הערכה, טיפול ומניעת שמנוּת בקרב ילדים

מה נבדק?

במאמר, שפורסם מטעם האגודה האנדוקרינית האמריקאית, מפורטות הנחיות קליניות מבוססות ראיות, אשר גובשו על ידי צוות מומחים לאבחון, טיפול ומניעה של שמנות בקרב ילדים.

ממצאי המאמר:

אלה ההמלצות העיקריות המפורטות במסמך:
אבחון:

• אבחון עודף משקל ושמנות בקרב ילדים מעל גיל שנתיים נעשה על פי אחוזון ה-BMI.
• עודף משקל מאובחן בקרב ילדים המצויים בין אחוזון 85-95 לגיל ולמין.
• שמנות מאובחנת בקרב ילדים מעל אחוזון 95 לגיל ולמין.
• שמנות קיצונית מאובחנת בקרב ילדים עם BMI גבוה ביותר מ-120% מהאחוזון ה-95 לגיל ולמין, או BMI מעל 35. 
• יש להעריך סיכון לתחלואה נלווית בקרב ילדים ומתבגרים מעל לאחוזון ה-85.

מניעה: 

• עידוד החינוך לתזונה בריאה ולאורח חיים פעיל, בדגש על הימנעות מצריכת מזונות עתירי קלוריות בעלי ערך תזונתי נמוך, עידוד צריכת פירות שלמים ולא מיצי פירות, וביצוע פעילות גופנית למשך לפחות 20 דקות 5 ימים בשבוע. 
• יצירת דפוסי שינה בריאים.
• איזון בין זמן המסך לבין הזדמנויות לפעילות גופנית.
• הטיפול המניעתי צריך להיעשות במסגרת משפחתית ולא אישית.
• פיתוח תכניות למניעת השמנה בבתי הספר ובקהילה.
• הנקה - למרות שהעדויות לגבי הקשר בין הנקה ושמנות אינן עקביות.

טיפול:  

• טיפול לשיפור אורח החיים במסגרת המשפחתית בהתאם לגיל ולרקע התרבותי.
• עידוד לדפוסי אכילה בריאה בהתאם להנחיות התזונתיות, כגון הפחתת צריכת מזון מהיר, סוכר מוסף ומשקאות ממותקים, מזונות המכילים סירופ תירס עתיר פרוקטוז, מזונות עתירי שומן, עתירי נתרן ומזונות מעובדים, צריכת פירות שלמים ולא מיצי פירות, חינוך לבקרה על גודל המנה, הפחתת הצריכה של שומן רווי, צריכת סיבים, פירות וירקות בהתאם להמלצות התזונתיות, הקפדה על ארוחות מסודרות בזמנים קבועים, זיהוי מצבים הגורמים לאכילת יתר בקרב ילדים כמו שעמום, סטרס, בדידות וצפייה במסכים.
• עידוד לפעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה למשך לפחות 20 דקות ביום עד ליעד של 60 דקות ביום.
• הגבלת זמן המסך ל-1-2 שעות ביום והפחתת פעילות יושבנית אחרת. 

צוות המומחים מתייחס במאמר גם להנחיות הקשורות לטיפול תרופתי, ניתוח בריאטריים, היבטים פסיכולוגיים, תחלואה נלווית ועוד. 

מקור

Pediatric Obesity-Assessment, Treatment, and Prevention: An Endocrine Society Clinical Practice Guideline.
Styne DM, Arslanian SA, Connor EL, Farooqi IS, Murad MH, Silverstein JH, Yanovski JA.
J Clin Endocrinol Metab. 2017 Mar 1;102(3):709-757. doi: 10.1210/jc.2016-2573.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28359099