- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
הצהרת ארגון הבריאות העולמי | מה זה אומר? | מחקרים עדכניים
ביום שני האחרון (26.10.15), ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם הצהרה
המסווגת צריכת בשר מעובד כמסרטנת לבני אדם, וצריכת בשר אדום ככל הנראה מסרטנת לבני אדם.
הצהרה זו מתבססת על הערכת ממצאי הספרות הרפואית העדכנית שביצעה הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן
(International Agency for Research on Cancer – IARC) מטעם ארגון הבריאות העולמי.
22 מומחים מ-10 מדינות שונות בחנו למעלה מ-800 מחקרים שנערכו ב-20 השנים האחרונות,
בהם נבדק הקשר בין למעלה מ-12 סוגי סרטן לבין צריכת בשר אדום או מעובד במגוון מדינות ואוכלוסיות בעלות הרגלי תזונה שונים.
הראיות מעידות על כך שצריכת בשר מעובד גורמת לסרטן מעי הגס והחלחולת (colorectal) בבני אדם.
המומחים קובעים כי כל מנת 50 גרם בשר מעובד ביום מעלה את הסיכון לחלות בסרטן זה בשיעור של 18%.
קיימות ראיות חזקות גם להשפעה מסרטנת (carcinogenic) של צריכת בשר אדום,
אולם העדויות הקליניות לפיהן צריכת בשר אדום גורמת לסרטן הינן מוגבלות.
לפירוט סוגי הבשרים אליהם מתייחסת הצהרת ארגון הבריאות העולמי
וכן הסברים על קטגוריות הסיכון שאליהן מחולקים החומרים השונים,
ניתן לקרוא את המאמר הבא ב-The Marker.
נקודות למחשבה בהיבט הקליני
ראשית, יש לציין שהמסקנה שפרסם ארגון הבריאות העולמי אינה מידע חדש,
אלא הכרה ואישור ממסדי במגמת הנתונים העולה ממחקרים רבים, חלקם מפורטים בהמשך.
המסקנות מתייחסות בעיקר לסוג מסויים של סרטן – מעי גס וחלחולת,
ולא ניתן בהכרח להסיק מהממצאים לגבי הסיכון להתפתחות סרטנים מסוג אחרים.
עם זאת, מדובר בסרטן השלישי הקטלני ביותר בארה״ב (נכון לשנת 2014).
נכון, הנתונים הקליניים מתבססים על מחקרים אפידמיולוגיים ״בלבד״.
לסרטן לוקח זמן להתפתח וזה ברמת הבלתי אפשרי לבצע מחקר קליני רנדומלי מבוקר וכפול סמיות,
בו תיבדק מידת הסיכון להתפתחות סרטן בעקבות צריכת מזונות שונים.
כן אפשר לבדוק איך משפיע חומר מסויים על תאים אנושיים בתנאי מעבדה או על הגוף החי, במסגרת מחקרים בבעלי חיים.
אפשר גם לצפות בהרבה מאוד אנשים שונים עם הרבה מאוד דפוסי אכילה והתנהגות שונים.
חשוב לזכור שכמו כל חומר אחר שאנחנו נושמים, שותים, אוכלים או מתחככים בו – מידת הסיכון תלויה במידת החשיפה,
וזו משתלבת ומושפּעת משאר דפוסי הצריכה וההתנהגות שלנו.
על כן, למי שבוחר לצרוך בשר ומוצריו, נמליץ לעשות זאת בתדירות נמוכה ולשלב בתזונתו כמות גבוהה של סיבים ונוגדי חמצון
(עלים ירוקים, פירות וירקות – במיוחד ממשפחת המצליבים, עשבי תבלין טריים),
כדי לנטרל ככל הניתן את השפּעתם המסוכנת של החומרים המצויים במוצרי בשר (ניטריטים, ניטראטים, ברזל מחומצן ועוד).
מחקרים עדכניים
הצהרת ארגון הבריאות העולמי נחתה עליכם כרעם ביום בהיר?
