- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
צריכת מזון אולטרה-מעובדת | אכילה רגשית | שיפור המצב הגופני והנפשי | מחלת כליוֹת כרונית
ההשפעות הבריאותיות של צריכת מזון אולטרה-מעובד:
סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת סוג 2,
סיכון מוגבר להתפתחות סרטן,
הקשר להתפתחות העובר והילד,
והקשר לתסמיני דיכאון.
אכילה רגשית:
כיצד אכילה רגשית עלולה לפגוע בבריאות הקרדיווסקולרית?
הקשר בין מצוקה פסיכולוגית ואכילה רגשית,
ומהם הרגשות הקשורים באכילה רגשית?
גישות משלימות לשיפור המצב הגופני והנפשי:
טאי-צ'י לחולי סוכרת סוג 2,
ההשפעה האקוטית של טאי-צ'י על לחץ הדם ומצב הרוח,
צ'י-קונג לשיפור תחושת הרווחה הגופנית והנפשית,
והתועלת של הקשבה למוסיקה בזמן לקיחת ביופסיה.
הטיפול הטבעי במחלת כליות כרונית:
השפעה מגינה לשמן זית,
התועלת של פעילות אירובית,
החשיבות של תזונה עשירה באשלגן,
והקשר בין צריכת זרחן לתמותה במטופלי דיאליזה.
ההשפעות הבריאותיות של צריכת מזון אולטרה-מעובד
במטה-אנליזה של שלושה מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2.
במחקר נכללו הנתונים של 71,871 נשים ממחקר האחיות, 87,918 נשים ממחקר האחיות השני ו- 38,847 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות.
במחקרים אלה הצריכה של מזון אולטרה-מעובד הוערכה באמצעות שאלוני תזונה ובהתאם לשיטת NOVA לסיווג דרגת העיבוד של המזון.
במהלך תקופת מעקב של למעלה מ-5 מיליון שנות-אדם תועדו 19,503 מקרים של סוכרת סוג 2. נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם רמת הצריכה הנמוכה ביותר, משתתפים עם רמת הצריכה הגבוהה ביותר של מזון אולטרה-מעובד היו בסיכון גבוה ב-46% להתפתחות סוכרת סוג 2. עוד נמצא כי כל עלייה של 10% בצריכת מזון אולטרה-מעובד הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-12% להתפתחות סוכרת.
החוקרים מראים כי המזונות שהיו קשורים במידה הרבה ביותר בסוכרת סוג 2 היו לחמים מעובדים, רטבים וממרחים, משקאות ממותקים בסוכר או בממתיקים מלאכותיים, מזון מהחי וארוחות מוכנות.
לעומת זאת, מזונות מסוימים המוגדרים כאולטרה-מעובדים היו קשורים בסיכון מופחת, כגון מוצרי דגנים ולחמים מלאים, חטיפים ארוזים, מזונות המבוססים על פירות, יוגורט ומעדני חלב.
החוקרים מסכמים כי נמצאו עדויות מבוססות לכך שצריכה גבוהה של מזונות אולטרה-מעובדים קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת סוג 2, אולם זוהו הבדלים בין סוגי מזונות שונים.
Chen Z, Khandpur N, Desjardins C, Wang L, Monteiro CA, Rossato SL, Fung TT, Manson JE, Willett WC, Rimm EB, Hu FB, Sun Q, Drouin-Chartier JP. Ultra-Processed Food Consumption and Risk of Type 2 Diabetes: Three Large Prospective U.S. Cohort Studies. Diabetes Care. 2023 Feb 28:dc221993.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36854188/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערך הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון להתפתחות סרטן.
בסקירה נכללו 11 מחקרים, מהם 8 מחקרי מקרה-ביקורת רטרוספקטיביים ו-3 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים. במחקרים אלה נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לסרטן באופן כללי ו/או לאחד או יותר מסוגי הסרטן הבאים: קולורקטלי, שד, ערמונית, לבלב, לוקמיה לימפוציטית וממאירויות במערכת העצבים המרכזית.
ב-9 מבין 11 המחקרים נמצא קשר מובהק בין צריכת מזון אולטרה מעובד והסיכון לכל סוגי הסרטן שנבדקו, מלבד סרטן ערמונית. תוצאות אלה היו בלתי תלויות בגורמים כגון שמנות וסך הצריכה הקלורית.
עוד נמצא כי עלייה של 10% בצריכת מזון אולטרה-מעובד ביחס לסך הצריכה הקלורית היומית הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-13% לסרטן באופן כללי וב-11% לסרטן שד וכי צריכה גבוהה של מזון אולטרה מעובד הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-30% לסרטן קולורקטלי וב-49% לסרטן לבלב, בהשוואה לצריכה נמוכה. סיכון נמוך יותר נמצא בהתייחס ללוקמיה לימפוציטית ולממאירויות במערכת העצבים המרכזית.
החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות באופן עקבי על קשר בין צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר להתפתחות סרטן, כולל סרטן קולורקטלי, שד ולבלב.
