצריכה של אבות המזון, סיבים, 11 ויטמינים ו-9 מינרלים.
הניתוח הסופי מבוסס על 88 משתתפים שנכללו רק בקבוצת ההתערבות, 67% נשים, הגיל הממוצע היה 40 וה-BMI הממוצע היה 27.7.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי שנערך בארה"ב הוערכה רמת הצריכה של קבוצות מזון שונות בקרב משתתפים הצורכים מגוון דפוסי תזונה. החוקרים מסבירים כי ישנה עלייה בקרב מבוגרים בארה"ב בצריכה של דיאטות שונות הכוללות הגבלה של קבוצת מזון מסוימת, של רכיב תזונתי או של זמני אכילה.
המחקר מבוסס על הנתונים של 34,411 משתתפים מהסקר הלאומי לתזונה ובריאות בשנים 2005-2018.
המשתתפים סווגו לדיאטות שונות, כולל צמחוניים (2.6%), צמחוניים אוכלי דגים (1.7%), דיאטה דלת דגנים (10.2%), דיאטה עתירת חלבון (2.7%), דיאטה דלת פחמימות (28.7%) והגבלת זמן האכילה (9.2%).
ברוב סוגי הדיאטות משקאות ממותקים היו בעלי התרומה הגדולה ביותר לצריכת סוכר, מנות עוף ופיצה היו בעלי התרומה הגדולה ביותר לצריכת נתרן, גבינה הייתה בעלת התרומה הגבוהה יותר לצריכת שומן רווי ולחמים עם שמרים היו בעלי התרומה הגדולה ביותר לצריכת דגנים מלוטשים.
החוקרים פיתחו מודל שבו העריכו את ההשפעה של החלפת מנה אחת ליום מכל אחד מהמזונות עם הרמה הגבוהה ביותר של סוכר מוסף, נתרן, שומן רווי ודגנים מלוטשים, במזון בריא המותאם לסוג הדיאטה.
נמצא כי קרא עוד.