אספנו עבורכם קומץ מהמחקרים שפורסמו בנושא בשנים האחרונות:
המחקר הינו חלק ממחקר אירופאי פרוספקטיבי רחב היקף לתזונה וסרטן (EPIC), בו נבדק הקשר בין צריכת בשר אדום ובשר מעובד לבין תמותה.
ניתוח הנתונים בוצע על כ-450,000 איש בגילאי 35-69 ללא מחלה ידועה של סרטן, שבץ או אוטם שריר הלב
לגביהם קיים מידע מלא ביחס לתזונה, לעישון, לפעילות גופנית ונתוני BMI.
מניתוח הנתונים של כ-13 שנה עולה כי צריכה גבוהה של בשר הייתה קשורה לעלייה בסיכון לתמותה באופן כללי,
קשר זה היה בולט במיוחד בצריכה של בשר מעובד.
החוקרים מעריכים כי 3.3% מכלל מקרי המוות היו יכולים להימנע במידה וכל המשתתפים היו צורכים פחות מ-20 גרם בשר מעובד ליום.
באופן ספציפי, נמצא קשר מובהק בין צריכת בשר מעובד לתמותה ממחלות קרדיווסקולריות ומסרטן, בנוסף לתמותה מגורמים נוספים.
לא נמצא קשר בין צריכת עוף לתמותה.
BMC Med. 2013 Mar 7;11:63.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23497300?dopt=Abstract
במחקר עוקבה פרוספקטיבי גדול שכלל כ-96,000 משתתפים נמצא כי
דפוסים שונים של דיאטה צמחונית מלווים בסיכון נמוך בכ-22% לסרטן קולורקטלי (סרטן המעי הגס והחלחולת).
Vegetarian Dietary Patterns and the Risk of Colorectal Cancers.
Orlich MJ, et al.
JAMA Intern Med. 2015 Mar 9. doi: 10.1001/jamainternmed.2015.59. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25751512
בהתבסס על מחקר עוקבה נרחב, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין דפוסים שונים של תזונה צמחונית לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי.
החוקרים ניתחו נתונים של כ-77,000 משתתפים אשר מילאו שאלון תדירות צריכת פריטי מזון בתחילת המחקר
וסווגו ל-4 דפוסים של תזונה צמחונית או תזונה לא צמחונית.
בתקופת מעקב של כ-7 שנים אובחנו 490 מקרים של סרטן קולורקטלי.
באופן כללי נמצא כי תזונה צמחונית תרמה לירידה של 22% בסיכון לסרטן קולורקטלי.
באופן ספציפי נמצא כי בעלי תזונה צמחונית הכוללת דגים (Pescovegetarians)
נמצאים בסיכון הנמוך ביותר לסרטן קולורקטלי (סיכון נמוך ב-43% בהשוואה ללא-צמחוניים).
Vegetarian dietary patterns and the risk of colorectal cancers.
Orlich MJ, et al.
JAMA Intern Med. 2015 May 1;175(5):767-76. doi: 10.1001/jamainternmed.2015.59.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25751512
מחקר עדכני מצטרף לידע המחקרי הקיים לגבי ההשפעה של צריכת בשר אדום ובשר מעובד על היבטים בריאותיים שונים.
המחקר הנוכחי הינו ייחודי בכך שבוחן את ההשפעה של צריכת בשר אדום ובשר מעובד על הפרוגנוזה של חולי סרטן המעי הגס לאחר האבחון.
המשתתפים במחקר סיפקו מידע על הרגלי התזונה בשלוש נקודות זמן לאורך כ-10 שנים.
במהלך תקופת המחקר 2,315 משתתפים אובחנו כחולים בסרטן המעי הגס ו-966 נפטרו.
מתוצאות המחקר עולה כי צריכת בשר אדום ובשר מעובד טרם האבחון הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר לתמותה באופן כללי ולתמותה ממחלות קרדיווסקולריות.