Isaksen IM, Dankel SN. Ultra-processed food consumption and cancer risk: A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr. 2023 Mar 30;42(6):919-928.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37087831/
להלן שני מחקרי עוקבה בהם נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לפני ובמהלך ההריון ובין מדדים של גדילת העובר והתפתחות הילד.
במחקר עוקבה שנערך בהולנד נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לפני הכניסה להריון ובשלבי ההריון המוקדמים ובין מדדים של גדילת העובר.
במחקר נכללו 701 נשים בהריון, מהן 446 מקרים של הריון טבעי ו-255 מקרים של הריון לאחר טיפולי פוריות. כל הנשים היו מעל גיל 18 וגויסו למחקר עד שבוע 13 להריון.
החוקרים העריכו את גדילת העובר באמצעות שני מדדים – אורך העובר (CRL) ונפח העובר (EV) בשבועות 7, 9 ו-11 להריון.
באמצעות שאלוני תזונה שהנשים מילאו חושב אחוז הצריכה הקלורית שמקורה במזון אולטרה-מעובד.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בספרד נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד במהלך ההריון ובין ההתפתחות הנוירו-פסיכולוגית של הילד.
במחקר נכללו 2,377 צמדי אם-ילד. האימהות מילאו שאלוני תזונה בטרימסטר השלישי להריון ולכל משתתפת חושב אחוז הצריכה של מזון אולטרה-מעובד ביחס לסך הצריכה הקלורית היומית. התפתחות הילד הוערכה בגיל שנה (1,929 ילדים) ובגיל 4-5 (1,679 ילדים).
מהנתונים עולה כי הצריכה הממוצעת של מזון אולטרה מעובד הייתה 17%, כאשר כ-40% מסך הצריכה יוחסה למשקאות ממותקים.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך באיטליה נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים צעירים.
במחקר נכללו 596 משתתפים בגיל 18 עד 35. אחוז צריכת מזון אולטרה-מעובד מסך הצריכה הקלורית היומית הוערך באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים ובהתאם לשיטת NOVA לסיווג דרגת העיבוד של המזון. הימצאות של תסמיני דיכאון הוערכה באמצעות שאלון לדיווח עצמי (CES-D-10).
נמצא כי קרא עוד.
אכילה רגשית
במחקר עוקבה שנערך בצרפת נבדק הקשר בין התנהגויות אכילה ובין התפתחות של נזק קרדיווסקולרי או תסמונת מטבולית בקרב מבוגרים בריאים.
במחקר נכללו 1,109 משתתפים, מהם 193 בני נוער. בתחילת המחקר המשתתפים עברו הערכה של התנהגויות אכילה, כולל אכילה רגשית, הגבלת האכילה ואכילה בהתאם לגורמים חיצוניים.
לאחר תקופת מעקב של 13 שנה בוצעה הערכה קרדיווסקולרית והימצאות של תסמונת מטבולית.
בקרב מבוגרים נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בנורבגיה הוערך השינוי לאורך זמן בדפוסים של אכילה רגשית ובבחירה התזונתית והקשר למצוקה פסיכולוגית ולדאגה. החוקרים מסבירים כי מצוקה פסיכולוגית מהווה גורם להתנהגויות אכילה שאינן בריאות, כגון אכילה רגשית וצריכה של מזונות ומשקאות עתירי סוכר.
במחקר נכללו הנתונים של 24,968 משתתפים שגויסו למחקר בתקופת מגפת הקורונה (אפריל 2020) עם מעקב של שנה ושנתיים לאחר מכן.
באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך נבדק מהם הרגשות המאפיינים אכילה רגשית והאם קיים הבדל בין גברים לנשים.
במחקר נכללו 387 משתתפים שפנו לטיפול בשמנות בבית חולים באוסטרליה, מהם 71% נשים.
כל המשתתפים עברו הערכה של אכילה רגשית באמצעות המדד EES (Emotional Eating Scale). בנוסף, נאספו נתונים לגבי השתתפות בתכניות התערבות של אורח חיים (כגון דיאטה או פעילות גופנית), קבלת טיפול תרופתי לשמנות או ניתוחים בריאטריים.
מבין כלל המשתתפים, 187 קיבלו התערבות של אורח חיים בלבד ו-200 קיבלו התערבות אורח חיים בשילוב התערבות נוספת.
נמצא כי קרא עוד.
גישות משלימות לשיפור המצב הגופני והנפשי
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של טאי-צ'י על מדדי הגלוקוז והשומנים בקרב חולי סוכרת סוג 2.
בסקירה נכללו 19 מחקרים בהם 1,220 משתתפים. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תרגול טאי-צ'י בהשוואה לאימון גופני אחר לפחות פעם אחת בשבוע, בין 12 ל-60 דקות בכל פעם, למשך 8 עד 24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא קרא עוד.
במחקר פיילוט נבדקה ההשפעה האקוטית של טאי-צ'י בקרב מבוגרים עם יתר לחץ דם, תוך בחינת ההשפעה של רמת האוקסיטוצין בדגימת הרוק של הנבדקים כסמן ללחץ הדם. החוקרים מסבירים כי הפרשה אנדוגנית של אוקסיטוצין קשורה בהורדת לחץ הדם, ולכן מוצע כי להעלאת רמת האוקסיטוצין באמצעות טאי-צ'י תהיה השפעה מיטיבה במצבים של יתר לחץ דם.