כמו כן, חולי סרטן המעי הגס שצרכו כמות גדולה יותר של בשר אדום ומעובד, לפני ואחרי האבחון,
נמצאו בסיכון מוגבר לתמותה מסרטן המעי הגס בהשוואה לאלו שצרכו כמויות בשר נמוכות.
בשל הקשר הידוע בין תזונה להתפתחות סרטן המעי הגס, אנו רואים חשיבות גדולה למסקנות החוקרים שמסכמים כי
קיים קשר מובהק בין צריכת בשר אדום ובשר מעובד לתמותה בקרב חולי סרטן המעי הגס.
Association Between Red and Processed Meat Intake and Mortality Among Colorectal Cancer Survivors.
McCullough ML, Gapstur SM, Shah R, Jacobs EJ, Campbell PT.
J Clin Oncol. 2013 Jul 1. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23816965
מחקר עוקבה שנועד להעריך את התרומה של דיאטה צמחונית להפחתת הסיכון לסרטן המעי בהשוואה לצריכת בשר גבוהה.
המחקר מבוסס על מדגם של כ-10,000 משתתפים אשר סווגו בהתאם למספר הימים בשבוע בהם אכלו בשר.
בתקופת מעקב של כ-20 שנה היו 437 מקרים של סרטן המעי.
נמצא כי משתתפים עם צריכה נמוכה של בשר (עד יום בשבוע) היו בסיכון נמוך יותר שאינו מובהק סטטיסטית לסרטן המעי
בהשוואה למשתתפים שצרכו בשר ברוב ימות השבוע,
אולם ניתן לייחס זאת להבדלים אחרים בתזונה כגון צריכה גבוהה יותר של סיבים ומוצרי סויה.
Vegetarianism, low meat consumption and the risk of colorectal cancer in a population based cohort study.
Gilsing AM, Schouten LJ, Goldbohm RA, Dagnelie PC, van den Brandt PA, Weijenberg MP.
Sci Rep. 2015 Aug 28;5:13484. doi: 10.1038/srep13484.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26316135
נייר עמדה המהווה סיכום לסדנה שהתקיימה בנובמבר 2013 בה מומחים בינלאומיים קיימו דיון על בסיס העדויות המחקריות הקיימות
ביחס להשפעה של צריכת בשר אדום ובשר מעובד על התפתחות סרטן המעי הגס.
כיום ההמלצה היא להמעיט בצריכת בשר אדום ומעובד להפחתת הסיכון לסרטן, ובמיוחד סרטן המעי הגס.
יחד עם זאת, המומחים טוענים כי הממצאים לגבי קשר זה אינם חד משמעיים והעדויות לגבי המנגנונים הביולוגיים בבסיס קשר זה הינן מוגבלות.
לטענתם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לברר את ההבדלים בין סוגי הבשר השונים, בין בשר טרי ובשר מעובד ובין סוגים שונים של בשרים מעובדים
שכן לא ניתן להתייחס לכל סוגי הבשר כמקשה אחת ועשויים להיות הבדלים משמעותיים ברמות הסיכון.
לצורך ביצוע מחקרים עתידיים יש לזהות מדדים ביולוגיים טובים יותר לצריכת בשר ולהתפתחות סרטן וליצור בסיסי נתונים מעודכנים של הרכבי המזונות השונים.
כמו כן, יש לבצע מעקב אחר אסטרטגיות שונות להפחתת הסיכון לסרטן כמו שינוי הרכב הבשר, שיפור עיבוד הבשר ושינוי תזונתי.
חשוב לציין, לדעתנו, כי קיימות עדויות מחקריות מבוססות המראות כי תזונה הכוללת בשר אדום ומעובד
עשויה להגביר תחלואה ותמותה וכי ישנן עדויות המצביעות על יתרונות משמעותיים לדיאטות צמחוניות וטבעוניות.
The role of red and processed meat in colorectal cancer development: A review, based on findings from a workshop.
Marije Oostindjera, Jan Alexanderb, Gro Vang Amdam, et al.
Meat Science. Available online 24 February 2014
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0309174014000564
מחקר חשוב ומעניין בו נבדק הקשר בין דפוס התזונה לבין סרטן השד בהתבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה גדולים.
החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים מעלים ממצאים סותרים ולכן מציעים כי בדיקת דפוס התזונה, לעומת פריטי מזון מסוימים,
עשויה לשקף טוב יותר את החשיפה התזונתית.
בשתי קבוצות המחקר שנבדקו החוקרים זיהו 3 דפוסים תזונתיים עיקריים: בריא, אתני ובשר ותפוחי אדמה.
נמצא כי תזונה המאופיינת בצריכת בשר ותפוחי אדמה הייתה מלווה בסיכון גבוה יותר לסרטן השד,
אך רק בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
בנוסף, באחת מקבוצות המחקר נמצא כי הדפוס הבריא (תזונה המבוססת על הצומח והגבלת הבשר האדום)
היה מלווה בירידה בסיכון לסרטן השד.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שלדפוס התזונה, ובמיוחד לצריכת בשר אדום, עשויה להיות השפעה ניכרת על התפתחות סרטן השד.
Dietary patterns and breast cancer risk: a study in 2 cohorts.
Catsburg C, Kim RS, Kirsh VA, Soskolne CL, Kreiger N, Rohan TE.
Am J Clin Nutr. 2015 Apr;101(4):817-23. doi: 10.3945/ajcn.114.097659. Epub 2015 Feb 11.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25833979
חוקרים מסין ערכו מטה-אנליזה מקיפה אשר נועדה לבדוק את הקשר בין צריכת בשר אדום ובשר מעובד לבין היארעות סרטן שלפוחית השתן.
ניתוח הנתונים כלל 14 מחקרים שבדקו את הקשר לצריכת בשר אדום בכלל ו-11 מחקרים שבדקו את הקשר לצריכת בשר מעובד בפרט, כאשר הנתונים נאספו מכמיליון וחצי איש סה"כ.
באופן כללי, נמצא כי צריכה מרובה של בשר מעובד קשורה בסיכון מוגבר להיארעות סרטן שלפוחית השתן;
אולם, לא נמצא קשר דומה עבור צריכת בשר אדום.
זהו מחקר נוסף בשורת מחקרים ארוכה המדגישה את הסיכונים הבריאותיים הרבים הכרוכים בצריכת בשר, בעיקר בשר מעובד.
על אף שלא מוצג קשר סיבתי במאמר זה, לאור ממצאים אלה ואחרים לפניהם, אנו ממליצים להימנע מצריכת בשר מעובד ככל הניתן.
Red and processed meat intake and risk of bladder cancer: a meta-analysis.
Li F, An S, Hou L, Chen P, Lei C, Tan W.
Int J Clin Exp Med. 2014 Aug 15;7(8):2100-10. eCollection 2014.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25232394
מחקרים קודמים מראים כי צריכה גבוהה של בשר אדום קשורה בסיכון גבוה יותר לתמותה.
אולם, קשר זה מושפע במידה רבה מצריכת בשר אדום מעובד.
במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין צריכת בשר אדום, מעובד ולא מעובד, לבין תוחלת החיים, בקרב מדגם גדול של אוכלוסייה בשבדיה.
המחקר עקב אחר כ-75 אלף נבדקים במשך 15 שנה, מתוכם כ-16 אלף נפטרו במהלך תקופה זו.
הנתונים שנאספו מציגים קשר בין צריכת בשר מעובד לבין תוחלת החיים:
נצפה מתאם בין צריכה גבוהה של בשר (מעל 100 גרם ליום, בממוצע של 300 גרם) לבין הפחתה של עד שנתיים בתוחלת החיים, בהשוואה לאנשים שלא צרכו בשר כלל.