במחקר נכללו 21 משתתפים בגיל 55 עד 80 הסובלים מיתר לחץ דם ברמה קלה עד בינונית. כל המשתתפים תרגלו טאי-צ'י במשך 50 דקות באופן חד פעמי. לחץ הדם, מדדים פסיכולוגיים ודגימות רוק נאספו לפני התרגול ובסיומו.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר פיילוט מבוקר הוערכה התרומה של תרגול צ'י-קונג לשיפור תחושת הרווחה הגופנית והנפשית. במסגרת המחקר הוערכה טכניקה ספציפית המיועדת לחיזוק הריאות - Lung-Strengthening Qigong.
במחקר נכללו 170 משתתפים שהשתתפו במפגש זום לתרגול צ'י-קונג למשך שעה בשבוע לתקופה של 8 שבועות, וכן קבוצת ביקורת של 42 משתתפים שלא תרגלו צ'י-קונג. המשתתפים התבקשו למלא שאלונים בשלוש נקודות זמן וכן למלא דיווח יומי בשפה חופשית. מדדי המטרה כללו תסמינים גופניים, תחושת הרווחה הנפשית, חיבור לטבע ומודעות.
באופן כללי הממצאים מהשאלונים ומהניתוח המילולי של הדיווח היומי היו עקביים. בקרב המשתתפים שתרגלו צ'י-קונג נמצא קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של הקשבה למוסיקה בזמן לקיחת ביופסיה מהערמונית על מדדים של חרדה וכאב.
בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם 662 גברים בגיל ממוצע שנע בין 61 ל-71. המשתתפים בקבוצת ההתערבות הקשיבו למוסיקה מסגנונות שונים, לעומת קבוצת הביקורת שעברה את ההליך הסטנדרטי.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
הטיפול הטבעי במחלת כליוֹת כרונית
במחקר קליני שנערך באיטליה נבדקה ההשפעה המגינה של שמן זית בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית. החוקרים מסבירים כי שיעורי התמותה הגבוהים בקרב מטופלים אלה אינם נובעים רק מהמחלה עצמה אלא גם מהעלייה בסיכון הקרדיווסקולרי, כאשר לשמן זית כתית מעולה עשויה להיות השפעה מיטיבה על הבריאות הקרדיווסקולרית.
במחקר נכללו 40 מטופלים המקבלים טיפול רפואי שמרני. כל המטופלים קיבלו 40 מ"ל ליום של שמן זית כתית מעולה עם תכולה גבוהה של רכיבים פנוליים למשך 9 שבועות.
בתחילת המחקר ובסיומו נאספו דגימות דם ושתן נבדק הרכב הגוף והיצרות בעורקי הצוואר (CIMT).
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של פעילות אירובית קבועה על תפקודי הכליות בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית.
בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם סה"כ 410 משתתפים. במחקרים אלה בוצעו התערבויות שכללו פעילות גופנית מסוגים שונים, בעיקר הליכה ורכיבה על אופניים, למשך 15 עד 55 דקות, 3 עד 5 פעמים בשבוע. משך ההתערבות נע בין 6 ל-24 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של אשלגן ובין הסיכון לתמותה בקרב מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית, תוך התייחסות לרמת התפקוד הכלייתי.
החוקרים מסבירים כי באופן כללי צריכה גבוהה של אשלגן הינה מומלצת, שכן מזונות עשירים באשלגן מהווים מקור לרכיבים תזונתיים נוספים, לנוגדי חמצון ולסיבים. עם זאת, במצבים של הפרעה בתפקוד הכלייתי מומלץ להגביל את צריכת האשלגן בשל חשש להיפרקלמיה אשר עלולה לגרום להפרעות קצב ולתמותה.
במחקר נכללו הנתונים של 37,893 משתתפים מסקר הבריאות הלאומי אחריהם בוצע מעקב בין השנים 1999 עד 2014. המשתתפים סווגו לשתי קבוצות בהתאם לקצב הסינון הכלייתי.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של זרחן ובין הסיכון לתמותה בקרב מטופלי דיאליזה. החוקרים מסבירים כי ישנה המלצה למטופלי דיאליזה להגביל את צריכת הזרחן, אולם לא ידוע מהי ההשפעה של המלצה זו תוצאות שונות בקרב מטופלים אלה.
במחקר נכללו 8,110 מטופלי דיאליזה מבוגרים ממדינות שונות בני 63 בממוצע. במהלך תקופת מעקב חציונית של 3.8 שנים 2,953 מהמטופלים נפטרו, מהם 1,160 מגורמים קרדיווסקולריים.
צריכת הזרחן החציונית הייתה 1,388 מ"ג ליום, כאשר צריכת הזרחן סווגה לזרחן שמקורו בצומח, במזונות מהחי או ממזון מעובד (כולל רטבים, עוגות ומשקאות).
נמצא כי קרא עוד.