קשר דומה נמצא עבור צריכה של בשר מעובד באופן ספציפי, אך בצריכת בשר לא מעובד בלבד, לא נצפתה ירידה בתוחלת החיים.
מחקר זה מציין את הסיכון הכרוך בצריכה גבוהה של בשר, ובמיוחד בשר מעובד.
אנו ממליצים להימנע מצריכת בשר מעובד בפרט וממזונות מעובדים ומשוֹמרים בכלל, ככל הניתן.
Differences in survival associated with processed and with nonprocessed red meat consumption.
Bellavia A, Larsson SC, Bottai M, Wolk A, Orsini N.
Am J Clin Nutr. 2014 Sep;100(3):924-9. doi: 10.3945/ajcn.114.086249. Epub 2014 Jul 16.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25030780
מחקר הבוחן לראשונה את הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון ללימפומה ע"ש הודג'קין.
המחקר מבוסס על נתונים שנאספו בין השנים 1997-2000 לגבי דפוס התזונה של 435 חולי לימפומה
לעומת קבוצת ביקורת של 563 אנשים בריאים בעלי מאפיינים דומים.
מניתוח הנתונים זוהו 4 דפוסי תזונה עיקריים: ירקות, בשר, פירות ומוצרי חלב דלי שומן, וקינוחים ומתוקים.
נמצא כי תזונה המאופיינת בצריכה גבוהה של קינוחים ומתוקים הייתה מלווה בסיכון גבוה יותר ללימפומה,
במיוחד בקרב צעירים יותר ותזונה המאופיינת בצריכה גבוהה של בשר הייתה מלווה בסיכון גבוה יותר בקרב מבוגרים יותר.
דפוסי התזונה האחרים לא היו קשורים בסיכון ללימפומה.
Dietary Pattern and Risk of Hodgkin Lymphoma in a Population-Based Case-Control Study.
Epstein MM, Chang ET, Zhang Y, Fung TT, Batista JL, Ambinder RF, Zheng T, Mueller NE, Birmann BM.
Am J Epidemiol. 2015 Sep 1;182(5):405-16. doi: 10.1093/aje/kwv072. Epub 2015 Jul 15.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26182945
מחקר בו השתתפו 929 חולים עם סרטן הערמונית מראה כי דפוס של תזונה מערבית היה קשור בסיכון גבוה יותר לתמותה,
לעומת דפוס של תזונה נבונה אשר מלווה בסיכון נמוך יותר לתמותה לאחר אבחון המחלה.
Dietary patterns after prostate cancer diagnosis in relation to disease-specific and total mortality.
Yang M, Kenfield SA, Van Blarigan EL, Batista JL, Sesso HD, Ma J, Stampfer MJ, Chavarro JE.
Cancer Prev Res (Phila). 2015 Jun;8(6):545-51. doi: 10.1158/1940-6207.CAPR-14-0442.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26031631
סקירה חשובה ורצינית שנכתבה ע"י ועדת הרופאים לרפואה אחראית בארה"ב (PCRM)
עוסקת בהנחיות תזונתיות עדכניות להפחתת הסיכון לסוגי סרטן שונים.
הסקירה עוסקת בשישה תחומים בהם הצטברו עדויות מחקריות משמעותיות המאפשרות, לטענת הכותבים, להרחיב את ההנחיות התזונתיות הקיימות.
הם מסכמים כי:
1) הגבלה או הימנעות מצריכת מוצרי חלב עשויה להפחית את הסיכון לסרטן ערמונית.
2) הגבלה או הימנעות מצריכת אלכוהול עשויה להפחית את הסיכון לסרטן פה, לוע וושט, מעי, פי הטבעת ושד.
3) הימנעות מצריכת בשר אדום ומעובד עשויה להפחית את הסיכון לסרטן מעי ופי הטבעת,
4) הימנעות מצריכת בשרים צלויים ומטוגנים עשויה להפחית את הסיכון לסרטן מעי, פי הטבעת, שד, ערמונית, כליה ולבלב.
5) צריכת מוצרי סויה בגיל ההתבגרות עשויה להפחית את הסיכון לסרטן השד בבגרות ולהפחית את הסיכון להישנות המחלה ולתמותה בקרב חולות סרטן שד.
6) צריכה מרובה של ירקות ופירות עשויה להפחית את הסיכון למספר סוגי סרטן נפוצים.
הנחיות אלה מדגישות לדעתנו את התפקיד המשמעותי של התזונה, בדגש על תזונה מהצומח, במניעת סוגים שונים של סרטן.
Applying the Precautionary Principle to Nutrition and Cancer.
Gonzales JF, Barnard ND, Jenkins DJ, Lanou AJ, Davis B, Saxe G, Levin S.
J Am Coll Nutr. 2014 May 28:1-8. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24870117
מחקר מעבדה שנערך בעכברים זיהה מנגנון חדש העשוי לתרום להסבר הקשר הידוע בין צריכת בשר אדום לבין סיכון מוגבר לסרטן.
החוקרים מצאו כי סוג מסוים של סוכר הנמצא ברוב היונקים, אך לא בבני אדם, עלול לעודד מצב של דלקת והתפתחות של תאים סרטניים.
הם מסבירים כי הדלקת הינה תוצאה של נוגדנים הנוצרים באופן קבוע בגוף האדם כתגובה לסוכר זה.
עם זאת, ישנה דרך ארוכה לאישוש הממצאים במחקר קליני על בני אדם.
A red meat-derived glycan promotes inflammation and cancer progression.
Samraj AN, Pearce OM, Läubli H, et al.
Proc Natl Acad Sci U S A. 2014 Dec 29. pii: 201417508. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25548184
מחקר עוקבה גדול שכלל כ-88 אלף נשים מצא כי צריכה רבה של בשר אדום בגיל צעיר קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השד.
Dietary protein sources in early adulthood and breast cancer incidence: prospective cohort study.
Farvid MS, Cho E, Chen WY, Eliassen AH, Willett WC.
BMJ. 2014 Jun 10;348:g3437. doi: 10.1136/bmj.g3437.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24916719
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שנועדה לבחון את הקשר בין תזונה טבעונית וצמחונית לבין גורמי הסיכון למחלות כרוניות והסיכון לתמותה ולתחלואה מגורמים שונים.
בסקירה נכללו 86 מחקרי חתך ו-10 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים.
מניתוח כולל של מחקרי החתך עולה כי תזונה טבעונית או צמחונית הייתה מלווה ברמה נמוכה יותר של BMI, כולסטרול כללי, כולסטרול LDL וסוכר בדם, בהשוואה לאוכלי-כל.
במחקרי העוקבה נמצא קשר בין תזונה צמחונית לבין שיעור נמוך יותר של תחלואה ותמותה ממחלת לב כלילית ושל תחלואה בסרטן באופן כללי. גם תזונה טבעונית הייתה קשורה בשיעור מופחת של תחלואה בסרטן, אולם מדובר במספר מחקרים מצומצם.
מחקר זה מצביע על היתרון של תזונה צמחונית וטבעונית לשמירה על הבריאות ולהפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה.
Vegetarian, vegan diets and multiple health outcomes: a systematic review with meta-analysis of observational studies.
Dinu M, Abbate R, Gensini GF, Casini A, Sofi F.
Crit Rev Food Sci Nutr. 2016 Feb 6:0. [Epub ahead of print]
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26853923
מחקר עוקבה גדול בו נכללו כ-26,000 גברים מצביע על כך שתזונה טבעונית מלווה בסיכון נמוך בכ-35% לסרטן הערמונית.
Are strict vegetarians protected against prostate cancer?
Tantamango-Bartley Y, et al.
Am J Clin Nutr. 2016 Jan;103(1):153-60. doi: 10.3945/ajcn.114.106450. Epub 2015 Nov 11.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26561618
